הנושאים החמים
קנאה. מילה כבדה. מזכירה לנו רגשות שלא תמיד נעים לדבר עליהם.
אבל בעולם של בחורים – ובעיקר בישיבה – זה משהו שאי אפשר לברוח ממנו.
הבחור רואה את החבר שלו מצטיין, מתקדם, מקבל הערכה – והלב מתהפך.
מצד אחד, "קנאת סופרים תרבה חכמה," ומצד שני, "רקב עצמות קנאה." אז איך יודעים איזו קנאה אנחנו רואים?
הוא רואה את החבר שלו כותב חידושי תורה או לומד ברצינות, ומחליט לנסות בעצמו.
הסימן? הוא נהנה מההשקעה. יש לו סיפוק. הוא לא רק רודף אחרי הכרה – הוא באמת מרגיש שהוא סיפוק.
הסביבה בישיבה, במיטבה, יכולה להוביל לקנאה חיובית.
כשבחור רואה דוגמה טובה ומאמץ אותה בהתאם לכוחות שלו – הוא מתפתח.
זה גם הסיבה שבחור מתאים את עצמו לישיבה בה הוא לומד, אם סביבו בחורים מסיימים מסכתות - תהיה לו שאיפה כזאת.
אם סביבו בחורים ילמדו סוגיות במשך חודשים - תהיה לו שאיפה כזאת.
הבחור מנסה לחקות מישהו, נכנס לתחרות פנימית, ובסוף – נשבר.
הוא מתאמץ יותר מדי, עושה דברים שלא מתאימים לו, ומתחיל לדבר לעצמו בצורה שלילית:
"אני לא מספיק טוב," "אני כישלון," או "מי בכלל ירצה אותי."
משברים מסוג כזה יכולים להגיע מהר – אחרי יום-יומיים של מאמץ יתר,
או אחרי תקופה – כשבחור מושך את עצמו מעבר לכוחותיו במשך חודשים, המשבר גדול וכואב יותר.
אם הבחור מרוצה מהתהליך ומרגיש שהוא עובד בדרך שלו – יש כאן קנאה חיובית.
אבל אם הוא מותש, מתוסכל, או עושה דברים שנראים לא טבעיים עבורו – זה כנראה הצד השלילי של הקנאה.
סימן נוסף הוא ההתמודדות עם כישלון. בקנאה חיובית, כישלון הוא חלק מהדרך.
בקנאה שלילית, זה הופך להיות מקור להלקאה עצמית שמובילה לתחושת תקיעות.
לדבר על זה שזה קורה לכולם, בכל גיל. להראות שהחיים הם לא תחרות, ושגם אנחנו, המבוגרים, חווים את זה.
שנית, להפריד בין רעיון לפעולה.
אם בחור רואה חבר שמצליח עם בדיחות, הוא לא חייב להפוך ל"ליצן החצר." הוא יכול להבין שמה שהוא מחפש זה להיות נעים בחברה – ולעשות זאת בדרך שמתאימה לו.
בחור מקנא בחבר שהר"מ מתפעל מהסברות שלו, הוא לא יכול לחקות יכולות שאין לו, הוא יכול להבין שהוא מחפש תחושת הערכה על הלימוד.
הוא יעשה את זה עם הכישרונות והיכולות שלו, אצל אחד זה להכין טוב יותר בסדר הכנה, אצל האחר להשקיע יותר בכתיבת השיעור, אצל השלישי זה ללמוד בלי הפסקות לדברים בטלים. כל אחד במה שהוא מרגיש שהוא יכול וצריך להשקיע.
לבסוף, ללמד אותו להתמקד בעצמו.
במה הוא טוב? במה הוא יכול להצליח?
המטרה היא שהבחור יבין: אני לא יכול להיות כמו האחרים, אני יכול להיות במצב הכי טוב של עצמי.
אז בפעם הבאה שאתם רואים בחור מתאמץ, תבדקו – האם הוא צומח או נשחק?
כי לפעמים, הכל תלוי באיזון העדין הזה שבין קנאה חיובית לשלילית.
אבל בעולם של בחורים – ובעיקר בישיבה – זה משהו שאי אפשר לברוח ממנו.
הבחור רואה את החבר שלו מצטיין, מתקדם, מקבל הערכה – והלב מתהפך.
מצד אחד, "קנאת סופרים תרבה חכמה," ומצד שני, "רקב עצמות קנאה." אז איך יודעים איזו קנאה אנחנו רואים?
קנאה חיובית – מנוף לצמיחה
קנאה חיובית, או כמו שחז"ל קראו לה, "קנאת סופרים," היא מה שגורם לבחור להתרומם.הוא רואה את החבר שלו כותב חידושי תורה או לומד ברצינות, ומחליט לנסות בעצמו.
הסימן? הוא נהנה מההשקעה. יש לו סיפוק. הוא לא רק רודף אחרי הכרה – הוא באמת מרגיש שהוא סיפוק.
הסביבה בישיבה, במיטבה, יכולה להוביל לקנאה חיובית.
כשבחור רואה דוגמה טובה ומאמץ אותה בהתאם לכוחות שלו – הוא מתפתח.
זה גם הסיבה שבחור מתאים את עצמו לישיבה בה הוא לומד, אם סביבו בחורים מסיימים מסכתות - תהיה לו שאיפה כזאת.
אם סביבו בחורים ילמדו סוגיות במשך חודשים - תהיה לו שאיפה כזאת.
קנאה שלילית – מתכון למשברים
אבל יש גם צד שני. כשהקנאה הופכת למקור ללחץ וכישלון.הבחור מנסה לחקות מישהו, נכנס לתחרות פנימית, ובסוף – נשבר.
הוא מתאמץ יותר מדי, עושה דברים שלא מתאימים לו, ומתחיל לדבר לעצמו בצורה שלילית:
"אני לא מספיק טוב," "אני כישלון," או "מי בכלל ירצה אותי."
משברים מסוג כזה יכולים להגיע מהר – אחרי יום-יומיים של מאמץ יתר,
או אחרי תקופה – כשבחור מושך את עצמו מעבר לכוחותיו במשך חודשים, המשבר גדול וכואב יותר.
אז איך מזהים?
שני הסימנים הראשונים הם שביעות רצון וטבעיות.אם הבחור מרוצה מהתהליך ומרגיש שהוא עובד בדרך שלו – יש כאן קנאה חיובית.
אבל אם הוא מותש, מתוסכל, או עושה דברים שנראים לא טבעיים עבורו – זה כנראה הצד השלילי של הקנאה.
סימן נוסף הוא ההתמודדות עם כישלון. בקנאה חיובית, כישלון הוא חלק מהדרך.
בקנאה שלילית, זה הופך להיות מקור להלקאה עצמית שמובילה לתחושת תקיעות.
איך עוזרים?
ראשית, לנרמל.לדבר על זה שזה קורה לכולם, בכל גיל. להראות שהחיים הם לא תחרות, ושגם אנחנו, המבוגרים, חווים את זה.
שנית, להפריד בין רעיון לפעולה.
אם בחור רואה חבר שמצליח עם בדיחות, הוא לא חייב להפוך ל"ליצן החצר." הוא יכול להבין שמה שהוא מחפש זה להיות נעים בחברה – ולעשות זאת בדרך שמתאימה לו.
בחור מקנא בחבר שהר"מ מתפעל מהסברות שלו, הוא לא יכול לחקות יכולות שאין לו, הוא יכול להבין שהוא מחפש תחושת הערכה על הלימוד.
הוא יעשה את זה עם הכישרונות והיכולות שלו, אצל אחד זה להכין טוב יותר בסדר הכנה, אצל האחר להשקיע יותר בכתיבת השיעור, אצל השלישי זה ללמוד בלי הפסקות לדברים בטלים. כל אחד במה שהוא מרגיש שהוא יכול וצריך להשקיע.
לבסוף, ללמד אותו להתמקד בעצמו.
במה הוא טוב? במה הוא יכול להצליח?
המטרה היא שהבחור יבין: אני לא יכול להיות כמו האחרים, אני יכול להיות במצב הכי טוב של עצמי.
אז בפעם הבאה שאתם רואים בחור מתאמץ, תבדקו – האם הוא צומח או נשחק?
כי לפעמים, הכל תלוי באיזון העדין הזה שבין קנאה חיובית לשלילית.
