"שלוחינו הנאמנים פעלו גדולות ונצורות עבור ציבור שולחיהם"

[חיוכון]

מה מקור המילה "נצורות" ?
איך זה הגיע אלינו ??

 

[אפכא מסתברא]

כנראה בהשפעת ישעיה מח, ו:
שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם:

שמעת חזה כלה. שמעת הראשונות שהגדתי ראה שבאו כולם : ואתם הלוא תגידו. ותעידוני אשר לא נפל דבר : השמעתיך חדשות מעתה. עתה אני חוזר ומשמיעכם חדשות שהם חדשות לכם ולפני הם גלויות מעולם ונצורות ושמורות באוצרותי ואתה לא ידעתם : (רש"י)

שמעת. מפי הנביאים שמעת מה שגזרתי על סנחריב ועתה ראה הכל כי כן באה. ואתם הלא תגידו. אשר לא נפל דבר : השמעתיך. מעתה אשמיע אותך חדשות והוא מפלת בבל : ונצורות. שמורות עמדי ואתם לא ידעתם אותם : (מצודת דוד)

חזה. ענין ראיה : ונצורות. שמורות כמו נוצר תאנה (משלי כ''ו) : (מצודת ציון)

 

[חיוכון]

לא הבנתי.
במקרא שהבאתם הפירוש הוא מלשון נצור-שמור.
מה הקשר לגדולה ? "גדולות ונצורות"

 

[אפכא מסתברא]

זה כנראה עבר השאלה מ'חדשות ונצורות' שבפסוק.
בדקתי עכשיו ב'אבן שושן' ומצאתי כי כן הוא:
"נצורות נ"ר דברים נסתרים "(וכאן הוא מצטט את הפסוק דלעיל). [כפי הנראה הוא מסתמך על פירוש ה'מצודות'.]
כמו כן הוא מביא אח"כ ביטוי מחודש: "חדשות ונצורות (על פי ישעיה מח, ו ראה לעיל) דברים מפתיעים, סנסציות" (וכאן הוא מצטט את ביאליק).
[מתי, מתי יקום ה"הלפרין" שמפעל חייו יהיה מילון עברי יהודי!]

 

[מירה כ]

[מתי, מתי יקום ה"הלפרין" שמפעל חייו יהיה מילון עברי יהודי!]

שאלה טובה...

 

[למען דעת]

ואולי זה בכלל שיבוש מ"גדולות ובצורות"? (ירמיהו לג ג)?

 

[מור100]

אולי הכוונה בפשטות שהשלוחים שיחי' פעלו דברים העומדים ושמורים לזמן רב .

 

[כתבים]

כתב הרד"ק בספר השרשים (שרש נצר): 'ונצורות ולא ידעתם' (ישעיה מח, ו) פי' שמורות ונצורות מהשיג אליהם לדעתם. 'והנשאר והנצור' (יחזקאל ו, יב) פי' שמור מהשיג אליו.