שיתוף כאוב | המג"ש השואג, יענקי השאוג, שיטות חינוך מתקדמות, ובחור אחד שסר מהדרך---

[מריומה~]

מכירים, מכירים הרבה.

ההתיימרות לקבוע חד משמעית את הסיבה, היא קצת שחצנית וגם קצת אכזרית.

בעיקר שוללת את יכולת הבחירה האישית

 

[עדיאל]

בדיוק צפיתי השבת בשניים כאלה, ברחובה של עיר. נשמות פצועות, פצעים פעורים בנשמותיהם, בחייהם.
עמדתי וחשבתי לעצמי על משפחותיהם שספונים בבתיהם לאור הנרות המבליחים, אדי המרק המהביל ושירי הרגש מתערבבים להם, והם כאן, ברחוב.
שנים, משתי משפחות, האחד - אבא נוקשה וקפדן, ואני יודע ומכיר שמתחת לקפדנות - לב אוהב ומחבק
חשבתי לעצמי: יבואו חכמי הפסיכולוגיה ויגידו: האבא היה קפדן מדי.
השני, חברו, ההיפך: אבא רך כקנה, עדין וטוב לב כזה, מעולם כנראה לא הרים קול על בנו, מי מדבר על יד? הבנאדם הכי נפלא שאני מכיר.
ומה יגידו הפסיכולוגים: לא מספיק הציב גבולות...

ומה אני אומר? לי נשאר לשתוק, ולדמוע, ולהתפלל. ולנסות לקרב ולחבק.

 

[מריומה~]

בטוחה שלאבא יש לב אוהב ומחבק
אבל לא בטוחה בכלל שהבן הרגיש את זה.
רגש זה דבק זה החיבור וזה הבסיס לכל האמונה והשכל.

 

[מרחבית]

ומה אני אומר? לי נשאר לשתוק, ולדמוע, ולהתפלל. ולנסות לקרב ולחבק.

אכן ואכן.
ההתעסקות סביב 'מי אשם' - הורים כאלה או אחרים, הנער עצמו או לא -
כל זה לא עוזר למי שנפל, ולא למשפחתו הכואבת.
רק מוסיף שבר על שבר.
רק מרחיק את לבנו מהם ומאסונם. רק נותן לנו תחושת ביטחון מדומה, ש'לנו זה לא יקרה'.
בעוד שרק לב אוהב יוכל אולי לעזור.

זה לגמרי לא סותר את ההשתדלות הנדרשת מאיתנו לחנך בצורה הכי טובה ויעילה.

 

[מרחבית]

אם נחזור לכתבה עצמה, הכתיבה מכניסה כל-כך חזק לאווירה: לכאב, לפגיעה לעוול.
ואז מגיעים לסוף - ומבינים שהמג''ש אפילו לא התחיל לחוש בכך. להיפך.
וכמו שכתבה כאן מישהי, זה נוגע.
אבל זה גם מקומם ומוסיף כאב על כאב.
הניגוד הזה. התחושה שהיה כאן משהו ממש אכזרי, ומי שהיה אחראי לזה - לא התחיל להבין את מה שהובן כאן בעוצמה רבה על-ידי כל קורא. ולא עוד - אלא שחשב שפעולתו רצויה וטובה.
זה אבסורד זועק - ומובא כאן בצורה חדה ומאלפת.

 

[Natan Galant]

תודה רבה על הביקורת וההערות, איש איש ואשה אשה בשמו הטוב יבורכו!!
לגבי הדמויות הלא מאופיינות עד הסוף.
בניגוד לטורים האחרים, הטור הזה נכתב על בסיס עובדות קיימות כמעט ב 100%, ומבוסס על זכרונותיי הפרטיים.

חוסר האפיון של הדמות היה גם בחיים האמיתיים. המג"ש אכן היה דמות אניגמטית, בלתי ניתנת לאפיון. עם כל מיני צדדים מורכבים.
מקווה בס"ד להפיק את מקסימום התועלת מההערות ומהארות שנכתבו לי.
שוב- תודה לכולכם!

 

[חנילוש]

תירוצי עזיבת הדת היו ויהיו.
נדיר למצוא אנשים שבאמת מה שהפריע להם היה היחס של המג''ש,

הרוב זה איך לומר: "לא התירו לעצמם ישראל עבודה זרה אלא בשביל..."

 

[ציפה דריפה]

לגבי הדמויות הלא מאופיינות עד הסוף.
בניגוד לטורים האחרים, הטור הזה נכתב על בסיס עובדות קיימות כמעט ב 100%, ומבוסס על זכרונותיי הפרטיים.

חוסר האפיון של הדמות היה גם בחיים האמיתיים. המג"ש אכן היה דמות אניגמטית, בלתי ניתנת לאפיון. עם כל מיני צדדים מורכבים.

למה חוסר אפיון? משום מה אני ממש יכולה לראות את המג"ש הזה בעיניים. בעיה שלי אולי...
לגבי התגיות- אליפות!
ותגיד לקוקי שלא תדאג- בסמינר זה לא הרבה יותר שונה.

 

[מרחבית]

תירוצי עזיבת הדת היו ויהיו.
נדיר למצוא אנשים שבאמת מה שהפריע להם היה היחס של המג''ש,

הרוב זה איך לומר: "לא התירו לעצמם ישראל עבודה זרה אלא בשביל..."

לא כאן המקום להרחיב.
בקצרה מאוד אכתוב, שתפקיד הנער לומר לעצמו: על אף כל מה שעבר עלי - אתאמץ לבחור בטוב.
ותפקיד המחנך לומר: אעשה הכל כדי לחמם את לבו של הילד/נער לעבודת ד', ובל אקשה ואכביד חלילה על בחירתו.
הבעיה שמחליפים את התפקידים.

מחנך שפשע - לא יכול להיתלות בזה שיש לנער בחירה! גם אם הנער בחר בטוב - המחנך פשע!
אם מחנך יצר בנפש הנער התנייה שלילית - חיבור נפשי שלילי לעבודת ד' ו/או ללימוד - אזי גם אם הנער יישאר בבית ד' כל ימיו - המחנך ההוא הקשה עליו - לפעמים לכל החיים.

 

[Rachel Greenstein]

אני לא מכירה ילד או נער שירד, ואביו או רבו היו רכים כלפיו!
אנו לא מאשימים הורים ומחנכים, כי הבחירה ביד האדם.
אולם בכלליות- זו אחת הסיבות

את מכירה. עייני מלכים א א, ו

 

[פנינה ריימונד]

את מכירה. עייני מלכים א א, ו

כלומר אכיר, בעתיד.
מה יש להשוות בין הדורות בכלל??

 

[יוני מקרוני]

כתוב כרגיל בכישרו רב
מייד רצו לי כמה דמויות של משגיחים כאלו
מנסה שיהיה זכרם ברוך
ואני תמיד חושב לעצמי
בכל ישיבה יש מג''ש פלוני שמתנהג משגיח וזה אולי סביר
אבל למה יש הרבה ותר שמאצים דמות משגיח מעורר ומטיף בשער
מאשר כאלו שמאצים דמות אבהית ואוהבת
הרי אף אחד לא חולק שמריך גם שמאל דוחה וגם ימין מקרבת אז לפני שאתה בוחר ליהיות השמאל
בדקת האם יש ימין ומספיק
אולי גם שמאל יש לו מספיק
ואם המחנכים לא חושבים לפני שהם פועלים ועושים רק מה שהכי קל
אז אותם אחוזים שכן נשארו במסורת זה לא בזכות פועלם המבורך אלא למרות פועלם ה......
ולסיום מה שכי אהבתי

אתה מכיר אותו. הוא יגמור אותך אחר כך. הוא יתן לך בצב"ץ (בום צעקה בום צעקה) חבל על הזמן".

 

[נריה מגן]

יסלח לי רבנו @יוני מקרוני , אבל מה יש לכבודו נגד הפסיקים והנקודות? משום מה חס הוד מעלתו עליהם ולא הניחם למשמרת עולם בין בתרי מיליו הנבונים והנהדרים...

 

[Natan Galant]

@אבימי
אלו התגיות שסיפרתי לך עליהם.