הנושאים החמים
'הפרעה'
מהי 'הפרעה'?יש מושג הנקרא 'הפרעה'. ננסה להגדיר מהו.
בסיס כל 'הפרעה', הוא למעשה מצב. כלומר, מקרה או אירוע מציאותי כלשהו. אך הרי לא כל מצב הוא הפרעה...
מה מגדיר והופך את המצב להפרעה?
התשובה היא: המטרה.
במשפט אחד, הפרעה היא - חסר והפחתת היכולת להשיג את המטרה.
לדוגמה, אם ניקח מקרה של הפגנה בכביש המוביל לירושלים, שגורמת לחסימת הכביש. האם המצב הזה מוגדר כ'הפרעה' כלַפַּי? התשובה היא: תלוי. אם המטרה שלי היא להגיע לירושלים, הרי שהמצב הנ"ל מהווה חסר והפחתת היכולת שלי להשיג את המטרה - דהיינו להגיע לירושלים, וממילא המצב מוגדר כלַפַּי בהחלט כהפרעה. אך אם המטרה שלי היא להגיע למקום אחר באזור שונה לחלוטין, הרי שהמצב הנ"ל אינו מהווה חסר והפחתת היכולת שלי להשיג את המטרה, וממילא המצב אינו מוגדר כלַפַּי כ'הפרעה' כלל וכלל.
'הפרעת קשב וריכוז'. הפרעה?
כעת הבה ונתמקד במצב הנקרא בקרב הציבור 'הפרעת קשב וריכוז'. מדובר למעשה במצב מציאותי, שבו יש רמת פעילות מסוימת של המוליכים העצביים באזורים מסויימים במוח [רמת פעילות נמוכה יותר מרוב בני האדם], שגורמים לאוסף של תוצאות תפקודיות [השונות מרוב בני האדם].
האם המצב הנ"ל מהווה 'הפרעה'?
ובכן, תלוי. תלוי מהי המטרה... וכדלהלן.
'פעם לא היה הפרעת קשב וריכוז'. האמנם?
שאלה ידועה היא מהי הסיבה שכיום ישנם יותר אנשים המאובחנים כבעלי 'הפרעת קשב וריכוז', והאם אכן שכיחות התופעה עלתה בעשרות שנים האחרונות, והאם בכלל המציאות הזו היתה קיימת בעבר.
מסתבר, שככל הנראה המציאות לא השתנתה, וככל הנראה גם בעבר המצב הנ"ל היה קיים בהחלט. רק מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא, שהמצב נהפך להפרעה.
ומדוע?
כפי שהתבאר, 'מצב' הוא 'הפרעה' - ביחס והשוואה ל'מטרה'. ההבדל בין תקופתנו אנו לתקופות עברו הוא, שבעבר המטרות האישיות הוגדרו בעיקר לפי היכולות האישיות. מה שאין כן כיום, בתקופתנו המטרות האישיות מוגדרות בעיקר לפי התפיסות הציבוריות ההמוניות הרווחות, ולפי המסגרות הקולקטיביות השונות.
בעבר שהמטרות האישיות הוגדרו לפי היכולות האישיות, המצב האישי לא היווה סתירה כלל וכלל למטרה, מחמת שהמטרה הוגדרה לפי המצב. וממילא המצב לא היווה 'הפרעה' כלל וכלל, ואדרבה ביחס למטרה האישית - המצב האישי הוא זה שהביא להשגת המטרה.
אך כיום, שהמטרות האישיות נקבעות באופן שרירותי לפי פרמטרים שונים שהצד השווה שבהן הוא ההמוניות והעדריות על חוסר המחשבה המאפיין אותה, יוצא שישנם מצבים שונים שבהחלט מהווים חסר והפחתת היכולת להשגת המטרות האישיות השונות - שנקבעות באופן שרירותי וללא התאמה ליכולות האישיות, וממילא המצבים האלו מוגדרים בהחלט כ'הפרעה'.
ה'מצב' הנקרא כיום 'הפרעת קשב וריכוז' הפך ל'הפרעה' אך ורק כאשר החלו בני האדם לקבוע את המטרות באופן שרירותי וקולקטיבי, בחלוקה למסגרות וקווים כלליים. אם רק נשנה את המטרות האישיות כך שיהיו כמו שהם אמורות להיות, שיהיו מוגדרות לפי היכולות האישיות, המצב הנ"ל לא יהווה הפרעה כלל וכלל, ואדרבה יביא למימוש של המטרות המותאמות - שהם יכולות בהחלט להיות מטרות גדולות ומשמעותיות ובעלות השפעה נרחבת על דברים רבים.
אם רק נקבע ונתאים את המטרות האישיות לפי הפרמטרים שאמורים לקבוע אותם ולא לפי הפרמטרים שהתרגלנו שהם הקובעים...
כי האלוקים ברא את האדם ישר. והמה ביקשו חשבונות רבים.
