מרחב למידה

מרחב פתוח לשאלות ועזרה הדדית בחו"ד עיצובית
מנהל הפורום: אלעזר 1
חו"ד ליצירות ועבודות, שאלות טכניות על תוכנות אדובי, הבאה לדפוס, מדריכים, זיהוי פונטים ומאגרים חינמיים.
הוסף נושא חדש

עיצוב ותקשורת חזותית >> תוכן מקצועי

אני נמצאת כעת בארה"ב.
נכנסתי אתמול לחנות גדולה, מה שנקרא "דראגסטור", לחפש נייר צלופן (ולא מצאתי).
מה שכן צד את עיני, בתוך טור אינסופי של כרטיסי ברכה, מכל הסוגים והגוונים, לרגל כל מאורע שיעלה בדעתכם, כרטיס באותיות עבריות.
התבוננתי פעם ופעמיים ולא ידעתי אם להאמין למראה עיני:
הכרטיס מיוצר ע"י חברת Hallmark, חברה גדולה ומפורסמת מאד מאד, המייצרת כרטיסי ברכה, ניירות עטיפה וכד'.
הכרטיס מודפס על נייר עבה ומשובח, בהבלטה ובהטבעת זהב, בתוספת איור מוזהב של עץ מלבלב, וכה כתוב בו:

הפםח לחג איחוליס

(מה שנקרא "נח ב-7 שגיאות")

תסלחו לי שלא העליתי דוגמה, היה לי חבל לבזבז עליו $3.5+מס, מה עוד שאין לי כאן סורק....​

ועכשיו אני שואלת שאלת תם:
המוצר הזה עבר:
עיצוב
הפקה לדפוס
הדפסה
הבלטה
הטבעה
אריזה
הפצה ברחבי ארה"ב
סידור בחנויות​

ואף אחד לא שם לב לטעות???​

טוב, אז בפעם הבאה כשתגלו טעות בפלייר אחרי שהוא מודפס בידי הלקוח, תנחמו את עצמכם של-hallmark קרה דבר גרוע יותר...:)
יצא הכרוז וקרא: "תחרות כרזות לפורים!"
וואי, חשבתי לעצמי, מה עושים? מאיפה מתחילים?<O:p
קודם כל עשיתי ספירת מלאי של פונטים, של ההוא, נו...האח של מאסטר והדוד של פריד: ביטפונט, פוינטיב, טיבטונפ או איך שקוראים אותו...<O:p
ב"ה, אנחת רווחה, יש 120 משקלים ועוד 120 בדרך מהמבצע האחרון, <O:p
אז גם אם לא אזכה בודאי שלא אבכה.
אחר-כך בדקתי ממצב עם התוכנות שלי, ובעיקר עם הידע שלי, חטפתי מועקה...<O:p
מה לי הקטנה יש להציע מול כל התותחים הכבדים של פרוג, הא?<O:p
כל עבודה שלהם בול פגיעה, פגז קומפוט!<O:p
אני... אין לי תוכנות מתוחכמות
כאלה כמו של הגולם מפרוג וגם לא סטודיו כזה משוכלל ומתקדם, אבל התעשתי מהר ואמרתי לעצמי: יללה, קחי את זה בקלות, תהיי חלק,
ככה בשביל הספורט.<O:p
החלטתי להיות נאמנה לפוטושופ שלי ולעבוד רק איתו ומה שיהי'ה יהי'ה...<O:p
השקעתי מחשבה ויצירתיות ונהניתי מכל רגע,
ביום אחד סיימתי שלש כרזות ושלחתי אותן בלי הרבה להתלבט.
וזהו...לא הייתי לחוצה כי ממילא ידעתי שאין לי סיכוי לזכות.<O:p
לא נכנסתי לפורום כל שבע דקות .<O:p
לא השתתפתי במחאות.<O:p
לא העליתי הודעות עם שאלות כמו: נו מתי מעלים את הכרזות?<O:p
חיכיתי בסבלנות עד שבא הכרוז עם ההודעה הזאת:<O:p
*-*-*-*-*כעת הבחירות!! "פתשגן הכתב" *-*-*-*-*‏<O:p
<O:p
בדחילו ורחימו לחצתי על הקישור...ו...אוי, אוי, פתשגנ'ס שלי...<O:p
איפה אתם ואיפה הם, הכרזות התחילו לעלות עלי מכל עבר, והאותיות המפונטבטות<O:p
עפו והתרוצצו לכל עבר, שורות, שורות, בטורים ובאלכסונים,
בשחור לבן ובשלל צורות וצבעים, הפוכים, ישרים, עקומים...<O:p
ואז ורק אז התחלתי להלחץ...מייד התחילו כולם ללחוץ על "שלח תודה" (מהממם), <O:p</O:p
אז גם אני לחצתי, וככה טיילתי הלוך חזור בין העמודים ולחצתי על כל כרזה שמצאה חן בעיני,<O:p
ומדי פעם הצצתי אם לחצו על שלי...<O:p</O:p
בכרזות רבות כבר המונה מראה על - 20, 30, 40, 50....<O:p
ואצלי – אותו דבר רק בלי אפסים...2, 3, 4, 5....<O:p
וכרזה אחת נשארה רק עם אפסים...דווקא זאת שעבדתי עליה הכי קשה, זאת שניבאתי לה<O:p
הכי הרבה הצלחה, דווקא היא עמדה לה שם בודדה ומבוישת וחיכתה שמישהו יגיד:<O:p
"בכל זאת יש בה משהו" ואולי גם ילחץ עליה מתוך כבוד והערכה לעבודה שהושקעה בה.<O:p
גם אם היא לא הכי מיוחדת, גם אם היא לא הכי מתוחכמת, מגיע לה לפחות תודה אחת,<O:p
מה, מה כבר יכול לקרות לאותה אצבע שתלחץ רק עוד פעם אחת תודה, היא תאבד ממשקלה קלורי'ה אחת? רק תודה אחת, ככה בשביל ההרגשה הטובה,<O:p
שהנה היא בכל זאת מצאה חן בעיני מישהו/הי , שהיא שווה משהו...אבל כלום, נאדה...<O:p
היא הלכה לישון עם 0 תודות.<O:p
ובבוקר ביקרתי אותה כדי לשאול לשלומה, לא האמנתי למראה עיני....יש! יש!<O:p</O:p
יש תודה אחת, מאחד בשם "מעוז צור",
כל כך שמחתי בשבילה שהתחלתי לשיר "מעוז צור ישועתי"...<O:p</O:p
במשך היום נוספו לה עוד כמה תודות, אמנם שמחתי אבל כבר לא התרגשתי כל-כך,<O:p</O:p
כי מי שהציל את כבודה של הכרזה הזו הוא זה שהיה לו העוז לתת את התודה הראשונה.<O:p
סדר פורים:
סדר ברכות המגילה:קוראים את המגילה בערב אחר תפילת ערבית, וביום אחר קריאת התורה, הקורא מברך שלש ברכות:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
בשחרית יכוין בברכת "שהחיינו" גם על מצות מתנות לאביונים. ומצות משלוח מנות איש לרעהו. ומצות סעודת פורים:

ברכה אחר קריאת המגילה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָרָב אֶת רִיבֵנוּ. וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ. וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ. וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ. וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם. הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ:

בשחרית מתחילין שושנת יעקב:
אֲשֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים:בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע. נֵצֶר זָדוֹן מִזֶּרַע עֲמָלֵק:גָּאָה בְּעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר. וּגְדֻלָּתוֹ יָקְשָׁה לּוֹ לָכֶד:דִּמָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה:הָמָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו וְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים: וְלֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל. כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב:זָמַם רָשָׁע לְהַכְרִית צַדִּיק. וְנִלְכַּד טָמֵא בִּידֵי טָהוֹר:חֶסֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב. וְרָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו:טָמַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו. וַיִּתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה:יָדוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל. כַּסְפּוֹ נָתַן לְהַכְרִית זִכְרָם: כִרְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן:לָבַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד וְגָזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר:מִי זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה וְלִמְחֹל חַטַּאת עֲוׂן אֲבוֹתֵינוּ:נֵץ פָּרַח מִלּוּלָב. הֵן הֲדַסָּה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים:סָרִיסֶיהָ הִבְהִילוּ לְהָמָן לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים:עָמַד בְּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ. עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו:פִּיהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ:צַדִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע. אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ:קִיְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:רָאִיתָ אֶת תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי:תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי. בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי. אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי. בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי. אֲרוּרִים
כָּל הָרְשָׁעִים. בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים. וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

ואחר כך אומרים ואתה קדוש וכו'. קדיש שלם בלא תתקבל. ובמוצאי שבת אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. קדיש שלם. למנצח על אילת השחר. ק"י. ברכו. עלינו. תמצא לעיל
אחר תפלת ערבית בעמוד ():
  • 808
  • היו היתה קבוצה של גרפיקאים שכולם היו נוצצים ומוכשרים וטובים במקצועם.

    לתוך הקבוצה נולד גרפיקאי אחד שהיה שונה מכולם. אותו הגרפיקאי היה ירא לדבר השם ולכן לא היו לו את הכלים להיות מוכשר ונוצץ ומוצלח כמו אחיו.

    כל הגרפיקאים שמסביבו היו כל כך מצועצעים ומתוחכמים ונוצצים ויצרו יצירות מדהימות ורק הוא, הגרפיקאי עם הכיפה השחורה, נשאר בצד. אסור היה לו להשתמש בצעצעוצים ובגאדג'טים, בפאר ובהדר, בתמונות הלא צנועות שזרמו בשפע חינמי ובפרסומים נוצצים כמו אחיו ולכן תמיד נשאר בצד.
    הוא היה מאד בודד, גרפיקאי אחד עם כיפה שחורה מול 70 אחיו הגרפיקאים. כל יום הוא היה פותח את מחשבו על הבוקר ומנסה לשבור את הראש איך יוכל להכין ללקוחותיו עבודות על רמה לפחות כמו אחיו מבלי לעבור על איסורים. וכי מאיפה ישיג תמונה חינמית צנועה, או או רעיון קליט שלא ישדר איסורים?

    וכך יום אחר יום גדל הגרפיקאי עם אחיו מתוך הרגשת תסכול נוראית.

    יום אחד, נמאס לו להיות שונה. הוא הלך וישב בצד ליד הדשא הירוק של הפרוג החדש. מה כבר יכול הפורום הזה לחדש לי? עוד תמונות לא צנועות? עוד פרסומות אסורות? שוב ארגיש שאינני שייך. וכך מבלי להרים את עיניו ולהסתכל סביבו, ישב הגרפיקאי ובכה.

    ופתאום הוא שומע קול קורא:

    -"הלו אתה שם - גרפיקאי, למה אתה בוכה?"

    מבלי להרים את עיניו ענה -"אני בוכה כי כולם כל כך מצליחים ורק אני שונה ואחר. אסור לי להשתמש במה שיש לכולם. כולם גונבים ולי אסור. כולם מעתיקים ולי אסור. כולם משתמשים ברעיונות אסורים ולי אסור. אינני רוצה לרדת לרמת אחיי אבל קשה לי להיות שונה לבדי"

    -"אתה חושב שאתה שונה? ממי אתה שונה? מהם אתה שונה, ב"ה אבל אנא הרם עיניך - הבט אלי. אתה לא שונה מאיתנו. אתה בדיוק כמוני. ואנחנו רבים פה. לפחות 1500 חברים חדשים. הרם עיניך וראה - הגעת למקום הנכון".

    נשא הגרפיקאי את עיניו ולא האמין למראה עיניו. "הבאמת כזה אני?" שאל בהשתאות.

    -"כן, הנך כזה. ואתה חבר שווה ערך. אתה זהב! אתה פרוגיסט".
    0 תגובות

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה