מרחב למידה

מרחב פתוח לשאלות ועזרה הדדית בחו"ד עיצובית
מנהל הפורום: אלעזר 1
חו"ד ליצירות ועבודות, שאלות טכניות על תוכנות אדובי, הבאה לדפוס, מדריכים, זיהוי פונטים ומאגרים חינמיים.
הוסף נושא חדש

עיצוב ותקשורת חזותית >> תוכן מקצועי

  • 656
  • טיפו פירושו טקסט. גרפיה פירושו גראפיקה. על כן טיפוגרפיה פירושו, הנחת טקסט במרחב.

    לגבי המעמד תקבל המילה ‹טיפוגרפיה› משמעות אחת, בעוד בעבור המעצב תקבל מילה זו משמעות אחרת לחלוטין. וכאשר הדבר נוגע לפירסום, כבר נכנסים אלמנטים פסיכולוגיים שהופכים את המילה ‹טיפוגרפיה› לפן אחר לחלוטין.

    לגבי המעמד, ‹טיפוגרפיה› פירושו בעיקר העברת מסר ברמת התוכן. המעצב יראה ב-‹טיפוגרפיה› העברת מסר ברמת התחושה הנוצרת מעיצוב הגופן בו הוא בוחר להשתמש. כל ארטדיירקטור במשרד פירסום יבדוק את רמת טיב הריווח של הפונט והאם הוא משרת קומפוזיציה. על כן תראו לרוב כי משרדי פרסום יעדיפו גופנים וורסטיליים (אשר נקראים בפי העם "סוסי עבודה") אשר אינם מעבירם מסר גרפי בפני עצמם וכן אינם מצפים להעביר את המסר ברמת התוכן. בפרסום הדבר החשוב ביותר הוא שימוש בגופנים אשר מסוגלים לעבוד בצוותא עם השפה הגרפית שבה דוברת המודעה. גופן המסוגל לקבל ולמסור את תוכנם בצורה חותכת ונחרצת. עבורם טיפוגרפיה הוא חלק בלתי נפרד מהקומפוזיציה.

    למעמד יש פרוטקציה מיוחדת. עיקר שיקוליו יסובו סביב רמת ‹קריאות› התוצר וכל שאר הפנים העיצוביים יבואו בדרגה שמתחת לזה. לא כן המעצב. המעצב צריך לדעת לפשר בין הפנים הטיפוגרפיים הטהורים לבין שיקולים עיצוביים. ניקח לדוגמה את המונח הפשוט ביותר למעצב ‹יישור בלוק›. בעוד שמבחינת הטיפוגרף ‹יישור בלוק› זה "לא" אחד גדול בהיות שיישור בלוק הורס את ‹קריאות›התוצר היינו העברת מסר ברמת התוכן, למעצב זה חלק בלתי נפרד מעבודתו. כעת יבואו חצי מן המעמדים להביא ראיה מספרים מודפסים.

    כאן יבואו לעזרת המעמד, טכניקות ששייכות רק לגבי גופני ספר אשר אי אפשר ליישמם בגופנים סנס־סריפיים. כל הספרים האיכותיים שיצאו לאור עם ישורי בלוק אופשר למעמד רק בהיות שגופן ספר עיקר קריאותו בא לו מתמונת המילה ולא מתמונת האות. על כן, הריווח בית האותיות צומצמו למינימום האפשרי בעוד אשר המרווח בין מילה למילה קיבלה ריווח של יחס של לפחות שני יודין. וכאשר בשורה צפופה הוקטנה רק הריווח בין מילה למילה ובשורה בעלת פחות מילים, קיבלה ריווח יתר בין המילים. דבר זה יצרה בעיה של ‹מחילות› בטקסט. בעיה זו פתרו בטקסט בגודל 14 פוינט ויותר ע"י הגדלת המרווח בין השורות מעט. בטקסט קטן, איפשרו לטקסט להתרווח ממש במשהו אף בין האותיות. אך עדיין תמונת המילה היא זו שקיבלה את העדיפות הראשונה.

    בגופנים סנס־סריפיים, לא נוצרת לרוב תמונה של מילה, כי אם רצף של אותיות. כאן אחידות המקצב של הטקסט מקבלת משמעות יתירה. כי העין לא תקלוט רצף של מילה־מילה כתמונות מובהקות בפני עצמם. כי אם את הרצף של אות־אות. העין תעבור על פני האותיות תפענח את תוכן הכתוב ע"י זכירת וצירוף אות לאות למילה שלימה, והרווח שבין המילים אך יורה לעין כי כאן מתחילה זכירה וצירוף חדשים. דבר זה יוכל לקרות רק באם מקצב האותיות ישארו אחידות. ברגע שיישרו כזה טיפוס אות ליישור בלוק, העין תצטרך לעבוד קשה יותר על מנת לפענח את הטקסט. אך כאמור, בהואיל וטקסט כזה מעבירה את המסר ברמת התחושה, על כן יוכל המעצב להתפשר בנוגע לנקודה זו. אך דבר זה יתאים לטקסטים קצרים, ולא לטקסט ארוך מידי. על כן פונטים כמו "ספויילר" של פונטביט הם יפים ויכולים לעבוד בעבור כתבות קצרות גם במגאזין. אך אם מדובר במאמר ארוך יותר בוודאי שיהיה מומלץ להשתמש בגופני טקסט לפחות סלב־סריפיים. ועדיף גופני טקסט סריפיים על אף שאינם גופני כתב ספר והם בעלי צורה קו אחיד ולא בעלי קו משתנה הנחוץ להיותם גופני כתב ספר.

    לפני היות עידן המחשב, עבודת עימוד הייתה ידנית. אך דבר טוב הוא שטיפוגרפיה קיבלה אף טיפול פרטני. (ולא אכנס לפיתרונות קריאייטיביים שהיתה מנת חלקם של אלו שעבדו ידנית). כיום כאשר רוב העבודה נעשית במחשב. הרי שמקצוע העימוד עברה לידי בעלי הידע בתוכנות למיניהם, אשר אינם מעוניינים במיוחד לקחת על עצמם לתת פתרונות פרטניים לבעיות טיפוגרפיות בכל מקום שיצוצו ויעלו. כי עליהם לגמור את העבודה כמה שיותר מהר. ועל כן, עיקר מקצועם הוא לפתור בעיות מלמעלה להגיע לרמה סבירה של עימוד, אך בוודאי שלא משובחת. חלק מהעמדים באינדזיין בחרו לפתור חלק מהבעיות שלהם ע"י אופציית קירנונג אוטומטי ריווחים קשיחים וכדו' .

    כאשר רפאל פרימן אנגלי אמיתי, קיבל על עצמו את עבודת העימוד החדשה של הוצאת קורן בתוכנת אינדזיין. הוא עבד עם אחד בשם אריה מרזל, שפחות או יותר עשה קרנינג באופן טייפ לכל מילה בתורה. למעשה פונט אינו בנוי לכך, ועל כן כל ספר היה נצרך לו גופן משלו. אבל מה, כל מילה ומילה קיבלה עיון וטיפול פרטני ביותר. תבינו עד להיכן הדברים הגיעו. אבל שוב, זה הוצאת קורן אשר איכותה היא דיגלה. קשה לי להאמין שרוב המעמדים יהיו מוכנים למאמץ כ"כ זסיפי בכל עבודה שיעשו.
    באשכול זה https://www.prog.co.il/threads/שימוש-בטקסטורות-כמילוי-טקטס-שנה-טובה.482596/

    הכנתי הדרכה פשוטה להכנסת מרקם לתוך כיתוב
    רציתי שהתמונות יהיו לפי המיקום שלהם בטקסט ובסוף זה עלה בסוף
    איך עושים שהתמונות תגענה ביחד עם הטקסט - כי העתק הדבק לא הלך.

    וגם, איך אפשר לשנות את סדר התמונות
    לאור בקשת ההנהלה "איך לבחור פונטים" צריך קודם להגיר את המהות הצורנית של הפונט
    במאמר זה אני משתית את הבנת העניין, ואז נוכל על בסיס הבנה זו לדבר איך בוחרים פונטים.



    המציאות בה אנו קיימים יורדת בסופו של כל ענין ליסודותיה. (אויר) אש, מים ואדמה. יסודות אלו מתורגמים לכל שאר היסודות הקיימים בטבע.


    יסודות הצורה: (קו) עיגול, מרובע ומשולש.

    יסודות הצבע: (אור וחושך) כחול אדום צהוב.

    ההקשרים בין היסודות אינם ניתנים להוכחה. ברם, כל אדם עם הרגש בריא יבין שאכן כך הם הדברים.

    האדם, כיצור אסוציאטיבי שמקיש ומבין דבר מתוך דבר, מבין את מציאותו במילים, בחושים וברגשות. הבנה בסיסית זו, היא היסוד למושגים: "תקשורת חזותית" ו-"שפה גראפית".

    האש מצטיירת אצל כולנו כצהובה, והצהוב מצטייר כצבע של משולש. נסו בדמיונכם לצבוע עיגול בצהוב, זה נראה לכם טוב?

    ולעומת זאת, משולש צהוב מסתדר יותר?

    מים הם הנוזל, ומצטיירים אצל כולנו ככחולים, וכחול מצטייר כצבע של עיגול.

    אדמה היא מוצק, ומצטיירת בעינינו כאדמדמה, והאדום מצטייר כצבעו של המרובע.

    נכון שלא הבנתם מלה??? לפחות רובכם? אם כן, ננסה לדמיין את זה אחרת:

    אש מצטיירת ככחולה, כחול הוא הצבע של המרובע .

    מים מצטיירים כאדומים. אדום הוא הצבע של המשולש.

    אדמה מצטיירת כצהובה. צהוב הוא הצבע של העגול.

    התיזה הזאת מסתדרת לכם יותר? לא? בכלל לא? או לפחות הרבה הרבה פחות?

    ברור, כי היא לא נכונה, והראשונה, לעומתה, נכונה.

    כעת נדגים את הענין במונחים אחרים.

    חפצים: קשה יתקבל כמרובע,

    רך כעיגול ופריך כמשולש.

    כלי אוכל: כפית – עיגול, סכין – מרובע, מזלג – משולש.

    אופי: סמכותי הווי אומר מרובע. עדין הווי אומר עגול. שובב,

    נו לא משולש???

    טעמים: מתוק הוא עגול, חמוץ הוא משולש, מר הוא מרובע.

    זמנים: עבר – מרובע. הווה – עגול. עתיד – משולש.

    מסחר: שרות – עגול, אמינות – מרובע, קידמה – משולש.

    ***

    כמו שלצורות השפעה אסוציאטיבית על האדם גם לצבעים השפעה זהה.

    הכחול ירגיע וימתן את האדם. הצהוב יעורר את האדם. והחום (אדום עמוק) יגרום לתחושת רצינות.

    וכך גם בצורות, העגול יעניק לאדם תחושת רוך וזרימה, המרובע תחושת נוקשות ורצינות, והמשולש תחושת פעלתנות ושובבות.

    כל טווח הצורות והצבעים נוצרים ע"י שילוב היסודות. כאשר משלבים כמה צבעים וכמה צורות, נוצרים צבעים וצורות חדשות. צבעים וצורות אלה מקבלים משמעות מורכבת חדשה, משמעות שהיא הפועל היוצא מן המשמעויות הטמונות

    ביסודות האב.

    צורה הנוצרת מסך של צורות מתהדרת בעושר צורני. לכן, כאשר האותיות מעוצבת ע"פ העקרונות שדוברו, יש בהן תוספת יכולת להעביר מסרים סמויים (התחושות שנוצרות בעת הקריאה בפועל). ואגב, כל מה שנכתב במסגרת זו מהווה תשובה בקפסולה לשאלת השאלות: איך יוצרים לוגו מוצלח.

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה