התייעצות תכשיטים שעושים צ'פים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
כשאני לובשת שעון/צמיד/טבעת כל הבגדים של הילדים ושלי מוציאים צ'פים....
אוף
האם יש פתרון, חוץ מללכת בלי תכשיטים
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני איתך באותו בעיה
מתי שאני לובשת בגדים עדינים רשת וכו אני לא לובשת תכשיטים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אשמח גם לשמוע אם יש למישהי פתרון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אם יש לך בתכשיט מקום מסוים שאת יודעת שמשם יוצא צ'פים אז אפשר לשים קצת שעווה של קוביות שיניים.
הבעיה היא בבגדים עדינים שכל התכשיט מוציא צ'פים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 174
    • ה
    התייעצות עזרה (מידע) בקניית מקרר חדש
  • החפץ בעילום שמו... //
    • שלום לכל המבינים. מחפש מקרר בסביבות ה-1500 שקל פלוס מינוס, שיהיה תוספת בבית.
    יש לי כרגע מקרר של שארפ כבר 12 שנה בלי עין הרע, ללא תקלות, חוץ מכמה פלסטיקים שמתו, ומחפש להוסיף לבית (וגם שיהיה לפסח על הדרך) עוד משהו בסביבות הסכום הנ"ל.
    חשוב לי שיהיה פיקוד שבת מובנה ולא משהו מסובך שגורם לתקלות (שמעתי שהרבה שעשו פיקוד שבת מסוים נהיה להם תקלות במקרר).

    לפי הבנתי, יש דגמים של סמסונג שיכולים לענות על הדרישה שלי. האם מישהו מכיר משהו מסוים ויש לו ניסיון איתו?
    שמעתי גם על מותג FUJICOM שיש כאלו שעושים את העבודה למרות שזה מיוצר בסין\טורקיה.

    אשמח לקבל דגם מסוים שאוכל לבדוק עליו ברחבי הרשת. תודה
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליטאי פשוט
    קניתי אותו בזמנו אצל "חץ" בירושלים
  • 2
    • נעול
    4K
    • ה
    התייעצות הצילו!!!! הפאנית שרפה לי את הפאה, יש מה לעשות???
  • הר חרמון //
    • הבאתי את הפאה שלי לפאנית (שהיא גם חברה שלי) לעבודת צבע,
    פאנית שנחשבת למומחית בתחום,
    הסברתי לה בפירוט והרחבה איזה צבע אני רוצה שיהיה בפאה,
    כולל תמונות והדגמות שעמלתי לאסוף ושלחתי לה במצגת (!) כדי שלא יהיו פאשלות,
    אבל--- היא לא הצליחה להגיע לגוון שרציתי ולכן ביקשתי ממנה שתנסה שוב,
    ומכיוון שזה כבר היה אחרי תקופה ארוכה שילמתי על הצבע מחדש...
    אבל גם אז שוב הצביעה לא נעשתה כמו שרציתי, ושוב הסברתי לה מחדש,
    שלחתי לה תמונות חדשות להדגמה ו-- כמובן- לא יצא טוב.
    מכיוון שזאת חברה שלי לא היה לי נעים להפסיק את הלופ הזה וללכת למישהי אחרת,
    ובמיוחד שגם הוצאתי על זה מלאאא כסף, וחלק מהתיקונים היו עדיין במסגרת האחריות...
    אחרי כמה פעמים של נסיונות כושלים היא הבטיחה שעכשיו זהו היא באמת קלטה מה אני רוצה והיא תקנה לי צבע מיוחד ותעשה איתו, כשבאתי לקחת את הפאה היא הייתה עצבנית עלי מאד,
    היא אמרה לי שזהו יותר היא לא מוכנה להתעסק עם הפאה שלי,
    היא פלטה משהו שלא הלך לה והיא הייתה צריכה לעבוד על זה שוב וזה לקח לה מלא זמן...
    לא ממש הבנתי מה קרה ועל מה העצבים אם זה העבודה שלה, אבל שתקתי והבנתי שהיא לחוצה בגלל העומס שיש לה,
    רק כשחזרתי הביתה הבנתי שקרה לפאה שלי משהו , היא פשוט נשרפה:(((((((
    סוף כל שיערה קיבל צבע לבן שקוף מוזר וכל השליש האחרון של הפאה מזדקר החוצה כמו פאת קש, והסירוק לא מצליח להחזיק מעמד מרוב שהשיער "מת"
    זאת פאה יקרה מאד, שיער טבעי, שעד עכשיו למרות הצביעות הייתה נראית מהמם! עד הפעם האחרונה שקרה משהו אבל לא הבנתי בדיוק מה.
    היא אמרה לי מראש שהצביעות לא מייטיבות עם הפאה, אבל הפאה עכשיו פשוט גמורה!
    יש לי רק פאה אחת, ואני אוכלת את הלב בכל פעם מחדש כשאני לובשת אותה.
    עד עכשיו הדחקתי אבל זהו, נשבר לי.

    שאלותי---
    1. יש אחריות על שריפת פאה אצל פאנית? אם כן איך זה עובד?
    2. מי קובע מה נחשבה לנזק?
    3. זה קרה למישהי שתוכל להעשיר אותי מנסיונה?
    4. האם זה שהיא אמרה לי שהצביעה לא מייטיבה עם הפאה זורק עלי את האחריות?
    5. במקרה והיא צריכה לשלם עליה, איך מחשבים את הערך של הפאה?

    אגב, עדיין לא דיברתי איתה על זה, ניסיתי לסרק אותה שוב וקיוויתי שאולי זה רק הסירוק האחרון שהיה גרוע, אבל כמובן שהתבדיתי, הפאה סיימה את תפקידה בעולם. אני רוצה לבוא אליה כשאני מוכנה, בעיקר שמדובר בחברה. כל מידע יעזור לי.

    תודה עצומה!
    • עצוב
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אחת111, (:1234, מ. ש ועוד 28 משתמשים31 //
    29 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yudb
    כן. לי נהיה קרע בסקין מחום ממוקד (הרגשתי את החום בראש). צריך להיות זהירים עם פאה, ויש מה לחשוש...
  • 543
    • rivkic
    תנו לי ביקורת נוסטלגיה
  • rivkic //
    • IMG_9910 copy.jpg
    IMG_9989 copy.jpg
    IMG_9881 copy.jpg

    המשך אלבום גיל שנתיים של הפשוש שלי

    ומאחורי הקלעים:
    קודם כל הגזיה המהממת הזו של שרה צוקר האלופה.

    עכשיו מאחורי הקלעים האמיתי:
    התארגנו ליציאה לעין חמד, משהו שעושים בערך פעם בחיים
    (על הדרך אני מעריצה של כל האמהות שחלקן בעגלה, חלקן בזמן קריב :) וככה נסחבות, מתארגנות, מצטלמות
    ובסוף - בשונה ממני - עוד משלמות על התענוג...)
    הגענו מאובזרות של החיים
    חוץ משפע אביזרים, סטים מתוכננים עד הפרטים הקטנים (כמו הסט הזה, שתוכנן להיות מצולם בעין חמד, אבל לא ממש הספקנו שם
    אז צילמנו מחדש בחוץ אחרי שיצאנו)
    אז חוץ מהאביזרים
    הבאתי גם לפשוש ערמת בגדים תואמי אוירה
    עם כובעים מתאימים
    ושאר הילדים הגיעו עם בגדים חלקים בצבעים של הביגוד של הפשוש.
    אפילו קניתי בסופונה סרבל סריג מהמם, שיש לנו בשבילו כובע תואם
    והתאם בול לסצנה כאן.
    השארתי את הביגוד מחוץ למזוודה, כל הילדים השתחררו והתלבשו
    אבל את הפשוש החלטנו ברגע האחרון להלביש בדרך או בפארק עצמו
    הוא לא היה במצב
    מפה לשם
    כלללל הבגדים נשארו בבית
    הוא הגיע עם בגד מוזנח של המעון
    (יש לו גם יפים :) באותו היום היה בגד מוזנח)

    אמאלה מה עושים???
    כל עין חמד, בלי שום בגד נורמלי לרפואה!
    בלית ברירה זרמנו והצטלמנו ככה
    אז זה מאחורי הקלעים
    IMG_9910 copy 2.jpg
    מפה לשם
    GPT הלביש לו בגד תואם אוירה
    את הבגד החדש החזרתי לפוטושופ להלבשה מושלמת.
    אבל הקסם הזה לא קרה בשאר התמונות של הסט :(
    לא הצלחתי לחזור על אותו פעלול פעמיים
    לכן גזרתי את הבגד, משכתי, התאמתי
    בינה של פוטושופ השלימה לי חורים ופקשושים
    וזה מה יצא בסוף :)
    IMG_9910 copy.jpg
    IMG_9989 copy.jpg
    IMG_9881 copy.jpg
    IMG_9910 copy 2.jpg
    ועוד 1 נוספים
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: ירושליםםם, שירה 333, תמתמתמתמ ועוד 15 משתמשים18 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    rivkic
    rivkic
    חד משמעית מתוקי נאום האמא הנגועה ;) ב"ה!! איזה כיף לקרואא, באמת התאורה באותו היום הייתה מושלמת...
  • 51
    • י
    דרוש מידע גננות בגיל הרך? מזדהות עם המאמר הזה?
  • יודעלה //
    • לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
    כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

    1837.

    פרידריך פרבל     מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
    בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
    בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
    גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
    בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
    הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

    פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
    הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

    איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
    אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


    כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
    יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

    על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

    הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

    אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

    אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

    הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

    האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

    בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

    זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
    קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

    אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

    הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

    כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

    כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

    יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

    המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

    בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

    אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

    כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
    0 תגובות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה