כללי pattern בקורל

  • הוסף לסימניות
  • #1
יצרתי PATTERN (מקווה שכך כותבים) איך אני מסובב אותו, מקטין או מותח יחידה אחת, כך שכל הרקע ישתנה. תודה. (אני ממש תקוע באמצע העבודה).

נו... איפה אתה, ונתנו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
סליחה, לא ראיתי את האשכול.
איזה סוג פטרן עשית, דו צבעי, צבע מלא, תמונה, איפה הוא עכשיו נמצא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
קודם נשמע מה שכבודו אומר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בעקרון התשובה היא לחיצה על G, ולשחק עם המלבן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
רק תודיע אם הסתדרת, ושחרר אותי, כי אני רוצה לצאת מכאן לשעה שעתיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עכשיו רק ראיתי את מה שכתבת, שזה לא מקובל. ואני כבר הייתי בטוח שאנחנו ערב פורים...

ולעצם הענין, איך אני משנה / מותח / מעוות / מסובב את הPATTERN בקורל?
 

קבצים מצורפים

  • 83769.jpg
    KB 13.7 · צפיות: 9

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שנה טובה.jpg

יושב אני מול המקומון, ומדפדף בשטף בלתי נדלה של תפוחים טובעים בדבש הזהוב. תפוח אחרי תפוח. אדום מבריק, צילום מקצועי, אולי עם כיתוב קליגרפי של "שנה טובה ומתוקה" בפונט שמישהו קנה בעשרים שקל מגלריה של גופנים בוטיק.

ואז – הופעה! רימון! כן, רימון! איזה שינוי מרענן! אה, רגע, זה עוד רימון. ועוד אחד. ועכשיו אתרוג עם לולב בסידור דקורטיבי שנראה כאילו צולם באותה הסטודיו בדיוק שצילמה את כל התפוחים האלה.

יש רגע שבו אתה מרגיש שהאלגוריתם לכד אותך בלולאה אינסופית של סימבוליקה חגיגית. שאתה צופה באותה המודעה שוב ושוב, רק עם לוגו שונה בפינה. ואז מתגנבת המחשבה הצינית הזו, זו שאתה מנסה לדכא כי אתה לא רוצה להיות זה שמתלונן על החגים – אבל מה לעשות, היא שם:

נו באמת, חברים. כמה?

כמה תפוחים בדבש יכול לקלוט לב אנושי אחד בעונה אחת? איפה היצירתיות? איפה הראשים שמערבבים קוביות?

תארו לעצמכם – עולם שבו מעז מישהו לצלם תפוז עם שוקולד. כן, שמעתם נכון. תפוז! לא תפוח! תפוז כתום, עסיסי, מתוק מעצמו, ועליו מזלפים שוקולד מריר בפס של אומנות מופשטת. האם זה הגיוני? בכלל לא. האם מישהו מבקש את זה? אף אחד. אבל זה שונה, השם ישמור, זה יבלוט בעיתון!

או מה דעתכם על ענבים עם מיונז? כן, יודע, זה נשמע נורא. זה אמור להישמע נורא. זו הנקודה! אנחנו רוצים שהאצבע תעצור באמצע הדיפדוף האובססיבי או הגלילה במסך. אנחנו רוצים שמישהו יגיד "מה זה בכלל?!" ויקליק. זהו, הצלחת. זו לא אמנות, זה שיווק.

אבל לא.

במקום זאת, אנחנו חיים בעולם שבו כל סטודיו עיצוב, כל פרילנסר עם איילוסטרייטור, כל בעל עסק קטן ששילם 900 שקל עבור "עיצוב גרפי לחג", כולם קיבלו את אותו המברוק בדיוק. את אותה רשימת הסמלים המאושרים:

✓ תפוח בדבש
✓ רימון
✓ אתרוג ולולב
✓ במקרה של חוצפה יוצאת דופן: שופר

והם נאחזים בה כאילו היא תורה מסיני של העיצוב החגיגי.

אני לא אומר שצריך לזרוק את התפוח לפח. התפוח לא אשם. הוא תמים, מתוק, וחיניני. אבל שמעו, אולי אפשר גם משהו אחר? אולי שנת תשפ"ו תהיה השנה שבה מישהו יעז לצאת מהקופסה?

תפסו אומץ, מעצבים ומעצבות יקרים. תהיו יצירתיים. תהיו כחלונים. תסכנו. תעשו משהו שיגרום ללקוח שלכם לשאול "למה דווקא זה?" – כי זו בדיוק התגובה שאנחנו מחפשים.

אחרת, בעוד שנה, אני אשב כאן שוב. אדפדף שוב. ואראה אותו.

את התפוח המשעמם הזה.

שנה שונה ובולטת,
חוץ ממעצב, אני גם צרכן מותש אחד
לחצתי על הבלם עד הרצפה.
ראיתי את החלון של הרכב שלפניי מתקרב במהירות ו... בום.
התנופה שלי נעצרה בבת אחת.
לא קרה כלום
לא קרה כלום

ברוך השם

רק נגענו זה בזה, שתי קופסאות מתכת גדולות. חזקות. מה כבר יכול לקרות.
חלון התנפץ?
נו, אז חלון התנפץ. זכוכית. מה אתה רוצה, שלא יתנפץ? זכוכית. רק זכוכית.
לוקחים מטאטא. מטאטא ויעה ונגמר סיפור.

וזה לא קשור. זה לא קשור אלי. כלומר כמעט לא קשור. זכוכית חה חה, גם אם תקיש עליה בכפית היא תשבר.
שברת פעם כוס? אף פעם לא שברת כוס? ולא קראת לזה תאונה. צחקת קצת ואמרת מזל טוב.

נו.

נו כבר...

למה הוא לא נוסע? אנחנו באמצע הכביש. רד כבר לשוליים ואני אחריך, ונחליף פרטים. כמו שני גברים מכובדים, נחליף פרטים. נלחץ ידיים. נגיד סליחה.
מזל שיש ביטוח, גם לך יש ביטוח?
בטח יש ביטוח, למי אין ביטוח היום. ואתה מבין שזה אתה, נכון. כלומר האשמה.
עצירה פתאומית שכזו... גם אילו שמרתי מרחק לא הייתי יכול...
לא, לא אשמה חלילה. אשמה קראתי לזה? הו לא. מה פתאום. ראיתי בברור את הילד שקפץ לך לכביש, אתה חושב שלא ראיתי שהיית חייב לעצור? לא אשמה. גורם. אתה מבין? אתה הגורם. כלומר בשביל הביטוח.

אתה נחמד אדוני, אם כבר נגזר על בנאדם להתנגש, אז להתנגש עם אדם נחמד חה חה. נחמד כמוך אדוני. טפיחות שכם. פתק עם הכתובת והטלפון. אולי נתראה פעם הא, על כוס קפה. אולי זו התחלה של ידידות מופלאה חה חה.

נו

נוווו

למה אתה לא נוסע כבר לשוליים. למה אתה יושב ברכב כמו גולם? צא כבר ונדבר, נגמור סיפור חת שתיים. באמת, מה כבר קרה, כמה זכוכיות. אתה יודע מה? חצי חצי. כמה עולה שמשה, גרושים. חצי עלי חצי עליך. רק תצא כבר מהאוטו ונדבר סוף סוף, למען השם אי אפשר לנהל ככה עסק...

אני מבין. אתה מתבייש! אני לגמרי מבין, אתה פוחד ממני, אתה חושב שאני איזה בריון כביש עצבני שיתחיל לאיים עליך, לסחוט אותך, למרר לך את החיים.

אין שטות גדולה מזו יקירי, אין.
חה חה, אני?
אני לא יכול לגעת בזבוב, רק תראה אותי לרגע, נדבר שתי מילים ותרגע מיד. אני האחרון שיש לפחוד ממנו.

אתה יודע מה? קח הכל.
זהו. הכל עלי. אני משלם את כל השמשה.
איך אני בשבילך?
ובשביל ההרגשה הטובה, שים לב, בשביל שתרגיש טוב אני יגיד לך שאני אשם.
או קיי? אני הגורם אני האשם, אני לא שמרתי מרחק ונכנסתי בך, קח את הכסף וכל טוב. כמה כבר עולה שמשה...
וגם המטאטא עלי חה חה, מטאטא חדש!

נו

אתה לא יכול לשבת שם לנצח. זה כביש פה. אנחנו חוסמים את התנועה.
טיפהל'ה אומץ, נו. תגייס כוחות נפש וצא.

אתה יודע מה
אני יוצא אליך וגמרנו. טוב לך? אני אעשה את הצעד. אני אשם, אני משלם, אני הוא זה שניגש אליך. אתה תפתח את החלון ואני אכניס לך צ'ק.
וזהו. קלי קלות.
פותח חלון, לוקח, סוגר, ונוסע. סוף טוב הכל טוב.
הנה, עוד רגע. פשוט הרגליים שלי חלשות קצת, אני לא מרגיש טוב היום. הנה אני כבר פותח את הדלת ויוצא, אני צריך לשחרר את החגורה, עוד כמה שניות.
עוד כמה שניות.
אני רק צריך קצת לנוח. שהידיים יתחזקו לי, נבהלתי מהתאונה הזו חה חה, אתה חושב שלא נבהלתי? אני גם בן אדם.
עוד רגע, אני נח שניה ומיד מזיז את הידיים שלי אל החגורה. אוף בדיוק היום. בדיוק היום אני לא מרגיש כל כך טוב.
כמה נשימות עמוקות ואני יוצא אליך. קצת לחוץ פה. והרגליים שלי... כל כך חלשות. מה שקצת בהלה עושה לבנאדם חה חה.
הנה הנה, כבר אני מנסה לשנות תנוחה, רק צריך להצליח לזוז פה, המכוניות הקטנות האלה, אתה יודע. הכל צפוף, והגוף תקוע. ואולי.
אולי עדיף שאתה תצא אלי, אני חושב, כן כך עדיף. אני לא מרגיש כל כך טוב היום.

אני בטוח שאתה מתחיל לקלוט, שאין כאן שום בעיה, לא קרה כלום, כמה זכוכיות וזהו. הנה אתה בוודאי כבר מבין, ועומד לפתוח את הדלת שלך, תפסע אלי בהססנות, ואני אחייך אליך.
כן חיוך גדול, שירגיע אותך בבת אחת.
ואני יגיד סליחה, למרות שאתה צריך לומר את זה לי. לא אכפת לי. שיהיה, אני אשם, אני משלם, קח את הצ'ק ונלחץ ידיים כמו גברים.

נו צא כבר

צא!

יש לי סחרחורת כבר,
אסור לי לחשוב כל כך הרבה, ועוד היום בדיוק כשאני לא מרגיש טוב, סחרחורת וצפצוף באוזניים. חנוק פה כל כך.
כנראה שבכל זאת אצטרך לצאת אליך, לשאוף קצת אויר בחוץ, לחלץ את האברים. אבל הרגליים לא נשמעות לי, חה חה, קטעים. נרדמו לי הרגליים.

הנה אנשים באים, עם אפודים כתומים.
היי, הכל בסדר חברים!
רק כמה זכוכיות חה חה.
תגידו לנהג שם, שאני משלם הכל. הוא יכול לצאת בשקט.
הוא יכול לצאת בשקט.

למה יש לכם מסור?
מטאטא צריך, לא מסור.

אוי הבחילה הזאת. הסחרחורת. הצפצוף. תעזרו לי לצאת מפה. ההגה תקוע לי בתוך ה...
תגידו לו שיבוא לקחת את הצ'ק.
תגידו לו שאני אשם.
אני משלם.
מה כל הסיפור, כמה זכוכיות. כמה זה כבר יכול לעלות?
שיצא כבר
שיצא.

למה הוא לא יוצא?

למה

למה??
היי חמוד! קום!
מי אני?
כן כן, אלוקים מחכה לתפילה שלך.
וואלה.
נו? מה אתה דכאוני? לך למקווה. תתעורר תתפלל!!
אוקיי.

עכשיו, אני מבקש ממך תתחיל להתפלל יפה.
בסדר. "ברושאמרוהיעולם"
אמממ...
מה? מה? הקמת אותי מהמיטה מה אתה רוצה??
סליחה שאני אומר אני לא מבין מילה. :rolleyes::rolleyes:
דיי! בא לי! אין לי כוח להתפלל. בסדר!? נמאס לי סופית, ועוד תפילה ארוכה עם מוסף!!!
בבקשה, זה אלוקים. מה ככה אתה מדבר אליו??
כן! אני קם כי אני כמו רובוט ללא חיות, ואתה סתם מעצבן!!
אני לא מבין, ה' ברא אותך, נתן לך לחם לאכול ובגד ללבוש, כך אתה מדבר אליו? בושה!!
אתה באמת חושב שתפילה שלי יכולה לשנות משהו?? קצת שכל!
מההה????
מה מה? אתה חושב שה' שומע לתפילתי, נראה לך? אז למה, איפה הוא? למה הוא לא מגיע אליי. חוץ מזה הכל טוב לי בחיים. יש לי חיים מאושרים, בנים, אישה, כסף, מעמד טוב בקהילה. אז מה אתה דכאוני???
אני בהלם!
ממי?
ממך!
למה?
אתה...
מה?
הוא נעצר, קצת בהלם, מסתכל עליי בתדהמה ואז... הוא פותח את פיו ואומר לי.
תדע לך, שאם אתה! לא תברח אל אלוקים, לא תהיה לו בררה, והוא ידחוף אותך עד לקיר, עד שתזכור אותו, ותצעק לו. מכאבים אליו.
ומרוב המכות שתקבל.

אמממ....
כן!

פותח את הסידור. מתחיל לבכות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה