הנושאים החמים
דן ריזינגר: "במקום מסוים הוא קצת מעצב לוגו של 24 צורות"
כשהתחלתי לעצב, לפני 15 שנה, היו לא מעט פונטים חינמיים. אבל בדיעבד אני יודע, שרבים מהם היו בהשראת דן ריזינגר.אל-על, ארקיע, מלונות, דלק, טבע, מכתשים-אגן, טמבור, כרמלית, אלקטרה, ידיעות אחרונות - כל המותגים הכי גדולים היו תחת ידיו. והוא יצק את העיצוב הישראלי בצבעים חזקים, בולטים, עם קישור חזק לאדריכלות ולעיצוב מוצר ובירידה לפרטים הקטנים.
ריזינגר היה חלק מהותי מתנועת העיצוב המודרני שהחלה בשנות ה-60 בשוויץ, המתאפיינת בצורות בסיסיות ובולטות. אחד המאפיינים הייחודיים בעבודתו היה התמחותו במיתוג מערכות גדולות עם נוכחות פיזית נרחבת. חברת דלק, עם מאות תחנות ברחבי הארץ, או בנקים וחברות גדולות כמו טבע והביטוח הלאומי. חברות כאלה, שיש להן הרבה שילוט וקשר עם משתמשים רבים, נדרשו לזהות חזותית עקבית ומזוהה.
הייתה לו חיבה מיוחדת למערכות שילוט כחלק מהמיתוג - דרך מצוינת להבטיח עקביות ויזואלית בכל המתחמים, הדגלים והסמלים - בין אם במתחם משרדים מעונב, במכביה (תחרות ספורט של ספורטאים יהודים מכל העולם) או בתחנות הדלק. כדי להבטיח יישום נכון של המיתוג גם על ידי פועלים פשוטים, ריזינגר ניסח כללים ברורים, שחלקם מופיעים באתר האותיות החדש.
מיתוג "דלק", כולל הסברים איך לבצע אותו. מתוך ארכיון ריזינגר. פונט "ירדן". תחנות דלק במיתוג זה שרדו עד היום.
כעת, בזכות שיתוף פעולה ייחודי בין הפונטיה של בן נתן, משפחת המעצב והספריה הלאומית, הושק אתר חדש המנגיש את הפונטים המיתולוגיים של ריזינגר לציבור הרחב. פרויקט זה מהווה המשך למספר יוזמות להנצחת מורשתו, כולל תערוכה שהוקדשה לעבודתו.
לפרויקט הזה הגיעו חומרים מהספריה הלאומית וארכיון משפחת רינזגר, בניהולו של אילן ריזינגר, בנו של דן. שותף נוסף ניל כהן (בעלי החנות האינטרנטית למרצ'נדייז "קון"), שהוא זה שעיצב את האתר (המהמם!) של הפונטים תחת אתר הפונטיה. באתר מופיעים כ-50 פרטי עיצוב ייחודיים של דן ריזינגר.
הפרויקט שמכיל אלפי תווים בשישה משקלים. שאלתי את בן נתן מהפונטיה, האם הפונטים הם ממש של דן, או שהיו שחזורים ותוספות. "חיפשנו פרוייקטים בהם דן יצר מערכת אלף בית מלאה. המטרה הייתה לעשות רסטורציה ולא ספקולציה. לכל אחד מששת הפונטים שמצאנו עשיתי דיגיטציה, הוספתי אותיות וסימנים במידה והיו חסרים, והרחבתי את האות למשפחה עם עוד משקלים".
כמו שתראו בהמשך, לא כל הפונטים מציעים תווים באנגלית גם באותיות גדולות וגם באותיות קטנות. כששמתי לב לכך, התעניינתי האם דן יצר אותיות אנגליות לכל הפונטים.
בן: "רק לחלקם. את רוב עבודת ההשלמה עשיתי בלטינית."
שילוט בטכניון. אפשר לראות את הצבעים הבולטים ביחס לסביבה, והדגשת המידע באמצעות סטנסיל. פונט עידן בפעולה.
הפונטים הם מסוג אות ראווה - מאוד מאוד צורניים ובולטים (מיתוג ובולטות, זוכרים?). איך ריזינגר התמודד עם קריאוּת בגודל קטן בפונטים הצורניים יותר?
"ברוב הפרוייקטים שראיתי האותיות מקבלות במה גדולה, אם זה בשילוט על קירות או עיצוב של לוחות שנה".
ואיך לדעתך הוא ניגש לעבודה על פונט-מותג?
"דן מעצב פונטים כמו מעצב גרפי. הוא מחליט על קו אחיד, צורת בסיס, ורץ על זה. במקום מסוים הוא קצת מעצב לוגו של 24 צורות".
האם יש פונט שלא בוצע, או שאתה עובד עליו עכשיו שאפשר לדבר עליו?
לא. שיחררנו 6 משפחות שעומדות בכללים שהצבנו לפרוייקט. יש עיצובים של דן עם אותיות שלא שיחררנו, מכיוון שלא נעשה סט מלא על ידו. אנחנו מזמינים מעצבים לתרום פונטים נוספים לפרוייקט במידה והם מוצאים חומרים חדשים להישען עליהם.
והשמות, של הפונטים, מאיפה?
"קרויים על שם נכדיו של דן ריזינגר".
לוגו "ארקיע". שרד ממש עד השנים האחרונות.
כל הפונטים הם דו לשוניים (אך כאמור, אין בכולם אותיות קטנות באנגלית), וכולם תומכים בניקוד מלא - לא דבר מובן מאליו בפונטים חינמיים שלא מגיעים מגוגל פונטס. כל הפונטים לשימוש מסחרי חופשי, כיוון ששוחררו בקוד פתוח. כמו כן, כל הפונטים שכאן מסווגים כ"אותיות ראווה", כלומר, אותיות המתאימות בעיקר לכותרות קצרות. אלו פונטים שנועדו להיות בולטים, בניגוד לפונטים לטקסט רץ, שמטרתם בדרך כלל היא להיות שקופים לעין. אף אחד מהפונטים אינו מתאים לקריאה של יותר משורה או שתיים, אך הם אידיאליים למיני סייטים, כותרות, כרזות ושילוטים.
ירדן
פונט זה שימש שני מותגים משמעותיים: המכביה ודלק. הוא מגיע בשתי גרסאות מובחנות – עם גימור עגול לקצוות (עבור דלק, המכוון לשוק הקמעונאי) וגימור מרובע (עבור המכביה הספורטיבית). ההבדל בין הגרסאות משקף את ההבנה של ריזינגר בצרכים השונים של כל מותג: רכות וידידותיות לצרכן הקמעונאי, מול עוצמה והישגיות בספורט. כפונט שילוט, הוא כולל גם מערכת מקיפה של סמלי חיצים לכל הכיוונים.עידן
פונט סטנסיל שעוצב במיוחד עבור הטכניון, מגיע בשני משקלים (רגיל וקל) עם אותיות אלטרנטיביות. הבחירה בסטנסיל משקפת את הזהות ההנדסית והטכנית של המוסד. התמיכה באנגלית מוגבלת לאותיות גדולות. מייחד אותו האיזון המדויק בין הפיצול הסטנסילי לבין שמירה על קריאות. תשומת לב מיוחדת ניתנה למיקום החיתוכים בכל אות, כך שהזהות הסטנסילית תהיה ברורה מבלי לפגוע בזיהוי המיידי של האות - דוגמה מצוינת לכך היא האופן שבו עוצב סימן הסולמית בפונט.מהתיעוד הויזואלי באתר, נראה שהייתה גם גרסה לא סטנסילית של עידן, שאינה זמינה כרגע באתר. משפחת ריזניגר ובן נתן מזמינים מעצבים נוספים לתרום לפרויקט משקלים נוספים על בסיס הקיימים, אולי זו הזדמנות למעצבי פונטים להשלים את המשפחה.
תחכום פשוט. פונט "מיכל".
מיכל
מיכל הוא פונט שאומר "תסתכלו כמה אני מתוחכם", ואני חושב שהוא מוצלח מאוד. שימש להתאחדות המלונות, וכמדומני שגם לחברת "ארקיע". יחד עם הצבעים הנכונים, בעידן העיתונות שהשתמשה יותר בציורים מאשר בתמונות במודעות שלה, הפונט איפשר למכור היטב חלומות כמו טיסה לחו"ל או מלון בים המלח. בניגוד לאחרים, יש גם אותיות קטנות באנגלית.
פונט "אמיר" ליד הפונט אורון, שהיה אז פונט המיתוג של בנק לאומי. הפונט מגניב גם היום.
אמיר
את הגלגולים של הרעיון של "אמיר" פגשתי ב"קומפלט" של פונטביט, ולפניו באות אחרת של מסטרפונט ששימשה את בזק בינלאומי. ההבנה שמלבן עם עיגולים בקצוות, כשם שנראית נורה מרובעת המפיצה אור, נראה מאוד הייטק ומודרני, וגם משדרת יציבות עם רכות – היתה לו כבר אז. לכן, כשבנק לאומי רצה למתג את קריית ההיטק שלו, דן יצר בשבילו את הפונט הזה. אני אישית מחכה לראות שימוש בו במיני סייטים ועבודות אחרות של קוראי המאמר הזה.מה שנכון לקירות של בנק לאומי דאז, יכול לעבוד נפלא גם היום, בעולם שבו כל הנתונים מתכנסים למספרים, הייטק וטכנולוגיה. אגב, הגליפים שלו לרגע החזירו אותי למשחקי המחשב מהילדות. יש גם אותיות אנגלית קטנות (פיזית): ה-A הקטנה אינה A קטנה, אלא פשוט צורה אחרת של ה-A הגדולה, אז אפשר לומר שאין פה אותיות קטנות אבל יש פה אותיות קטנות.
פנונט "קומפלט" של פונטביט. שונה, אבל קצת משמר את הרעיון.
נטע
אפשר לומר שהוא קצת "אבא" של מקיאטו של פונטביט, וכמובן שהוא קרוב ל"מיכל" שהזכרנו למעלה. גם הוא לתחום התיירות, גם הוא עם צורה בולטת של משולש ואפילו קצת רפרור ללוגו הישן והנטוי של אל-על. שימו לב למה שנוצר כשכותבים את האותיות ל', ק, ע', ף' ש' שהאלכסון שלהם ממש בולט, אפשר לעשות מזה דברים מגניבים.נטע מול מקיאטו. מתוך אתר פונטביט, צילומסך
יונתן
יונתן הוא הפונט האחרון ששוחרר מהפונטים של ריזינגר. כמו רבים מהפונטים האחרים שלו, הוא מבוסס על עיגול מרובע בקצוותיו, והפעם המשולש כמעט לא נוכח. אפשר לומר שהוא קצת דומה לירדן, אבל מעט יותר צר – מה שאומר שיש לו עתיד גם כפונט לשלטי מחאה או כותרות בעיתון, או אפילו תעמולת בחירות. גם פה אין אותיות אנגלית קטנות, אבל יש חיצים לכל הכיוונים, כי כאמור - רבים מהפונטים המשוחזרים כאן הם משילוט.יונתן. מרובע מאוד, אבל בפורפרוציות צרות מ"חיים".
על הפונטיה
הפונטיה של בן נתן, שמארחת את הפרויקט, היא שם מוכר בתחום העיצוב הישראלי עוד מימי האינטרנט המוקדמים. בשנה-שנתיים האחרונות סוף סוף ניתן לראות שימוש נרחב בפונטים של הפונטיה במיתוגים רבים, כולל בפונטים פולין, לאון (הן בגרסה הרגילה והן בגרסת הפרודקט), ערפילית ואחרים. התרחבות השימוש ניכרת גם בתחום ספרי הקודש, שם ניתן למצוא את הפונטים מרדכי וימים ולילות. שחרור הפונטים של ריזינגר מהווה תרומה משמעותית נוספת למורשת הטיפוגרפית הישראלית, ובפרט לעיצובי רטרו.כל הפונטים זמינים לצפיה והורדה חינם מהאתר
דן ריזינגר: אותיות
דן ריזינגר, חתן פרס ישראל בעיצוב הותיר אחריו מורשת עיצוב עשירה ומגוונת הנפרסת הן על פני שנות יצירה רבות והן על פני קשר רחבה של מופעים. בין אם בכרזות, סמלים ולוגואים, עבודות סביבה או לוחות שנה, בכולם ניכרת זיקה עמוקה לתרבות הישראלית המשתנה וצומחת.
reisinger.hafontia.com
