דרוש מידע שוב בנושא יועצים שמעודדים פגיעה בהורים

[מנוי פרימיום]

האבא רוצה שהיועצים ישבו אתו ביחד מול רב

אולי להושיב אותו עם הרבנים של היועץ...?

 

[מרובע]

אולי להושיב אותו עם הרבנים של היועץ...?

היועץ לא מוכן לומר לו בכלל מי הרב שלו.

 

[מנוי פרימיום]

היועץ לא מוכן לומר לו בכלל מי הרב שלו.

מקרה חריג

 

[חיים מלכא]

א. מה הקטע לכתוב כל כמה חודשים אשכול כזה
ב. אני ממש לא חושב שזה נכון להגיד שהיועצים לא בסדר
יש לי חבר יועץ שהמטפל במקרה הזוי שהאמא פשוט מכריחה את הבת שלה לפגוע בבעלה בכל מיני אופציות ולנצל את טוב ליבו עד תום (דוגמא - כשהוא היה מאורס האמא קראה לו לעשות בייביסיטר. והוא לא יודע להגיד לא) ופשוט הורסת את הזוגיות שלהם. בהתייעצות עם אנשי מקצוע כולם אמרו פה אחד להתרחק מהאמא. יצא לנו לפגוש את האמא יום אחד והיא המטירה אש וגופרית על היועץ וסיפרה כמה שהיא אוהבת את החתן וכו' וכו' והוא מצויין ורק היועץ אשם...
ככה שלכל מטבע יש שני צדדים ובמקרה של אובססיה לנושא הזה צריך לבדוק טוב טוב באיזה צד נמצא מי שמציע את הנושא

כמובן בלי כוונה לפגוע באף אחד פה. רק להעלות נקודה

והזוג כעת בהליכי גירושין!!!
רק בגלל האמא, בלי שום סיבה אחרת

 

[מנוי פרימיום]

והזוג כעת בהליכי גירושין!!!
רק בגלל האמא, בלי שום סיבה אחרת

זה לא המקרה היחיד, לצערי...

 

[נחמי פורתא]

יושבים הורים שלא יודעים איך להתמודד עם חינוך וגידול ילדים בריאים שמדי פעם גם מפריעים ומעצבנים,
והולכים לגמרי לאיבוד עם המצפונים והרגשות הנלווים לכל מי שזכה להמנות במועדון ההורים,
ומחפשים על מי לזרוק את האחריות על כל הכאוס והבלאגן שהולך להם בחיים.
לא יודעת למה הם החליטו לזנוח את שיטת שפר שכ"כ סייעה להם בעבר, אך המציאות היא שהיום צצים כפטריות אחרי הגשם שיטות ויועצים שמעוותים את מצוות כיבוד הורים בצורה כזאת שעוד שניה - אם תביאו את השיטה לפוסק הלכה - הוא לא ימצא בינה ובין מצוות כיבוד הורים הקדושה, אף לא קשר קלוש.

ואני כותבת את זה אחרי שנחשפתי ליועצת מהוללת שככל הנראה לא מצאה כל דרך איך להתמודד עם גידול 14 ילדים זולת המצאת שיטת "זריקת האחריות של כל החיים שלי על הילדים במסווה של כיבוד הורים",
מה שנאמר בהרצאתה, גרם לי לזעזוע כ"כ עמוק, שא"א לתאר.
אין מצב שאבינו רועינו מסכים שזאת תהיה הגישה שלנו לפיקדונות שהוא מפקיד אצלינו.
ומי שמקשר שיטות הזויות למיניהן למצוות כיבוד הורים, עושה זאת על אחריותו בלבד.

עריכה: מודעת לכך שזה לא קשור במישרין לנושא האשכול, אך תגובתי נכתבה היות וזיהיתי אצל חלק מהמגיבים סימפטומים הנובעים מכל אותם שיטות המוזכרות בתגובתי.

 

[אפרת סייעת]

דברי הרב משה בויאר בענין

זה נשמע לי מאוד קיצוני.
אפשר להגן על בריאות הנפש ולשמור מרחק ממי שמזיק לך,
ויחד עם זאת לעשות עבודה פנימית על המידות והעצמה אישית.
חבל שיש אנשים שמשתכנעים מהפופליזם הזה,
ממש נשמע שהילדים צריכים להתקרבן...

 

[אפרת סייעת]

אין חולק על כך שזה התנהגות לא נורמטיבית!! השאלה רק על "העובדות" אם הם אכן התרחשו כפי שמספרים....

למה שילד ירצה להעליל ולהמציא סיפורים על ההורים האהובים שלו?
אם הוא מספר- יש לזה סיבה.
אז או שיש לו סכיזופרניה וצריך לאבחן ולטפל בזה,
או שהוא חווה חוויות קשות.

 

[אטי עמית]

לא קראתי את כל התגובות
אך אומר את דעתי בקצרה
מצוות כיבוד הורים היא כמו כל עניין רוחני שחינוך מעשי בפועל מצד ההורים הוא די מוגבל.
כלומר הם צריכים לחנך, לסייע בלימוד המצווה וקיומה. להכניס להם בה רגש של אהבה שמחה בלי לחץ חרדה והיסוס.
ומאז והלאה -זה כבר לא קשור אליהם, חלק מתהליך החינוך הוא גם לדעת לשחרר ולהאמין בו שהוא בחר ויבחר תמיד בטוב. (אתם הרי בטוחים שזה טוב נכון? אז למה אתם רודפים אחרי?)
במידה והם נתקלים במעשה אסור - הם יכולים להדריך אותו מנגד - כך וכך עושים/מתנהגים, ולעזוב.
גם אם תמיד זה יהיה באחריותי, בחדרי חדרים כשאנחנו לא נהיה שם לא תהיה לו סיבה לנהוג אחרת..
אממה, עם מצוות כיבוד הורים משהו שם יכול להיתקע..
כי זה פגיעה אישית בהם וזה מה שגורם להם לרגשות קשים, -שהם אלה גורמים לכל התופעות הקשות מצד ההורים שאפשר למצוא היום לצערנו.
הורים אלה מדברים מתוך פגיעה אישית בלבד (אנושי לא?) ולא מתוך מקום רוחני טהור שלחנך את הילד לתורה ומצוות ובכללם המצווה היקרה-מצוות כיבוד הורים.
כמו שההורים לא יתקשרו מידי פעם להעיר לילד כשהוא שיקר/דיבר לשוה"ר והם חושבים שצריך לתקן את זה
כך אין זה עניינם כביכול שהילד לא מכבד אותם (ברור שזה קשה ופוגע..)

כמו שהילד יכול להחליט לקחת ע"ע לשפר את ענין הלשוה"ר כך גם כאן,
רק על הילד מוטל האחריות "להחליט" אם הוא מעוניין לכבד אותם או לא. (לכאורה, הקב"ה נתן לנו לבחור בין טוב לרע.)

אני הייתי אומרת אחרת, הייתי ממליצה לייעץ לנסות לשנות את הגישה של הילד;
את אווירת המלחמה שנוצרה להחליף באוירה של כבוד!
ועם זאת אני מכבד את הגבולות שלי ואת ביתי וזה לא אומר שאני לא מכבד אותך!
לבא בגישה שאני מבין את מה שאתם מרגישים ועושים, אבל כך וכך לא מתאפשר לי לעשות/להתנהג.
כלומר בשבילנו, לא לוותר על הכבוד שמגיע להם מעצם זה שהביאו אותי לעולם.
('למען יטב לך', הכבוד שאנו נותנים להם זה בשבילנו)
אבל מנגד לא לוותר על העקרונות שלי/שלום בית/בריאות נפשית וכד'

ומה זה בכלל כבוד?
לזכור שאנחנו תמיד למטה והם-למעלה.
וברגע שאנחנו מגיעים מלמעלה - הם מהר מהר יעשו הכל כדי להוריד אותנו חזרה למקומנו הטבעי - למטה
ומשכבר נהיה שם לא יהיה צורך "להוריד" אותנו..
ברגע שהפירמידה בצורתה הטבעית כל אחד מרגיש בנח במקומו.
(דיוק מתוך הספר "לחזור הביתה" של דקלה יוספסברג - חובה בכל בית - בשבילכם, מול ההורים שלכם..)

מקווה שהובנתי.
שבת שלום!