Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
התבקשתי לכתוב [כלומר להמציא..] איזשהו סיפור מרגש וקצר בעל מסר חד, לצורך איזה ענין שהוא.
מפאת קוצר הזמן שעמד לרשותי, לא עלה בידי להשקיע בו רבות. אבל מקווה שפעל את פעולתו.. :rolleyes:

בכל זאת, החלטתי לשתף גם אתכם בו.
הערות/הארות וכו' וכו', יתקבלו בברכה ובשמחה רבה!
בכבוד!!!

הזכות לבחור...
כמידי יום ביומו, סרך מוטי את רגליו לחיידר. "משעמם. פשוט משעמם" הרהר לעצמו, "עוד יום אבוד". הלחץ מסביב לקראת מבחני הכניסה לישיבות קטנות, לא ממש השפיע עליו, ובודאי לא הלחיץ אותו. מה כבר יש לו להפסיד. יותר נכון, מה כבר יש להם להפסיד אותו – בחור "מוכשר" כמותו.

כפעם בפעם, רכון היה על מושבו הקבוע אי שם בסוף הכיתה, מתאמץ לחשוב איך יוכל להעביר איכשהו את היום בכיף מבלי להרגיז את המלמד המיואש. כהרגלו, אחר מאמץ מחשבתי רב, תש כוחו, ושדוד נפל ראשו אל זרועות ידיו הצנומות. אבל הפעם, תנומה מתוקה אחזה בו. ובשבילו, זה כבר היה חלום.

יום הלימודים הגיע אל קיצו. אנחת רווחה פרצה מליבו. וכאילו התעורר לתחייה, העמיס במרץ את ילקוטו הדומם על גבו, ושעט החוצה כאסיר הנמלט מבית כלאו.

"הי מוטי, לאיפה אתה הולך?" קרא-צעק לעברו שכנו ה"שבבניק" קובי, "בא לך הערב לקפוץ איתי לקניון?" שאל. רתיעה ראשונית אחזה בו למשמע בקשת שכנו המקולקל. אבל. אבל באמת קרץ לו לבקר בקניון העירוני החדש. סקרן היה לראותו. מתלבט היה, ללכת או לא. לפתע דחף פנימי פרץ והשתלט עליו. ואז, הנהן לו בראשו. "אוקי, ניפגש כאן בשעה שבע. יהיה מעניין...", הוסיף קובי בקריצה, וכמו שד נעלם מהמקום.

השעה שבע. קובי כבר המתין לו. מוטי הגיע, מופתע היה מהתסרוקת המשונה של קובי, גם מהבגדים המכוערים והמקושקשים שלבש. בתוך תוכו ניסה להרגיע את עצמו, נו, רק פעם אחת וזהו. אחרי שאכיר את הקניון החדש, אתרחק שוב ממנו. ככה חשב לעצמו.

הקניון כבר נראה באופק. "נו, מה אתה אומר על הקניון, אה?" פנה קובי למוטי, "זה אחד הקניונים הגדולים והיפים בארץ. חכה, עוד נכיר שם הרבה חברים טובים". מוטי חש פתאום אי נוחות גדולה, מי יודע מי הם החברים האלו שהוא מדבר עליהם. מקווה היה שה"ביקור" הזה יגמר כמה שיותר מהר. בסך הכל סקרן היה לראות את הקניון החדש, לא יותר מזה.

קובי פגש שם עוד כמה חברים כמותו. "מי זה ה'דוס' הזה שהבאת לכאן?" שאלו אותו, "מה, זה חבר שלך??". "הוא עוד יהיה חבר של כולנו. הוא בחור טוב. לאט לאט הוא יסתגל לחבר'ה. אל תדאגו..", השיב קובי תוך כדי טפיחה על שכמו של מוטי שהסתפק בחיוך מאולץ. "אהה. טוב, נעים להכיר, חבר!", פנו אחד אחד אל מוטי בלחיצת ידיים. "מה אתה אומר קובי, אתמול הצלחנו לכייס איזה זקן אחד. תראה איזה בוכתא של כסף!" צהל גידי, "קדימה, מנת שוארמה לכולכם על חשבוני. גם לך חבר חדש!" – זרק מבט אל מוטי. "חבל על הזמן!" אמר קובי, "אין כמו גידי, הבחור המוכשר מכולנו!".

ככה נסחף מוטי אחרי קובי וחבורתו המקולקלת, עד שכבר התחיל להתלבש ולהתנהג כמוהם. גם לגנוב כסף מאנשים, ולעשות מעשים רעים. מנהלי ה"חיידר" בו הוא למד, נאלצו לסלקו לגמרי. עוגמת נפש מרובה נגרמה להוריו מכך. אך כל זה לא גרם לו לשוב מדרכו הרעה. כך דרכו של היצר. בהתחלה אומר לאדם לעשות רק עבירה קטנה, ולאט לאט הוא מוביל אותו לעבירה יותר גדולה ולעוד יותר גדולה, עד שכבר הוא לא שם לב לדרכו הרעה ואינו שב ממנה.

עברו חודשים ושנים. מוטי גדל, וכבר עזב את בית הוריו. הוא הלך לגור עם חברים כמותו בעיר רחוקה, ויותר לא שב אל ביתו. דרכו הרעה השפיעה על אחיו הקטנים ממנו, וגם הם התחילו להתקלקל כמוהו. אביו, שראה איך שאר בניו גם מתקלקלים כמו מוטי אחיהם הגדול, כבר לא היה יכול לסבול זאת, ומצבו הבריאותי התדרדר מיום ליום, עד שאושפז בבית החולים בעקבות מחלה קשה.

"מצבו של בעלך לא טוב בכלל, נותרו לו רק חודשים ספורים לחיות", אמר הרופא בנימת צער לאמו של מוטי. בכל בתי הכנסת נאמרו תפילות רבות לרפואתו השלימה, אך כבר נגזרה הגזירה, ואביו השיב את נשמתו ליוצרה.

באותו יום, חש מוטי לפתע געגועים אל משפחתו. זה כבר כמה שנים שלא ביקר בביתו. מיד הרים טלפון לבית, אבל אף אחד לא ענה שם. הרגשה רעה מילאה את ליבו. "אני טס הביתה" הרהר לעצמו, ותכף נכנס אל רכבו ובפראות דהר אל עבר ביתו. כשהתקרב אל הבית, הופתע לראות התקהלות גדולה של אנשים מסביב. ליבו ניבא לו רעות. תכף עזב את רכבו ורץ אל עבר ביתו. פתאום קפאו רגליו וליבו פעם בחוזקה. זיעה קרה כיסתה את מצחו. "אבא!", צעקה נפלטה מפיו.

לפתע, הרגיש ביד רכה המלטפת את ראשו. "מוטי, כנראה חלמת חלום רע ונבהלת. קום שטוף את פניך והירגע", פנה אליו המלמד בקול רך. מוטי התעורר והביט סביבו, לרגע לא קלט היכן הוא נמצא. אנחת רווחה פרצה מליבו. באותה עת, הוא כבר בחר והחליט על המשך דרכו...
---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה