הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
"השילוב של האבטלה ושל מצבים רפואיים ידחפו אנשים לפנות לביטוח הלאומי" (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
האבטלה דוחפת אנשים לתבוע קצבאות
בחברות למיצוי זכויות רואים את גל התביעות שיגיע.
לבנת פורן: "אנחנו רואים עלייה בפניות למיצוי זכויות". אלון אהרונוב, מנכ"ל 'זכותי': "אחרי הקורונה יהיה גל עצום של תביעות של מפוטרי הקורונה, נכים שוויתרו בעבר על הזכאות לסעד מהביטוח הלאומי"
"אנחנו רואים עלייה בפניות למיצוי זכויות, ולדעתי הזרז הכי גדול היא לא המחלה שגורם הווירוס. המצב הכלכלי והאבטלה הם אלו שגורמים כרגע לעליה משמעותית בתביעות לביטוח הלאומי", אומרת ל'דבר' לבנת פורן, יו"ר ומייסדת חברת לבנת פורן העוסקת במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי.
פורן מסבירה שיש להבדיל בין קצבת נכות כללית, לה זכאי אדם הסובל מצב רפואי המונע ממנו עבוד ולהשתכר באופן מספק, לבין זכאות לקצבת נכות מעבודה, שהיא בעצם פיצוי בגין תאונת עבודה, סעד לו זכאי אדם שנפגע במקום עבודתו. חשוב לה להוסיף ש"גם אם יש עלייה בתביעות, זה עדיין לא אומר שתהיה עלייה גם בזכויות".
"זה לא נראה לי סביר שתהיה עלייה בבקשות לקצבת נכות כללית בגלל מחלת הקורונה עצמה. אדם שנדבק בקורונה במקום העבודה עשוי להיות זכאי לנכות עבודה אם יוכיח שנדבק במקום העבודה, אבל בחינת זכאות לקצבת נכות כללית מתחילה רק לאחר שלושה חודשים של אבדן כושר עבודה, מה שנראה לא רלוונטי עבור רוב האנשים".
"הראשונים שנפלטים משוק העבודה בשעת משבר אלה העובדים החלשים יותר", אומרת פורן, ומסבירה שאנשים בעלי נכות או מגבלה שהיו עובדים חרוצים ועצמאיים לפני משבר הקורונה מוצאים את עצמם במצב חדש, בו הסיכויים שלהם להשתלב חזרה בשוק העבודה קטן בהרבה מהשאר.
"במצב שוק העבודה שהיה פה לפני הקורונה, עם 4% אבטלה, אנשים רבים הצליחו למרות מגבלה או מחלה להסתדר ולמצוא בכל זאת עבודה. אותם האנשים מוצאים את עצמם פתאום במצב בו הם מפוטרים, הסיכוי שלהם להשיג עבודה חדשה הוא קטן כי הם מראש עובדים מוחלשים יותר ומעסיקים פחות מעדיפים אותם, והם צריכים למצוא פתרונות כלכליים אחרים, ופונים למסלול של קבלת קצבת נכות כללית בביטוח הלאומי".
גל עצום של תביעות של מפוטרי הקורונה
אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת 'זכותי' העוסקת אף היא במיצוי זכויות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, אומר ל'דבר' כי לדעתו מתרחשים כעת שני דברים שיגדילו משמעותית את הפניות לביטוח הלאומי. "הסיבה הראשונה היא ההיפלטות ההמונית משוק העבודה בעקבות הקורונה, והסיבה השניה היא העלאת קצבאות הנכות כך שהיא הפכה למהותית יותר ולפחות זניחה".
"יש נכים שמוותרים בשגרה על קצבת הנכות הכללית. על פי חוק לרון, ניתן לעבוד ולקבל קצבה אבל עד גבול הכנסה מסוים, שמחושב לפי מחשבון של הביטוח הלאומי שתלוי בהרבה פרמטרים, אבל כל שקל שתרוויח מעל סכום מסוים יקוזז מהקצבה שתקבל. ללא מעט אנשים נכים שכן מועסקים בשגרה במשרות רווחיות לא משתלם לבקש קצבת נכות כללית".
לגבי המחלה שגורם וירוס הקורונה, מסביר אהרונוב כי בגלל שהקורונה היא מחלה חדשה, קשה לקבוע איך יגיב המוסד לביטוח הלאומי לנפגעים ממנה. "יכול מאוד להיות שיקבעו נכות זמנית גורפת למספר חודשים או לשנה, לפחות בתור התחלה, אח"כ ינסו להבין אם עדיין יש פגיעה. אבל אם יאשרו לאנשים קצבה לשלושה חודשים, ועכשיו כל שלושה חודשים יצטרכו לעשות שוב ועדות רפואיות לכל כך הרבה אנשים, יהיה עומס ענק על המוסד לביטוח הלאומי. זה גם שיקול שהמדינה צריכה לקחת בחשבון".
אך בדומה לפורן, זה לא החשש העיקרי שמלווה את אהרונוב סביב משבר הקורונה. "אני חושב שכשיגמר הסגר ותיגמר הקורונה, יהיה גל עצום של תביעות של כל מפוטרי הקורונה, נכים או חולים שוויתרו בעבר על הזכאות לסעד מהביטוח הלאומי", הוא אומר.
"במצב של שוק העבודה היום, שיש המון מובטלים ורק 'יחידי סגולה' עדיין עובדים, אדם עם נכות יהיה הראשון להיפגע ויכול להיות שלא תהיה לו ברירה אלא להגיש בקשה לקבל את הקצבה. אם לצורך העניין אדם נכה עבד במשרה שמכניסה לו 10,000 שקלים בחודש וויתר על הקצבה, כי עם הכנסה כזו אין זכאות לקצבה. אותו אחד עבד 10 שנים באותה חברה ופוטר, עכשיו הוא גם בעל נכות וגם מבוגר יותר ב-10 שנים והוא מוצא את עצמו מול שוקת שבורה וקושי אדיר להשתלב שוב בשוק העבודה. מה הוא יעשה? השילוב של האבטלה ושל מצבים רפואיים ידחפו אנשים לפנות לביטוח הלאומי לקבל קצבה".
(מקור: דבר)
גילוי נאות: אין בציטוט הכתבה לעיל כהמלצה או דיס כלפי ארגון או מוסד כל שהוא, והדברים נכתבו להעשרת הידע הכללי בלבד.
