עניין של פוליטיקה? מה שורש העניין?

[~רחלי~]

אני לא בטוח אבל אני חושב שכמו שמ'דו' עד 'דו' אין דיאזים ובמולים, ואם רצים את אותו מרווח מ'רה עד 'רה' מתווספים דיאזים וכו'
ככה בקלרינט אפשר לזוז חור חור בלי ה'דיאזים של הכלי' הבעיה היא שכנראה לגודל של הכלי ולמנעד שלו יותר מתאים לעשות את המרווחים הנקיים של החורים בלי דיאזים - 2 טונים מתחת או מעל, מה שזה..

(דהיינו, מדו עד דו בפסנתר זה רק קלידים לבנים, אז בקלרינט חור חור בלי ברזלים ודיאזים של הכלי איך שהוא בנוי, כל התזוזה הזאת בלי ה'שחורים' של הקלרינט זה יוצא 2 טונים מעל או מתחת..)


לענ"ד רוב הנגנים כמו שהם יודעים שבסולם דו מינור בפסנתר יש להם 3 שחורים, אז אם יגידו להם דו מינור בקלרינט לא יהיו להם שם 3 שחורים כי הכלי בנוי אחרת, לכן כנראה עדיף לרשום להם לפי הפסנתר באמת, רק שהפסנתר מכוון על גובה צליל אחר..

מי שמנגן רק קלרינט לכאורה זה לא אמור לשנות לו והוא יכול בתכלס ללמוד לפי השמות האמיתיים של הצלילים שיוצאים לו מהכלי, אבל נגנים שמנגנים על הרבה כלים וגם על קלרינט פה מתחילה הבעיה

שלא נדבר על אנשים עם שמיעה אבסולוטית שזה בכלל יכול לשגע אותם...

קלרינט הוא כלי סולו שדורש כלי ליווי כמו פסנתר או גיטרה...
ואז גם בלי להיות מנצח או כותב תווים, זה דורש לעשות את הטרנספוזיציה. )אמרתי נכון את המילה?)

 

[נתנאל 1]

קלרינט הוא כלי סולו שדורש כלי ליווי כמו פסנתר או גיטרה...
ואז גם בלי להיות מנצח או כותב תווים, זה דורש לעשות את הטרנספוזיציה. )אמרתי נכון את המילה?)

כן, מן הסתם זה פחות נוח, באמת צריך להתרגל איכשהו לזה, מן הסתם נגני קלרינט בלבד מתרגלים לקרוא לתווים בשמם האמיתי ולומדים בצורה שונה את הדילוגים של השחורים

אבל נראה לי שזה בגלל שחוץ מכלי מיתר שמחולקים לרוב לחצאים אחד אחרי השני בלי הבדל
שאר הכלים מחולקים לחצאים שיש את התווים הסטנדרטיים ויש את ה'דיאזים' (השחורים) המובנים
אז קלרינט זה כמו פסנתר רק שהוא מכוון קצת מתחת או מעל, כנראה בגלל הגודל והצורה והצליל שהוא נותן זה ההכרח
ממילא נגן שלא סופר מרווחי טונים אלא זז לפי כמות דיאזים שהוא רגיל בכל סולם, לכאורה יעדיף תווים עם טרנספוזיציה כדי לקפוץ את הדיאזים שהוא רגיל בשאר כלי הנשיפה והפסנתר

יכול להיות שקישקשתי פה בכמה נתונים אבל לענ"ד זה הכיוון

 

[קלאסיקה]

לזה בדיוק התכוונתי,
זה יותר נח?
זה דורש לכתוב לכל כלי תווים במיוחד!
ולעשות לבד את הטרנספוזציה כשמנגנים עם כלים אחרים..
זה מה שאני מנסה להבין מה ההגיון שעומד מאחורי זה...

אני מקפיץ נושא ישן, אבל בעקבות זה שעברתי שוב על נושא הטרנספוזיציה - אנסה להסביר למה זה יותר נח.
בכלי נשיפה, למשל סקסופון (וכך גם בקלרינט), יש סוגים רבים עם מנעדים שונים - אלט, טנור, סופרן ועוד. בכדי שנגן אחד יוכל לעבור מסוג אחד לשני בקלות קבעו שסדר הצלילים בסקסופון תמיד ייקרא אותו דבר. למשל כשנגן מנגן "סול" - האצבוע ושם התו נשארים אותו הדבר בכל הסקספונים, אבל הצליל בפועל שונה. ככה הוא לא צריך בכל פעם שמחליף כלי לשנות את שמות התווים בזמן שהאצבוע עצמו דומה.
לכן זו עבודה של המעבד או של הנגן עצמו, לחשב בכל פעם באיזה סולם שאר הכלים מנגנים ופשוט להתאים את הסולם של הכלי שלו.

 

[Violinist]

אני מקפיץ נושא ישן, אבל בעקבות זה שעברתי שוב על נושא הטרנספוזיציה - אנסה להסביר למה זה יותר נח.
בכלי נשיפה, למשל סקסופון (וכך גם בקלרינט), יש סוגים רבים עם מנעדים שונים - אלט, טנור, סופרן ועוד. בכדי שנגן אחד יוכל לעבור מסוג אחד לשני בקלות קבעו שסדר הצלילים בסקסופון תמיד ייקרא אותו דבר. למשל כשנגן מנגן "סול" - האצבוע ושם התו נשארים אותו הדבר בכל הסקספונים, אבל הצליל בפועל שונה. ככה הוא לא צריך בכל פעם שמחליף כלי לשנות את שמות התווים בזמן שהאצבוע עצמו דומה.
לכן זו עבודה של המעבד או של הנגן עצמו, לחשב בכל פעם באיזה סולם שאר הכלים מנגנים ופשוט להתאים את הסולם של הכלי שלו.

יפה מאוד אז זה באמת יותר לעניין ככה