שיתוף | מחשבות לעשרה בטבת

  • הוסף לסימניות
  • #1
מחשבות על תענית

על תרגום יונית,

על הגליה קדורנית,

נסוגה אחורנית.

געגוע לתבנית,

לאהבה קדמונית,

להזאה בקרן צפונית,

לעוד אבנך ונבנית.


וזאת האומה-

כנדגלות איומה,

מוכה ועגומה,

בחשיכה נופלת ואימה,

שותה עד תומה

כוס של דומה.

וכל זאת על מה?

על שנאת מאומה,

על עין עקומה,

ריב ומהומה

בראשית התרומה

אשר בשמו רשומה....


ומבית מקדש חרב

יוצאת השכם והערב

קריאה לעם ערב-

כאיש אחד בחורב,

רב עם צורב

משיחיה לקרב.

אל נא תסרב...


שורו והביטו נא יהודים:

הן כולנו אב אחד מיחדים,

מלכנו הוא ואנו לו עבדים,

ובעזבנו מחלוקות ופירודים,

בהפכנו להיות מאוחדים,

אזי נהיה לו לידידים,

ומיד ובאו האובדים,

ויגיענו לרגלים ולמועדים.


אז אולי כאן בפרוג נסלול נתיבות

לפעולות אשר גאולה מקרבות.

בנועם אמרים, במילים אוהבות.

תעלינה לפניו לרצון התגובות

שבאהבת אמת נכתבות,

באשכולות נוטפי כוונות טובות,

סיוע ועזרה מקרבי לבבות.

תהיינה אוזניו אלינו קשובות

לברכנו שפע ברכות כגשמי נדבות,

עדי ישבו זקנים וזקנות ברחובות

ירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חודר לעומק הלב!
מוסר אמיתי ומחזק עד מאד!

מבחינת החריזה יש מקום לשיפורים קלים כמו "עוד אבניך ונבנית" בסוף קטע ראשון, או "בחשיכה נופלת ואימה" באמצע קטע שני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חודר לעומק הלב!
מוסר אמיתי ומחזק עד מאד!

מבחינת החריזה יש מקום לשיפורים קלים כמו "עוד אבניך ונבנית" בסוף קטע ראשון, או "בחשיכה נופלת ואימה" באמצע קטע שני.
תודה.
החריזה ב"עוד אבנך ונבנית" איננה חריזה כושלת, אלא מכוונת ורווחת מאוד בפיוטי הקדמונים. השימוש השונה בניקוד, צעצוע הלשון רק מייפה את הפייט ונובע משליטה בשפה ובלשון.
כידוע, שיעבוד לכללים מדוייקים בדקדוק ובלשון חורג מכללי הפיוט.
"בחשיכה נופלת ואימה" עדיין מתחרזת עם כל הבית, אבל יש לה חריזה פנימית עם "על מה".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה