כתבה שהתפרסמה היום באינדקס דפוסגרף.
מועתק לפה לחסומים.
ענף ספרי הקודש בדפוס
מדובר ללא ספק באחד מענפי הדפוס וההוצאה לאור המצליחים באופן יחסי. בזמן שבשנתיים האחרונות חלה ירידה בהדפסות של ספרים מכל הסוגים, וספרי לימוד בפרט, הרי ענף ספרי הקודש הוא ענף שיצר בשנתיים הללו עליה של 8% בהדפסות( ההערכות מדברות גם על רווחיות שנתית של 12% למצליחים בתחום).
הגורמים לכך: הגידול הפיזי באוכלוסיה הדתית והחרדית שקוראת ומשתמשת בספרים אלו. ההפצה היעילה מאוד שלהם, מחירם הזול באופן יחסי של מרבית הספרים, תחרות מאוזנת ולא דורסנית ובלתי שקולה בין גורמים שונים בענף.
בהגדרה של ספרי קודש ישנם לצורך העניין: מחזורי תפילות, ספרי פירושים, ספרי הגות דתית, ספרי הנחיות והוראות לצרכי השעה בענייני דיומא של החיים הדתיים, חוברות וספרונים שונים ( תפילונים, ספרי תהילים, ספרי ברכות וכו')
ענף ההוצאה לאור והדפסת ספרי הקודש מתחלק למעשה בין שלושה גורמים מרכזיים: האחד-הוצאות לאור חרדיות ברובן, ששוכנות בירושלים, בבני ברק ובבי"תר עילית. העוסקות בהדפסה והפקה של ספרי קודש מכל הסוגים. השני-בתי דפוס פרטיים בבעלות חרדית לרוב, המתמחות בעצמם בהדפסות של ספרי קודש. השלישי-חנויות ספרים עצמאיות, בבעלות של דתיים או חרדים שעוסקות לעיתים גם בהפקה והדפסה של ספרי קודש.
למעשה זהו אחד מענפי הדפוס וההוצאה לאור הרווחיים ביותר כיום בישראל, לאור העובדה שהוא נותן מענה בטווחים רחבים מאוד של צרכים לאנשים דתיים ודתיים מאוד.
כל זאת במחירים המתחילים מ10 שקלים לספר ומגיעים עד 300 שקל לספר בודד, שכריכתו היא כריכת עור והודפס על גבי נייר מיוחד.
העבודה על ספרי קודש מצריכה כמובן ידע תורני, הכרה של ניואנסים ורגישיות בתחום, והקפדה על איכות עבודה שאינה נמצאת בתחומי הדפסה אחרים.
מצד שני- ההדפסה היא תמיד כמותית ( אין כמעט בנמצא הדפסות ספרי קודש בדיגיטלי, אלא באופסט בלבד, ומדובר תמיד באלפי עותקים), אינה מצריכה כלל עבודה גרפית מיוחדת ובכך חוסכת עבודה וכוח אדם כאחת.
הוצאת סיני מתל אביב, היא אחת מהוצאות ספרי הקודש הותיקות בישראל( נוסדה למעשה בשנת 1853)
דני שלזינגר מנהל ההוצאה:"מבחינת המעמד שלנו בשוק, אנחנו נמצאים כיום בתמהיל אמצע. כלומר, ממשיכים להדפיס את הספרים שהוצאנו בעבר ותמיד ומקפידים לא להוציא כמעט ספרים חדשים. מבחינת הענף עצמו הרי בהחלט אפשר לדבר שינויים ממוקדים בלבד.למשל-
שימוש גובר והולך בטכנולוגיות חדשות כך הספר המהודר שהוציאו על הר' עובדיה יוסף ולא היה שם חסכון באמצעים. ספר שהוא ברמתו ספר בעל רמת הדפסה וגימור מהטובות ביותר שקיימים לדעתי, וזה נראה באופן תוצאתי באיכות החיצונית שלו שאין כדוגמתה גם בעיצוב הגרפי וגם בגימור.
הבעיה הגדולה ביותר לדעתי בענף קיימת בתחום ההדפסות הנעשות כיום באמצעות עמותות וישיבות. והן הורסות את ענף ספרי הקודש. מאחר ואין עליהם חובת מיסויים כמו שיש לעצמאים רגילים אז הם יכולים להרשות לעצמם להדפיס במחירים זולים הרבה יותר וגם באיכות נמוכה יותר ובכך פוגעים למעשה בענף בכללות.
דבר נוסף זאת העובדה שלדעתי לא תשתנה והיא שלמרות החידושים הטכנולוגיים הוצאות לאור ובתי דפוס העוסקים בהדפסות של ספרי קודש לא יעברו כלל להדפסות דיגיטליות ומבחינה זו אנשי ציוד האופסט צריכים להגיד תודה לענף שמשאיר אותם עדיין על המפה".
הוצאת נזר הקודש מפתח תקוה, בניהול ובעלות שלמה דרשן, עוסקת גם היא בהפקה והדפסה של ספרי קודש.
שלמה דרשן:" הענף כיום נופל לדעתי לעיתים בחלקו לידיים לא טובות. כוונתי היא למו"לים קטנים או לחנויות ספרים שונות, שאינן מקפידות על נושאים כמו איכות הדפסה, טיב הנייר, טיב הגימור והכריכה ואז זה מבייש את שמו הטוב של הענף, שבחלקו הגדול נשען על אמינות של המוצרים שלו. אחרי הכל ספר קודש אינו עוד בבחינת עוד ספר מודפס. מדובר בספר שיש לו משמעות עצומה מאוד לאנשים שקוראים אותו או משתמשים בהנחיות המופיעות בו. לכן ההקפדה בימנו צריכה להיות להוביל את הענף לכיוונים איכותיים ועם רמה גבוה תמיד. בין השאר באמצעות יצירת מודעות לצרכנים לבחור באופן הכי טוב ומכובד בספרים שנותנים להם את המענה הזה במראה ובאיכות שלהם".
לאור מפעלי הדפסה מירושלים הוא בית דפוס גדול והוצאה לאור גם של ספרי קודש.
דורון פרידמן מנהל הדפוס:" המצב כיום הוא שמספר הכותרים עלה וכמות הספרים ירדה. כלומר יש היצע גדול מאוד של חיבורים וספרי קודש, אבל הצריכה מתחלקת כיום באופן הרבה יותר רחב מאשר בעבר. זה מחייב סוג אחר של היערכות מבחינתנו בתור בית דפוס שמתמחה בתחום. בגלל נושא הרווחיות מחד והתחרותיות הקשה מאידך. לדעתי, באופן כללי זה אכן ענף שמאזן את עצמו אבל מצד שני מצוי ונתון בתחרות קשה מאוד של הורדת מחירים והורדת איכויות עבודה שעליה בהחלט צריך לתת את הדעת".