צמחונות במגזר החרדי

  • הוסף לסימניות
  • #21
אינני יודע אם הטיעון לפיו "ה' ברא את העולם והתאים כל תקופה למצב שלה, הוא גם ידע שכך מגדלים בע"ח, הרי הוא היוצר" תופש מבחינה השקפתית - מחשבתית.
אך מבחינה הלכתית הוא בוודאי לא תופש, מכיוון שהנושא של התעללות בבעלי חיים במהלך הגידול, נידון בהרחבה בפוסקים.
למשל : ר' משה פיינשטיין אסר לאכול עגל חלב בגלל תנאי הגידול שלהם
ה"בני יששכר" סבל מתושבי מונקאטש שהתנגדו לפסיקתו האוסרת אכילת אווזים פטומים משום "צער בעלי חיים"
הרב עובדיה פסק שלא לאכול אווזים מפוטמים, ואף עודד חקיקה האוסרת פיטום אווזים.
סיפור על הבעל שם טוב:"בכפר יהודי קטן, הלך השוחט להביא מים, כדי לטבול בהם את הסכין, כהכנה להליך השחיטה. מרחוק, הוא הבחין בזקן בא בימים, שצפה בו, כשהוא מניד ראשו באי שביעות רצון. לבסוף ניגש אליו השוחט הצעיר ושאלו לפשר הדבר.
הזקן סיפר לו, שבעת שצפה בו מכין את הסכין לשחיטה, הוא נזכר כיצד שנים רבות לפני כן, כשהיה בעצמו איש צעיר, צפה ברבי ישראל בעל שם-טוב, מייסד החסידות, עושה את אותו הדבר עצמו. אלא שרבי ישראל, כך הסביר, לא היה צריך להביא מים כדי להשחיז את הסכין. הדמעות שזלגו מעיניו הספיקו.
יש עוד דוגמאות רבות, אך אינני רוצה להכביד על מצפונו של איש, רק שאני חושב, כי אכילת בשר שלא עבר התעללות, עדיפה מבחינה כשרותית על פני אכילת בשר שגודל בתנאים מחפירים.

"
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יסורים של רבי על ידי מעשה שגרם הוא עצמו באו, ועל ידי מעשה אחר הלכו. על ידי מעשה באו - מה היה הדבר? עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה. הלך תלה העגל ראשו בתוך כנף בגדו של רבי ובכה. אמר לו לעגל: לך, באשר לכך נוצרת [לשחיטה]. אמרו משמים: הואיל ואיננו מרחם על הבריות- שיבואו עליו יסורים... ועל ידי מעשה אחר הלכו יסוריו. מספרים: יום אחד היתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית. היו מונחים שם בני חולדה, והייתה מטאטאה אותם. אמר לה: הניחי להם. הרי כתוב: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה, ט). אמרו משמים: הואיל ומרחם - נרחם עליו, ואז פסקו יסוריו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י תור הזהב;912783:
הוזכר קודם סיפור על רבי עם העגל שהתחבא בבגדו ועם גוזלי העכברים.
אם מישהו יכול להעלותו בשלמות.

כן, שכחו את כאב השיניים שהוא קיבל מאז למשך שנים רבות(13?)
עד שריחם על העכברים - אז הכאב עבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י רחלים;912594:
יש לנו המון אחריות על כלל הבריאה, זה נכון. אבל רק בתור לקיים מצוות ומעש"ט,
נכון, זה מאד מצער וכואב איך שמתעללים בהם, ולא הייתי רוצה לראות את זה,
, אבל (אם יהיה צורך גם אביא את המקורות) שה' ברא את העולם והתאים כל תקופה למצב שלה, הוא גם ידע שכך מגדלים בע"ח, הרי הוא היוצר:
אז מדוע בכל זאת יש מצוה: להתענג בתענוגים, ברבורים ושלו ודגים.

וכתוב בהלכה: מצוה להרבות בבשר ודגים, - לא מעט, לכבוד שבת אלא להרבות, להתענג.

איש לא יודע חשבונות שמים, מה שכן ידוע שה' הוא היוצר, והוא מלך הרחמים. איך אנחנו יכולים להגיד אכזריות כשהוא ברא את הרחמים וציוה להרבות בבשר ודגים, ללא הגבלת תקופה. בכל זמן.

(לא יודעת אם זה מתאים לפה כ"כ, אבל משה רבינו ריחם על התינוקות שנטמנו בתוך החומה של פרעה,- והציל ויצא משם מיכה.)- נכון, פרות וכו' במה חטאו? אומרים שהכל היום גילוגולים וניצוצי נשמות אולי זה התיקון.. מי יודע? אבל אנחנו מצווים.. ועושים...

סליחה מראש על האריכות, מיועד רק למי שיש לו באמת כח להכנס לנושא....

יש מצווה לענג שבת ויום טוב בבשר ודגים
אין מצווה לאכול כל יום חול שניצל ועוף
אנשים פשוט רגילים לאכול בשרי, והרבה, בכל ימות השבוע

הקב"ה רחמן, והנה אנחנו רואים בעולם אנשים מתאכזרים זה לזה, אסונות ומחלות ל"ע ול"ע, או כמו שאנשים שלא מאמינים שואלים - "איפה היה אלוקים בשואה?"
אולי נשאל על הקב"ה שאלות?
ודאי שזו לא הייתה הכוונה שלי

לא מדובר פה על אנשים חטאים, אלא על בהמות שאין להן כלל בחירה חופשית
ויש לנו אחריות עליהן כמו על שאר הבריאה
(אגב, יש לנו גם אחריות על אנשים חטאים, ברמה מסויימת הרי "כל ישראל ערבים זה לזה" - עם ישראל הוא אחד, פעולה אחת יכולה להכריע את כל העולם לכף זכות כדברי הרמב"ם, וידוע שצדיקים שבדור נלקחים כדי לכפר על עוונות הדור)

דוגמה קטנה -
מאות אלפי יהודים מקיימים בערב יום כיפור מנהג כשר של כפרות על עופות לבנים


האם חשבתם פעם כמה שעות העופות הללו לא קיבלו מזון ומים? הם סגורים בקופסאות פלסטיק הקטנות האלה, מטלטלים אותן מהלול במושב, צפון או דרום, למרכז הארץ, הם מחכים שעות על גבי שעות במשאית, וגם אחרי שעושים את הכפרות - מחזירים אותם לארגזים, ועד שהם מגיעים למשחטה לוקח עוד כמה שעות, ועד שנשחטים בפועל עוד כמה שעות.

מישהו אי פעם נתן לעופות האלה לאכול ולשתות לפני שקיים את המנהג?
הרי ע"י התשלום אנחנו קונים את העוף, ויש לנו אחריות עליו
השנה פעם ראשונה בחיים חשבנו על זה, והגשנו להם מים וקצת פרורים
הם היו מורעבים
נכון שעד למחרת בצהרים ישחטו אותם, אבל למה שבינתיים יסבלו מרעב וצמא נוראים

כיהודים השם דורש מאיתנו הרבה יותר
להיות יהודי זו זכות עצומה, וגם חובה - לקחת יותר אחריות על הסובב אותנו
אפשר לראות לאן תחושת האחריות הזו לקחה את אלה שלא מאמינים ב-ה' ותורתו, רחמנות על אויבים אכזרים, או רחמנות על בע"ח במקום על אחיהם היהודים
אז נכון שאנחנו לא רוצים להידמות להם חלילה,
אבל קצת לפקוח את העיניים למה שקורה מסביב זה לא מזיק :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכון מאוד. מה שביכלתנו לעשות- ודאי שזו חובתנו. לגבי מה שלא בשליטתנו- האם עלינו להקים קול זעקה? זו שאלה לא פשוטה.
וודאי שצימחונות שנוגדת עונג שבת וכו' היא שלילית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י פרסומניק;912861:
סליחה מראש על האריכות, מיועד רק למי שיש לו באמת כח להכנס לנושא....

יש מצווה לענג שבת ויום טוב בבשר ודגים
אין מצווה לאכול כל יום חול שניצל ועוף
אנשים פשוט רגילים לאכול בשרי, והרבה, בכל ימות השבוע

הקב"ה רחמן, והנה אנחנו רואים בעולם אנשים מתאכזרים זה לזה, אסונות ומחלות ל"ע ול"ע, או כמו שאנשים שלא מאמינים שואלים - "איפה היה אלוקים בשואה?"
אולי נשאל על הקב"ה שאלות?
ודאי שזו לא הייתה הכוונה שלי

לא מדובר פה על אנשים חטאים, אלא על בהמות שאין להן כלל בחירה חופשית
ויש לנו אחריות עליהן כמו על שאר הבריאה
(אגב, יש לנו גם אחריות על אנשים חטאים, ברמה מסויימת הרי "כל ישראל ערבים זה לזה" - עם ישראל הוא אחד, פעולה אחת יכולה להכריע את כל העולם לכף זכות כדברי הרמב"ם, וידוע שצדיקים שבדור נלקחים כדי לכפר על עוונות הדור)

דוגמה קטנה -
מאות אלפי יהודים מקיימים בערב יום כיפור מנהג כשר של כפרות על עופות לבנים


האם חשבתם פעם כמה שעות העופות הללו לא קיבלו מזון ומים? הם סגורים בקופסאות פלסטיק הקטנות האלה, מטלטלים אותן מהלול במושב, צפון או דרום, למרכז הארץ, הם מחכים שעות על גבי שעות במשאית, וגם אחרי שעושים את הכפרות - מחזירים אותם לארגזים, ועד שהם מגיעים למשחטה לוקח עוד כמה שעות, ועד שנשחטים בפועל עוד כמה שעות.

מישהו אי פעם נתן לעופות האלה לאכול ולשתות לפני שקיים את המנהג?
הרי ע"י התשלום אנחנו קונים את העוף, ויש לנו אחריות עליו
השנה פעם ראשונה בחיים חשבנו על זה, והגשנו להם מים וקצת פרורים
הם היו מורעבים
נכון שעד למחרת בצהרים ישחטו אותם, אבל למה שבינתיים יסבלו מרעב וצמא נוראים

כיהודים השם דורש מאיתנו הרבה יותר
להיות יהודי זו זכות עצומה, וגם חובה - לקחת יותר אחריות על הסובב אותנו
אפשר לראות לאן תחושת האחריות הזו לקחה את אלה שלא מאמינים ב-ה' ותורתו, רחמנות על אויבים אכזרים, או רחמנות על בע"ח במקום על אחיהם היהודים
אז נכון שאנחנו לא רוצים להידמות להם חלילה,
אבל קצת לפקוח את העיניים למה שקורה מסביב זה לא מזיק :)

לגבי הצורה האיומה בה גדלים היום בע"ח, זה לא קשור לתורה בכלל, משום מה זה נשמע כאילו היהודם החרדים הבודדים בעולם גורמים לזה. העניין שכל העולם הופך למתועש וגם בעלי הלולים מנסים להפיק כמה שיותר מאותו בע"ח אומלל. כמו שכולם מנסים להפיק כמה שיותר מעובדי קבלן. ושבעלי המוקדים מנסים להפיק כמה שיותר מהנציגים (ע"ע מאבק אורנג בהתאגדות עובדיה ומאבק עובדי פלאפון בהנהלה נגד הסכמתה לקבל הצטרפותם להסתדרות,בתמ"ת ובביטוח לאומי וכו' )
היינו הך.

צורת ההובלה בכפרות זה באמת עניין מחריד.
הם מובלים בצורה אומללה כ"כ ולא תמיד שורדים את הדרך. לא תמיד הם יוצאים ממנה כשרים.
מבירור שערכתי עבורי מתברר שאם העוף מת טרם השחיטה וכו' לא יוצאים ע"י זה בכפרות.
מאז אנחנו עושים כפרות באופציות האחרות.
מומלץ לא להסתמך על דברי אלא לשאול רב לגבי עצמכם.
והוא רחום יכפר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י אפרתה;912864:
נכון מאוד. מה שביכלתנו לעשות- ודאי שזו חובתנו. לגבי מה שלא בשליטתנו- האם עלינו להקים קול זעקה? זו שאלה לא פשוטה.
וודאי שצימחונות שנוגדת עונג שבת וכו' היא שלילית.

אם יש אדם שאכילת בשר אינה עונג עבורו, הוא לא חייב לאכול
זה לא נוגד עונג שבת, הוא מקיים עונג שבת במה שמענג אותו אישית
זו לא עברה להימנע ממאכל שאדם לא סובל.... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י פרסומניק;912861:
אין מצווה לאכול כל יום חול שניצל ועוף
אנשים פשוט רגילים לאכול בשרי, והרבה, בכל ימות השבוע
ולמה זה רע, בעיניך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני מכירה מישהי צמחונית, שטוענת שזה מגעיל אותה........
איך היא מסתדרת?
חומוס, לחם פסטות...................

לדעתי האישית, סוג של הפרעה.......!
היא נגעלת ברמות שהיא לא יושבת באותו שולחן שאוכלים שם דגים ובשר / לא שוטפת כלים שהיה בהם, לא נוגעת בצלחות עם בשר וכד'..........
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י אושר;912932:
ולמה זה רע, בעיניך?

לא כתבתי שזה רע
(למרות שיש לא מעט אנשים שזה מזיק להם בריאותית לאכול הרבה בשר)
פשוט התייחסתי לזה שכתבו שיש מצווה להרבות בבשר ודגים לכ' שבת קודש
זה לא קשור לאכילה של שאר השבוע שבזה אין שום מצווה
(ובאמת - זו לא הטפה לצמחונות, וגם אצלנו אוכלים בשרי בימות החול, לעיתים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י פרסומניק;912955:
לא כתבתי שזה רע
(למרות שיש לא מעט אנשים שזה מזיק להם בריאותית לאכול הרבה בשר)
פשוט התייחסתי לזה שכתבו שיש מצווה להרבות בבשר ודגים לכ' שבת קודש
זה לא קשור לאכילה של שאר השבוע שבזה אין שום מצווה
(ובאמת - זו לא הטפה לצמחונות, וגם אצלנו אוכלים בשרי בימות החול, לעיתים)
יש הרבה אנשים שזה מזיק להם בריאותית לא לאכול בשר. הרבה.
ומי שאוכל בשביל הבריאות שלו זה כן מצווה. לא שאני מנסה לתקוף את עמדתך- אני מבינה אותה,
רק לשים לב שלא הכל שחור ולבן, וזה חשוב. (ולמי שעדיין מסתפק- עיין אשכול "סחרחורות וברזל" )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה