עזרה עזרה במציאת תוכן

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה
אני מחפשת לדעת האם יש מישהו שיודע על ספרי מוסר, כמו "מסילת ישרים" וכדו'
או כל ספר אחר שחובר על ידי רב
שיש בהם תוכן על משמעות הטוב.
אשמח ממש אם מישהו ידע לענות לי.
תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שיש בהם תוכן על משמעות הטוב.
'משמעות הטוב' זו שאלה מדאי כללית.
יש חסד ומידות טובות, יש את הפילוסופיה שמאחורי המושג המופשט 'טוב'.
יש מחוק הטוב להיטיב (מידותיו של הקב"ה).
בקיצור: זה נושא רחב מאוד הכולל תתי נושאים שלא נגמרים.
אז כדאי למקד על מה בדיוק רוצים לדעת.

והיום, בכל ספרי המחשבה והמוסר הקלאסיים יש תוכן עניינים בהתחלה ומפתחות בסוף,
אז אם ניקח לדוגמא 'מכתב מאליהו' או 'עלי שור' נמצא את המבוקש מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
'משמעות הטוב' זו שאלה מדאי כללית.
יש חסד ומידות טובות, יש את הפילוסופיה שמאחורי המושג המופשט 'טוב'.
יש מחוק הטוב להיטיב (מידותיו של הקב"ה).
בקיצור: זה נושא רחב מאוד הכולל תתי נושאים שלא נגמרים.
אז כדאי למקד על מה בדיוק רוצים לדעת.

והיום, בכל ספרי המחשבה והמוסר הקלאסיים יש תוכן עניינים בהתחלה ומפתחות בסוף,
אז אם ניקח לדוגמא 'מכתב מאליהו' או 'עלי שור' נמצא את המבוקש מהר.
הכוונה לא לחסד ולמידות טובות.
אלא לטוב שקיים בעולם.
שהקב"ה שהוא טוב ומיטיב, ברא אותנו מטוב
ולכן גם עצם המהות שלנו היא טובה.
כן בדקתי במכתב מאליהו ובעלי שור ולא מצאתי תוכן מתאים
אם יש לכם מידע נוסף אשמח לשמוע
תודה רבה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
לטוב שקיים בעולם.
שהקב"ה שהוא טוב ומיטיב, ברא אותנו מטוב
ולכן גם עצם המהות שלנו היא טובה.
האמת שזו אחת מהשאלות העמוקות שיש בבריאה.
וביסודה היא שאלה של 'ספרי מחשבה' יותר מאשר של 'ספרי מוסר'. למרות שבהחלט יש השלכה מזה על זה.

נושא הרע והטוב שבבריאה, הוא עצמו מתחלק לכמה וכמה נושאים:
א) מה הוא שורשו של הרע. וכיצד הוא יצא מהקב"ה שכולו טוב.
ב) מה הוא הרע של האדם, לפני החטא של אדם הראשון ואחריו. (ונכלל בזה: כיצד יש אפשרות בעולם לפעול רע).
ג) מה הוא הרע שבא על האדם, כמו מחלות ויסורים וכו'.
הדברים כמובן קשורים זה לזה ושייכים זה לזה.

וכמו שכבר הזכירו, בספר הנפלא דרך ה' יש תשובות ברורות לכל השאלות הללו.
(השאלה הראשונה בחלק א פרק ה, השניה בחלק א פרק ג בעיקר, השלישית בחלק ב פרקים ב-ג).

באופן כללי חשוב לדעת שהספר הזה - דרך ה' של הרמח"ל - מהווה אנציקלופדיה אדירה של מושגים!
הוא כתוב ברהיטות, מסודר מהכלל אל הפרט, וערוך בבהירות מדהימה. (צריך קצת להתרגל לשפה הקדומה קצת, אבל כשמתרגלים ממש נהנים מזה).
דומה שאין שני לו בהעמדת מערכת מושגים ברורה בכל נושאי האמונה והידיעה, בתמצות גדול והיקף מספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
האמת שזו אחת מהשאלות העמוקות שיש בבריאה.
וביסודה היא שאלה של 'ספרי מחשבה' יותר מאשר של 'ספרי מוסר'. למרות שבהחלט יש השלכה מזה על זה.

נושא הרע והטוב שבבריאה, הוא עצמו מתחלק לכמה וכמה נושאים:
א) מה הוא שורשו של הרע. וכיצד הוא יצא מהקב"ה שכולו טוב.
ב) מה הוא הרע של האדם, לפני החטא של אדם הראשון ואחריו. (ונכלל בזה: כיצד יש אפשרות בעולם לפעול רע).
ג) מה הוא הרע שבא על האדם, כמו מחלות ויסורים וכו'.
הדברים כמובן קשורים זה לזה ושייכים זה לזה.

וכמו שכבר הזכירו, בספר הנפלא דרך ה' יש תשובות ברורות לכל השאלות הללו.
(השאלה הראשונה בחלק א פרק ה, השניה בחלק א פרק ג בעיקר, השלישית בחלק ב פרקים ב-ג).

באופן כללי חשוב לדעת שהספר הזה - דרך ה' של הרמח"ל - מהווה אנציקלופדיה אדירה של מושגים!
הוא כתוב ברהיטות, מסודר מהכלל אל הפרט, וערוך בבהירות מדהימה. (צריך קצת להתרגל לשפה הקדומה קצת, אבל כשמתרגלים ממש נהנים מזה).
דומה שאין שני לו בהעמדת מערכת מושגים ברורה בכל נושאי האמונה והידיעה, בתמצות גדול והיקף מספיק.
תודה רבה על התשובה המפורטת
יישר כוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #13
וזה גם יותר ברור ובהיר?
מה שברור שזה יותר מורחב מאשר בדרך ה' שבא בקצרה וכמעט נכתב בקודים

יש פירושים נפלאים שנכתבו לספר דעת תבונות
בינת הדעת
אור הדעת מומלץ
עת לעשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מה שברור שזה יותר מורחב מאשר בדרך ה' שבא בקצרה וכמעט נכתב בקודים
יש פירושים נפלאים שנכתבו לספ

מה שברור שזה יותר מורחב מאשר בדרך ה' שבא בקצרה וכמעט נכתב בקודים
יש פירושים נפלאים שנכתבו לספר דעת תבונות
בינת הדעת
אור הדעת מומלץ
עת לעשות
תודה רבה
עזר לי מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
וזה גם יותר ברור ובהיר?
לטעמי, דעת תבונות זה כבר שלב עמוק יותר. ולא מומלץ כספר ראשוני.
מה גם שהוא נכתב בצורה של ויכוח, ועובר מענין לענין באותו ענין. (ידוע לי על רבים שהתחילו את הספר ועצרו באמצע).
נראה לי שדרך ה' יותר ברור ובהיר. עשוי פרקים פרקים עם נושאים סדורים. ומתאים ביותר לבנייה ראשונית של מערכת מושגים.
אחרי המסגרת הזאת אפשר להמשיך ולהעמיק במידת האפשר בדעת תבונות, כמו שכתב החכם @הספרן
כי דעת תבונות אכן עמוק יותר וממוקד יותר בפירוט המערכת של הטוב והרע וכו'.
בקיצור, תלוי כמה רוצים להעמיק בנושאים הללו. ובכל מקרה נראה לי שעדיף להתחיל עם דרך ה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
משמעות הטוב.
אמר הרקליטוס היווני אף אם יבארו לך טוב מהו מכל מקום אפס קצהו תראה וכולו לא תראה שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב וזה אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא ואין השכל האנושי יכול לדעת ממנו מאומה ואף תנאים כרשב"י ונביאים כמשה לא עמדו על סוף אמיתתו: [אף שמשה רבינו ורשב"י שמשו באור זה מ"מ עין לא ראתה וכו']
עוד אמר הרקליטוס טוב יצר כבוד לשמו וביאורו אשר ה"טוב" מתגלה ב"כבוד לשמו":
עוד אמר הרקליטוס אין טוב אלא תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ונאמר וירא אלהים את האור כי טוב
ובעניין זה אמר הרקליטוס כי גילוי אורו יתברך הוא הטוב עצמו אשר מתגלה מרב טובו שחפץ להתגלות:
ואורו מתגלה ע"י התורה אמר הרקליטוס אני למדתי כל ז' חכמות ואינם טוב ואפילו לא בבואה דבבואה דטוב אני בינותי בחכמת המתמט"י ואלגבר"ה ופילוסופוס וחכמת התוכנים והטבעיים והעשבים ואלכימי"ה ומדע אנשי המזרח וחכמת הנגינה ואף מידיעת הכישוף הוגד לי להורותו ומשלי שועלים ושיחת דקלים וכו' למדתים כולם ואמרתי כי אין טוב אלא בתורת ישראל שהיא מעיין האלוקות המשפיע וממנו יזובו נחלים אל חכמות הנ"ל:
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,

רציתי להעלות פה נושא שמעניין אותי. שמתי לב שבפורום ובכלל, יש מין שטח אפור כזה בכל מה שקשור לספרים שהם לא מהמגזר (ספרות זרה). מצד אחד, כולנו שואפים לתכנים נקיים ב-100%, אבל מצד שני, אני רואה לא פעם ניקים שכותבים שהם קוראים רק ספרים מסוימים, נניח הארי פוטר כדוגמה בולטת, או ספרי היסטוריה, ביוגרפיות וקלאסיקות.

באופן כללי, הייתי שמחה לדעת מה דעת הציבור כאן על קריאת ספרות זרה. האם זה משהו שנתפס כבדיעבד, או שיש לזה ערך מוסף כמו העשרה, שפה וכדומה.

בנוסף, מעניין אותי איך אתם באמת מקבלים את ההחלטה מה נכנס הביתה ומה לא: האם יש ספרים שאתם כמבוגרים תקראו, אבל לילדים לא תתנו? מה הופך ספר מסוים ללגיטימי למרות שהוא לא נכתב על ידי סופר משלנו? המסר? הרמה? או אולי כי זה נחשב נקי יחסית?

אני פותחת את זה כאן כי מעניין אותי לשמוע את דעתכם.

נא לשמור על דיון ענייני ומכובד. המטרה היא להבין את הגישות השונות ולשמוע את דעת הציבור, ולא להפוך את האשכול לזירת התנצחות.
חולמים להגשים את עצמכם או להוציא לאור ספר? אתם יכולים ללכת בעקבות החלומות שלכם.
יש אנשים שלא מסוגלים או לא מתאימים לעסוק בעבודה רגילה, הם צריכים עיסוק של שליחות.
בימים אלה אני מוציאה לאור את ספרי השביעי או השמיני ברוך ה'.
ואני חושבת על התחנות שעברתי בדרך.
אני חושבת שהכל החל ברצון, רצון אמיתי מאוד להוציא לאור ספר אחד, עם תוכן וכריכה, אפילו שיהיה רק אצלי במדף.
רציתי ספר משלי.
אבל לא היו לי רעיונות לספר שאהיה שלמה איתו, עם העלילה שלו.
כן כתבתי ספרים אבל הם לא התאימו, כנראה.
וגם לפעמים לא היו לי רעיונות בכלל, ובטח לא אפשרות להגיע לקהל או לדעת קהל (כי לא היה לי אינטרנט).
וכמובן שלא היה לי ידע להפיק ספר, וגם לא כסף ואמון בעצמי, וגם רציתי שלימות, ואין כזה דבר.
אבל רציתי.
והתפללתי.
והשתדלתי
ונלחמתי
ואפילו התייאשתי, אבל לא יאוש של דכאון.
אלא המשכתי ממש להשתדל. מתוך יאוש.
אני חושבת, ולאחרונה גם שומעת מאנשים שמגשימים את עצמם, שזו הדרך הנכונה: תמיד להמשיך, להתקדם, אפילו עשיה קטנה.
היו לי תקופות, אחרי שראיתי הצלחה, שפתאום רציתי להצליח בסדר גודל ענק, והיה נראה לי שזה מה שיקרה ושאם אני יוצרת כולם צריכים להריע לי, להעריך, ולראות ולרכוש.
אבל המציאות הוכיחה לי שגם ספר אחד על המדף זה מה שצריך.
העיקר להשתדל, לרצות, להיאבק על הזכות הזו.
אני חושבת שיש לכל אחד ואחת מקום בעולם.
והמקום הזה - מדויק. והוא רק שלו.
זה יכול להיות מקום ענק או קטן.
זה לא משנה כי ממילא אף אחד לא רואה אותך, אלא רק אתה את עצמך, כך שאתה צריך לשאוף למצוא את המקום שלך.
אני ממש מרוצה מהמקום אליו הגעתי. אמנם אין קהל לספרי ואין רווחים, אבל זה המקום שלי. זה מה שמתאים לי.
ומצאתי דרכים שמתאימות לי, לשווק את החשיבה שלי.
ואני מרוצה מאוד ומעריכה את המקום אליו הגעתי ב"ה. כי לא התאימה לי דרך אחרת.
והסיכום של כל זה הוא שהחיים הם דרך.
ובדרך צריך ללמד את עצמנו להתגבר על מחסומים, והם ממש לא פשוטים.
אבל מה שחשוב זה להתגבר עליהם ולהתקדם.
ומה שהעולם קורא לזה הצלחה - זה שקר.
כי הצלחה זה להיות רגיל ולמצוא את אלוקי בתוכי.
לתת לעצמי להקשיב, וגם להעביר הלאה.
ואני באמת רוצה לומר שאני חושבת שכל אחד ואחת צריכים לתת לעצמם לשבור את המחסומים של בושה, פחד, הימנעות ועוד .. בקצב שלהם. ולהאמין בבורא יתברך שרוצה שנעשה מה שאפשר. אבל באמת.
לא מתוך גאווה, או ענווה או 'אני,' אלא כי יש לכולם איזו מעלה המובילה למסלול של שליחות טובה שמתאימה לכשורים מתוך הבנה שצריך להיטיב.
וכשאני מגיעה לשם, למקום בו אני מחפשת את עצמי, זה לא נרקיסיזם ולא גאווה, אלא זה מקום טוב. זה כמו להגיע לאותו אילן מהשיר של ט"ו בשבט ולראות שהאילן זה אני. למרות שכל השנים זלזלתי במי שאני, להבין שלמרות כל הפגמים וכל החסרונות, האדם בעצם אילן שלם.
אני מרוצה לחוש תחושה שזה - זה. הגעתי למקום.
למרות שהספרים שלי נותרו בצללים.
אני חושבת שמה שצריך זה להכיר בערך של עצמי ולהכיר בערך של הזולת.
ולתת לעצמי להתקדם.. להסכים לעצמי להצליח.
ולהצליח, לדעתי, זה בעיקר להתקדם למקום של חיים עם ביטחון ואמונה בה' לפי התורה.
כיום:
יסכה שלחה את הכתיבה שלה לכל העיתונות, העלתה בפורומים מתאימים, שלחה להוצאות לאור ואף אחד לא כיוון אותה או סייע לה כי אף אחד לא ידע איך ואלו שכן ידעו לא חשבו שיש צורך לכוון, מסיבות מוצדקות.
היא היתה בלי כסף להשקיע בכתיבה שלה.
היה לה כח רצון ודמיון עשיר אבל היא לא הצליחה להיות סופרת או כותבת, לא ניתנו לה כלים ולא במה, היא התייאשה.
הסביבה והעולם לא תמכו בסופרים שיש להם רצון, כי כאלה היו בשפע גדול, וכי העולם מחפש כוכבים. וגם הסופרים האמינו שקיים כזה דבר, כוכבים, ולא ניתנה הזדמנות שווה.
אף אחד לא חשב שאפשר אחרת.
*
בעוד עשרים שנה:

כשיש הרבה אנשים שלא מוצאים מקום ביטוי כי צר המקום, הם... יוצרים מקום חדש.
וכך הכותבים מצאו דרכים לכתוב, ולשווק, האנשים נעשו סבלנים יותר, עם בהירות מחשבתית ורצון טוב לסייע זה לזה.
והתעניינו והקשיבו זה לחשיבה של הזולת בלי לחוש מאוימים.
התחרותיות ירדה, אנשים גיחכו והתפלאו מעט על הדור הקודם.
האומנם? היה מצב של התעלמות? של חוסר כבוד? איך יתכן לא לראות את הזולת? היה מצב בו אנשים חיפשו את עצמם?
זה הכי כיף לראות את הזולת כי כך האדם רואה את עצמו!
זה פשוט מאוד, כיום יש מענה לכל אדם ולכל אומן. יש הכוונה ברורה ששואפת לתת אפשרות לכל מי שיש לו רצון לכתוב ספר.
זה לא היה מסובך אלא צריך היה רצון טוב והסתכלות בהירה על המציאות!
יותר מכל - היו חנויות ספרים בכל שכונה, והיתה הפצה יעילה, וזה היה מקסים כי החנויות הללו נתנו במה אחידה לכולם, כראוי לאיכות יהודית, לא היתה שלילת סופרים או ספרים,אלא ניתנה במה אחידה בכפוף לדעת תורה שסיננה תוכן ולא אנשים!
כך התכנים שעברו ביקורת של דעת תורה נשלחו באנונימיות ולא ידעו מי כתב מה, והיתה ביקורת על תוכן ולא על אנשים, ועם הכוונה ברורה.
וכן הכל התנהל בלי ביקורת משמעותית, אלא מתוך הבנה בריאה שהקהל איכותי, חכם ונבון.
כך התפתחו להם בנחת, כותבים מוכשרים יותר ופחות, לצד קוראים מבינים בכתיבה יותר או פחות, והיתה שלווה רבה ואושר ונינוחות.
היו בחנויות מדפים של סופרים צעירים מאוד עם כתיבה לא מושלמת, ולמרבה הפלא היה לתוכן הזה דורשים! התברר שהקהל הצעיר חיפש דווקא ספרים בסגנון הזה.
באותן חנויות היו גם קורסים לשיעורי כתיבה והתלמידים הצליחו להוציא לאור ספרים שעלו למכירה בחנויות.
ואף אחד לא חשב על פעם, כי זה לא ממש מעניין כל המשחקי-כבוד-כסף הללו, מול המטרה הנפלאה בה יש במה לכולם תוכן קריאה עשיר.
כך היתה תרבות עשירה שנותנת מענה מלא הן לכותבים והן לקוראים והן לאנשים סתמיים שמחפשים דרך לבוא לידי ביטוי, בגלל שהבטיחו לבוראם.
והיה אושר רב כי כל אחד מצא את מקומו בעולם ואין איש שאמר צר לי המקום...

ויסכה סיפרה לשומעי לקחה שכמו שפעם לא היתה הזדמנות שווה לכל אחד לחוש מוערך, חשוב ואהוב, כך היתה בעבר גם מציאות של מחבלים מתאבדים שיחד עם מותם רצו ליטול חיים של אנשים נוספים.
' זה מוזר, העולם שהיה פעם. עולם חשוך, מבולבל, לא מאמין בטוב, עולם בו היו אנשים שנתנו דגש על מה שנראה להם כערך: כדי לקבל עוד כסף או כבוד או שליטה, וראו את עצמם ואת הפרי שלהם בלבד, או השתדלו לברוח מביקורת, ואנשים רגילים לא מצאו מקום כי כולם היו מסובכים בחשיבה נרקיסיסטית לא הגיונית'
'ומה הקשר למחבלים?'
'כי כמו שלא הגיוני שאדם יאמין בלהתפוצץ וליטול את חייו וחיי זולתו עבור הבורא, כך לא הגיוני לחיות בתחושת פירוד וסכסוך עם העולם, ולחסל או להתנגד ולא לתת ביטוי לרוח של אנשים אחרים, אבל אנשים פעלו בחוסר היגיון: גם המחבלים, וגם אנשים שחשבו שהם רגילים, אבל לא. כולם חטאו בחטא עבודת אלילים', הסבירה יסכה.
'העיקר שהיום אנחנו חכמים קצת יותר' , סיכמה.
'היום יש מקום לכולם, גם לחכמים וגם לטיפשים (והתברר שהיה קהל שלם שדווקא העדיף את הכתיבה של הטיפשים, אותו קהל הפסיק לצרוך תרבות זרה ועבר לתרבות הביתית שנתנה לו את מה שהוא מחפש), גם למוכשרים וגם לאלו שלא קיבלו כשרון . היום העולם זוהר מתוך אושר, שלימות, שלום, שמחה, והכנעה. אנחנו מקשיבים, וזה נפלא ממש. כמה כיף להעריך את השינוי הזה.'
'כמו שמעריכים שיש מים בברזים ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, ולעמול קשה עבור מים, כך צריך להעריך שיש מים רוחניים בכל מקום ולא צריך לקושש פה ושם, בשוליים, אלא שהטוב הגיע למיינסטרים.
כמה טוב שיש אחווה, הערכה, ובמה לכל חי רצון.'


ומה עם פרנסה, בדור בו היתה במה שווה לכולם?
על זה אתם מוזמנים לכתוב בעצמכם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה