קטע / מובאה / מדרש בנושא תפילה

[קורס]

כדי לכתוב למישהו שנוסע לחו"ל לקברי צדיקים.
משהו על עוצמת התפילה והבקשה וכו'...

 

[סטודיו טאצ']

לתועלת כולם- (יש לי ה-מ-ו-ן-!... אם אתם צריכים תגידו....)
בבקשה:

ידוע משל על ילדה קטנה שאמא שלה שלחה אותה לשוק עם שק כדי לקנות תפוזים. לאחר ששילמה למוכר עבור התפוזים הזהובים שמכר לה, לפתע נפל השק מידיה וכל התפוזים התגלגלו על הכביש. מיד החלו כמה אנשים לנצל את ההזדמנות לתפוזים שהגיעו לידם בחינם, אספו כמה מהם וברחו. הילדה עמדה מבוהלת כשדמעות בעיניה, מביטה בתפוזים המתרחקים כשהיא אובדת עיצות מה לעשות... אחד מיהודי-העיירה שהבחין בכל המקרה הביט בילדה ברחמים וצעק אליה: מה את עומדת כך בשילוב ידיים, קומי ותאספי גם את מה שנשאר כאן לצידך!!!"
והנמשל אולי ברור.
ניגשים אנו לתפילה, לקנות כמה כוונות... והנה משיגים אנו כוונות משובחות – הצלחנו לכוון בברכה ראשונה, בברכה שניה שלישית... אך לפתע מגיע היצר ולוקח את המחשבות שלנו למקום אחר וכל תפילתנו הטהורה מתחילה להתבלבל... והיצר הטוב עומד מן הצד וצועק בקרבנו: מה אתם חולמים?! אז מה אם חטפו לכם ארבע ברכות, נשאר לכם לכוון בעוד ארבע עשרה ברכות נוספות!!! קומו ותחטפו גם אתם את מה שנשאר. תמלאו את השק בחזרה!!!
אכן, רבים מאיתנו מזדהים עם התחושה הזאת. עם ההרגשת החמצה שמכבידה עלינו כל-כך, ואולי חומקת אל ליבנו המחשבה כי אם הפסדנו אתמול כמה ברכות לא כדאי לנו כלל לכוון גם היום?! ולעיתים, לצערנו, אנו אכן עושים כך ומתייאשים... אך אסור למחשבות הללו להיכנס ולבלבל אותנו! זה לא נכון – עלינו לקום בכל פעם מחדש על היצר שלנו ולחטוף ממנו עוד ועוד. "גם אם נפלתי – קמתי" – דווקא כאן זו הנקודת מבחן שלנו. כשמבינים את המצב הזה מראש, קל הרבה יותר להתמודד איתו וקל הרבה יותר לנצח!!! עלינו להיות חזקים!
הרב פינקוס אומר, כי התפלל דומה לאדם שפרצה שריפה בביתו והוא רץ בכל כוחו כדי לברוח מן הלהבות, וכאשר הוא בורח מגלה הוא בעצמו כוחות פנימיים שלא ידע שהם נמצאים בתוכו. כך המתפלל כאשר פוגש הוא בערמומיות היצר, ידע כי יש בכוחו לברוח ממנו ולנצחו. נכון שתחילה זה נראה בלתי אפשרי, גם הבריחה מן הלהבות נראית חסרת תיקווה, אך כאשר מתחילים לרוץ - הרגליים כבר רצות מאליהן והנצחון מגיע! צריך רק להחליט שרוצים לנצח אותו, להתחיל לברוח, ואז התפילה תהיה בידינו! היא תהיה שלנו!!!