- הוסף לסימניות
- #21
נכתב ע"י hila;1342992:הכל נכון,אבל הדור שלנו השתנה מאד...אם בזמני לכולם היה קלמר חדש ותיק לחצי כיתה...
ממש כאב לי הלב לראות שנה שעברה יום ראשון בכיתה א' כל הכיתה עם ילקוטים חדשים ונוצצים חוץ מילדה אחת! מבטיחה לכם שאם היה לי כסף הייתי רצה לקנות לה...כ"כ כאב לי הלב.
אז א"א לדרוש מהילדים שלנו מה שאנחנו לא היינו דורשים מעצמינו כהורים.
וגם בנושא הממתקים אני מתשדלת לתת לילדי ממתקים בבית מאשר בגן/גינה כי כואב לי לראות ילדים אחרים שגם רוצים...אם יש לי אני מחלקת ...אני חושבת שהדור שלנו זה ממש לא מה שהיה פעם ועם כל הרצון לחנך צריך גם להתחשב ...
ולמה לדעתך הדור שלנו זה ממש לא מה שהיה פעם??
התשובה נמצאת בדיוק בתגובה שכתבת...
אני חייבת להדגיש שילדיי לא חיים בצמצומים בכלל וכשהיה צורך קניתי לבן שלי קלמר גם 4 פעמים בשנה, אבל אני מנסה לחזק את עצמי שהאושר לא טמון בזה שקונים בשפע, ומה שיש לכל העולם ולא מכירים מציאות של להיות שמח גם אם אין את מה שאני רוצה.
ואני לא חושבת שקורה משהו לילד שהוא רואה משהו אצל חבר ולו אין את זה, כי מציאות החיים שכך ה' מנהל את העולם, (בעיניי לגמרי לטובתי) בצורה שאנחנו חסרים כל הזמן בשביל למצוא את מה שבאמת ימלא אותנו שזה עבודת ה'.
אפשר להשוות את זה להורים שכדי להקל על ילדיהם לא יתנו להם לזחול או ללכת או לעלות במדרגות, כי אולי הם יפלו ויכאב להם, יש כאב שהוא טוב ומקדם לגמרי גם אם הוא לא ממש נעים.
ובתחום שנידון למעלה זה ממש אותו דבר, הילד יפגש מכל מקום עם חסר שאי אפשר לספק, אז אם אני כל הזמן מרפדת לו וקונה לו כדי שחלילה לא יהיה לו קשה אני רק מקשה עליו את ההתמודדות בחיים.
אם ביחד עם זה שאני מונעת ממנו דברים מסוימים אני מדברת איתו דיבורים שעוזרים לו להתמודד עם החסר, אני חושבת שאני רק גומלת איתו לטובתו!!
הנושאים החמים