כללי פיוט ידיד נפש

[סגנון חדש]

ערב טוב.
למישהו יש אולי את הפיוטים "אודה לקל" ו"ידיד נפש". די בדחיפות
אודה מאד.

 

[מור100]

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ. יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ. יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶּךָ, מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.
הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ. אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא, וְהָיְתָה לָהּ שִׁמְחַת עוֹלָם.
וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ, וְחוּסָה נָא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ. כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלָּם.
הִגָּלֶה נָא וּפְרֹס חָבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ,
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ. מַהֵר אֱהֹב כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם.

 

[מור100]

פזמון:
אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.
בית א
שימו לב אל הנשמה, לשם שבו ואחלמה,
ואורה כאור החמה, שבעתים כאור הבוקר. פזמון..
בית ב
מכסא כבוד חצבה, לגור בארץ ערבה,
להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.פזמון..
בית ג
עורו נא כי בכל לילה, נשמתכם עולה למעלה,
לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר. פזמון..
בית ד
ימצאה מקושטת, בטלית וטוטפת,
כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר. פזמון..
בית ה
הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,
איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.פזמון..
בית ו
והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,
ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.פזמון..
אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.

 

[מיוחדת]

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחְמָן
מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל
יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעְרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ
מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.


הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם
נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ
בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא
וְהָיְתָה לָּךְ שִׁפְחַת עוֹלָם.


וָתִיק יֶהְמוּ נָא רַחְמֶיךָ
וְחוּס נָא עַל בֵּן אוֹהֲבָךְ
כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַף
לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ
אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי
חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם.


הִגָּלֵה נָא וּפְרֹס חָבִיב
עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד
וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם.

 

[סגנון חדש]

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדְּךָ אֶל רְצוֹנֶךָ. יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ. יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶּךָ, מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טָעַם.
הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ. אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא, וְהָיְתָה לָהּ שִׁמְחַת עוֹלָם.
וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ, וְחוּסָה נָא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ. כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי וְחוּסָה נָא וְאַל תִּתְעַלָּם.
הִגָּלֶה נָא וּפְרֹס חָבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ,
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ. מַהֵר אֱהֹב כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם.

ממש תודה. עזרת לי מאד