ענין הסויה ונגזרותיו... אחרי הדיונים באשכולות השבוע.

[תרצה]

פצלי שמן?

אולי התכוונת לאתנול: תערובת של בנזין עם אתנול משמשת במספר ארצות כתחליף לבנזין נקי. כיום ישנם ברחבי העולם מפעלים המיצרים אתנול מתירס, קנה סוכר וגידולים עתירי פחמימות אחרים. הדלק בברזיל מורכב מ 25 אחוזי אתנול המופק ממטעי קנה הסוכר באגן האמזונאס. אתנול נחשב לדלק "ירוק" הודות לעובדה שפחות פחמן דו-חמצני מגיע לאטמוספירה בייצורו בהשוואה לנפט. על מנת לייצר אתנול יש לגדל תחילה תירס, קנה סוכר או גידולים אחרים, ובמהלך תהליך הפוטוסינתזה נקלט בצמחים פחמן דו-חמצני וריכוזו קטן באטמוספירה. לאחר מכן יש להפיק מהצמחים סוכרים פשוטים (חד סוכרים כגון גלוקוז ופרוקטוז) ולבסוף להפוך את הסוכרים לאתנול באמצעות התססה עם שמרים או תהליכים כימיים אחרים. אחוז הגלוקוז האופטימאלי לייצור אתנול ללא עיכוב על ידי תוצר הוא 17% בנוסף לכך תהליך הפקת האתנול הינו אנאירובי, תוצר לוואי של התהליך הינו פחמן דו-חמצני. כמות הפחמן הדו-חמצני המשתחררת בעת שריפת אתנול דומה לזו שמשתחררת בעת שריפת בנזין.
(הציטוטים מויקיפדיה)

לא יודע, אבל מעניין אותי מה המקור לידיעה הזאת?

לזה התכוונתי.

תודה על חיפוש המידע המדויק וציטוטו. (-עזר לי לצורך אחר)

 

[eden7115]

זו כתבה מ-2005, בה סוקרים את השפעות הסויה - ויש גם התייחסות מיוחדת לציבור החרדי, שלפי הכתבה, הוא צרכן גדול של מוצרי סויה.

משרד הבריאות קובע: הסויה מזיקה לבריאות

אם עד עכשיו ילדיכם שתו חלב סויה בבוקר ואכלו שניצל מהצומח בצהריים, זה הזמן לחשוב מחדש על התפריט שלהם. משרד הבריאות מזהיר: הסויה עלולה לפגוע בהתפתחות ילדים. ההמלצות החדשות: לא לאכול יותר משלושה מוצרי סויה בשבוע. ועל תחליפי חלב מסויה לתינוקות מוטב לוותר

דן אבן | 20/7/2005

שורת המלצות שפרסם משרד הבריאות עלולות לגרום למהפכה של ממש באורח החיים של כמעט מחצית אזרחי ישראל: סויה, כך מתברר, פשוט מזיקה לבריאות. היא עלולה לפגוע בהתפתחות ילדים, ומסכנת גם תינוקות, חולי סרטן וחולי לב.

ועדת מומחים של משרד הבריאות דנה בסדרת מחקרים חדשים שבדקו את הנזקים שעלולה הסויה לגרום, וגיבשו בעקבותיהם שורה של המלצות. המרכזית מביניהן: ילדים עד גיל 18 צריכים להגביל את צריכת הסויה שלהם לשלוש מנות בשבוע בלבד, ובכל מקרה - לא יותר ממנה אחת ליום. גם חובבי השניצלים מהצומח או חלב הסויה ייאלצו להסתפק בטעימה שבועית ולא יותר.

המלצה חשובה נוספת פונה להורי התינוקות: מומחי משרד הבריאות קוראים להם לוותר על השימוש בתחליפי חלב צמחיים, וממליצים להעדיף תרכובות מזון על בסיס חלב. "בתחליפים על בסיס סויה כדאי להשתמש רק כשיש בעיה רפואית, ואחרי התייעצות עם רופא", מסבירה מנהלת אגף המזון והתזונה במשרד הבריאות, ד"ר דורית ניצן-קלוסקי. הוועדה ממליצה להורי תינוקות שסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס וצורכים תחליפי חלב על בסיס סויה לקחת אותם לבדיקות דם.

גם נשים בגיל המעבר בסכנה
בראש צוות המומחים עומד פרופ' צבי ויצמן, מנהל היחידה למחלות עיכול ותזונה של הילד באוניברסיטת בן-גוריון. המחקרים שאותם בחנה הוועדה העלו חשש כי מזונות לתינוקות על בסיס סויה עשויים לגרום התפתחות מואצת. תינוקות זכרים עלולים לסבול מהפרעות בפוריות ובכבד.
בקרוב יופצו ההמלצות במעונות הילדים ברחבי הארץ. "צריכה מוגברת של סויה עלולה לגרום להתפתחות מואצת אצל ילדים", מסבירה ניצן-קלוסקי. "ההמלצות האלה מועילות כל עוד הגוף עובר את תהליכי ההתבגרות - כלומר לפני גיל 18" .

בחלק ממדינות העולם, כמו למשל ניו-זילנד, יכולים ההורים לתת לילדיהם סויה רק עם מרשם רופא, אולם, הוועדה החליטה שלא להגביל את מכירת מוצרי הסויה בארץ. עם זאת, מידע על נזקי הסויה יופץ בקרב רופאים, דיאטניות והאחיות בטיפות החלב. דגש מיוחד יושם על המגזר החרדי, שבו השימוש בתחליפי חלב על בסיס סויה נפוץ מאוד.

נשים רבות צורכות מוצרי סויה כחלק מהטיפול בתסמונות גיל המעבר. המומחים לא פוסלים את השימוש במקרה הזה, אבל ממליצים לשלב אותו עם פעילות גופנית ושינויים נוספים באורח החיים. לנשים בגיל המעבר כדאי להרכיב דיאטה מתזונה עשירה בחומרים המכונים "פיטואסטרוגנים", וכוללת בין היתר מוצרי סויה, פשתן, פירות וירקות.
"למרות מה שהציבור חושב", קובעת הוועדה, "היעילות של מוצרי סויה בהפחתת תסמינים של גיל המעבר או במניעת אוסטאופורוזיס דווקא נמוכה".

המלצה חשובה אחרת מיועדת לחולי סרטן ובעיקר חולות סרטן הנשים. הוועדה ממליצה להם להתחיל לצרוך סויה כחלק מהטיפול במחלה רק לאחר התייעצות עם רופאים. מחקרים אחרונים העלו את החשש כי סויה במינון גבוה עשויה לסכן את הצלחת הטיפול ולא להועיל לו. לסובלים ממחלות לב וכלי דם מומלץ שלא להרבות בצריכת סויה. עם זאת, כמות של 25 גרם חלבון סויה ביום עשויה לסייע בהורדת הכולסטרול.


נזקי הסויה
מומחי משרד הבריאות זיהו שורה של נזקים ובעיות בריאותיות שצריכה מוגברת של סויה עלולה לגרום.
בין השאר, גורמת סויה להתפתחות מואצת בגיל הבגרות.
פולי הסויה מכילים פיטואסטרוגנים, חומרים בעלי תכונות דומות להורמון אסטרוגן. חלק מהמחקרים הצביעו על עיכוב בגדילה אצל פגים שצרכו סויה. איגוד רופאי הילדים האמריקני המליץ לאחרונה שלא לתת תחליפים על בסיס סויה לילדים שנולדו במשקל של עד ‭1,800‬ גרם. מעקב שבוצע במשך 30 שנה בקרב תינוקות שקיבלו תרכובות על בסיס סויה לא מצא הבדלים במדדי גדילה, צפיפות העצם ורמות הברזל בדם לעומת קבוצת תינוקות שקיבלה חלב אם וחלב פרה.

עם זאת, מחקר אחר מצא כי אכילת סויה אצל תינוקות ממין נקבה זירזה את התפתחותן כנערות. תוצאות המחקר זכו לביקורת, מאחר שפחות ממחצית הנבדקות צרכו תחליפי סויה בילדותן. חוקרים אחרים גילו כי קיימים הבדלים נוספים בין נערות שהוזנו בסויה בילדותן לבין נערות שינקו חלב אם (צנזור). מחקרים שבוצעו בבעלי חיים גילו כי צריכת מוצרי הסויה בגיל הינקות עשויה לפגוע גם בפוריות הגברים ובתפקוד הכבד


שוק הסויה הישראלי
היה נדמה לכם שבזמן האחרון הרבה יותר אנשים מסביבכם שותים חלב סויה או אוכלים שניצל צמחי? כנראה שלא טעיתם. סקר שנערך עבור משרד הבריאות קובע: 44 אחוז מהישראלים צורכים מוצרי סויה.

24 אחוז מהציבור משתמש בסויה פעם בשבוע או פחות, ו‭20-‬ אחוז שלוש פעמים בשבוע ויותר. סקר מכון רותם מגלה כי מוצרי הסויה המובילים בישראל הם תחליפי בשר ‭30)‬ אחוז מהשוק‭,(‬ טופו ‭23)‬ אחוז מהשוק‭,(‬ תחליפי מעדני חלב ‭19)‬ אחוז) ותחליפי חלב (שמונה אחוזים‭.(‬

שוק הסויה בישראל מגלגל כ‭70-‬ אלף שקל בשנה. חישוב שנעשה במשרד הבריאות מגלה כי שמונה אחוזים ממוצרי המזון לתינוקות הם תחליפים על בסיס חלבון סויה. בסקר, שנעשה במרכז לבקרת מחלות והקיף ‭1,800‬ אמהות, נמצא כי עשרה אחוזים מהתינוקות בגיל חודשיים ניזונו מתחליפים על בסיס סויה. בגיל שנה עלה מספרם ל‭32-‬ אחוז.

בשנים האחרונות פותחו מוצרי מזון רבים על בסיס סויה, ובהם תחליפי חלב לתינוקות. פרשת רמדיה שהתפוצצה בנובמבר 2003 גרמה לירידה משמעותית בצריכת תחליפי חלב צמחיים. לסויה יש תכולת חלבון גבוהה (עד 40 אחוז) לעומת קטניות אחרות ‭20)‬ עד 30 אחוז) ודגנים ‭8)‬ עד 15 אחוזים בלבד‭.

מקור:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/960/588.html

לקריאה נוספת, אתר "נזקי הסויה" (אתר נקי המכיל רק טקסט):
www.soya.co.il

 

[סטודיו נועה]

סויה: בריא? תלוי את מי אתם שואלים
מי שעשה לסויה יחסי ציבור היה בהחלט מוכשר. הוא הצליח להפוך את המילה המוזרה הזו לאחותה של המילה 'בריאות', וכך, כולנו משוכנעים שמדובר במאכל בסוג מזון שבכל המקרים - רק מועיל. אז זהו, שלסויה יתרונות לא מעט, אולם גם חסרונות
אוסנת הראל

אמרת סויה אמרת בריאות? לא תמיד, מתברר. כן, לסויה יתרונות רבים, ואפילו הצבא, שצועד על קיבתו, החדיר לאחרונה לחדרי האוכל הצה"ליים תחליפי בשר מסויה בטעם שניצל ושווארמה, אולם הרושם החיובי לגמרי שיש לציבור לגבי הסויה אינו תמיד מוצדק, וגם כאן יש שני צדדים למטבע.

הסויה מגיעה מפולי הסויה, שהם קטניות, המהוות מקור עשיר של חלבונים ושמן. הפולים היבשים מכילים 37% חלבונים העשירים בחומצת האמינו ליזין, ומרכיב השומן (18%) מתבסס ברובו על חומצות שומן בלתי רוויות.

ניתן להכין מעיבוד פולי הסויה מיגוון רחב של מאכלים ומרכיבים, כמו מאכלים אסייתים מסורתיים (טופו, מיסו, טמפה), מאכלים דמויי חלב (חלב סויה, גבינות, יוגורטים), מרקמים דמויי בשר (נקניקיות, אומצות, המבורגר, קציצות), ירקות, משקאות, לחמים, דגני בוקר, רטבים, חטיפים, פיצוחים, עוגות, עוגיות ועוד.

סויה: רשימת היתרונות

מה יש בסויה שגרם לצריכתה העצומה בכל העולם? רשימת יתרונותיה בהחלט לא קטנה:

שומרת על המערכת החיסונית: פולי הסויה מכילים כימיקלים צמחיים בשם איזופלבונים, המשמשים כחומרים נוגדי חמצון ומונעים מחלות כרוניות.
מחזקת את מערכת השלד: הסויה מונעת אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות) בזכות מרכיב בשם ג'ניסטאין, המאיץ את התאים שגורמים לחידוש העצם ומעכב תאים הורסי עצם.
משפרת את מערכת הדם: הסויה מביאה להקטנת רמת הכולסטרול הרע בדם ומונעת מחלות לב ועורקים, באמצעות הגברת הפעילות של קולטני הכולסטרול הרע, אשר מונעים מהכולסטרול להגיע לדם ומעבירים אותו לכבד.
תורמת למערכת ההורמונלית:
הסויה מכילה חומרים המתפקדים כמו הורמון האסטרוגן (לפיטו-אסטרוגנים) שמשמשים כתחליף למחסור באסטרוגן הנוצר בגיל המעבר. נשים הצורכות
סיפורו של להיט
סויה: הכל על הטרנד החדש-ישן שכובש אותנו
שושנה חן
אמנם רק 20% מהישראלים צורכים מוצרי סויה באופן קבוע, אבל באחרונה אנחנו עדים לבום של מוצרים חדשים. מהי התועלת האמיתית של הסויה, למה אסור להפריז בצריכתה ואילו מוצרים מחכים לנו בסופרמקרטים
לכתבה המלאה
סויה ממעיטות לסבול מבעיות של גיל המעבר וביניהן תופעת גלי החום.
המרכיבים הפיטו-אסטרוגנים שבסויה חוסמים חלק מההשפעות השליליות של האסטרוגן שבגוף, שכמויות עודפות שלו עלולות להביא לסרטן השד ומחלות סרטניות אחרות הקשורות בהורמונים.
אצל הגברים, משפיעים המרכיבים הפיטו-אסטרוגנים על הורדת רמת הטסטוסטרון שמביאה להורדת סיכון התמותה מסרטן הערמונית.
איכויות תזונתיות משובחות: הסויה מכילה כמות מועטת של שומנים רוויים, אינה מכילה כולסטרול ומכילה כמות חלבון גדולה מזו שבחלב. הסויה מכילה סיבים תזונתיים ומהווה המקור הצמחי הגדול ביותר לאומגה 3.
מתאימה לבעלי דרישות תזונתיות מיוחדות:
אלרגיים ללקטוז: חלב הסויה מהווה תחליף נוח יותר לאלו המתקשים לעכל חלב פרה.
צמחוניים: הסויה מהווה פתרון טוב גם לצמחונים, בעזרת מרקמים חלבוניים דמויי בשר. יתרונה של הסויה בכך שהינה חסרת טעם ומקבלת באופן מלא את טעם התיבול הבשרי.
סוכרתיים, שומרי משקל וספורטאים: לסויה יש ערך גליקמי נמוך מאוד, היא מתפרקת בגוף באיטיות ומביאה לרמות יציבות של סוכר בדם, דבר שנותן תחושת שובע לאורך זמן ומצמצם נטייה לצריכת-יתר של סוכר.

השוואה בין סויה לבין מוצרים מקבילים

יתרונות הסויה הביאו להתפתחות תעשיה רחבה ומגוונת של מוצרים המבוססים על סויה ומתיימרים להחליף מוצרים מקבילים. זאת, על מנת לאפשר פתרון תזונתי לאלו שאינם יכולים לאכול את המוצר המקורי או פשוט לשפר את איכותו. נבחן כמה תחליפים בסיסיים, על איכותם.


סויה לעומת מוצרי מזון מקבילים
מרכיב קמח מלא מול קמח סויה חלב פרה (3%) מול חלב סויה שניצל עוף מול שניצל סויה בוטנים מול סויה קלויה
כמות חלבון קמח סויה מכיל פי 3.5 חלבון יותר מקמח מלא חלב סויה מכיל 40% חלבון יותר מחלב רגיל כמות זהה פולי סויה קלויים מכילים 50% חלבון יותר מבוטנים
איכות חלבון שניהם חלבונים לא מלאים, אך ביחד משלימים לחלבון מלא חלבון חלב הפרה מלא ואילו הסויה דלה במתיונין חלבון העוף מלא ואילו הסויה דלה במתיונין חלבון הסויה דל במתיונין וחלבון הבוטנים דל במתיונין, תראונין וליזין
כולסטרול בחלב פרה יש 13 מ"ג כולסטרול, בחלב הסויה אין בעוף יש 10 מ"ג כולסטרול, בשניצל סויה אין
סידן קמח הסויה עשיר יותר בסידן מאשר קמח מלא תכולת הסידן בסויה קטנה מזו של חלב פרה בשניצל עוף אין סידן תכולת הסידן בסויה פי 5 יותר מבוטנים
שומן אחוז השומן בקמח מלא פי 1.5 מזה שבקמח הסויה זהה, לשם השוואה אחוז השומן הרווי בעוף הוא פי 2 מזה שבסויה אחוז השומן בבוטנים הוא פי 2.5 מהסויה
ויטמינים קמח הסויה עשיר יותר בויטמינים מקבוצה B חלב הסויה עשיר יותר בויטמינים מקבוצה B בסויה אין B12 ויחסית לעוף היא דלה בברזל הבוטנים עשירים פי 2 בניאצין מהסויה

אז מה כבר אפשר להגיד נגד?

אפשר. לאחרונה מתפרסמים מחקרים רבים, המעידים על עובדות לא מדויקות שמציגים לנו מצדדי הסויה. המקטרגים טוענים, כי תעשיית מוצרי הסויה, שמגלגלת מיליארדים, מנהלת מערכת שיווק ענפה שעושה עבודה מצויינת על מנת להעלים את הצד האפל של המוצר. במה כבר הסויה יכולה להזיק? גם כאן יש רשימה לא מבוטלת:

הסקת מסקנות לא מדויקת: המקור שהביא לתנופה העיקרית של הסויה היה מצב בריאותם הטוב של האסייתים, שתזונתם כללה את המוצר. בחינה מדוקדקת של תפריטם מראה כי הוא נבדל מזה של העולם המערבי בהרבה דברים מעבר למרכיב הסויה: הם אוכלים יותר דגים ומוצרים לא מעובדים מן הטבע המשפיעים אף יותר על בריאותם.
רק כמוצר משלים: האסייתים משתמשים בסויה כמוצר משלים, וצורכים ממנו בין 5 ל-15 גרם ביום. כמות זו ודאי אינה משתווה לצריכת הסויה היומית של צמחונים ברחבי העולם, שכוללת מעל 200 גרם טופו, ועוד כמה כוסות חלב סויה.
הנדסה גנטית: רוב המוצרים שעברו הנדסה גנטית מכילים סויה. קיימת מחלוקת לגבי הסכנות החבויות במזון שהונדס גנטית. אמנם עד כה השתמשו בני האדם בתהליכים ביולוגיים כדי לשפר את אספקת המזון, אך לא התערבו ברמת הגנים. מצב זה מסוכן יותר, מאחר שעל מנת להחדיר גנים משתמשים בווירוסים ובחיידקים.
חלבון ירוד: חלבון הסויה דל בחומצת האמינו מתיונין ולכן איכותו ירודה מול החלבון המלא של החלב או הבשר, המכילים את כל חומצות האמינו החיוניות. אמנם הטופו, שהוא שילוב של חומר מוקשה עם חלב סויה, מכיל חלבון מלא, אך רוב המוצרים האחרים שהזכרנו מבוססים על חלבון הסויה בלבד.
האטה בספיגה: הסויה מכילה מרכיבים (phytic acid) הגורמים להאטת ספיגת מינרלים כמו סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ. חומצה זו אינה נעלמת על-ידי בישול או אפייה. מעבר לאלו, הסויה אינה מאפשרת ספיגה מלאה של ויטמין D.
אלומינים בסויה: הסויה מכילה כמות גדולה של אלומיניום, אשר מהווה מקור רעיל למערכת העצבים ולכליות.
בעיות עיכול: הסויה עלולה לגרום לאי-נוחות בקיבה וסינון קליטת חומצות אמינו חיוניות לגוף, בגלל שהיא מכילה חומרים מעכבי-אנזימים שחוסמים את פעילותם הסדירה של האנזימים בעיכול החלבון.
חסימת חמצן: צריכת-יתר של סויה עלולה להקשות על מעבר חמצן לתאי הגוף וללב מאחר והסויה מכילה המגלוטינין, דמוי קריש דם, הגורם לתאי דם להתקבץ.
מחקרים מנוגדים בנושא מחלות כרוניות: מחקרים אלו מראים כי הפיטו-אסטרוגן הקיים בסויה עלול להגביר את הסיכון לסרטן בלוטת התריס, במיוחד אצל תינוקות.
לא מוריד כולסטרול: שמן הסויה אינו תורם להורדת הכולסטרול מאחר שהוא אינו מכיל איזופלבונים הקיימים בפולי הסויה.

לסיכום – נצלו את היתרונות, התחשבו בחסרונות

שם המשחק בהטמעת מוצרים חדשים בשוק הבריאות הוא "מחקרים". לרוב אנו מתעסקים בתוצאותיהם ולא בנותני החסות, שיכולים מן הסתם גם להשפיע על הצגת התוצאות, במיוחד כאשר אלו אינן מובהקות וחד משמעיות.

אנו עדים למחקרים נגד מאכלים מעובדים רבים שעדין "מככבים" ברשימת הקניות ומציפים את המדפים. התפקיד שלכם, בתור נושאי האחריות על בריאותכם, הוא לשמוע, להבין ולהפעיל הגיון בריא וצריכה מבוקרת.

ומה בעניין הסויה? איכלו במידה, נצלו את היתרונות, התחשבו בחסרונות: שלבו את אכילת הסויה עם מוצרים המשלימים את ערכה החלבוני כגון: טחינה, שומשום, קמח (עדיף מלא), אכלו ברמה מבוקרת: ה-FDA אישר כי אכילה של עד 25 גרם חלבון סויה ביום מהווה מרכיב רלוונטי לתזונה בריאה. אם תזונתכם אינה מוגבלת, מתנו את צריכת הסויה ל 3-5 ימים בשבוע. בכל מקרה, היו קשובים להשפעת עיכול הסויה על גופכם, ביום שתפריטכם מבוסס על סויה, הוסיפו מאכלים שיחזקו את המינרלים, בהם יש חשש לספיגה לא מואטת, ברכישת מוצרי סויה: העדיפו מוצרים שמצויין על אריזתם שלא עברו תהליך שינוי גנטי.

זכרו: מוצר על בסיס סויה, אינו הופך באופן אוטומטי לבריא. כמו בכל מוצר חדש שקונים, יש לבדוק את כל מרכיביו וערכם התזונתי, מאחר שקיימים מוצרים רבים על בסיס סויה שרחוקים מרחק שנות אור מלהיות בריאים.

 

[grafix]

רופא הילדים שלי (ד"ר חלמיש - למי שמכיר), אומר שאין שום בעיה בסויה!
אני לא יודעת אם הוא צודק או לא, אבל אני נטיתי לקבל את דעתו, מפני שבתי בת ה5 רגישה מאוד לחלב, ומגיל שנתיים כשגילינו את הסויה, היא פשוט התחילה להתקיים על סויה. (היום כבר פחות, היא כבר לא כ"כ אוהבת את זה, וגם גדלה וכבר לא זקוקה לבקבוקי דיסה)

 

[כוכב103]

ענין ההורמונים הוברר ומוצא, אבל פותחת האשכול כתבה אזהרה חמורה הרבה יותר.

אלא ששוטפים את הסויה בחומר מסוכן מאוד כדי להפוך אותו לחומר כללשהו נוח לתעשיה. שום דבר מכל אלו לא מתחיל לחלום על בריאות, גם אם מישהו אמר לכם (בפרט כל הסויות הגולמיות שנמכרות בבתי טבע למנהם)

מי אשם בהמצאה הזו?

 

[mat]

אם אתם רצים לבדוק את הסויה לכו לסין שם אנשים אוכלים סויה בכמיות מטורפות.

עכשיו לגבי זה שזה גורם לבגרות מוקדמת. אז אני לא כל כך מבין מה רע בזה.

כי בגמרא מובא סנהדרין סט,ב.

שאחיתופל מת בגיל 33 בזמן ששלמה הבן של דוד היה בגיל 7.
עכשיו שלמה היה הבן של בת שבע שהיא הייתה ביתו של אליעם שהוא הבן של אחיתופל.

אז אם מורידים מגילו של אחיתופל 7 שנים של שלמה יוצא שבגיל 26 נולד לאחיתופל נין מנכדתו בת שבע. ההסבר הכי פשוט אליעם נולד לאחיתופל בגיל 8+ ובת שבע נולדה לאלעם בגיל 8+ והיא ילדה את שלמה בגיל 8+ ואז יוצא שבגיל 26 של אחיתופל נולד שלמה.

זה אומר שזה היתה המציאות בזמנם. אז אני לא יודע אם זה נכון להגיד שזה רע להתבגר מוקדם.


http://he.wikisource.org/wiki/סנהדרין_סט_ב

 

[park]

א"כ יש להשאיר את הסויה ולא לאסור אותו. ולהוריד את ההגבלה על גיל הנשואין.

 

[סטודיו נועה]

מענין לבדוק את אחריות האוכל על בעיות פוריות.

נחמד..
אפרופו בעיות פוריות, הסינים אוכלים "כמויות מטורפות" ואת הילודה מונעים ע"י חוקים..

אם אתם רצים לבדוק את הסויה לכו לסין שם אנשים אוכלים סויה בכמיות מטורפות.