דרוש מידע רק לי, או שגם אתם לוחצים באתר על איזה אשכול והוא נפתח בכרטיסייה חדשה?

  • הוסף לסימניות
  • #2
לי זה לא קורה.

זה קורה לך רק באתר הזה או בעוד אתרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה