הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ככה ניראה אצלינו אחרי צהריים(בימים שאנחנו פותחים את הדלת ועונים לטלפון...):
טוק טוק טוק...
פותחים את הדלת -
צילי וגילי, רוני ויוני של השכנים מלמעלה עומדים בדלת..
"אפשר לבוא אליכם???"
אני מסתכלת קצת בהפתעה, נכון שרוני ביחד עם מוטי שלנו בכיתה, אבל זה אומר שצריך לבוא עם 2 אחיות ואח?
טוב... הם מכירים מהבניין. בכל זאת חברים. שיבואו. ניחא.
גם המבט המסכן בעיניים, לא נותן לי לסרב.
ואז מצלצל הטלפון,
אני עונה, ושואלים "אפשר את אסתי???" (בת ה3)
כן, בודאי שאפשר,
"אסתי, אפשר לבוא אלייך" (אסתי ישר עונה בחיוב. אמא לא קיימת)
וגם חני ודני יכולים לבוא? אסתי מאשרת, וכעבור 3 דקות דפיקות בדלת, וכל החבריה מצטרפת לחבריה שכבר נמצאת...
זה ממשיך באיזה חברה שמבקשת טובה, רק לשעה, היא פשוט חוזרת מהעבודה מאוחר
(טוב, איך אפשר לסרב, בכל זאת חברה...)
ועוד חבר וחברה, עם אח או אחות,
ובסופו של תהליך, אני מוצאת את עצמי בבית עם 3 ילדים וכ15 חברים,
ואז מתחיל התהליך השני..
"יש לכם עוגה?"
"יש לכם בייגלה"
"אני רעב"
"אני צמאה"
"אני לא שותה מים"
"אני לא אוהבת פריכיות"
"נשפך לי המיץ"
"הוא שפך כאן קורנפלקס"
"אני רוצה ללכת הביתה"(בכיף! ב"ה! סוף סוף!) "אבל אמא שלי לא מרשה לפני שחושך,
וכשחושך תתקשרי אליה, כי אני לא מעיזה ללכת לבד....
ואלו שלא מעדכנים אותי מה התכניות שלהם -
אבל שאני אתמודד עם זה שהם לא עונים בטלפון, וילדה בת 3 עם אחיה בן ה4 ואחות בת ה5 לא יכולים לחצות כביש ראשי,
והשעה 7(אצלינו כבר ישנים בשעה הזאת בימים כתיקונם. אצלכם לא, אבל תהיו מנומסים ותבררו אולי מה סדר היום שלנו לפני שאתם שולחים את הילדים...)
והילדים כבר בוכים מרוב רעב, ונשארתי בבית עם 4 ביצים, 6 פרוסות לחם, ו7 ילדים מורעבים ומסכנים....
נכון,
קשה לי לשים גבולות.
אני לא יכולה לראות עיניים מתחננות של ילד שרוצה לבוא, ולהגיד "לא."
האמא הזו שאמרה לי "לא נעים לי ששלחתי את כולן, אבל פשוט הבטחתי להן שאם יתנהגו יפה הן תלכנה אליכם אחרי צהריים" לא יכלתי לענות לה "גם אני הבטחתי לילדים שאם יאכלו יפה ארוחת צהריים תיקחי אותם לגינה..." למרות שזה ממש עמד לי על קצה הלשון.
תרחמו עלי למרות שאני לא אומרת לא.
רק נקודה למחשבה.
אתם שולחים ילד לחבר, תחשבו פעמיים לפני שאתם שולחים גם נספחים.
נ.ב.
שולחים ילדים לחברים בבניין? מותר לחזור הביתה לשרותים.
באמת לא אסתטי להתפנות בשרותים הציבוריים של השכנים. מה לעשות? אמא שלהם מנקה את השרותים של האורחים רק בערב. בכל זאת יש גבול....
טוק טוק טוק...
פותחים את הדלת -
צילי וגילי, רוני ויוני של השכנים מלמעלה עומדים בדלת..
"אפשר לבוא אליכם???"
אני מסתכלת קצת בהפתעה, נכון שרוני ביחד עם מוטי שלנו בכיתה, אבל זה אומר שצריך לבוא עם 2 אחיות ואח?
טוב... הם מכירים מהבניין. בכל זאת חברים. שיבואו. ניחא.
גם המבט המסכן בעיניים, לא נותן לי לסרב.
ואז מצלצל הטלפון,
אני עונה, ושואלים "אפשר את אסתי???" (בת ה3)
כן, בודאי שאפשר,
"אסתי, אפשר לבוא אלייך" (אסתי ישר עונה בחיוב. אמא לא קיימת)
וגם חני ודני יכולים לבוא? אסתי מאשרת, וכעבור 3 דקות דפיקות בדלת, וכל החבריה מצטרפת לחבריה שכבר נמצאת...
זה ממשיך באיזה חברה שמבקשת טובה, רק לשעה, היא פשוט חוזרת מהעבודה מאוחר
(טוב, איך אפשר לסרב, בכל זאת חברה...)
ועוד חבר וחברה, עם אח או אחות,
ובסופו של תהליך, אני מוצאת את עצמי בבית עם 3 ילדים וכ15 חברים,
ואז מתחיל התהליך השני..
"יש לכם עוגה?"
"יש לכם בייגלה"
"אני רעב"
"אני צמאה"
"אני לא שותה מים"
"אני לא אוהבת פריכיות"
"נשפך לי המיץ"
"הוא שפך כאן קורנפלקס"
"אני רוצה ללכת הביתה"(בכיף! ב"ה! סוף סוף!) "אבל אמא שלי לא מרשה לפני שחושך,
וכשחושך תתקשרי אליה, כי אני לא מעיזה ללכת לבד....
ואלו שלא מעדכנים אותי מה התכניות שלהם -
אבל שאני אתמודד עם זה שהם לא עונים בטלפון, וילדה בת 3 עם אחיה בן ה4 ואחות בת ה5 לא יכולים לחצות כביש ראשי,
והשעה 7(אצלינו כבר ישנים בשעה הזאת בימים כתיקונם. אצלכם לא, אבל תהיו מנומסים ותבררו אולי מה סדר היום שלנו לפני שאתם שולחים את הילדים...)
והילדים כבר בוכים מרוב רעב, ונשארתי בבית עם 4 ביצים, 6 פרוסות לחם, ו7 ילדים מורעבים ומסכנים....
נכון,
קשה לי לשים גבולות.
אני לא יכולה לראות עיניים מתחננות של ילד שרוצה לבוא, ולהגיד "לא."
האמא הזו שאמרה לי "לא נעים לי ששלחתי את כולן, אבל פשוט הבטחתי להן שאם יתנהגו יפה הן תלכנה אליכם אחרי צהריים" לא יכלתי לענות לה "גם אני הבטחתי לילדים שאם יאכלו יפה ארוחת צהריים תיקחי אותם לגינה..." למרות שזה ממש עמד לי על קצה הלשון.
תרחמו עלי למרות שאני לא אומרת לא.
רק נקודה למחשבה.
אתם שולחים ילד לחבר, תחשבו פעמיים לפני שאתם שולחים גם נספחים.
נ.ב.
שולחים ילדים לחברים בבניין? מותר לחזור הביתה לשרותים.
באמת לא אסתטי להתפנות בשרותים הציבוריים של השכנים. מה לעשות? אמא שלהם מנקה את השרותים של האורחים רק בערב. בכל זאת יש גבול....
