שיחות אישיות

[דבורי]

אני מחפשת קובץ עם הנחיות ושאלות מומלצות לשיחה אישית עם תלמיד.
אשמח לקבל תגובותיכם.

 

[מילה בסלע]

דבורי, אין לזה מתכון...

תפילה, ואינטואיציה בריאה- אלו מפתחות עיקריים. כל שאר הטיפים הם תובנות יפות ונכונות אולם צריך לדעת לאיזה תלמיד/ה הן מתאימות...

בהצלחה!

אגב, בספר "הכיתה אתגר למורים" יש חומר עשיר בנושא כהכוונה ועיצוב השקפה. מומלץ בחום!!

 

[אבש]

אני זוכרת עד היום את האש"פ...
מי המציא את הדבר הזה ולמה אי אפשר לוותר על העניין המגוחך הזה.
למה לא להעביר מסר עדין, שהמורה כאן למי שרוצה.
זה היה כ"כ מלאכותי ונאיבי...
במחילה מכבוד ציבור המורות, ככה זה בטח לא אתן.
אולי אתן יודעות לעשות את זה טוב יותר,
אך אנא, בלי רשימת שאלות...

 

[מילה בסלע]

אבש, את מורה?
מן השאלה נראה שלא.

מן הסתם לא שמעת מימייך על תלמידות א-ח בישניות, ש'מתות' שהמורה תקרא להן. אולי עוד לא נתקלת במבט המשתוקק הזה, בלהט לספר עלי ועל משפחתי, ברצון העז "שהמורה תדע מי אשמה!" ובעוד משאלה סמויה: צומי, וכמה שיותר.

בכיתות היסודי השיטה הכי איטית והכי בטוחה היא שיחה בארבע עיניים, מלב אל לב. בתיכון צריך לעשות את זה בחכמה, ולא עם כל אחת ניתן ליצור קשר אישי בגלוי, ואכן, כדברייך, לא כולן אוהבות זאת.

אבל תרשי לי להוסיף שמנסיוני, לפעמים (לא תמיד, לא תמיד!) דווקא אלה הנמנעות משיחה בארבע עיניים- הן אלה שהכי זקוקות לה, ובתוככי ליבן מייחלות לה.

 

[גיטי 123]

אבש, זה ממש תלוי בסגנון ביה"ס וסגנון הקשרים בין המורות לתלמידות.
אני למדתי בסמינר משפחתי וחם- שהקשר בו עם המורות היה חזק ופעיל... (עד היום! אני בקשר עם חלק מהמורות)
בבתי הספר בפרברים יש הרבה יותר קרבה לתלמידות מאשר בסמינרים הגדולים בערים כמו בב"ב, ובי-ם- בחלקם אפילו יסובבו עליך את האצבע אם תדברי עם מורה בפרטיות...
(שוב בלי הכללות)

 

[מילה בסלע]

אבש, זה ממש תלוי בסגנון ביה"ס וסגנון הקשרים בין המורות לתלמידות.
אני למדתי בסמינר משפחתי וחם- שהקשר בו עם המורות היה חזק ופעיל... (עד היום! אני בקשר עם חלק מהמורות)
בבתי הספר בפרברים יש הרבה יותר קרבה לתלמידות מאשר בסמינרים הגדולים בערים כמו בב"ב, ובי-ם- בחלקם אפילו יסובבו עליך את האצבע אם תדברי עם מורה בפרטיות...
(שוב בלי הכללות)

נכון, עוד נקודה ששכחתי.

 

[יעל ברג]

נכון, העיקר זה תפילה ואח"כ אינטואיציה אבל השתדלות לא מזיקה
וכשאני הייתי מחנכת הייתי חושבת המון המון לפני שיחות עם התלמידים או עם הוריהם, וגם התייעצתי עם גורמים מתאימים. לא סמכתי רק על האינטואיציה שלי.

אבל דבורי את צריכה לומר באיזה נושא.

 

[אבש]

אני מדברת על התיכון. ביסודי לא היו שיחות מאורגנות באופן מסודר, וזה היה הרבה יותר טבעי ונכון. ודווקא כן למדתי בפריפריה, סמינר קטן...
בתיכון צריך לעשות את זה מאוד בחכמה, ואולי דווקא עם הלא מעוניינות, משום שמי שרוצה בכל מקרה מצאה את הדרך לשוחח.
גם שזה לא יהיה כ"כ מאולץ, יומיים- שלושה שהמורה יושבת בחדר וקוראת אליה את הבנות לפי תור.
ומשוחחים לפי רשימה. מה שנותר לתלמידה זה לבדר את המורה ולספק סקרנותה באי אילו עניינים...
אני בטוחה שיש דרכים חכמות יותר, ובעיקר שזה לא ירגיש מלאכותי, אפשר לשים לב ומידי פעם לקרוא לתלמידה שאת רואה שזה יעשה לה טוב עכשיו. זה כבר יעשה הרבה יותר מסר של יחס אישי, ששמת לב לתלמידה באופן אישי מאשר לקרוא לפי סדר.
ובכלל אפשר, ואני יודעת על מקום כזה, להעביר מסר שזה זכות לדבר עם המורה. אני מכירה מקום שתלו שלט על הדלת ומי שרצה נרשם, לכל אורך השנה. זה לא היה בושה, זה היה כבוד. ורצו. זה לדעתי דבר שמכבד גם את התלמידות וגם את המורה. אבל צריך להיות באמת טיפוס מיוחד בשביל זה ולדעת ליצור אוירה של כבוד ואמון.
וסליחה על החפירות... לא התכוונתי

 

[מילה בסלע]

יומיים-שלושה המורה קוראת אליה אחת אחת לפי תור? ממש נשמע שימוע משפטי...

לא, לא לזאת הייתה כוונתי, בררר...

 

[sh12]

יומיים-שלושה המורה קוראת אליה אחת אחת לפי תור? ממש נשמע שימוע משפטי...

לא, לא לזאת הייתה כוונתי, בררר...

בטח שזה ככה, "יום שחנ"ש"
למיטב ידיעתי קיים בסמינרים עד היום.

ההתחלה היתה ביום שדה עם פעילות, ואז נכנסנו למורה זו אחרי זו כל אחת ל10 דקות...
סוף הרשימה שלא הספיקו באותו יום, עשו זאת ביומיים אח"כ בסמינר. [תעשו חשבון של 10 דק' ל45 בנות... זה מלא זמן!]
דעתי על זה

היום אנחנו צוחקים על ההקלטות [] שאחיותי מביאות מהאשפי"ם האלו... "אז מה את אומרת?" ו"איך הכיתה?" ומי זה סבא שלך? ו"את יכולה לקרוא לבאה אחרייך?

אה, ואני עבדתי בסמינר מדהים אחד, שבו באמת היה קשר מדהים בין הבנות למורות ולהנהלה ומי שרצתה פנתה לשיחה אישית.
אבל באמת בת ביישנית ושקטה לא דיברה אף פעם עם המורה...

אז טוב שאת מתיעצת ומבקשת שאלות להנחיה כדי לא לעשות את האש"פ כנ"ל.
ומאחלת לך שבס"ד תמצאי את שביל הזהב לכל תלמידה.

 

[דבורי]

תודה לכל המגיבות
ב"אופק חדש" יש חובה לעשות במסגרת שעה פרטנית שיחה אישית עם כל תלמידי הכיתה בסבב של כל חודשיים.
אני צריכה לדבר עם תלמיד לא בגלל שקרה לו משהו או בגלל קושי וכדו' אלא בגלל שכך אני מחוייבת!
בעקבות השיחה אני צריכה למלא טופס עם כל מיני תובנות, חוזקות, קשיים שעלו בשיחה....

פעם היה לי דף מצוין עם המלצה לשאלות במסגרת שיחות אישיות כאלה וכזה סוג דף אני מחפשת.
לא משו בשמים...

תודה רבה!

 

[גיטי 123]

אם זה יעזור לך-
יש המון דפים ואיורים "פותחי שיחה"
למשל, יש עץ עם אנשים בכל מיני פוזות, כל אחד עושה משהו אחר- אחד מתנדנד, שני מטפס, שלישי מנסר את הענף של חברו...
ואת שואלת את התלמידה-איזו מהדמויות את? איפה את ממקמת את עצמך כיום? איפה תרצי לראות את עצמך בעתיד? או איפה החברות / הסביבה ממקמת אותך?
יש הרב סגנונות כאלו... וזה מתאים לשלב השני של השיחות- אחרי ההיכרות הקרובה הראשונית.
עוד דוגמה- מביאים הרבה בובות של בעלי מלאכה שונים (כמו של litttle people)
ושואלים כנ"ל.

אגב, ניתן להשתמש באופציות הללו גם לשיעורי חינוך כללים בכיתה.

 

[דבורי]

...

אם זה יעזור לך-
יש המון דפים ואיורים "פותחי שיחה"
למשל, יש עץ עם אנשים בכל מיני פוזות, כל אחד עושה משהו אחר- אחד מתנדנד, שני מטפס, שלישי מנסר את הענף של חברו...
ואת שואלת את התלמידה-איזו מהדמויות את? איפה את ממקמת את עצמך כיום? איפה תרצי לראות את עצמך בעתיד? או איפה החברות / הסביבה ממקמת אותך?
יש הרב סגנונות כאלו... וזה מתאים לשלב השני של השיחות- אחרי ההיכרות הקרובה הראשונית.
עוד דוגמה- מביאים הרבה בובות של בעלי מלאכה שונים (כמו של litttle people)
ושואלים כנ"ל.

אגב, ניתן להשתמש באופציות הללו גם לשיעורי חינוך כללים בכיתה.

מדובר בילדים מכיתות נמוכות. נראה לי 'עמוק' מידי לקטנים...