ב"ה
אנחנו עדים לנסים ללא הרף, ואולי לנס אחד מתמשך.
כל מה שקורה, נס.
רק שלעתים אין בעל הנס מכיר בניסו.
וכשהנס דופק בדלת, אם בקצה הרחוב ואם מעבר לים,
אתה מרגיש, הוא כאן, חי, נוכח.
"מלא כל הארץ כבודו."
כשהלב מחסיר פעימה, אזעקה בוקעת את האוויר,
ואנחנו לא יודעים מה יביא הרגע הבא.
כשהוא מחסיר שתיים,
אנחנו כבר רואים את כוונות האויב,
את המנהרות, את המכתבים שצועקים כוונה,
להשמיד, להרוג ולאבד.
וכל בית ריק שטיל נפל בו, עדות להשגחה פרטית.
וכל מבנה ציבורי שפונה רגע קודם, פלא גלוי.
וכל פעולה מוצלחת של הצבא, שליחות של הבורא.
וככל שהפעולה גדולה יותר, כך גם הנס.
וכגודל העוצמה, כך גם הסיפור שהיא מספרת,
על השנאה הקמה עלינו,
ועל האהבה הגדולה שמגוננת עלינו.
כי לא בדרך הטבע להינצל שוב ושוב מתכנוני רוע,
ולא בדרך הטבע שארץ קטנה, מוקפת זאבים,
תקום ותשבור, בשם ה', את מעגל ההשמדה.
כמו שאמר ידיד ישראל, הנשיא טראמפ,
לקחנו את הפצצה מידם.
ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו,
והקדוש ברוך הוא, עומד,
ומתפלל על עמו.
עומד הוא, ואנו עומדים עִמו בתפילה,
קמים כלביא, שחרית וערבית.
ותפילתנו, תפילה של נס,
של חיבור, של התרוממות רוח,
כל כולה נס.
כי אם קיומנו הוא נס,
גם גלותנו, גם גאולתנו, נס.
נס – מלשון להתנשא,
לקום, להתרומם.