שיתוף- מה שכתבתי לבתי...

[סימי]

בתי היחידה יוצאת לשבת מחנה. התבקשתי על ידי חברה נחמדה, לתאר כיצד תיראה השבת בלעדיה... וזו התוצאה:

- - - איך יראה הבית בשבת
כאשר למרחקים תסע לה הבת?!
ובכן - - -

צפירה ראשונה נשמעת ברמה
"רבקי, דחוף! עזרה ראשונה!"
אוי שכחתי, רבקי שם, רחוקה...
אחה חרישית אני מחניקה
מסדרת לבדי שוב ושוב, מנגבת, מנקה...

שקט הרחוב, השבת כבר נכנסת
כולם כאן פוסעים לכוון בית הכנסת
רק יענקי יושב בבית מושפל פנים
לגופו- בגדי החול הישנים,
לרגליו- נעלי ספורט וגרביים כחולות.
אין כאן בבית עוד אחיות גדולות,
מי ילביש לו את בגדי השבת?
כה עצוב לו, לבו כמה נצבט...
מי ינעל נעלים, חולצה וציצית
ובחיוך ומחמאה- את עיניו כך יצית?
ורבקי- שם הרחק, נהנית ושמחה
כה מתגעגעים אליה בני המשפחה...

שבת בבוקר. המטבח- אויה!
ברגע קט- הבלגן כאן נהיה
מי תאסוף אריזות ריקות מן הרצפה?
מי תשליכם לתוך פח האשפה?

חלקי הקליקס את הרצפה מנמרים
אפשר להחליק עליהם כשמאד ממהרים...
בובות הפלימוביל יצאו במחול פרוע
בינות לגזירי העיתון הקרוע...
"רבקי קומי! די כבר לישון!"
אך רבקי תשוב רק הלילה, באישון...
ובינתים- חסר השיר שעל שפתיה מתרונן
עת הכל מסתדר, כך בלי להתלונן...

ומי על השולחן תפרוש מפה לבנה?
ומי תגיש ותסיר מנה אחר מנה?!
מי תדרבן את סרבן האכילה
תוך כדי שיר, ספור, או הפעלה?

... ושכחתי לגמרי את ילדי משפחת רבינוביץ'
הם עדין יושבים וממתינים שם על הכביש...

ויוטי הקטנטונת מושיטה הידים: היתה, היתה,
רבקי, רבקי, שובי הביתה!!!"

 

[ששונית]

היא באמת היתה זקוקה לשבת חופשה...
כשאחד הבנים שלי שבר את ידו, פתאום שמתי לב כמה הוא עוזר וכמה קשה בלעדי העזרה שלו

 

[סימי]

טוב... בכתיבה בד"כ מקצינים... היא לא באמת עושה הכל... חלק אלו התפקידים שלי, ובחלק מסייעת הגיסה והאחים... ובהחלט- היא מושיטה את היד, ונחוצה לנו במיוחד!
(ובשקט... גם לנו יהיה קצת שקט, אף אחת לא תעיר על הבלגן/ הרעש... רק אל תגלו לה...)

 

[מה הענינים]

איזו מתנה יפה מאמא לבת שלה
כ"כ חשוב לבת לשמוע כמה צריכים אותה וכמה היא מועילה. ועשית את זה מצוין.

לפעמים זה מעולה שהילדים הולכים - בשביל שנראה כמה טוב לנו כשהם נמצאים...

 

[יענקי R]

מרגש.
איפה דמעות הגעגועים של אמא?...

 

[סימי]

מרגש.
איפה דמעות הגעגועים של אמא?...

שבת אחת, נשתדל להתאפק... הרי בשבת אסור לבכות!

 

[שרלוט]

סימי זה ממש מקסימי!!
ממש א-אידישע מאמע.

 

[נריה מגן]

תיאור מדוייק להפליא...
ממש נהנתי. וכפי שרואים בתגובות - כולם מכירים ומזדהים.
בקטנה - רבינוביץ וכביש זה ממש לא חרוזים.

 

[סימי]

תיאור מדוייק להפליא...
ממש נהנתי. וכפי שרואים בתגובות - כולם מכירים ומזדהים.
בקטנה - רבינוביץ וכביש זה ממש לא חרוזים.

נכון. לא היה לי פנאי לחשוב, זה היה אמור להימסר בתוך חצי שעה מתחילת הכתיבה...
אבל מישהי הציעה לי רעיון חמוד (וסליחה שאיני זוכרת מי...):
... ושכחתי לגמרי את ילדי רבינוביץ' המתוקים
הם עדין על הכביש שם יושבים, מחכים...

 

[מרחבית]

יפה מאוד.
הייתי מוסיפה כמה היא חסרה - בגלל הכיף להיות איתה, לשוחח איתה, לראות את החיוך שלה, כמה עושה טוב עצם נוכחתה. לא רק בגלל העזרה שלה...

 

[סימי]

יפה מאוד.
הייתי מוסיפה כמה היא חסרה - בגלל הכיף להיות איתה, לשוחח איתה, לראות את החיוך שלה, כמה עושה טוב עצם נוכחתה. לא רק בגלל העזרה שלה...

אי"ה בפעם הבאה, כשאתישב לכתוב בזמן, ולא ברגע האחרון... אז אחשוב ואתכנן טוב יותר, ולא רק מהראש- לעט...