שיר שור - 8# - קור

[אבימי]

מה שלומכם, אנשים מוכשרים?
אשכול השיר - שור הקודם היה מיוחד ואפוף דוק רוחני, כיאה לחוש הרוחני ביותר.
הפעם איתנו הנושא - קור.
קור יכול להיות ממית ומדכא, נוכח ומרסק
ויכול להיות מעודן ומשביע נפש צלול ושומר טריות.
תנו לנו קטע יפה ומיוחד על הקור שלכם.
חשבו על הקטע וחשבו עליו שוב.
בהצלחה!

 

[עכביש]

קור דודי דופק.

אוקסימורון.
ידעתי זאת, אך נתקפתי קור -
כשקרא לי בשמו.
קורה.
התנחמתי בעצמי.
חבילה אטומה זחלה במעלה הגב.
היא חמה.
וכל החום הזה לאן יילך, אם יש לו בית להתבודד
ומחרכיו מציץ דוד.

ואף־על־פי־כן.
בכל פעם אני נתקף קור
כשקול דודי דופק..


.

 

[ביזנסטורי - אילה]

בעקבות וידוי אישי של מישהי הקרובה לליבי
לאחר שמחת תורה ע"ט.

ערפל בעיניים
פנים חתומים
מעגל, ריקודים ותורה

אביו בשמאלו
הקפה בימין
אין לו מקום בשורה

בכח עוצר
החיוך מלפרוץ
הוא לא מצטרף לשירה

מה לו שמחה
אם אין לו לימוד
בים אש
אי של קרה

יוצא למרפסת
דורך על סיגר
דמעת אם
בין וילון וקורה

חמם נא, קלי
קפור וצינה
הוא ילד
על סף נשירה

​

 

[רות שיר]

קור

סבא קור
בגלימה לבנה
שערותיו קוצי שיבה
ענק, בודד
כמו אנטארקטיקה כולה

סבא קור
סבא קור...
תחת גלימתך....

אפשר יש שם חום??

 

[מטאלי]

יש בי הרצון לעמול ולחקור,
אודות תופעת טבע ושמה הקור.

את הקור של החורף, של רוח תדקור ,
כמו גם קור מצמית ממקפיא של אמקור.

גם גרונו של שיכור את שמו לא יזכור,
בו הוודקה זורמת, אחח איזה קור.

את עיניו של אדם מתנשא בניכור,
של עכבר מעבדה מושא החיקור.

קרירותו של ברנש העוסק בדיקור,
של שוחט ובודק, ועוסק בניקור.

של זוג אוהבים ללא כל מגור,
שלפתע ליבם נסגר לו סגור.

גם רוח סוכן חרש עקבות יחקור
אשר עשבים שוטים ורעים יעקור.

************

אמנם לקור גוונים רבים במקור,
אותם ניתן להמשיך ולסקור.

אך אין כמו שילוב של חום וגם קור,
לעולמי עד משתלם זאת לזכור.

כי ללא הפשרה מגיעה מכת קור,
על כן מומלץ מקיצון לעולם לעקור.

 

[מכונתכתיבה]

הוא עמד מולי וצעק
לכי מכאן יא דוסית
בכל ישותו הוא זעק
לב קר הנפש הסית

מעולם לא שמעתי זו המילה
הייתי קטנה אולי בת שבע
רק הקור שזרם מצלילה
גרם לי לחוש עלובה לרגע

בלבי הרך חשתי שהוא רוצה לפגוע
החלטתי להשיב באותה מטבע
לא נכון, צעקתי ברגש, אתה דוס
המשכתי ללכת, הוא היה שקט מזעזוע
הבטתי בו ובגאווה הרמתי ראש.

 

[יואב ברק]

בררר.... הקור היה גדול
הווווו.... נשף הוא בלי קול
אובד עצות, גם לצעוק אינו יכול
את הכל הוא איבד, את הכל.
מה מעשיך אם אפשר לשאול,
יהודי, עד לאיפה ניתן ליפול.
והוא שותק, כמו טומן פניו בחול.
אם חטאיכם יהיו, כתוב כך במקור
שנים כשלג, תולע כצמר זאת יש לזכור.
זה מקרר וזה מחמם, בחום וגם בקור
קום, תשוב אל השם. יש לך לאן לחזור

 

[שיילה]

א.כ.מ.- פרוזה (פרוזן)

הגשם מקיש על החלון,
מסקל אבק מהבזקי הברקים.
תצאי, כך אני,
יש עולם גם בחורף.
הנה יצאה,
רגל אחת בחוץ.

 

[פלוס הפקות]

בלי מקצב מיוחד, או סכמה.
אמת פשוטה, בלי עטיפות.

הקיץ לא הרחיק לכת,

ובחוץ נערמים עלי השלכת,

על חלון מתדפק כבר יום סגריר

ובחוץ המזג קריר

עוברים הימים

ועצים ערומים

מתכסים במרבד של קטיפה

שורקות הרוחות

מבטיחות הבטחות

ובית יהודי כמגן, עטיפה.

 

[Natan Galant]

הקרה קרתה
הקרייה נתקררה
יבולים נצטננו
פרצופים נעגמו
יבולים התכופפו
שלגים אותתו

איש בודד
צעד לאיטו
דך דך
פסיעה פסיעה
מעילו קטן
טלאיו מרובים

אפו דולף
עיניו אדומות
בטנו ריקה
שערו שומני
גבו נכפף
שכמותיו מצונפות

נכנס למקום
האור גדול
התבשיל חם
המרק צח
השניצל פריך
הספסל נקי

רבים נוספים
נתיישבו לצידו
נדכאי קריית גת
אכלו בדממה
גמעו הצלחת
נתחמם ליבם

בירכו להשם
קמו באיטיות
התעטפו בסודרם
קיבתם גדושה
פניהם לגשם
גבם לבית התמחוי

הוא נשאר
נעל הדלתות
טאטא וניקה
שטף וקרצף
הלך לישון
מתחמם מהתנור.