שאלה על מחיצות גבס

  • הוסף לסימניות
  • #1
איזה סוג של מחיצה או איזה מבודד עבור רעש יש בגבס שהוא הכי טוב להשתמש בו עבור קירות פנים?
אשמח לקבל קצת מידע בנושא..
תודה לעוזרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ממלאים בגבס צמר סלעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
גבס כפול עם בידוד -צמר סלעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תכלס בדוק מעבדתית שקיר גבס עם פרופיל 7 ובידוד יבודד לכל הפחות כבלוק וזאת בתנאי שיישמו את הקירות לפי התקן ויישמו גם רצועות ספוג בין המסלולים לריצפה ובין הניצבים לקירות הקיימים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לא פעם אני פוגש אדריכלים שמתלוננים: “השקענו בצמר סלעים איכותי, ועדיין יש מעבר רעש בין החדרים!”
האמת היא, שהבלבול סביב המושג “בידוד אקוסטי” גורם ללא מעט טעויות בתכנון מחיצות.
אז לפני שאתם מוסיפים עוד שכבת בידוד — כדאי להבין מה באמת קובע את רמת השקט בחדר.
(רמז: זה לא סוג הצמר…)

"צמר לא מבודד רעש" – אז מה כן?​


הסוד האמיתי של בידוד אקוסטי במחיצות​


לא פעם אני פוגש אדריכלים וקבלנים שאומרים לי:



וכשאני שואל מה בדיוק הותקן שם, כמעט תמיד התשובה זהה:
“שמנו צמר סלעים איכותי, הכי טוב בשוק!”

ופה בדיוק מתחילה הבעיה.
כי צמר, גם אם כתוב עליו “אקוסטי”, לא באמת מונע מעבר קול.

אז מה זה בעצם "בידוד אקוסטי"?

המונח הזה קצת מבלבל.
בידוד תרמי, למשל, באמת מבודד – הוא עוצר חום.
אבל בעולם האקוסטיקה המילה “בידוד” מתייחסת לשני דברים שונים לגמרי:
  1. מניעת מעבר קול מצד אחד של הקיר לשני – זה הבידוד האמיתי.
  2. בליעת קול בתוך החלל – מה שמונע הדהוד ורעש פנימי.
צמר זכוכית, צמר סלעים וספוגים למיניהם שייכים לסוג השני – הם סופגים קול.
הם מצוינים לשיפור איכות הצליל בחדר,
אבל לא “עוצרים” קול מלעבור דרך קיר.

החוק שקובע הכול: חוק המאסה

כדי באמת להפחית מעבר רעש – צריך מאסה.
ככל שהקיר כבד יותר, כך הוא חוסם טוב יותר את גלי הקול.
הכפלת המשקל של מחיצה יכולה לשפר את הבידוד בכ־6 דציבלים.

במילים פשוטות:
בטון חוסם יותר מצמר,
ולוח גבס כפול חוסם יותר מלוח יחיד.


אז בשביל מה בכלל לשים בידוד במחיצה?​

כי כשהקיר מורכב משני עלים (לוחות) עם חלל ביניהם – נוצר “קפיץ” של אוויר שיכול לגרום למחיצה להדהד.
ופה תפקידו האמיתי של הצמר:
הוא מפחית את תדר התהודה של המחיצה,
שובר גלים עומדים בתוך החלל,
ומונע מהקול “להתנגש” שוב ושוב בין הלוחות.

הוא לא החומה – הוא ה"שמן" שמאפשר למערכת לעבוד חלק.






ומה עם סוג הבידוד – צמר סלעים או צמר זכוכית?​


האמת? ההבדל זניח.
הפערים בין הסוגים עומדים על כדציבל אחד בלבד – משהו שאוזן אנושית כמעט לא תבחין בו.
צמר סלעים מעט צפוף יותר, צמר זכוכית קל ונעים יותר לעבודה,
אבל שניהם יעשו את אותה עבודה כל עוד המחיצה בנויה נכון.

אז אם אתם מתכננים מחיצה כפולה – חשוב להכניס בידוד,
אבל אל תבזבזו אנרגיה על ויכוחים “מה הכי טוב”.
תשקיעו בתכנון נכון של השכבות, העוביים והמרווחים – זה מה שעושה את ההבדל.

לסיכום​

הצמר במחיצה הוא לא “המבודד” –
הוא החלק שמאפשר למחיצה להתנהג חכם יותר אקוסטית.

בידוד אמיתי מושג משילוב של:
🔹 משקל נכון,
🔹 מרווח אוויר מתאים,
🔹 ובידוד סופג במרכז.


וכשכל המרכיבים מחושבים נכון – השקט פשוט קורה.
ecocare-דואגים לשקט שלך
0 תגובות
בעיית שלושת העלים: כשהאינטואיציה הכי בסיסית שלכם מתרסקת בקיר

אנחנו רגילים לחשוב במשוואות פשוטות:קיר כבד יותר = בידוד טוב יותר.עוד שכבה = עוד מאסה = פחות רעש. נשמע הגיוני, נכון?

אז זהו... שלא.ברוכים הבאים לעולם האקוסטיקה, המקום שבו ההיגיון ה"יום-יומי" שלכם נעצר בכניסה. אחת הדוגמאות הכואבות לכך (תרתי משמע, לאוזניים) היא "בעיית שלושת העלים".

המתמטיקה של האקוסטיקה​


כדי להבין את הבעיה, צריך להבין את המבנה. במחיצה אקוסטית, "עלה" הוא כל שכבה קשיחה (כמו גבס) שסוגרת חלל אוויר.
  • שני עלים = מרווח אוויר אחד (מצויין).
  • שלושה עלים = שני מרווחי אוויר (בעייתי).
ככל שיש יותר עלים, אנחנו יוצרים יותר "קפיצים" של אוויר שלכודים בין השכבות. והאוויר הזה? הוא אחד הבוגדים הכי גדולים בבידוד רעש.

למה "כל המוסיף גורע"?​


דמיינו מחיצת גבס סטנדרטית: שני לוחות, בידוד באמצע. העסק עובד יפה.עכשיו החלטתם לשדרג והוספתם עוד לוח באמצע המחיצה. האינטואיציה אומרת: "הוספתי מאסה, הוספתי שקט".אבל הפיזיקה אומרת ההיפך:

האוויר הכלוא בין הלוחות מתפקד כקפיץ ויוצר "תדר תהודה" (Resonance).
  • במחיצת 2 עלים -> יש תדר תהודה אחד (בדרך כלל נמוך ולא מפריע).
  • במחיצת 3 עלים -> יש שני תדרי תהודה.
מה קורה בפועל? סביב תדרי התהודה, הבידוד פשוט קורס. במקום לקבל גרף בידוד יציב, אנחנו מקבלים "גבינה שוויצרית" מלאה בחורים אקוסטיים. בפועל: מחיצה כבדה עם 3 עלים יכולה לתת ביצועים גרועים יותר ממחיצה קלה ופשוטה עם שני עלים.

המלכוד הכפול: כשצפוף יותר - רועש יותר​


הבעיה מחמירה כי ברוב המקרים, עובי הקיר הכללי לא משתנה.כשאתם דוחפים עוד לוח באמצע, אתם מקטינים את מרווחי האוויר. מרווח אוויר קטן מקפיץ את תדר התהודה מעלה – בדיוק אל האזורים שבהם הרעש הכי מפריע לנו.

שורה תחתונה: לחזור לבסיס​


רבים בונים "שכבות פנימיות" מתוך מחשבה שכמה שיותר – יותר טוב. הטעות הזו עולה בכסף, במקום, ובסופו של דבר – ברעש.

הפתרון הטוב ביותר הוא לרוב לחזור למבנה הקלאסי והמנצח: שני עלים בלבד (אפילו כפולים), מרווח אוויר אחד גדול, ובידוד איכותי בתוכו.

באקוסטיקה, מי שהולך עם האינטואיציה – מפסיד. מי שהולך עם הפיזיקה – מרוויח את השקט שלו.

אמנם לא כל בידוד מתאים לכל סוג של רעש, ולא כל סוג של רעש מתאים לכל בידוד.
לא כל תדר מתאים לכל בידוד, ולא כל בידוד מתאים לכל תדר.
רעשים של של ילדים לא כמו ניגון בפסנתר.
ואוטובוס לא כמו אופנוע.
רעש של צעדים לא כמו מים זורמים.


ecocare דואגים לשקט שלך
0 תגובות

כשמייבש בקומה 7 מרעיד חדר מנותק בקרקע (ולמה "בידוד רגיל" לא יעזור לכם)​

חשבתם שבטון עוצר רעש? תחשבו שוב. על "גשרים אקוסטיים", תדרים נמוכים, וסיפור אישי אחד שממחיש למה אסור למהר להדביק ספוגים על הקיר.

כמתכנן אקוסטי, אני רגיל לנתח גרפים של דציבלים ולתכנן חסמים לרעש עבור לקוחות. אבל השיעור הכי חזק שקיבלתי לאחרונה, הגיע דווקא אצלי בבית, ב-2 בלילה.

בניתי לעצמי את מה שכיניתי "הבונקר" – חדר חמישי, מנותק לחלוטין מקו הבניין. על הנייר? זה אמור להיות המקום הכי שקט בעולם. מעליי אין דיירים, למעט מרפסת שירות מרוחקת שתי קומות מעל. אבל אז הגיע הזמזום.

לא סתם רעש. זה היה Low Frequency Noise (LFN) – רעש בתדר נמוך. מי שמכיר את הספרות המקצועית בנושא, יודע שמחקרים מצביעים על כך שרעש בתדר נמוך הוא המטריד ביותר למוח האנושי בזמן מנוחה, כיוון שהוא מייצר תחושת "לחץ" פיזי באוזן ולא רק צליל.

הטעות הנפוצה: בטון הוא לא חוסם, הוא מוליך!כדי להבין מה קרה אצלי, צריך להכיר נתון פיזיקלי מפתיע:מהירות הקול באוויר היא כ-340 מטרים לשנייה.מהירות הקול בבטון היא כ-3,700 מטרים לשנייה!

כשהתקשרתי לשכן שגר שתי קומות מעליי, גיליתי את המקור: מייבש כביסה שהונח ישירות על מכונת הכביסה, ללא שום חצץ.

כאן אנחנו נכנסים למושג המקצועי Structure-Borne Noise (רעש הולם/מבני):כשהמייבש רועד, הוא לא רק מרעיש לאוויר. הוא מכה פיזית ברצפה. האנרגיה הזו לא "נעלמת". היא נכנסת לשלד הבניין. הבטון המסיבי, שאמור להגן עלינו, הופך ברגע אחד למה שאנחנו מכנים באקוסטיקה "גשר קול" (Flanking Path).הוויברציות הללו טיילו במהירות עצומה דרך העמודים, עקפו את כל הבידודים הסטנדרטיים, והרעידו את החדר המנותק שלי למטה.

למה זה קריטי לכיס שלכם?אני רואה המון אנשים שעושים טעות יקרה: הם שומעים רעש מהשכן, ורצים להדביק ספוגים אקוסטיים או לבנות קירות גבס עם צמר סלעים.במקרה של רעש הולם (גרירות, מכונות, צעדים) – זה זריקת כסף לפח.כל עוד לא ניתקנו את המגע (Decoupling) במקור הרעש או ביצענו ניתוק צף בחדר המקבל, הקירות החדשים פשוט ירעדו יחד עם הקירות הישנים.

הפתרון המקצועי: שיטת ה"מסה-קפיץ-מסה"לו הייתי יכול להיכנס לדירת השכן (הוא סירב, לצערי), הפתרון היה עולה שקלים בודדים ופותר את הבעיה ב-100%: הנחת גומיות שיכוך ייעודיות תחת רגלי המייבש. הגומי משמש כ"קפיץ" שבולע את האנרגיה לפני שהיא מגיעה לבטון.במקרה הזה נאלצנו להסתפק בפתרון התנהגותי (כיבוי המכשיר בלילה), אבל הלקח המקצועי ברור.

טיפ זהב לבדיקה עצמית:שומעים רעש לא מוסבר? הצמידו את האוזן לקיר, ואז לרצפה. אם הרעש נשמע חזק וברור דרך האלמנט הקשיח (הבטון) יותר מאשר באוויר החדר – יש לכם בעיה של רעש הולם/מבני. שום חלון כפול לא יעזור כאן.

בשורה התחתונה שקט הוא לא מותרות, הוא בריאות נפשית.אם אתם מתכננים בניה, שיפוץ, או סובלים מרעש "בלתי מוסבר" שהשכנים טוענים "אנחנו בקושי זזים" – אל תוותרו. תכנון אקוסטי נכון, שלוקח בחשבון את התדרים הנמוכים ואת מעטפת המבנה, יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה והוצאות מיותרות על פתרונות שלא עובדים.

אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את השקט.
לכל שאלה ניתן לפנות אלי
ecocare
דואגים לשקט שלך
ובכן חשבתי לשתף אתכם בהתלבטויות לקראת תכנון של בית כנסת, הן מהצד של הגבאים, והן מהצד של העיצוב, ואיך הכל צריך להיות מותאם ומונגש מבחינה אקוסטית.


לא פעם ולא פעמיים אני מקבל קריאה לתת חוות דעת על תכנון של בית כנסת, יש פעמים שהתכנון הוא על הנייר, ויש פעמים שהתכנון כשהשלד בנוי ללא גמר, ורוב המקרים הוא כשהמקום בנוי לתפארה.


הכי קל מבחינתי זה להגיע למקום כשהוא בנוי ללא גמר כלל אבל לאחר ריצוף וחלונות.


ומצחיק שהמשותף לכולם, זה שכולם רוצים שיהיה שטייגען, רוצים רעש, המולה, "מאצעב" זהו הצד של הגבאים.

ואז אני מבקש פרק זמן לבחון את המקום, ובד"כ המקום כבר פעיל, (כך אצל כולם, קודם נכנסים).

הבחינה הראשונה היא כיצד המקום מתפקד כשיש ציבור גדול שמתפללים, הזמן הטוב ביותר מבחינתי זהו בתפילת מעריב.

ואז אני שולף את המכשיר למדידת דציבלים, ומסתובב סביב סביב, ורושם את התוצאות, בכל נקודה אפשרית.

לאחר מכן אני בודק מובנות דיבור, כיצד החזן נשמע בבירור.

ולאחר מכן אני בודק את זמן ההדהוד במבנה, משקלל את הנתונים במחשב, ומגיע לפגישה עם תוצאה, התוצאה שמשקפת את האמת זהו זמן ההדהוד בפועל.


לעיתים אף שזמן ההדהוד גבוה, עדיין החזן נשמע ברור, וזאת אודות התכנון הגאומטרי של המבנה.


ובכן כאן מגיע השלב השני, השלב בו צריך לשכנע את הלקוח, כי אף שהוא רוצה שיהיה מצב, אנו צריכים לבצע הנחתה של ההדהוד, ובכך אנו מורידים את מפלס הרעש (המעצבן) ודואגים למובנות הדיבור.


לאחר שהורדנו את מפלס הרעש (לאחר חישובים של החזרות גלי הקול) אנו ניגשים לעמדת החזן, ומתכננים מערכת רפלקטיבית קשיחה, שתפקידה לזרוק חזק את גלי הקול, ישירות לעבר המתפללים המפוזרים בכל השטח, גם בעזרת הנשים, וכאן התכנון דורש מחשבה רבה, ולפעמים שינויים תוך כדי תנועה, אמנם יש תוכנות מקצועיות שעושות את החישובים האלו, ובעיקר מתכננים איתם אולמות תרבות למיניהם, אבל בבית כנסת הצורך שונה, (ברור).



ומה שכתבתי שהתכנון דורש מחשבה רבה, זה כי אנו הרי העצמנו והגברנו את קולו של החזן, ע"י זריקת גלי הקול, ואז מה שקורה הקול פוגע חזק גם בקירות המבנה, ומשם לכל עבר לפי זוית הפגיעה, ואז אנו נדרשים לחשב כך שבכל קיר בו יש פגיעת גלי קול, גלי הקול לא יוחזרו בחזרה לתקרה, ולא לקיר השני אלא ידעכו לאחר 1.2 שניות.


וכיצד אנו מטפלים בקירות, קודם כל אנו מעצבים את הקירות בזויות של כעין משולשים, עם זוית ישרה אחת, כך שבצד מזרח היא בקו אפס, ולאחר מטר היא בולטת בערך 70 מ"מ, כך חוזרים על עצמו עד סוף בית המרדש,וכך וגלי הקול פוגעים בזוית הקיר וחוזרים לאזור המתפללים.


לאחר שלב התכנון, אנו בוחרים קודם כל מה כמות הספיגה בו אנו רוצים להשתמש, ולאחר מכן באיזה חומר להשתמש, יש סוגים רבים של חומרים, אני אוהב להשתמש בלוחות עץ אקוסטיים, עם חירוץ קל.

לאחר שסיימנו לטפל בקירות הצד אנו עוברים לטפל בקיר האחורי של המבנה בצד מערב, קיר זה דורש התייחסות גבוהה מאד כיון שהוא זה שמקבל את כל העוצמות, תחשבו על כדור טניס שנזרק בעוצמה לכיוון הקיר, ולכן אנו נשתמש בספיגה גבוהה מאד בקיר זה (0.85 NRC ומעלה) ובאם יש ארון ספרים זה תורם רבות לפיזור גלי הקול בצורה לא שווה (מעין דיפיוזרים).


לאחר מכן, אנו מתחילים לטפל בגלי הקול שמוחזרים בתקרת האולם, בד"כ בשליש הראשון אנו נשתמש בתקרה עם מקדם בליעה נמוך שתעזור לדחוף את גלי הקול, ובשאר החלקים עם מקדם בליעה בינוני, (0.65), כדי לא לייצר אוירה יבישה.


ואז מגיעה האזור מעל ה"בעל קורא" שם יש לבצע תקרה רפלקטיבית בזויות שונות, כדי שעוצמת הקול של הבעל קורא, תגיע לכל האזורים כולל עזרת הנשים.


סוג תקרת הבית מדרש שהמתכנים בד"כ אוהבים להשתמש זה גבס, או תקרת מתיחה, ולכן יש לבחור בגבס מחורר באזורים מסויימים, ולדאוג להניח מעל החירור מזרוני צמר סלעים או זכוכית.


זהו השלבים החשובים ביותר בבניית בית כנסת.
ECOCARE

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה