עזרה שמלת קטיפה ויהלומים ילדות- פגם בבגד.

הירשם עכשיו!

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 66
    • ש
    התייעצות אחריות על התקנת המזגן
  • שופרא //
    • קנינו מזגן מאחת החנויות המוכרות ביותר .
    המזגן היה עבור חדר ממ"ד
    אמרו לי ברכישה שהעלות של ההתקנה 750 ,
    כאשר אנחנו משלמים
    600 למתקין עצמו
    ו 150 לחנות
    כי החנות נותנת אחריות על ההתקנה.
    כך לדברי הפקיד שממנו עשיתי את ההזמנה

    השרות היה מצוין, והמתקין היה אפילו משלנו.
    יום למחרת ההתקנה, שמנו לב שהחלון של הממד לא יכול להסגר
    כי המתקין קדח את החור שבו עוברים כל הצינורות של המזגן בשטח שבו החלון אמור לעבור (בשעת ההתקנה היה פתוח ולא ניתן לסוגרו)
    פניתי לחנות
    מחודש תמוז
    עד היום
    שוב
    ושוב
    כמעט כל שבוע שבועיים
    הפקידים עונים לי- רשמנו, יחזרו אליך
    ואף אחד לא חוזר!!!
    אחד מהם אמר לי-תתקשרי למתקין, התקשרתי אליו - הוא אומר- אני מקבל הוראות רק מהחנות. לא מלקוחות
    היה אחד הנציגים שבקש שאני אצלם ואסריט את הבעיה
    שלחתי לו את התיעוד של הבעיה
    אמר לי- אם יהיה מתקין שיכל לסדר את זה בקלות ויסכים לעשות את זה
    אני ישלח אותו
    ואם לא- אז אין לנו מה לעשות.

    וכעת,
    אני מתחילה לחשוש כבר על סבב חדר מול אירן
    וזה משאיר אותנו בעצם בלי ממ"ד מוגן..
    עם משפחה שלמה, ללא מקלט זמין

    חוץ מההפרעה שכל יום הילדים רוצים לסגור את החלון בשביל החושך ולא יכולים

    אשמח לעצתכם
    כי כבר התיאשתי לבקש מהם שוב ושוב
    מה שווה אחריות כשאי אפשר לממש אותה בפועל??
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שופרא
    לא אבל אחת מהמפורסמות ביותר
  • 399
    • הני מושקוביץ
    עזרה שלחתי את השואב-שוטף שלי לתיקון קרה לכם?
  • הני מושקוביץ //
    • לפני 3 שבועות שלחתי אותו לתיקון, מחברה מסוימת, מותג...
    ומאז אין לי חיים וסליחה על ההגדרה

    זה התחיל מזה שהוא עדיין באחריות, יש אחריות לשנתיים, אצלי הוא שנה ו-4

    כתבנו למעבדה של החברה מה הבעיה (המכשיר שופך טונות של מים ונכבה פתאום ללא סיבה ממשית) וקיווינו לטוב
    הטווח של החזרה היא עד שבועיים, כשהתקרבו השבועיים לסיומם ולא קיבלתי שום טלפון, עשיתי מעשה והתקשרתי אליהם
    יום ראשון-3 פעמים, השארתי הודעות בשירות הודעות
    יום שני, נתתי להם אופציה לחזור, לא חזרו אלי (כמובן)
    יום שלישי עוד 3 פעמים, הפעם הודעות של "תחזרו אליי דחוףףףףףף"
    יום רביעי, אתא בוקר-שוב טלפון עם הודעה נזעמת של "תגידי להם שהשירות שלהם על הפנים ולא ציפיתי לכזה (חוסר) יחס ממותג כזה"
    בשעה 2 בצהריים אני מקבלת טלפון מהמעבדה "היי, אני לבנה, המכשיר שלכם..." התחלתי לצעוק עליה "מה זה? רק עכשיו חוזרים???"
    ואז שקר הראשון "התקשרנו אליכם עשרות פעמים ולא עניתם!!!" בטלפון שלי לא היתה אף שיחה, בטלפון של בעלי זו היתה הראשונה
    מי שהתקשר הרבה פעמים היה אנחנו
    השיחה המשיכה "יקירתי, נתקדם? אז התיקון יעלה לכם 650 ש"ח על סוללה חדשה ומנוע חדש"
    אני "רגע, זה לא באחריות?"
    היא "מה פתאום???"
    אני "אז על מה האחריות בעצם?"
    היא "לא על מנוע, לא על סוללה, לא על שברים, לא על קורוזיה, לא ולא ולא...."
    אני "אז על מה כן?"
    אין תשובה
    אני "טוב אז למי אני משלמת?"
    היא "כשיגיע מתיקון תשלמי 750 ש"ח"
    אני "מה 750??? אמרת 650!"
    היא "מה פתאום? רק הסוללה והמנוע יחד זה 750, המיכל מים נקיים והמיכל מים מלוכלכים יחד 1200!!!"
    אני "תגידי, את ממציאה עלי עוד ועוד? ב-1400 אני יכולה לקנות מכשיר חדש! מחברה מתחרה!"
    היא "אז מה לעשות? המיכל מים נקיים מלא באבנית!!! זה הסיבה לבעיה, אה, גם במיכל מים מלוכלכים יש על המגעים קורוזיה!!! זו גם הבעיה והשאר כי זה גם הבעיה"
    הייתי בהלם!
    אמרתי לה "מים נקיים לא רוצה, לגבי מים מלוכלכים, תני לי לבדוק (הוצאה של 950 בערב חג??? ועל מה?) תחזרי אלי עוד רבע שעה ואתן לך תשובה"
    לא חזרה אלי עד היום
    ואני חזרתי לטלפונים לחברה ולהשארת הודעות נואשות
    ביום חמישי בבוקר אני מקבלת הודעה שהמכשיר חזר מתיקון!
    לא נתתי אישור על התיקונים, איך זה? מבררת עם בעל חנות המסירה הוא מעדכן אותי שהחשבונית על סך 950 ש"ח!!!! הייתי בהלם!
    אמרתי לו שהם שמו לי מיכל חדש ללא רשותי כשהוא שמע את הסכום על המיכל הוא כמעט התעלף איתי 300 על מיכל מים מפלסטיק...
    הוא התקשר אליהם צרחתי עליהם, בסוף אחרי הרבה אסרטיביות מצידי, שילמתי 750ש"ח ושמחתי לי
    אז השמחה היתה מוקדמת
    על השימוש הראשון-התקלה לא תוקנה!!! הוצאתי 750 ש"ח על כלום!!!
    התקשרתי אליהם אחרי ר"ה ומתברר שעשו "גשר" מחר אני שולחת אותו שוב לתיקון

    מישהי נתקלה בהתנהלות הזו? מה עושים? יש מה לפנות לפורום הגנה לצרכן"?
    • וואו!
    • עצוב
    • כועס
    Reactions: חלוש, תהילהמור, בנגייב ועוד 12 משתמשים15 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אושר שמח
    אשמח לשוחח איתך יש לי הרבה מה לומר גם אני באותו סיפור. מה המייל שלך?
    • מאמר
    777
    • ה
    עזרה ילד שאין לו חברים!!
  • הדר 310 //
    • לאחרונה נודע לי שיש לבן שלי בכיתה ילד שמנודה מאוד בחברה.
    עוד יותר היה לי עצוב לדעת שגם הבן שלי משתף עם זה פעולה.

    לא אלאה אתכם בדברים, רק אומר שדיברתי עם הבן שלי (בן 8) על הנושא, הסברתי לו מה עובר על הילד ועודדתי אותו להזמין אותו אליו ולשתף אותו במשחקים, ותודה לה' זה עבד.

    אמא של אותו ילד התקשרה אלי בהתרגשות גדולה ואמרה לי "עשיתם דבר גדול!".

    כדי שזה יחזיק מעמד, כתבתי סיפור בעזרת צ'אט GPT, ויצרתי תמונות לסיפור, על מנת לעזור לילד שלי להבין טוב יותר את הדברים, איך הילד הרגיש כשהיה לבד, ועד כמה זה שמשתפים אותו בכיתה בדברים, משמעותי עבור הילד הזה.

    הסיפור וגם התמונות לא מושלמים, למרות ששיפצרתי לא מעט, אבל את העבודה הם עושים!

    כל מי שמעוניין לקחת ולספר לילדים שלו כדי לרכך להם את הלב, ולפתוח להם את העיניים לילדים שסביבם, קדימה!
    אנחנו בתור הורים יכולים לעזור כל כך לילדים שלנו להיות אכפתיים ואמפטיים יותר ולשנות את החיים שלהם עצמם ושל כל הסובבים אותם.



    הסיפור

    אהרן עמד לבד במסדרון של כיתה ד’, ליד וו המעילים. כל שאר הילדים רצו, קפצו, דיברו וצחקו. הרצפה רעדה מעט מהרעש של ארבעים זוגות נעליים שחזרו מהפסקת עשר. אבל הוא – רק עמד שם. החזיק את המעיל שלו חזק־חזק, כאילו הוא מגן עליו מפני כל העולם. הוא לא ידע בדיוק ממה הוא מפחד – אבל הרגיש שכל תזוזה שלו תגרום לכולם להסתכל. כל מבט, כל לחשוש קטן מאחורי הגב – כאילו מדביק לו מדבקה של “אחר”.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_31_00 AM.png
    הוא ידע שהוא שונה. אינו אהוב עליהם. הוא ראה את זה בעיניים של הילדים האחרים, גם כשהם ניסו להסתיר. הוא הרגיש את זה בלחישה של המילים כשהיה עובר לידם. הוא שמע. הוא הבין.


    הוא הגיע רק לפני חודש מבני־ברק. הבית שם היה קטן מידי בשבילם, והם החליטו לעבור דירה וגם עיר, לירושלים. אמא שלו הייתה אומרת לו כל בוקר: “אתה ילד מיוחד, אהרן. אתה תאיר איפה שתהיה” אבל עכשיו, בתוך החיידר החדש הזה, היה לו קשה מאוד להאמין בזה.


    החולצה שלו הייתה תמיד נקיה ומגוהצת בצורה מושלמת. אמא שלו, שידיה תמיד היו עסוקות, גיהצה אותה כל בוקר בקפידה – אולי בתקווה שאם הוא ייראה מסודר, יהיה לו קל יותר למצוא חברים. אבל הילדים בכיתה ראו בזה משהו מוזר. הם לבשו בגדים רגילים, לפעמים מקומטים, לפעמים לא תואמים. החולצה המושלמת של אהרן רק חיזקה את הרגשת הזרות. כאילו הוא משדר: “אני לא שייך.”


    בהתחלה כשהגיע לחיידר, עוד ניסה לדבר עם חברים שם, לספר משהו. אבל הילדים האחרים היו מסתכלים עליו בלעג, ואז מתלחששים ביניהם. הוא שמע את הלחישות. לא תמיד הבין את כולן, אבל הבין מספיק. מספיק כדי לדעת שמדברים עליו.


    וכל הפסקה – כל הפסקה! – הוא היה יושב בפינה, לבד, ומוציא את קופסת הפלסטיק שלו. בתוכה היה תמיד כריך גבינה לבנה, חתוך לשניים בדיוק שווה, ובתוך כל אחד מהחצאים שורה של זיתים ירוקים. תמיד אותם זיתים. תמיד אותה הקפדה. הוא היה לוקח ביס קטן, לועס לאט־לאט, לא כי היה רעב – אלא כדי להרגיש שיש לו מה לעשות. הוא פחד מהרגע שבו האוכל ייגמר. כי אז לא תהיה לו שום סיבה להישאר לשבת. ואז – מה יעשה? יעמוד לבד? יטייל במסדרון לבד? יבהה בילדים משחקים?


    לפעמים הוא היה מרגיש שהלב שלו רוצה לבכות. אבל הוא לא בכה. לא ליד כולם. רק בערב, מתחת לשמיכה. שם, רק שם, היה מרשה לדמעות ליפול. אבל אפילו אז – בשקט. למה אף אחד לא משחק איתי? לא שואל אותי למה אתמול לא באתי לכיתה?? למה לא אוהבים אותי כאן?

    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_54 AM.png

    המלמד, הרב בלוי, היה טוב לב. הוא השתדל לעזור, לשים אותו ליד ילדים חדשים בכל פעם, אולי תיווצר חברות. אבל כמעט תמיד, כשהגיע תורו של אהרן להחליף מקום – היה שקט מוזר. מין רחש כזה. מישהו היה לוחש משהו. ובסוף – אהרן שוב מצא את עצמו יושב לבדו, ליד הקיר. קרוב למדפי החומשים. רחוק מהלב של הכיתה. אף אחד לא היה מעוניין לשבת ליד הילד הזה, שעליו כל הילדים לועגים.


    הוא היה מסתכל על הילדים, איך הם צוחקים, מתווכחים, משתעשעים. ואילו הוא – לבד. לפעמים דמיין שהוא שקוף, כמו אוויר. הוא נמצא, אבל אף אחד לא רואה אותו באמת.


    בכל פעם שהיה צריך לקרוא בקול – שפתיו רעדו. הוא פחד שיטעה. פחד שיצחקו. לפעמים האותיות התבלבלו לו. הפה יבש. והמילים – לא יצאו חלק. הוא ידע שהוא יודע, אבל הפחד שיתקע, שיגמגם – עצר אותו. והוא שמע את הלחישות, את הגיחוכים, גם אם היו חלשים. הם היו מספיק חזקים כדי לפגוע.


    ואז הגיע חיים דוד.


    חיים דוד ברנשטיין היה ההפך הגמור מאהרן. הוא היה מרכז הכיתה. חכם, שמח, חרוץ, עם חיוך רחב שכולם אהבו. אפילו המלמד הקשוח של הצהריים היה נמס כשהוא היה שר “אהבת תורה” בלחן חדש שהמציא. כל הילדים רצו לשבת לידו. הוא ידע להקשיב, ידע לעזור, אבל הוא היה עסוק. כל כך עסוק. והוא – לא ראה את אהרן.


    עד לאותו יום.


    זה היה שיעור גמרא. המלמד חילק דפים. לדף של אהרן היה קרע. הוא ניסה לחבר אותו עם מהדק סיכות שהיה לו בקלמר. אל לא ממש הצליח בזה. פתאום – חיים דוד קם, הלך לשולחן של המלמד, לקח דבק סלוטייפ, התכופף ליד אהרן והדביק לו את הדף בזהירות. בלי לומר מילה. אהרן לחש "תודה." חיים דוד רק חייך קלות וחזר למקומו.


    ומשהו קרה.


    למחרת בהפסקה, כששיחקו טאקי, חיים דוד הניח יד על כתפו של אהרן ואמר: “רוצה להצטרף?”


    הלב של אהרן דפק מהר. הוא לא ידע לשחק. הוא לא זכר את הצבעים. והוא באמת טעה ומאוד מהר הפסיד. כמה ילדים צחקו. אבל חיים דוד רק עשה בידו “ששש” והמשיך לשחק כאילו כלום. ואחר כך חילק וופל שוקולד שהיה לו בתיק. חצי אחד – הוגש לאהרן. וזה... שינה הכל.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_47 AM.png
    אהרן הרגיש כאילו השמש זרחה בתוך הלב שלו. פתאום – הוא לא היה לבד. פתאום – מישהו ראה אותו.


    באותו ערב, כשחזר הביתה, אמא שלו אמרה: “מה קרה? אתה נראה אחר.” והוא רק חייך. חיוך קטן. אבל מלא אור.


    אבל לא הכול היה קל. יוסי לנדאו – שידע להצחיק ולהרעיש – אמר בקול: “המלך מצא לו קבצן!” והילדים צחקו. לא חזק. אבל מספיק.


    אהרן הוריד את הראש. הבושה חזרה. כאילו הרגע היפה מאתמול – נמחק.


    אבל חיים דוד קם. נעמד מול יוסי ואמר בשקט ובביטחון: “דיבורים כאלה לא בכיתה שלנו.” והמלמד שמע ושיבח. והכיתה שתקה. וחשבה.


    ואז – דברים התחילו להשתנות.


    כשאהרן גילה יום אחד לחיים דוד, שבחופש סבא שלו לימד אותו קליגרפיה – לכתוב אותיות יפות כמו סופר סת”ם – חיים דוד מיד תלה שלט: “בואו ללמוד מאהרן!” והילדים באו. ובכל יום בהפסקה הגדולה – אהרן הדריך בכתיבה קליגרפית את הילדים. חיים דוד ישב לידו, הסתכל בהתפעלות, ואהרןכל כך שמח. הוא הרגיש שהוא נותן. שהוא חשוב.


    במסיבת החומש – כל האולם היה מקושט בכתובות שהוא עזר לצייר. והוא קיבל תעודה. ומחיאות כפיים. ויוסי לנדאו – אפילו הוא חייך.


    במירון, בטיול השנתי של הכיתה, אהרן התחיל לשיר מה שתמיד הם היו שרים בטיולים, כשהיה בחיידר בבני ברק. חיים דוד הצטרף, ולאט־לאט גם שאר הילדים עד שכל האוטובוס התמלא בשירת ילדים צוהלת. הוא הפך להיות זה שמחכים לשמוע ממנו עוד, שיש לו סיפורים ורעיונות מעניינים, שהביא איתו מבני ברק. זה היה רגע שבו לא רק הוא הרגיש שייך – אלא כל הכיתה הרגישה את זה גם.

    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_42 AMמ.png

    בלילה, בנסיעה חזור, פנה אליו לפתע חיים דוד, ואמר לו: “חשבתי שאני עוזר לך, אבל בסוף אני לומד ממך” – אהרן הרגיש שדמעה של התרגשות מתגלגלת לו על הלחי, ואמר לחיים דוד "אני לא אשכח לך לעולם את מה שעשית למעני".


    בסוף השנה, במסיבת סיום הגדולה, קראו בשמו: “פרס חברותא למופת – אהרן!”

    ומיד אחריו: “פרס מנהיגות – חיים דוד!”
    והם עלו יחד לבמה. כתף נוגעת בכתף. עיניים נוצצות.


    והכיתה מחאה כפיים. ואמא של אהרן – מחתה דמעה.


    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_38 AMמ.png
    וגם כשהם גדלו, ואהרן הפך לתלמיד חכם גדול, וחיים דוד למשגיח בישיבה קטנה, בכל פעם שחיים דוד סיפר לתלמידים צעירים על חסד – הוא אמר: “פעם אחת, ילד הושיט יד במשחק. והוא לא ידע – שהוא בעצם הוציא ילד אחר מהצל אל האור.”
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_31_00 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_54 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_47 AM.png
    ChatGPT Image Jul 24, 2025, 10_30_42 AMמ.png
    ועוד 2 נוספים
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: נעה 5, -אפרת-, שלמות של אירוע ועוד 65 משתמשים68 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הדר 310
    ה הקראתי לילד והראתי לו את התמונות אחרי שכבר התחיל המהלך, ואמרתי לו שיראה איזה דבר גדול הוא...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה