תוכנית משפחתית מגדול ועד קטון..

  • הוסף לסימניות
  • #43
תפוס ת'דרקון הוא משחק זכרון משוכלל. יש בו זוגות של כרטיסים זהים, וגם שלשות וגם רביעיות. אפשר להרים במשחק כמה כרטיסים שרוצים עד שנתקעים בדרקון ואז צריך להפוך הכל בחזרה. הרעיון הוא שאתה או לוקח את הסריה/שלשה שמצאת או שמהמר על לנסות להשיג עוד וא יש מצב אבל שתתקע בדרקון ותפסיד הכל....
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לעשות בחירות משפחתיות, מכינים איזה 10 קופסאות (צבענו אותם בתכלת בשביל להכנס לאוירה) ורושמים עליהם כל מיני שרים בממשלה (שר הבריאות, הרווחה, התרבות, הבטחון, האוצר, הפנים, שר ללא תיק וכו')
ואז עושים בחירות, כל אחד רושם על כל אחד מהמשפחה לאיזה תיבה הוא מתאים ולמה.
אח"כ בודקים מי קיבל הכי הרבה קולות והזוכה בתואר "השר" מקבל תפקיד שמתאים לשר.
לדוגמא שר הבריאות צריך להכין סלט גדול לארוחת בוקר
שר האוצר- לקנות קרטיבים לכולם
שר התרבות- להעסיק את הילדים אחה"צ
שר החוץ- לסדר את החצר
שר ללא תיק- להוריד במוצאי החופש את כל התיקים, וכו'
ואווו אהבתי את הרעיון ממש,
אומנם אני רואה שזה מאד ישן....
מעלה את זה שוב,
אם יש לך עוד רעיונות של שרים, ומה הם צריכים לעשות בסוף....
אני ממש אשמח,
אנחנו משפחה דיי גדולה...
אם יש למשהו רעיונות ממש יעזור לי!!!!
בתודה מראש לכל העונים!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש את המשחק בו כל כותבים כביכול מפגש בעוד... שנה.
ואת השמות מותירים ריקים. כותבים את שמות כל המשתתפים בפתקים ובכל פעם כשמגיעים למקום ריק מוציאים פתק עם שם.
כך יוצא: "אתה צודק, הסכים איתו====וגרד בקרחתו"
או "נכנס====הקשיש עם מקלו" "הו! סוף סוף הגיע==== המאחר הקבוע, ואיתו 20 ילדיו!"
היכונו לצחוקים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אישיות - המפעיל מתקשר למישהו בטלפון והוא האישיות שנבחרה והטלפון עובר בין כלהמשתתפים וכל אחד שואל שאלה, האדם שבצד השני של הטלפון צריך לענות על השאלות בכן ולא, או אם מפחדים שיזהו את הקול אפשר בלחיצות, לחיצה אחת זה כן 2 לחיצות זה לא.
עד שמגלים מי זה, תוכנית מהממת ומצחיקה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
יש את המשחק בו כל כותבים כביכול מפגש בעוד... שנה.
ואת השמות מותירים ריקים. כותבים את שמות כל המשתתפים בפתקים ובכל פעם כשמגיעים למקום ריק מוציאים פתק עם שם.
כך יוצא: "אתה צודק, הסכים איתו====וגרד בקרחתו"
או "נכנס====הקשיש עם מקלו" "הו! סוף סוף הגיע==== המאחר הקבוע, ואיתו 20 ילדיו!"
היכונו לצחוקים!
יש לך מאמר כזה מוכן?
אני מחפשת תקופה ארוכה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לא :rolleyes: אבל יתכן שאני אכתוב בעתיד הקרוב ואז אעלה לכאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
תודה על הרעיונות
אשמח מאאאד לקבל עוד רעיונות.
עדיף תוכניות שלא דורשות מדי הרבה הכנה
תודה מראש לעונים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לעשות בחירות משפחתיות, מכינים איזה 10 קופסאות (צבענו אותם בתכלת בשביל להכנס לאוירה) ורושמים עליהם כל מיני שרים בממשלה (שר הבריאות, הרווחה, התרבות, הבטחון, האוצר, הפנים, שר ללא תיק וכו')
ואז עושים בחירות, כל אחד רושם על כל אחד מהמשפחה לאיזה תיבה הוא מתאים ולמה.
אח"כ בודקים מי קיבל הכי הרבה קולות והזוכה בתואר "השר" מקבל תפקיד שמתאים לשר.
לדוגמא שר הבריאות צריך להכין סלט גדול לארוחת בוקר
שר האוצר- לקנות קרטיבים לכולם
שר התרבות- להעסיק את הילדים אחה"צ
שר החוץ- לסדר את החצר
שר ללא תיק- להוריד במוצאי החופש את כל התיקים, וכו'
אפילו שזה היה ממש מזמן
וראש הממשלה בטח כבר התחלף..
אשמח אם תוכלי לשתף בעוד סוגים של תפקידים משעשעים לשרים..
למי שיש ג'י פי טי - אשמח לעזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אפילו שזה היה ממש מזמן
וראש הממשלה בטח כבר התחלף..
אשמח אם תוכלי לשתף בעוד סוגים של תפקידים משעשעים לשרים..
למי שיש ג'י פי טי - אשמח לעזרה.
שר המדע - לעשות לילדים ניסוי מדעי מעניין
שר הביטחון - לשמור על הילדים בנופש ליד הבריכה
שר התפוצות - לשאת נאום בשפה אחרת או ללמד מילים חדשות את כולם בשפה שונה
וכו'
תחפשו שרים בממשלה ותחפשו איזו משימה להדביק להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
שר המדע - לעשות לילדים ניסוי מדעי מעניין
שר הביטחון - לשמור על הילדים בנופש ליד הבריכה
שר התפוצות - לשאת נאום בשפה אחרת או ללמד מילים חדשות את כולם בשפה שונה
וכו'
תחפשו שרים בממשלה ותחפשו איזו משימה להדביק להם
מהמם!
חסר לי לשר התקשורת
לשר המורשת
שר האנרגיה
שר המשפטים
ושר התרבות
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
שר האנרגיה- אחראי על המנגל או אחראי על כיבוי אורות, טעינת מכשירים, ולוודא שלא שורפים חשמל
שר המשפטים- אחראי לפתור את המריבות
שר המורשת-אחראי לצלם שיהיה מורשת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
שר האנרגיה- אחראי על המנגל או אחראי על כיבוי אורות, טעינת מכשירים, ולוודא שלא שורפים חשמל
שר המשפטים- אחראי לפתור את המריבות
שר המורשת-אחראי לצלם שיהיה מורשת...
תודה
בסוף הסתדרתי
יצא מושלם ברמות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

היי מאמינה שכבר היה כאלה אשכולות שנים קודמות
אבל לא מצאתי משהו רלוונטי


אז ככה אנחנו משפחה מורחבת בלי הרבה זוגות וגרים באותו אזור ככה שהקשר הוא מאוד חם וקרוב ונפגשים הרבה ולכן לא רוצים רק לשבת ולדבר אלה משהו יותר כיף!
כל שנה יותר מתמקדים בילדים קלקרים תחרויות וכזה...
השנה החלטנו שעושים משהו מושקע רק למבוגרים! (אל דאגה הילדים בחדר יעשו הצגות...)
מה שכן בגלל שזה כולם ביחד אז פחות סגנון אחד על אחד נגיד לא שמהמרים אחד על השני אלה משהו יותר של כולם עם כולם
או בנפרד בנים בנות(פחות רוצים גם ככה אין הרבה אנשים)

דוגמאות לתוכניות שהיו שנים קודמות מוצלחות אני ישמח לעוד כאלה סגנון:
* חדר בריחה -הבנים היו בחדר אחד והבנות שני והיה חדר בריחה לגמרי עם חידות מנעולים וכזה והיה תחרות מי ראשון יצליח לצאת

* מוצלח במיוחד היה תוכנית של מכירה פומבית לכל המרבה המכיר, בהתחלה אספו נקודות עם חידון חמוד תמונות שהיו צריכים לזהות ועוד כמה חלקים מצחיקים ובסוף כל אחד היה צריך להבטיח משהו ושמו את זה במעטפות ואז התרחשה המכירה הגדולה על המתנות והמעטפות (כמובן שלא ידעו של מי המעטפה ומה ההבטחה!)

* לא עשינו אבל שמעתי ואהבתי את הרעיון אבל לא לכולם מתאים - הרכבת ממשלה יש רשימת משתתפים ורשימת שרים וכל אחד צריך להרכיב ממשלה על בסיס בדיחות פנימיות (לדג' זה שלא עבר תטסט 8 פעמים שר התחבורה) וירידות והסכמי שלום ומי יושב אם מי וכזה עד שאפשר לחתום על המוגמר

אז אני אשמח לעוד רעיונות מדליקים
ושיהיה לכולנו חנוכה שמח!
 תגובה אחרונה 
כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה