כללי עימוד רב טקסט מידע כללי *מהמומחים*

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני מעמדת 4 טקסטים לעמוד - באינדיזיין.
וטקסטים כבדים עם טעמים וכו'

לא הבנתי מה אתה רוצה לדעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא רואה שום בעיה לעשות רב-טקסט באינדיזיין.

לאלו שמדברים על כבדות של התוכנה, כנראה לא יודעים את הטריקים להשאיר אותה קלילה, הוי אומר:
1. לא להשתמש ביישור טורים עד הרגע האחרון
2. למעט בסגנונות גרעפ
3. למעט מאוד באובייקטים מעוגנים.
4. לפרק כל פרק לכתבה נפרדת ולא לעשות כתבה אחת ארוכה.
5. אין לרוב צורך לעבוד עם הרבה קבצים מאוגדים בבוק, כי זה סתם מעצבן ולא עוזר.
6. עדיף לא להשתמש בכותרת שפרוסות על כמה טורים. יש להפעיל אופציה זו רק בסוף העבודה בגמר העימוד אם אפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אריאל.
ברשותך אתייחס להערה 4.

איך ממשיכים מספרי הערות שוליים במספר רציף על הספר כשה'סטורי ' מנותק?
איך אני עושה 2 סוגי הערות שוליים באותו דף?

נ.ב הגדרת חלון בתג הרבה יותר קלה על התכנה מאשר חלון באינדזיין.
הרי אובייקט מעוגן מכביד על הקובץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אם מדובר בהערות מובנות של אינדיזיין, אכן אי אפשר להמשיך מספור מהסטורי הקודם. אבל בעימוד רב טקסט לרוב אין בכלל מספרי הערות שוליים אלא דיבור-המתחיל, לא?

לגבי שתי סוגי הערות: השאלה במה בדיוק מדובר. אבל לכאורה, ברב טקסט, מדובר הסתם שתי טקסטים, ואז, בדומה מאוד לתג, אתה מכין להם תיבות טקסט נפרדות בדף הסמטר, ומזרים את הטקסט לתוכם בדפים הרגילים, ומשנה את הגודל כפי הצורך.

לגבי חלון, עדיף להשתמש בסקריפט שלי שעובד בשיטת ה-drop caps ולהמנע משימוש באובייקטים מעוגנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אריאל באמת
1. בתג אין בעיה.
2. ""
3. ""
4. ""
5.""
6.""
מצא את ההבדלים
תראה לכמה מגבלות אתה נכנס שאין אותם בתג.

וחוץ מיזה זה לא חכמה כי כבודו אלוף בסקריפטים של האינדיזיין ולכן זה קל לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
רוב הרב טקסט שיצא לי לעשות הכיל לפחות מספור אחד , אם לא 6. מלבד עוד 5 עם קישור בלי מספר. (תוספתא עם מפרשים) וצריך לאחוז ראש אפה כל אחד אמור להיות. אין משהו מובנה באינדי שיכול לומר לך אפה אתה נמצא, ממש כמו מצפן.
וניקח את הרב טקסט הכי פשוט ונפוץ שמגיע לעימוד מלקוחות פרטיים - סוג של משנה ברורה - טקסט עליון רציף עם הערות, ועוד הערות (באור הלכה)ועל אחד מהם יש עוד הערות (שער הציון) . מי יאחז ראש לבדוק כל עמוד אם כל קישור נמצא במקום שלו, ולא ברח משהו מכאן לשם. וספרים כאלה של מחברים בני זמניניו מאוד נפוץ, תוסיף לי עוד הערה תוסיף לי עוד מראה מקום - כמובן הם משלמים זה.
ומה קורה עם צריך לעשות ברך? אז צריך להקבץ יחד שני תבות טקסט, או ממש להכין אותו מקובץ על ידי PATH FINDER או לשים אחד ליד השני, ואז לא תמיד זה מסתדר עם הגריד כי לא נשמר רווח לפני פסקה, וכן הלידנג לא תואם -נסו ותראו.
וכותרות מרחפות מעל הטקסטים? נראה שכל פעם צריך לבעבע אותם מהמסטר כדי להזיז אותם.
והתיקון הראשון? והתיקון השני? והוספת שורה? אולי לעשות SPLIT STORY (סקריפט שמגיע עם אינדי ומפרק את הקישורים בין התבות), יקל במקצת את העונש של התיקונים, אבל בהחלט - לא נעים.

לדעתי - ובהחלט זה נתון לדיונים אין סופיים, המשל הכי מוצלח לרב טקסט רווחי באינדיזיין הוא:
שניצל אוכלים עם מזלג. מרק עם כף.
שניצל אפשר לאכול איכשהוא עם כף, אבל מרק, אי אפשר לאכול עם מזלג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י אריאל וו;2379400:
אם מדובר בהערות מובנות של אינדיזיין, אכן אי אפשר להמשיך מספור מהסטורי הקודם. אבל בעימוד רב טקסט לרוב אין בכלל מספרי הערות שוליים אלא דיבור-המתחיל, לא?

לגבי שתי סוגי הערות: השאלה במה בדיוק מדובר. אבל לכאורה, ברב טקסט, מדובר הסתם שתי טקסטים, ואז, בדומה מאוד לתג, אתה מכין להם תיבות טקסט נפרדות בדף הסמטר, ומזרים את הטקסט לתוכם בדפים הרגילים, ומשנה את הגודל כפי הצורך.

לגבי חלון, עדיף להשתמש בסקריפט שלי שעובד בשיטת ה-drop caps ולהמנע משימוש באובייקטים מעוגנים.

אני רוצה לעשות הערות שוליים ובנוסף מדי פעם הערות נוספות של המהדיר לדפוס.
כמובן שההערות שוליים צריכים להיות במספרים וההערות המביא לדפוס באותיות
יחכימנו רבינו...

ולגבי ההדרופקאפ.
ילמדינו רבינו איך אני עושהכמו בדוגמה המצורפת.
צפה בקובץ המצורף 331979
 

קבצים מצורפים

  • 20170106_085133.jpg
    2.7 MB · צפיות: 52
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י 5127109;2379486:
לדעתי - ובהחלט זה נתון לדיונים אין סופיים, המשל הכי מוצלח לרב טקסט רווחי באינדיזיין הוא:
שניצל אוכלים עם מזלג. מרק עם כף.
שניצל אפשר לאכול איכשהוא עם כף, אבל מרק, אי אפשר לאכול עם מזלג.
קצת היסחפות..
הייתי ממשיל לעריכת טבלאות מרובות עמודים בתכנת וורד מול אקסל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לדעתי לא.
המשל של וורד ואקסל תקף לכמה עמודות הראשונות. 100,200, 1000 לא משנה כמה. פה יותר קשה, שם יותר נח. נו נו.
אחרי זה זה ממש מרק עם מזלג. לכל דבר יש את הכלי שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י אשרינו;2379622:
אני רוצה לעשות הערות שוליים ובנוסף מדי פעם הערות נוספות של המהדיר לדפוס.
כמובן שההערות שוליים צריכים להיות במספרים וההערות המביא לדפוס באותיות
יחכימנו רבינו...

ולגבי ההדרופקאפ.
ילמדינו רבינו איך אני עושהכמו בדוגמה המצורפת.
צפה בקובץ המצורף 331979

לגבי ההערות: בתאג יש לך אופציה להערות שוליים בכלל? הבנתי שלא. הכל שם ידני, אם קצת כלים שמסמנים אם משהו השתבש. (מה שאני יודע מתג זה רק מה שהראו לי חברים ותו לו -- אין לי נסיון בזה). אז את זה אפשר גם באינדיזיין לעשות די בקלות עם סקריפט קטן.

במקרה שלכם, תעשה הערות רגילות, ואיפה שיש עוד הערות, תשתמש בדף מסטר שיש לו תיבת טקסט נוספת. איך היית עושה את זה בתג, למעשה?

לגבי החלון עם המספור הקטן: אין שום בעיה כלל -- בפונקציה של dropcaps אפשר להגדיר סגנון תו למילות פתיח. אחרי זה, אפשר להחיל סגנון תו נוסף על המספור שיקטין אותו חזרה. בונים את שתי הסגנונת האלו פעם אחת, ואחרי זה הכל זורם...

הבעיה של שיטת ה-dropcap למילת פתיח זה לא זה, זה שאי אפשר להשתמש ביישור מלא אנכי למי שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני חושב שכל הדיון כאן מיותר, כי אלו שמנסים לצדד באינדיזיין לא ניסו כנראה לעמד בפועל עם תג. וממילא, בטח 'שייך' לעשות באינדיזיין, אבל לא זה הכיוון אם 'שייך' או לא, 'שייך' ו'ניתן' לעשות רב טקסט גם בוורד.
לכן אם מדובר על 'אתגר' של 'עשיתי רב טקסט' באינדיזיין, בבקשה. אבל אם מדובר על עבודה, זה ממש לא המקום.
אריאל וו שהסביר למעלה איך להתגבר על הבעיות באינדיזיין, רק היטיב להסביר את הבעיות של התוכנה, שבתג מלכתחילה הם לא קיימות, ורק כאשר מתחילים לעמד בפועל מגלים עד כמה הם עמוקות, ואיזה עוד בעיות באות בעקבותיהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י 5127109;2379486:
וניקח את הרב טקסט הכי פשוט ונפוץ שמגיע לעימוד מלקוחות פרטיים - סוג של משנה ברורה - טקסט עליון רציף עם הערות, ועוד הערות (באור הלכה)ועל אחד מהם יש עוד הערות (שער הציון) . מי יאחז ראש לבדוק כל עמוד אם כל קישור נמצא במקום שלו, ולא ברח משהו מכאן לשם. וספרים כאלה של מחברים בני זמניניו מאוד נפוץ, תוסיף לי עוד הערה תוסיף לי עוד מראה מקום - כמובן הם משלמים זה.
ומה קורה עם צריך לעשות ברך? אז צריך להקבץ יחד שני תבות טקסט, או ממש להכין אותו מקובץ על ידי PATH FINDER או לשים אחד ליד השני, ואז לא תמיד זה מסתדר עם הגריד כי לא נשמר רווח לפני פסקה, וכן הלידנג לא תואם -נסו ותראו.
וכותרות מרחפות מעל הטקסטים? נראה שכל פעם צריך לבעבע אותם מהמסטר כדי להזיז אותם.
.

אין לי נסיון בתג, אבל הבנתי שגם שם זה לא מעמד רב טקסט בצורה אוטומטית, אלא צריך לעבוד על כל עמוד בנפרד וידנית. אז מה בדיוק ההבדל?

לגבי עשיית ברך -- זה דבר קטן שאפשר לפתור אותו בקלות עם סקריפט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י ישראל ר;2379732:
אני חושב שכל הדיון כאן מיותר, כי אלו שמנסים לצדד באינדיזיין לא ניסו כנראה לעמד בפועל עם תג. וממילא, בטח 'שייך' לעשות באינדיזיין, אבל לא זה הכיוון אם 'שייך' או לא, 'שייך' ו'ניתן' לעשות רב טקסט גם בוורד.
לכן אם מדובר על 'אתגר' של 'עשיתי רב טקסט' באינדיזיין, בבקשה. אבל אם מדובר על עבודה, זה ממש לא המקום.
אריאל וו שהסביר למעלה איך להתגבר על הבעיות באינדיזיין, רק היטיב להסביר את הבעיות של התוכנה, שבתג מלכתחילה הם לא קיימות, ורק כאשר מתחילים לעמד בפועל מגלים עד כמה הם עמוקות, ואיזה עוד בעיות באות בעקבותיהן.

מסכים אתך. אני לא מדבר מנסיון בתג.

אבל הבנתי שבתג כל עמוד מופרד מחברו. אם תעבוד ככה באינדיזיין, כל הבעיות נפתרות. רק שזה נשמע לא נעים ככה לעבוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
1. נכון, זה לא אוטמט, אבל בהחלט הכלים שתוכנה מציעה בזה הם אדירים ונוחים. במשיכת עכבר עושים ברך, חלון, ישור אוטומטי, הכל מובנה ומותאם. ויתרון משמעותי זה הגמישות יחסית לתיקונים. ויש היום סקריפט לתג של הניק שבעס, שמאפשר חצי אוטמציה ברב טקסט. וזה דבר שמתפתח כל הזמן. (וקיים בשוק כבר סקריפט של זרח חוטר של עימוד רב טקסט אוטמטי לחלוטין).
בתג אתה רואה כל הזמן איפה אתה נמצא האם חסר קישור ומה להוסיף, עדכון און ליין על כל שורה שנופסת האם מערך הקישורים השתנה. יש לך כל הזמן בקרה אפה אתה נמצא ומה אתה עושה. אתה יכול לשלוט ב30 קישורים בו זמנית. אדם רגיל לא יכול לאחוז את זה בראש שלו, ואחרי זה לתקן משהו ולך תמצא את זה.
יש לך שליטה מלאה בטקסטים ממקור חיצוני, עדכון ותיקון ידני ושפיכה מחדש.
ומה שאין באינדזיין - סקריפט חבר! פשוט לא שייך ואין כזה דבר באינדי! (רעיון באמת...)
זה נותן אפשרות לחבר שני הערות משני מקורות שונים לטקסט אחד להריץ אותם.
ועוד היד נטויה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י אריאל וו;2379731:
לגבי ההערות: בתאג יש לך אופציה להערות שוליים בכלל? הבנתי שלא. הכל שם ידני, אם קצת כלים שמסמנים אם משהו השתבש. (מה שאני יודע מתג זה רק מה שהראו לי חברים ותו לו -- אין לי נסיון בזה). אז את זה אפשר גם באינדיזיין לעשות די בקלות עם סקריפט קטן.

במקרה שלכם, תעשה הערות רגילות, ואיפה שיש עוד הערות, תשתמש בדף מסטר שיש לו תיבת טקסט נוספת. איך היית עושה את זה בתג, למעשה?

לגבי החלון עם המספור הקטן: אין שום בעיה כלל -- בפונקציה של dropcaps אפשר להגדיר סגנון תו למילות פתיח. אחרי זה, אפשר להחיל סגנון תו נוסף על המספור שיקטין אותו חזרה. בונים את שתי הסגנונת האלו פעם אחת, ואחרי זה הכל זורם...

הבעיה של שיטת ה-dropcap למילת פתיח זה לא זה, זה שאי אפשר להשתמש ביישור מלא אנכי למי שצריך.

עד כמה שזכור לי, היה לי בעבר קושי מסויים להגדיר במילה הראשונה של מספר הפרק את הגודל הרגיל.
כמו"כ היה לי קושי גדול בפסקא של שורה אחת.

בתג אפשר להגדיר ולהוסיף במספר סוגים של הערות שוליים לאותו טסטס עם ייחוס הערות מתאים.

בתג יש אפשרות אוטמטית ל3 תיבות טקסט.
גם בעימוד רגיל רואים האם כל הקישורים נמצאים במקום.

נ.ב. קורה שתוך כדי עימוד או בסוף ההגהות, מוסיפים או משנים מספרי הערות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ולפותח האשכול...
אתה רוצה לעשות רב טקטס באינדזיין?
אפשר! קיבלתי מאריאל טיפים על הדרך.
בתור חוברת של מספר עמודים זה אתגר אפשרי וגם ייצא יפה.
עבודה כספר, לא ישתלם לך כלכלית.
זה בדיוק כמו לעלות תכולת דירה לקומה גבוהה בחדר המדרגות, לעומת העלאה במנוף בשורה האחרונה ייצא יותר יפה ויותר זול...
בהצלחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה