קבלו את הרשימה הדפניטיבית שבלעדיה אין טעם שתחשבו בכלל לפתוח את הפריהנד שלכם (לצעירים: את האילוסטרייטור שלכם). קדימה.
1. תתחיל לענות לטלפונים.
נכון שבאת “רק לעצב”. אני יודע. אבל הלקוח הישראלי אוהב לדלג על מנהל הפרוייקט ולדבר ישר עם המעצב, כדי שיוכל להסביר לו אחד-על-אחד בדיוק בכמה מאות אחוזים הוא רוצה להגדיל את הלוגו דחוף דחוף. אז תפסיק שניה “לחשוב” (מה? עוד אין לך קונספט? זה למחר) ותענה לטלפון, תראה מה הוא רוצה.
2. סבבה שלמדת עיצוב, אבל רוב הדברים שלימדו אותך לא שווים כלום.
זאת אומרת, זה טוב שלמדת טיפוגרפיה וקומפוזיציה וכל זה. אבל מה שבאמת היית צריך ללמוד זה People skills. איך להרגיע מישהו עצבני. מי עצבני עכשיו? אתה עצבני, אחרי שהמנהלת מותג (שלא בזבזה זמן כמוך בללמוד עיצוב) אומרת לך שהבת שלה ושתי החברות שלה שעולות לכתה ד’ חושבות שהאיור של הפרת משה רבנו על האריזה לא יוקרתי מספיק. הפרה צריכה להיות הרבה יותר יוקרתית.
בכל מקרה, כל אחד יכול לעצב, ולעשות לוגו לוקח 5 דקות בדיוק.
ואתה יודע עוד משהו? גם לא לימדו אותך את התוכנות הנכונות. הוכחה? שים לב לסעיף הבא.
3. אם המזכירה של הבוס שולחת לך את הלוגו, הוא תמיד יגיע בפאואר פוינט.
מה? לא למדת פאואר-פוינט בבצלאל? עובדה ידועה היא שבכל סטודיו חובב מק מתייאשים ומתקינים בסוף גם פיסי בגלל כל הפורמטים המשונים שהחומרים מגיעים בהם.
4. אין קשר בין הצעת המחיר ששלחת, לבין המחיר שתסכים עליו, לבין הכסף שתקבל בסוף.
אתה מעצב ישראלי, לא הולנדי. הצעת המחיר שלך היא רק הבסיס למשא ומתן על המחיר. במהלך הדיונים תשמע סיפורים קורעי לב על מצבו של הלקוח, תראה הצעות מחיר נמוכות ב-90% שהוא קיבל מהמתחרים, תשמע הבטחות על עסקאות ענק, פרסום ותהילה שיפלו בחלקך בעתיד הקרוב אם תיקח את העבודה, ותלמד כמה בר מזל אתה שבכלל שקלו לפנות אליך.
אל תעלב ואל תיקח את זה אישית, ככה משחקים את המשחק בחלק שלנו של העולם. התמקחות זה חלק מהעניין. הנח מראש שתתבקש לתת הנחה כלשהי מהמחיר. בכל מקרה, כשתגיעו לקו הסיום יהיו תוספות למחיר שלא חשבתם עליהם, ויהיה כסף שהלקוח לא חושב שהוא צריך לשלם. לא החודש בכל מקרה.
5. אם שם העסק ששכר אותך מורכב ממילה אחת, החוזרת על עצמה פעמיים, הוא לא ישלם לך על העבודה.
אם אתה עושה עבודה, נגיד, למסעדה בשם “סוזאן סוזאן”, לא תקבל לירה. אין לי הסבר, אבל זה פשוט ככה ואל תגיד שלא הזהירו אותך.
6. קודם כל תעשה, אחר כך תסביר למה זה לא טוב.
הבט, אם הלקוח שלך כבר עבד עם מעצבים בעבר, הוא כבר מכיר את הקשקושים שלהם. הוא יודע היטב שאם הוא מבקש משהו, והמעצב אומר “לא”, זה רק בגלל שהמעצב עצלן ולא עובד מספיק בשביל הכסף שהוא מקבל, או שהאגו שלו נפוח מידי, שני דברים שהוא נחוש לפתור. אז קודם כל עשה מה שביקשו ממך (ואז אתה לא עצלן), ואז גייס את כל כוחות השכנוע שלך, את כל הדוגמאות הצבעוניות שאתה יכול להמציא, ואת כל סיפורי האימה שאתה מכיר כדי להסביר למה אתה חושב שלא כדאי שהלוגו יהיה באותיות Tahoma, למרות שזה עבד עד עכשיו מצוין באימיילים של החברה.
יש כאן בעיה: קיים סיכון אמיתי שאחרי שתעשה זה ימצא חן בעיניהם מאוד. שים לב לסעיף הבא.
7. אל תעשה סקיצה מכוערת מאוד בכוונה, כי זאת תמיד (תמיד!) הסקיצה שתיבחר.
מכיר את המקרה? ביקשו לראות עוד סקיצה אחת, לפי רעיון ממש גרוע. אתה אומר שנראה לך שזה לא רעיון טוב, אבל נאלץ לעשות אותו בכל מקרה. אתה אומר לעצמך: אני אעשה את זה כל כך גרוע ומכוער שהם מיד ישתכנעו שזה היה רעיון רע מאוד.
אתה יודע מה היה רעיון רע מאוד? לעשות את זה מכוער. תבוא עם זה לישיבה, ותציג את התועבה, ותשמע את כולם מריעים “אוווו!!! זהו זה!! זהו בדיוק!!”. והנה עוד אחד שלא תוכל לשים בתיק עבודות.
אז גם אם זה רעיון גרוע, תעשה אותו הכי טוב שאפשר. לפעמים במהלך העבודה תגלה שאולי טעית (האם אתה מסוגל להודות בכך?) הרבה פעמים הלקוח יתלהב ממשהו שהוא מכוער בעיניך, רק בגלל שהוא נותן סוף סוף גיוון למשהו שהיה אחיד עד עכשיו. תהליך של עיצוב הוא תהליך של חיפוש, ואף פעם לא מזיק לחפש בעוד פינה. אבל בוא נחזור לרשימה.
8. אמץ לעצמך לבוש מעניין, התנהגות מוזרה או באופן כללי נסה להיות משונה קצת.
כך תיראה יצירתי יותר. נסה לדמיין מישהו שהוא “במאי גאון”. הוא בודאי גם סוציופאט לא קטן.
אם תופיע לפגישה הראשונה כששערך צבוע בורוד, רוב הלקוחות ירגישו שהם מקבלים תמורה טובה יותר לכספם...
9. תפסיק לפרגן כל הזמן. למד להתלונן ולקטר גם ללא סיבה נראית לעין.
רצית להיות מעצב ישראלי, או לא?
שים לב, מעצב ישראלי מתקשה מאוד לפרגן למעצבים ישראלים אחרים (עם כאלה מחו”ל אין בעיות). אם אתה מרגיש שעומד לצאת לך משהו נחמד מהפה, עצור וספור עד 10.
אל תגיד: “הוא מדהים! הוא חינך את כל הלקוחות שעל עיצוב טוב צריך לשלם טוב”.
כן תגיד: “זה מעצב זה? פחחח הוא בקושי איש מכירות”.
אל תגיד: “תענוג לראות סוף סוף משהו נקי ומאופק”
כן תגיד: “זה מעצב זה? אחי הקטן עושה את זה בוורד” או לחילופין: “זה מעצב זה? הוא העתיק הכל מקומיוניקישן ארט”...
ואם יש לך תלונה כללית כלשהי, הקפד תמיד להוסיף לפניה את המילים “רק בארץ”.
זהו. יש לי ברשימה רק 9 דברים. אבל קראתי במאמר באינטרנט, ש-70% מהגולשים קוראים רק את הכותרת (שאומרת “עשרה דברים”), ורק שאר ה-30% טורחים לקרוא את כל המאמר (וקולטים שיש לי רק תשעה). אז עבור הקורא הממוצע יש לי בממוצע 9.3 דברים, שזה בעצם 10 דברים. כי ככה זה בעיצוב הישראלי. אתה יכול לשבת יום שלם על הגלויות הצהובות שלך, רק כדי להגיע לבית דפוס ולמצוא 10,000 גלויות ירוקות. “מה ירוק? זה צהוב! מה זה לא צהוב?”
עכשיו באמת זהו. בזמן שכתבתי את הרשימה, עלו לי עוד כמה בראש, אבל הטלפון מצלצל.