חשבונאות ומס

דיני מיסים, פתיחת עסק, ראית חשבון, חוזים ודיני עבודה - כל זה כאן בפורום.
מנהל הפורום: יהודה מילר
זכויות עובדים בחגים – המדריך המלא

תשלום עבור ימי חג – עובד במשכורת ועובד בשכר
עובד ששכרו משתלם על בסיס חודש -
זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי החג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

עובד ששכרו משתלם על בסיס שעה / יום / שבוע / כמות תוצרת (להלן - עובד בשכר) -
צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שבין היתר, קיצר את שבוע העבודה ל-43 שעות), שהוחל על כל ענפי המשק החל מיום 1.7.2000, קובע כי: עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).
עובד בשכר לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

אם החג נפל ביום הפנוי של העובד - כיוון שאין לכך התייחסות ברורה בצו ההרחבה, נראה כי מעסיק יכול שלא לשלם לעובד עבור חג שנפל ביום הפנוי שלו. המילה האחרונה בענין זה תהיה לבית הדין לעבודה.
במקרה בו מקור אחר החל במקום העבודה (הסכם עבודה אישי, נוהג במקום העבודה, הסכם / הסדר קיבוצי, צו הרחבה) קובע זכות של עובד בשכר העודפת על הנ"ל (למשל אין התניה בוותק של 3 חודשים ומעלה), תחול ההוראה מטיבה עם העובד.

מספר שעות העבודה בערב החג
א. במקום עבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

ב. במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: נראה כי יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות. אולם במקום עבודה אשר חל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חל סעיף 9 להסכם לפיו: "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

ג. במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.

במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג - המעביד יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.

לענין זה יצוין, כי עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.

ברשימת המועדים עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית נכללים, בין היתר, ערב יום כיפור, ערב סוכות, ערב פסח וערב שביעי של פסח, ערב שבועות, ערב ראש השנה.

מספר שעות העבודה בחול המועד
בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, עפ"י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. במקרה בו עובד יצא לחופשה שנתית בחול המועד המעסיק יכול לנכות לעובד ימי חופשה מלאים (חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים ואינו עוסק בחלקי ימי חופשה), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה.

לענין זה יצוין, כי מצב בעייתי מתעורר כאשר מעסיק רוצה להשתמש בסמכותו להוציא את עובדיו לחופשה בחול המועד, למרות שאין לעובד מיכסת ימי חופשה צבורים. במצב כזה, אין המעסיק רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו.

מעסיק אשר למרות זאת ירשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, בגין חופשה שכפה על העובד, לוקח על עצמו את הסיכון כי העובד יתבע שכר עבודה על ימי החופשה הכפויים, לרבות פיצויי הלנת שכר.

חג בזמן חופשה שנתית
סעיף 5(2) לחוק חופשה שנתית, קובע כי ימי חג שאין עובדים בהם, אם עפ"י חוק ואם עפ"י הסכם או נוהג, להוציא ימי מנוחה שבועית, לא יובאו במנין ימי חופשה.
כלומר, במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג - אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

כאשר חג שאין עובדים בו, חל בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

מחלה במהלך חג
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לאופן תשלום ימי מחלה שחלים בימי חג. מחד, ניתן לטעון כי עובד שחלה במהלך החג זכאי ליהנות משכר עבודה מלא, שכן אלמלא חלה הוא היה זכאי לתשלום מלא בגין ימי החג. מאידך, ניתן לטעון כי יש להתייחס לימי המחלה הנ"ל כאל ימי מחלה לכל דבר, ולשלם לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה. שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, נותרות שתי הפרשנויות הנ"ל אפשריות. כל זאת כמובן, כל עוד לא נקבע אחרת בסוגיה זו בהסכם/הסדר קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום עבודה.

גמול בעד עבודה בחג
בסעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948, נקבע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו:
1. לגבי יהודי - על מועדי ישראל;
2. לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.

מועדי ישראל נקבעו בסעיף הנ"ל כלהלן: "… שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם, חגים אלה יקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות".

לגבי תשלום בגין מנוחה שבועית, שכאמור חל גם לגבי ימי חג, נקבע בסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה:

"א. הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:
1. ישלם לו מעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ- ½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ- ½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;
2. יתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

ב. היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעביד זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פיסקה (1) של סעיף קטן (א), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד."

במקרה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובעים תמורה בעד עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מזה שנקבע בחוק הנ"ל, תחול כמובן ההוראה המיטיבה עם העובד.

יצויין כי בע"ע 300360/98 נחום צמח נ. ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ, נפסק כי אם עובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא זכאי לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחג (כלומר זכאי לתוספת של 150% לשכרו).
הדף עודכן בתאריך 04.04.2012

____________
המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".
לאתר האינטרנט של עו"ד הילה פורת:
http://www.hilaporat.co.i

.
  • תודה
Reactions: בובתי1 //
9 תגובות
 תגובה אחרונה 
  • 2K
  • מועד תביעת ‘מס הכנסה שלילי’ הוארך עד טבת

    מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע היום על מתן ארכה של כשלושה חודשים להגשת בקשות לקבלת מענק עבודה עבור שנת המס 2014 וזאת עד ליום שישי, י”ג טבת תשע”ו (25.12.2015), במקום עד ליום י”ז בתשרי (30.9.2015), המועד הקבוע בחוק. המשמעות של ‘מענק עבודה’ היא תוספת הכנסה של עד אלפי שקלים בשנה ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים.

    מהבקשות למענק בגין שנת 2014, שהוגשו עד כה, עולה כי חל גידול חד, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בכמות הזכאים לקבלת המענק ומספרם עומד היום כבר על 198,000 איש. ולמרות העובדה שחל גידול במספרם של הזכאים ובמספרן של הבקשות למענק, החליט מנהל הרשות להאריך את מועד ההגשה, במטרה לאפשר ליותר אנשים לממש את זכאותם.

    ברשות המסים קוראים לעובדים שבשנת 2014 מלאו להם 23 והיה להם ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 19 או לעובדים ללא ילדים מתחת לגיל 19 ובלבד שמלאו להם 55, והכנסתם החודשית הממוצעת בשנת 2014 הייתה גבוהה מ-2,060 ₪ ונמוכה מ-6,750 ₪ בחודש לבדוק את זכאותם ולהגיש בקשה לקבלת מענק באחד מסניפי וסוכנויות דואר ישראל בהליך פשוט מאוד וקצר שאינו כרוך בתשלום. (אין צורך להיעזר בשירות בתשלום לסיוע בהגשת הבקשה). רשות המסים מפרסמת באתר יישום לבדיקת זכאות, באמצעותו ניתן לבדוק את הזכאות לקבלת מענק.
    0 תגובות
  • 2K
  • מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע היום על מתן ארכה של כשלושה חודשים להגשת בקשות לקבלת מענק עבודה עבור שנת המס 2014 וזאת עד ליום שישי, י"ג טבת תשע"ו 25.12.2015, במקום עד ליום ה- 30.9.2015, המועד הקבוע בחוק. המשמעות של 'מענק עבודה' היא תוספת הכנסה של עד אלפי שקלים בשנה ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים.

    מהבקשות למענק בגין שנת 2014, שהוגשו עד כה, עולה כי חל גידול חד, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בכמות הזכאים לקבלת המענק ומספרם עומד היום כבר על 198,000 איש. ולמרות העובדה שחל גידול במספרם של הזכאים ובמספרן של הבקשות למענק, החליט מנהל הרשות להאריך את מועד ההגשה, במטרה לאפשר ליותר אנשים לממש את זכאותם.

    ברשות המסים קוראים לעובדים שבשנת 2014 מלאו להם 23 והיה להם ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 19 או לעובדים ללא ילדים מתחת לגיל 19 ובלבד שמלאו להם 55, והכנסתם החודשית הממוצעת בשנת 2014 היתה גבוהה מ-2,060 ₪ ונמוכה מ-6,750 ₪ בחודש לבדוק את זכאותם ולהגיש בקשה לקבלת מענק באחד מסניפי וסוכנויות דואר ישראל בהליך פשוט מאוד וקצר שאינו כרוך בתשלום. (אין צורך להיעזר בשירות בתשלום לסיוע בהגשת הבקשה).

    רשות המסים מפרסמת באתר יישום לבדיקת זכאות, באמצעותו ניתן לבדוק את הזכאות לקבלת מענק.

    אימהות עובדות וכן גם אבות חד-הוריים, שילדיהם אצלם וכלכלתם עליהם – זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%. לדוגמא: אם לשלושה ילדים, שהכנסתה החודשית הממוצעת היא 4,790 ₪ והכנסתו החודשית הממוצעת של בעלה אינה עולה על 8,620 ₪, ושניהם עבדו בכל החודשים בשנת 2014, תהיה זכאית למענק עבודה בגובה של 8,640 ₪.

    עוד נציין כי רשות המסים נוקטת בשורה של צעדים כדי לאפשר לזכאים למצות את זכויותיהם בתחום, בין היתר, היא שלחה בשלהי חודש יולי מכתבים יזומים לכ-270,000 זכאים פוטנציאלים, שבהתאם למידע המצוי ברשותה, טרם הגישו בקשות למענק עבודה באותה העת ולאחר החגים עתידים להישלח עוד מכתבי תזכורת יזומים לזכאים פוטנציאלים שעדיין לא מימשו את זכאותם.
    • תודה
    Reactions: בובתי1 //
    0 תגובות

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה