שיתוף - בריה

  • הוסף לסימניות
  • #21
שגם המסר הסמוי הזה נקלט וגרם לתוצאה הבלתי צפויה. הוציא את הבחור מהטמטום שבו היה שרוי ואפשר לו לצאת לדרך חדשה.
הנה, מזה חששתי, זה הפך לראיה, הלו, אתה המצאת אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
"קום!!!! ק-ווווווווווווו-ם!!!!!" שאג בחרונו, "עד מתי תשכב כאן כמו, כמו...." חיפש את המילה שתבטא את הגועל שלו ממראה עיניו "כמו גוש של טמטום!! כן, בדיוק כך, גוש של טמטום!!!!"

נהדר, נהדר.
אני חושש שאתה צריך לצאת לנופש, לפנסיה כזו, יהיה לך זמן לנשום אוויר צח, להירגע מהכל, אולי גם לבקר בכיכר צרפת הירושלמית...

וברצינות. עברתי על הטור, אני גאה בכך שזכיתי להתעקש שתצטרף לפורום. תמשיך לכתוב, בחורי הטוב.

(אבימי, ברכות על הלבלוב החדש של הפורום, איזה כיף לראות! הפרישה עדיין בתוקף, אבל.. וואו. הפורום מתחיל להראות סימני חיים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
יפהפה. בהחלט יש כישרון גדול.
הציק לי קצת החוסר הקל באמינות הסיפור, ואם אינני טועה עוד כמה מגיבים אמרו זאת.
קודם כל זה שמשגיח לא צועק על בחור שהוא גוש של טמטום ועוד כופל את זה למען הדיוק.
לכל היותר אפשר להביא אותו לקטע של איבוד שליטה ושם יפלוט איזו הגדרה מעליבה מאופקת, עדיף כזו שמקורה מחז"ל, ותכף יתחרט. והדבר השני היותר מהותי, שקשה מאוד להאמין שעלבון מופרע שכזה יכול באיזושהי צורה להוות טריגר שינענע את הבחור לכיוון חיובי. זה לא קורה בעולמנו.
אבל שוב, הכתיבה וההגשה והזרימה פשוט עושים את העבודה מצוין פלוס. תמשיך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יפהפה. בהחלט יש כישרון גדול.
הציק לי קצת החוסר הקל באמינות הסיפור, ואם אינני טועה עוד כמה מגיבים אמרו זאת.
קודם כל זה שמשגיח לא צועק על בחור שהוא גוש של טמטום ועוד כופל את זה למען הדיוק.
לכל היותר אפשר להביא אותו לקטע של איבוד שליטה ושם יפלוט איזו הגדרה מעליבה מאופקת, עדיף כזו שמקורה מחז"ל, ותכף יתחרט. והדבר השני היותר מהותי, שקשה מאוד להאמין שעלבון מופרע שכזה יכול באיזושהי צורה להוות טריגר שינענע את הבחור לכיוון חיובי. זה לא קורה בעולמנו.
אבל שוב, הכתיבה וההגשה והזרימה פשוט עושים את העבודה מצוין פלוס. תמשיך.
הכרנו אנשי חינוך שהגיעו לשפל שכזה. יש אמינות.
גם לי לקח זמן להבין שהכותב לא מתכוון לדרך חדשה חיובית, ולכן אין צורך למחות על הדברים, ובוודאי כוונתו לדרך שלילית מחוץ לעולם התורה. מקווה שכעת איני טועה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סיפור אלולי קצר שאפשר להנות ממנו בכל תקופה.
(כל תגובה תתקבל בברכה)


השקט שסרר בשעת בין הסדרים בפנימיית ישיבת 'חיים על התורה' הופר באחת כשהדלת של החדר הפינתי זה עם החלון הצופה לקיר הבטון נפתחה באחת, המשגיח ר שימי חדדוביץ' נכנס אל החדר תוך שהוא מעיף מבטים מהירים לכל עבר,
מבטו נעצר על חמשה בחורים שהחווירו והסמיקו חליפות, ''אלול''. השאגה שהתפרצה מליבו של ר' שימי הדהדה בעוצמה בחדר ובמוחותיהם של הבחורים שנתפסו בקלקלתם. מבטו ננעץ בגדליה שעמד במרכז החבורה '' גדליה אוחנובסקי?! המתמיד של הישיבה?! עליך לא הייתי מאמין! שאתה תתעסק בהעתקות שירים בשעת בין הסדרים?! איך נפלו גיבורים? איך????.

האדמה לא חישבה להיפתח ולבלוע לתוכה את גדליה הלז, וגם השמיים נשארו במקומם - שכן על לשונה של גדליה הייתה תשובה סדורה ומוכנה שרק חיכתה לצאת.

''רק רציתי את השיר החדש של הזמר שרגא מויאלבוכפלד'', ענה גדליה בבטחה. ''הוא הוציא עכשיו לקראת אלול ו''הימים הנוראים'' שיר מאוד מחזק ומעורר בשם 'תפילה ובקשה' ולחיים ביטונרוטנברג יש אותו, זה כל העניין קצת להתחזק ולהתעורר מהשיר שחיים מעתיק לנו.

''פששש, שרגא מויאלבוכפלד הוציא סוף סוף את תפילה ובקשה?!'' נדלקו עיניו של ר' שימי שמיד התאפס, עטה שוב את פרצופו הקשוח, ואמר.

''טוב אני רוצה לדעת ר' ביטונרוטמן'' אמר ר' שימי בקול שאינו משתמע לשתי פנים תוך שהוא מכווץ את גבותיו,

''ביטונרוטנברג'' מחה חיים. ''אני רוצה לדעת ר' חיים'', התעלם המשגיח מההערה, ''מאיפה אתה משיג את השירים האלו, אני מקווה שאין לך איזה מכשיר פסול''...

''מה פתאום'' מחה חיים נחרצות, ''הלכתי אתמול לחדר המחשבים והורדתי את המהדורה האחרונה של מייל מוזיק'',

''מייל מיוזיק שלחו אתמול מהדורה?!'' שאל - קבע ר' שימי. ''ושם היה גם את השיר של שרגא מויאלבוכפלד?!'' המשיך הנ''ל בחקירתו.

משראה את ההנהונים הנמרצים נרגע המשגיח ואמר: ''אם באמת אתה שומע רק את מה שמייל מיוזיק שולחים - אז אני רגוע. לשירים שלהם יש באמת מטרה אחת - לעורר ולחזק. בכל אופן תביא את הנגן, אני רוצה לבדוק שאין שם חס וחלילה שירים ממקורות אחרים''. המשגיח ר' שימי לקח את המכשיר מחיים והפטיר תוך שהוא יוצא את פתח החדר, ''מה שיכולים לשלוח לבחורים במייל.... כאלו שירים שהשם ישמור. רק מייל מיוזיק.. רק עליהם אפשר לסמוך!.

הבחורים שחררו אנחות, חייכו על הדרך שמצא המשגיח להעתיק את המהדורה של מייל מיוזיק,
ומייד פנו לעשות שטייגן בהיכל, כמובן לא לפני שהתחזקו מ''תפילה ובקשה'' של ''שרגא מויאלבוכפלד''.

נ.ב יודעי דבר מספרים שאפילו הקירות התרגשו והוזילו דמעות כש''בסיידר מוסר'' לא התאפק המשגיח וזמזם מדי פעם: ''תפיייייייייילה וווווווווווובקשה''.

(אשמח לביקורת מהמקצוענים, היות ומעולם לא למדתי כתיבה יוצרת באופן רשמי.)​
תקופת הקנטוניסטים.
שנת .1827

"מאמעעעע!!!!" קולו הצרוד של דויד'ל הקטן קרע את השלווה בעיירה. עוד קריאות כמין אלו עלו בזעקה. אבות יצאו מבית המדרש בבהלה, אימהות מבועתות רצו ברחובות. בית המלמד הוא מטרתן.
סוסים גדולים נראו עומדים בחצר החיידר הקטן. זנבם מתנפנף בקוצר רוח הולך וגובר.
"מאמעע!! טאטעע!!! געוואלדד!!"
קולות של בכי וכאב התערבבו זה בזה. הילדים נלקחו בצורה ברוטלית, כשהשוטרים גסי הרוח מעלים אותם על העגלה, כבולים, זועקים את נשמתם ומחכים לפגוש שוב בחיבוקם האוהב של הוריהם.
דמעות רותחות זלגו על לחייו של מנחם מענדל, אביו של דוידל.
"מיין קינד!!!" הוא זעק אל בנו. "גיב נישט אויף דיין גלויבן!! צוזָאג מיר!!"*
דוידל, פניו שטופות בבכי, רעד. "איך.. איך צוזאג טאטע!!" הוא התפרק.
הדלת השחורה הכבדה נסגרה על פניו.
"טאאטעעעעעעעעע ! !"
*
הם כבר שבועיים כאן. דוידל ישב על מיטתו המתכתית. מחבק את גופו.
כל כך קשה לו כאן, עיניו צרבו, דמעות עולות בהן. הרשעים גזרו לו את הפאות, הם- הם- הם לקחו לו הכל!! הוא בכה בלי קול. ליבו נשבר.
הם רוצים שהוא יתנצר. הוא לא יכול. זה כל כך ברור לו שהוא לא יכול.
הוא הבטיח לאבא. הוא הבטיח לו. הוא. הבטיח.
דוידל השעין את ראשו לאחור, עוצם את עיניו.
אבא ביקש ממנו לא לוותר על האמונה שלו.
הוא חייב להישאר חזק.
גם אם אין לו ציצית, וכיפה, ופאות. הם לא יקחו ממנו את האמונה שלו בקב"ה.
*
השוט הצליף בו, ודוידל נאנק.
"או שתתנצר, או שנהרוג אותך כך!!!" הקצין הרוסי צרח.
"אתם יכולים לעשות לי מה שאתם רוצים", אמר הילד בקושי, גופו מרוסק. "הקדוש ברוך הוא איתי, ואתם
לא יכולים לקחת אותו ממני!" הוא ענה להם בחזרה, אש בוערת בעיניו.
צליפה נוספת.
*
נשמה גבוהה עלתה אל על. מתקבלת בברכה. מתיישבת ליד כסא הכבוד.

*אל תוותר על האמונה שלך!! תבטיח לי!!
שלוימלה החניק פיהוק ויצא מבנין מספר 8, ברגליים כושלות הוא התקדם לבנין הבא תוך שהוא מפריח אנחה לאוויר השחר הצלול, ליבו החל תמה, איך זה לא מכבר הוא עשה את כל שביכולתו לקבל את תפקיד המעורר לרחוב 'טעלז' בקרית עטרת שלמה והיום הוא כבר מתאנח.

הוא נכנס לבנין מס' 10 ולחץ על כפתור המעלית החדישה שנענתה לו מיד.
בזמן שהוא עולה לקומה החמישית שממנה הוא יתחיל לעורר את יושבי הבניין לתפילת שחרית האחת ברוב עם בבית המדרש הגדול הבנוי בצורת ארון הקודש ההיסטורי.
במסך המעלית רצו דיווחי 'הגיזרה' מהלילה החולף, שוב טראמפ לא תקף באיראן... הוא היסב את מבטו למסך השני שהציג בזה אחר זה את הדיונים ההלכתיים שהתעוררו בבית ההוראה בראשות המו''צ שליט''א,
דלת המעלית נפתחה ושלוימלה יצא את המעלית, הוא החל ללחוץ על כםתורי ה'עורו ישנים' המוצב בדלתות הבנין, שוב גרינפח ממחזור יא' השאיר זבל מחוץ לדלת... מה יהיה איתו.

שלוימלה ירד לקומה הרביעית והמשיך לעשות את מלאכתו קודש כשהוא מתקנא בהערלכר ממחזור ו' שמעורר ברחוב 'אריאל שמאי' הסמוך, שם הותקן כפתור 'עורו ישנים' בכניסה לכל בנין במרוכז לכל הדיירים.

הוא סיים לעורר את שוכני בניין 10 ויצא אל הרחוב המתעורר לאיטו, למרות השעה המוקדמת הרחוב לא היה ריק, יראי ה' כבר נחפזו לבית המדרש ל'חבורת משכימים' רק אתמול עורר על כך מרן המשגיח בדרשתו, הקב''ה מצפה לכם כל בוקר! אתם צריכים להרגיש כאילו אתם בתוך הארון קודש!

המואזין משכונת ג'ועריש הסמוכה החל מיילל בקולי קולות, רק אמש נשמעו צרורות ירי בלתי פוסק מריבי החמולות, שלוימלה הרגיע את עצמו ובטח בחומה הגדולה שהפרידה בין השכונות ותמונות גדו''י זצוק''ל ניבטות ממנה, ניצוץ קטן של פחד המשיך לקנן בו כשזכר מה אירע לחומה בגבול עזה.

הרחוב העליז התמלא אור ומכל בניין נצפו האברכים נוהרים לתפילת שחרית, אחר כך הם יפזרו את הילדים לת''ת 'עטרת שלמה' ולבית הספר 'עטרת שלומית'.

הפלאפון (הדגם היחיד הנמכר בשכונה) בכשרות הישיבה, צלצל פעם ופעמיים, על הקו נו"ב תחי': שלוימלה, היום החלוקה של החד פעמי והכרוב, שלא תשכח! בהחלט בהחלט, נעבור שם אחרי הכולל בעזרת השם.
חסדי ה' יש בשכונה חלוקות השכם והערב ביוזמת רה"י הגרש"ב שליט"א שדואג להוריד כל עול מאברכי הקריה, מלבד תשלומי המשכנתא המופחתים בדירות השכונה המסובסדות וחלוקות הביגוד בערבי חגים לאברכים ולבחורים היקרים חובשי ספסלי 'עטרת שלמה הקטנה - קרית הבוגרים' שנודעה למרחוק באיכות הבחורים המצוינים הלומדים בה.

שלוימלה נחפז אל התפילה בבית המדרש כשהוא מוחה אגלי זיעה ממצחו, בכניסה לבית המדרש הוא מזהה באיחור את המשגיח מביט בו בעיניים חודרות, שוב נתפס הוא במחשבות ואיחר לתפילה. הוא השפיל את מבטו ונכנס אל ההיכל הומה האדם. שוב שמיל הצעיר ממחזור טז' שנישא זה עתה תפס לו את המקום.

________________

שלוימלה התעורר שטוף זיעה במיטתו שבקרית הישיבה בראשל"צ.
רגע לפני שהמק"ק דפק על הדלת.

מה יהיה שלוימלה? שוב אתה לא קם לתפילה? אולי נמנה אותך למעורר שיהיה לך אחריות לקום.
שלוימלה החל לראות כוכבים מסתחררים סביבו. כשראה את הירח, הוא נשמט ארצה בחבטה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה