ענוה וגאוה בתנך

[obyektiv]

אודה מאד אם תוכלו לעזור לי למצוא דמויות או מוצגים וכדומה מן התנך או מהמשנה והמרא המלמדים ענוה או מראים על גאוה

 

[~נעמי~]

מי לנו גאה כפרעה "לי ואני עשיתיני"

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מי עניו כמשה "ונחנו מה"

זה בהבזק ראשון יש בטוח עוד הרבה.

 

[~נעמי~]

---

 

[obyektiv]

"ונחנו מה"

זה על המרגלים. ונחשב לרעה.

 

[פוינט ק גת]

נבוכדנצר- בספר דניאל יש תאורים שלמים על גאותנותו

להבדיל- דוד המלך שנמשח למלוכה כנער רועה צאן
שאול המלך "נחבא אל הכלים"

 

[פוינט ק גת]

זה על המרגלים. ונחשב לרעה.

'ונחנו מה' זה על משה ואהרן
מובא בפרשת המן (שנאמרה היום!)

 

[member]

זה על המרגלים. ונחשב לרעה.

בטוח?

 

[obyektiv]

תודה אשמח לעוד.

 

[יעילות]

''ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם'' [דוד המלך בתהלים כב]
''ואנוכי עפר ואפר'' [אברהם אבינו]
''קטונתי מכל החסדים ומכל האמת'' [יעקב אבינו, פרשת וישלח]

 

[obyektiv]

תודה אפשר גם בתורה שבע"פ

 

[שלומי לרר]

בספר אורחות צדיקים שער הגאוה מביא מקורות מתנ"ך וחז"ל

 

[פוינט ק גת]

אפשר גם מהראשונים?
א"כ- הרבה ממפרשי רש"י לומדים על ענוותנותו של רש"י מכך שאת פירושו הראשון פותח במילים 'אמר ר' יצחק' ומביא שם פירוש בשם אביו

 

[obyektiv]

הנה אחת החידות:
נסו לפתור:

לא יוכל שאת ויעץ,
ולשלישית שם פניו ויאץ.
ויחד עם בני משפחתו,
ממעל תהא השקפתו.

 

[אפרתה]

- אותו אמורא שנשלח ע"י רבו לכהן ברבנות ואז שכח את כל תלמודו ואמר לו רבו- "אם נבלת בהתנשא אם זמות יד לפה"
-דוד שאמרה לו התולעת שלא יתגאה שהיא משבחת יותר ממנו.

יש פרק ב"כה עשו חכמינו" על ענוה וגאוה, כמדומתני.

 

[אושר]

[FONT=&quot]כשבא שמואל הנביא למשוך את דוד למלך, ורצה למשוך את אחיו הגדול ([/FONT]אהליהב? לא בטוחה) אמר לו הקב"ה "אל תביט אל מראהו" ומסבירים המפרשים שהיה בעל גאווה.

אני לא בטוחה שזה ממש קשור, אבל [FONT=&quot]כמה שז[/FONT][FONT=&quot]כור לי -אבשלום בנו של דוד התגאה בשערו ובסוף בזה נל[/FONT][FONT=&quot]כד[/FONT].
להבדיל-
אני חושבת שגם אצל גליית, [FONT=&quot]כשחרף וגידף ארבעים יום, היו ביטויי גאוה[/FONT] על [FONT=&quot]כוחו וגבורתו
אם סיסרא [/FONT][FONT=&quot]כשב[/FONT][FONT=&quot]כתה על בנה, תשעים ותשע ב[/FONT][FONT=&quot]כיות היו [/FONT]על זה [FONT=&quot]שניצח בקרב ומחלק שלל- שוב עניין של גאווה.[/FONT]

מהגמרא יש את "מי [FONT=&quot]כאן הלל" (על אותו אחד שניסה את הלל הזקן)
"לעולם יהא אדם ענוותן [/FONT][FONT=&quot]כהלל" (מקווה שאני מצטטת נ[/FONT][FONT=&quot]כון, נא תקנו אותי אם אני טועה)[/FONT]

 

[obyektiv]

התשובה היא המן הרשע, שלא יכל לשאת שמרדכי לא כורע ולא משתחוה ויעץ- לתלות את מרדכי על העץ,
למשתה השלישי רץ כי שמח על הכבוד שהתכבד
ועל העץ הגבוה נתלה יחד עם בניו---