פחות מ 24 שעות

  • הוסף לסימניות
  • #21
הכי טוב בבית
ילד מקסים ושובה לב.

עכשיו, אחרי יותר מחודש שנקשרנו לילד המתוק הזה, אנחנו ממש ממש מחכים כבר לראותו מסופר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אנחנו רוצות לראות אותו מסופר!!!!!!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

קראתי את החלק הראשון של דופליקטים ונורא התאכזבתי.
עלילה מלאת חורים וסתירות.
אשמח אם מישהו יוכל ליישב את כל האיבעיות דלהלן, או להוסיף תמיהות על הסיפור.
הבהרה קטנה: כ"כ התאכזבתי (אחרי כל הטררם על הספר) שלא קראתי את חלק ב, וייתכן שחלק מהשאלות מתורצות שם. ועדיין אני מרשה לעצמי לעורר את השאלה:
א. אם אינני טועה זירו בועט איזשהו דופליקט מצוק והוא מת. היכן הסקנדר בועת האוצרים שמחוייב להציל אותו???

ב. יש למסדר כל מיני דוקלרים ואוצרים בלתי נראים שמגיעים ממקום למקום בין-רגע. למה אף אחד מהם לא יכל להגיע לזירו ולראות אותו (או לחסל - אבל זה כבר עניין אחר), וצריך שמישהו ינקסם למוח של דני (דבר שלא הצליח, כידוע, כי הוא היה סקנדר)?? למה לא פשוט 'להתעתק' לשם (או מה שלא יהיה הפועל של י. ספיר) ולראות????

ג. קייזר לא רוצה לתת לדני את המיקום של הכדור, כדי שזירו לא יחדור לו למוח (ככה כתוב) וישאב משם את המידע. איך בדיוק???

ד. ולמה בסוף הוא נותן לו את המידע???? מה עם כל הפוזה של "שבועת היורומנטום, אתה יודע"...? איפה זה נעלם??

ה. בסוף הספר, בשורה האחרונה (אאל"ט) כתוב שזירו כבר נגע פעם בכדור הטונגו!!!! אז למה הוא לא דופליקט?? ואם תרצה לומר, שהוא נגע בו פעם שניה ויצא מהמסדר, הרי שכתוב שם מפורשות שזו הפעם השניה!! אפילו נכתב ש"בפעם הראשונה הוא היה חסר את המידע מה קורה למי שנוגע בכדור". מידע? הוא הרי הפך לדופליקט! מה היה חסר בדיוק?



אם למישהו יש עוד כאלה, או תשובות, אשמח מאוד!!
קראתי את הספר ופשוט התלהבתי!
אומנם קראתי אותו לפני כמה שנים אבל אז הייתי עדיין קטנה..
מה אתם אומרים על הספר?
מה שבמיוחד אהבתי שהוא מצליח להיות סובב סביב נקודה אחת - (כיבוד הורים) כל הספר ועם זאת לא להיות מטיף וחופר מידיי (לדעתי) אלא מגיש את אותה מצווה מסגנונות שונים ואפילו הפוכים! אסף ואביו - איתיאל ואביו - ואפילו הסולטן..
והמסר חזק ונגע בי..
ועוד 2 נקודות:
1. למה טאריק נעץ באסף מבטים ממושכים? הרי הוא בסה"כ הכל אחיין של הרופא, ואפילו איתיאל - בנו של הרופא לא החשיד אותו כ"כ. ואם הוא יותר דומה אפילו מהבן זה היה צריכ להיות מודגש..
2. פעם קודמת סגרתי את הספר בתחושה שאסף הצליח ובסוף שיווקו הצליח להגיע ומטרתו (מול המושל) התגשמה. הפעם התחדדה לי הבנה מסויימת - עד כמה זה כיבוד הורים זה מציל ונכון בפרטים הקטנים, המקריים - לא הגדולים. אפילו אם האבן הייתה יהלום רגילה, (ולא כמו ה'בום' שקיבלנו כשגילינו שזה אבן מהמקדש) והכל היה מסתדר -
זה לא היה טוב.
כי אז הם היו מפורסמים, ולא היו יכולים להוות מחסה לאיתיאל וטאריק,
וגם השטיח לא בטוח היה מוצא חן בעיניו - בגלל העוגרים ורק היה מתסיס את זעמו על היהודים.
לאומת זאת - דווקא הדבר ה"טפשי" לכאורה של אבא שלו - להביא עובד מוסלמי - חוץ מהדבר הגדול וההצלה שזה הביא לכל העם -
בדבר הקטן - זה עזר להם, לחווה שלהם, לבת שבע..
לסיכום - מה שבאמת - לפי ההיגיון, דרך הטבע, נשמע גאוני והגיוני - היה סכנה.
מה שבא בזכות קבלת עול ומצווה, אפילו שהיה נראה הכי טיפשי ומסוכן שיש, וצריך להזהיר אותו!! זה פשוט פיקוח נפש!! - היה הצלה..
בסופו של דבר כיבוד הורים עוזר לא רק כשקורים ניסים הזויים - אלא בכל דבר קטן..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה