'הפרעת' קשב וריכוז. האמנם?

אנחנו רגילים לחשוב על "הפרעת קשב" כבעיה, אבל מה בעצם הופך מצב מסוים ל"הפרעה"? במאמר הזה מוצגת נקודת מבט אחרת: "הפרעה" אינה תכונה קבועה אלא תלויה במטרה. אם נגדיר מטרות לפי היכולות האישיות – ייתכן שהמצב שנקרא היום "הפרעת קשב" יהפוך דווקא ליתרון ולדרך ייחודית למימוש.
'הפרעה'
מהי 'הפרעה'?
יש מושג הנקרא 'הפרעה'. ננסה להגדיר מהו.
בסיס כל 'הפרעה', הוא למעשה מצב. כלומר, מקרה או אירוע מציאותי כלשהו. אך הרי לא כל מצב הוא הפרעה...

מה מגדיר והופך את המצב להפרעה?
התשובה היא: המטרה.

במשפט אחד, הפרעה היא - חסר והפחתת היכולת להשיג את המטרה.

לדוגמה, אם ניקח מקרה של הפגנה בכביש המוביל לירושלים, שגורמת לחסימת הכביש. האם המצב הזה מוגדר כ'הפרעה' כלַפַּי? התשובה היא: תלוי. אם המטרה שלי היא להגיע לירושלים, הרי שהמצב הנ"ל מהווה חסר והפחתת היכולת שלי להשיג את המטרה - דהיינו להגיע לירושלים, וממילא המצב מוגדר כלַפַּי בהחלט כהפרעה. אך אם המטרה שלי היא להגיע למקום אחר באזור שונה לחלוטין, הרי שהמצב הנ"ל אינו מהווה חסר והפחתת היכולת שלי להשיג את המטרה, וממילא המצב אינו מוגדר כלַפַּי כ'הפרעה' כלל וכלל.


'הפרעת קשב וריכוז'. הפרעה?

כעת הבה ונתמקד במצב הנקרא בקרב הציבור 'הפרעת קשב וריכוז'. מדובר למעשה במצב מציאותי, שבו יש רמת פעילות מסוימת של המוליכים העצביים באזורים מסויימים במוח [רמת פעילות נמוכה יותר מרוב בני האדם], שגורמים לאוסף של תוצאות תפקודיות [השונות מרוב בני האדם].

האם המצב הנ"ל מהווה 'הפרעה'?
ובכן, תלוי. תלוי מהי המטרה... וכדלהלן.


'פעם לא היה הפרעת קשב וריכוז'. האמנם?

שאלה ידועה היא מהי הסיבה שכיום ישנם יותר אנשים המאובחנים כבעלי 'הפרעת קשב וריכוז', והאם אכן שכיחות התופעה עלתה בעשרות שנים האחרונות, והאם בכלל המציאות הזו היתה קיימת בעבר.

מסתבר, שככל הנראה המציאות לא השתנתה, וככל הנראה גם בעבר המצב הנ"ל היה קיים בהחלט. רק מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא, שהמצב נהפך להפרעה.

ומדוע?
כפי שהתבאר, 'מצב' הוא 'הפרעה' - ביחס והשוואה ל'מטרה'. ההבדל בין תקופתנו אנו לתקופות עברו הוא, שבעבר המטרות האישיות הוגדרו בעיקר לפי היכולות האישיות. מה שאין כן כיום, בתקופתנו המטרות האישיות מוגדרות בעיקר לפי התפיסות הציבוריות ההמוניות הרווחות, ולפי המסגרות הקולקטיביות השונות.

בעבר שהמטרות האישיות הוגדרו לפי היכולות האישיות, המצב האישי לא היווה סתירה כלל וכלל למטרה, מחמת שהמטרה הוגדרה לפי המצב. וממילא המצב לא היווה 'הפרעה' כלל וכלל, ואדרבה ביחס למטרה האישית - המצב האישי הוא זה שהביא להשגת המטרה.

אך כיום, שהמטרות האישיות נקבעות באופן שרירותי לפי פרמטרים שונים שהצד השווה שבהן הוא ההמוניות והעדריות על חוסר המחשבה המאפיין אותה, יוצא שישנם מצבים שונים שבהחלט מהווים חסר והפחתת היכולת להשגת המטרות האישיות השונות - שנקבעות באופן שרירותי וללא התאמה ליכולות האישיות, וממילא המצבים האלו מוגדרים בהחלט כ'הפרעה'.

ה'מצב' הנקרא כיום 'הפרעת קשב וריכוז' הפך ל'הפרעה' אך ורק כאשר החלו בני האדם לקבוע את המטרות באופן שרירותי וקולקטיבי, בחלוקה למסגרות וקווים כלליים. אם רק נשנה את המטרות האישיות כך שיהיו כמו שהם אמורות להיות, שיהיו מוגדרות לפי היכולות האישיות, המצב הנ"ל לא יהווה הפרעה כלל וכלל, ואדרבה יביא למימוש של המטרות המותאמות - שהם יכולות בהחלט להיות מטרות גדולות ומשמעותיות ובעלות השפעה נרחבת על דברים רבים.

אם רק נקבע ונתאים את המטרות האישיות לפי הפרמטרים שאמורים לקבוע אותם ולא לפי הפרמטרים שהתרגלנו שהם הקובעים...

כי האלוקים ברא את האדם ישר. והמה ביקשו חשבונות רבים.
על המחבר
ב
זה לא פיצול אישיות. זה הפרעת קשב וריכוז.

תגובות

הדברים נכונים ותודה על השמעתם.
אם כי הסתייגותי בנוגע לאי אלו סעיפים תחת הכותרת הפרעת קשב, שבהחלט היו מפריעים לי גם אילו חייתי על אי בודד:
נניח, זריקת אגוז קוקוס על קוף מרגיז. (התוצאה, לפחות על פי משנתם של אלי וגולד ושות': עשרות קופים מרגיזים פי כמה שיתלהבו מהמשחק ויצלפו בי להנאתם מאות אגוזים, סה"כ.)
נניח, דחיית המטלה ההכרחית- חיפוש ענפים יבשים להבערת מדורה, למועד בלתי ידוע. (התוצאה, שם: לילה מבעית, קולות מרעידי לב והבטחה נחרצת שמחר אטפל בכך ללא ספק. ספוילר: לא קרה...)
בקיצור, בעיני ההגדרה "הפרעה" היא שגויה וניתנת להשמה אף על רכלנים, על ביישנים, על חסרי חוש ללימוד שפות, על חסרי חוש הומור וכמה מומים נוספים שיום יבוא וודאי יופיעו בDSM תחת כותרות מנוסחות היטב.
ומבלי לגרוע מכך, האופי הקשבי (או ההיפרי...) מביא עימו גם קשיים שניתנים לטיפול, ללא קשר להגדרה שרירותית כלשהי.
הפרעה או קשב, תעסוקה ייחודית או עדרית- לא תמיד החלוקה מוצהרת ואם בכדי שאוכל להגשים את רצונותי עלי לטפל בחסמים, מחובתי לעשות כן. אם תרצו, ענין של ניסוח: לא טיפול בהפרעת קשב, כי אם שיפור יכולת הריכוז, יכולת דחיית הסיפוקים ושאר הקשיים המאפיינים אותנו.
בכל מקרה, נהניתי מרוח הדברים ועל כך תודתי!
 
אם כי הסתייגותי בנוגע לאי אלו סעיפים תחת הכותרת הפרעת קשב, שבהחלט היו מפריעים לי גם אילו חייתי על אי בודד
נכון בהחלט [ואהבתי מאד את הדוגמאות], ועם זאת כפי שכתבת:
בעיני ההגדרה "הפרעה" היא שגויה וניתנת להשמה אף על רכלנים, על ביישנים, על חסרי חוש ללימוד שפות, על חסרי חוש הומור וכמה מומים נוספים שיום יבוא וודאי יופיעו בDSM תחת כותרות מנוסחות היטב.
אז מה נטפלו דווקא ל'הפרעת' הקשב המסכנה, ולא לחסרי חוש ההומור המסכנים [שעוד עתידים לקרוא את התגובה הזו - ולהעלב. כי הרי חסר להם, עפע'ס, קצת חוש הומור.. אז לא. אני מבהיר. התכוונתי בבדיחותא]
 
אז מה נטפלו דווקא ל'הפרעת' הקשב המסכנה, ולא לחסרי חוש ההומור המסכנים [שעוד עתידים לקרוא את התגובה הזו - ולהעלב. כי הרי חסר להם, עפע'ס, קצת חוש הומור.. אז לא. אני מבהיר. התכוונתי בבדיחותא]
מי הם אלו שנטפלו להפרעת הקשב? בעלי אינטרסים.
אילו הייתי אני ממקבלי ההחלטות, הרי שבDSM-6 עתידה היתה להופיע הפרעה בשם ESD:
Excessive Seriousness Disorder. הפרעת רצינות מוגזמת. רגע, בחיפוש גוגל עלתה תוצאה לESD.
שיהיה. נסגור על SAFD:
Seriousness and fixation disorder. הפרעת רצינות ומקובעות.
מכאן ואילך, רשות הדיבור לGPT (כמובן ע"פ בקשותי המדויקות, ובכל אופן האש עזבה אותי ואלצה אותי להשתמש בבינה.)

SAFD – Seriousness and Fixation Disorder​

קריטריונים אבחוניים

א. דפוס מתמשך של רצינות נוקשה ומקובעת, המופיע במגוון הקשרים (חברתי, מקצועי, משפחתי), כפי שמודגם על ידי לפחות 4 מהבאים:

☐ 1. שימוש תדיר בביטוי "בוא נהיה רציניים רגע" גם בשיחות קלילות.
☐ 2. צורך עז בלוחות זמנים, טבלאות וניהול משימות – גם בפעילות פנאי.
☐ 3. חוסר תגובה או תגובה ביקורתית לבדיחות ומשחקי מילים.
☐ 4. מצוקה ניכרת מול ספונטניות או מצבים בלתי מתוכננים.
☐ 5. קושי לשחרר ולהרגיש "בחופשה" גם בתנאים מתאימים.
☐ 6. עיסוק מוגזם בכללים וסדרי התנהגות ("הסכין תמיד מימין").

ב. הדפוס מוביל לפגיעה ניכרת בתפקוד החברתי או המקצועי, כפי שמודגם באחד או יותר מהבאים:

☐ ירידה באיכות ובכמות קשרים חברתיים.
☐ נטייה להיות "האחראי" הקבוע בכל אינטראקציה.
☐ חוסר אמון או חשדנות כלפי אנשים בעלי חוש הומור מפותח.

ג. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי ADHD "הפוך", דיכאון, או חשיפה כרונית למחלקת כספים.

מאפיינים נלווים

  • איסוף אובססיבי של חשבוניות, רשימות ופתקים.
  • שימוש בכלי עבודה דיגיטליים לניהול משימות גם באירועים חברתיים.
  • תגובה שטוחה או קרה לתוכן הומוריסטי.

שכיחות

3.2% באוכלוסייה הכללית; שכיחה במיוחד בקרב רואי חשבון, מהנדסים, עורכי דין ומנהלי פרויקטים.

מהלך

  • ילדות: הילד המסדר את המחברת בקווים ישרים.
  • התבגרות: תסכול מה"חוסר אחריות" של חברים.
  • בגרות: הצמדות ללוחות שנה כפולים, ניהול יומיומי של סדר קפדני גם בענייני פנאי.

טיפול

  • חשיפה להומור: צפייה מודרכת בקומדיות.
  • תרגול קלילות: פעולות "שטותיות" יזומות (למשל חבישת כובע מצחיק).
  • קבוצות תמיכה: "אנונימיים רציניים".

פרוגנוזה

  • עם טיפול: אפשרות לחיוך לפחות אחת לשנה.
  • ללא טיפול: סכנה להחמרה עד להפיכת כל אירוע חברתי לישיבת צוות.
 
הלוואי ונפנים את המאמר הזה והתובנות הללו
והלוואי שהמורים של ילדי הקשב יבינו את זה
 
אני לא מייבין גדול
אבל אני חושב אם אפשר לדייק, לא שצריך להתאים את המטרה לכל אחד לפי הרמה שלו
אלא לתת לו לבצע אותה לפי יכולותיו וסגנונו
 
אני לא מייבין גדול
אבל אני חושב אם אפשר לדייק, לא שצריך להתאים את המטרה לכל אחד לפי הרמה שלו
אלא לתת לו לבצע אותה לפי יכולותיו וסגנונו
אמת ויציב.
כתבתי על זה פעם, יעויין כאן;
אולי זה יהיה בהזדמנות עוד מאמר...
 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

שתף את המאמר

למעלה