פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.
  • 485
  • זה מה שמצאתי באתר משרד החינוך:
    ויש לי שאלה. בחישוב גס יוצאים סכומים ממש גבוהים, בסוף הוראות החישוב מופיעות המילים "בהתאם להיקף משרתו ועד למשרה אחת" האם מהסכום שיצא אני צריכה לחשב את אחוזיות המשרה שלי (לדוג' 77%) או שהחישוב עצמו מבוסס על אחוזיות המשרה וזה מספיק (הוא אכן מחושב עפ"י 4 רכיבי שכר בתלוש)
    מישהו יודע?????
    הציטוט מהאתר:

    א. פעילות חוץ בית ספרית, בסעיף זה, הינה פעילות המתבצעת על ידי עובדי

    הוראה עם תלמידים מחוץ למוסד החינוכי (לרבות גן ילדים) ואשר הינה אחת

    (בלבד) מאלה:


    1. פעילות המתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת לאחר שעות ההוראה, בין

    השעות 15:00-14:00.

    2. פעילות המתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בין השעות 18:00-15:00.

    3. פעילות המתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בין השעות 21:00-18:00.

    4. פעילות המתחילה בשעות הבוקר ומסתיימת בין השעות 24:00-21:00.

    5. פעילות מנותקת - פעילות המתקיימת בין השעות 24:00-16:00.

    6. פעילות עם לינה - פעילות הנמשכת משעות הבוקר, הכוללת לינה, והמסתיימת

    ביום למחרת.




    ב. התגמול אשר ישולם לעו"ה יחושב לפי יחידות פעילות.

    יחידת פעילות תהיה שווה לערך של % 0.7 משכרו החודשי המשולב, תוספת 3%
    (הסכם שכר 2001), תוספת 2008 ותוספת 2011 בהתאם להיקף משרתו ועד למשרה
    אחת.(2)


    ג. מספר היחידות אשר ינתנו עבור כל סוג פעילות יהיה בהתאם לשעת סיום

    הפעילות, כמפורט להלן:


    טור א' טור ב'

    שעת סיום הפעילות/ סה"כ יחידות לפעילות

    אופי הפעילות


    א) פעילות המסתיימת:

    1. בין 14:00 לבין 15:00 0.5

    2. בין 15:00 לבין 18:00 2

    3. בין 18:00 לבין 21:00 3.5

    4. בין 21:00 לבין 24:00 5


    ב) פעילות מנותקת -

    בין 16:00 לבין 24:00 3


    ג) פעילות עם לינה 7


    ד. למען הסר ספק, יובהר כי עבור כל יציאה מחוץ למוסד החינוכי יינתן אך

    ורק מספר היחידות המצויינות מול שעת הסיום של אותה פעילות.

    מספרי היחידות המצויינים בטור ב' לא יינתנו במצטבר עבור פעילות אחת (פרט

    למקרה בו הפעילות כוללת יותר מלינה אחת. במקרה כזה מספר היחידות יחושב

    בהתאם למספר הלינות). עבור יום הטיול האחרון שאינו כולל לינה עובד הוראה

    יקבל גמול בהתאם לשעה בה הסתיים הטיול כמפורט לעיל. (3).


    ה. התגמול ישולם לעובד ההוראה במשכורת המשולמת עבור החודש שלאחר החודש בו

    השתתף עובד ההוראה בפעילות החוץ בית ספרית.


    ו. התגמול לא יחשב כשכר לעניין ערך שעה, פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, קופת

    גמול ופיצויי פיטורין.


    ז. החל מתחילת ההפעלה של ההסדר האמור לעיל, מבוטלים כל ההסדרים אשר היו

    קיימים מכוח הסכמים קודמים בעניין תשלום לעו"ה עבור השתתפות בפעילות

    חוץ בית ספרית, או עבור פעילות דומה במהותה.

    אך יש להמשיך ולשלם את הסכומים ששולמו בעבר בגין ליווי טיולים

    בגין פעילות עם לינה ובגין פעילות המסתיימת לאחר השעה 16:00 בכפוף

    לאמור בהסכמים הקיבוצים. (4).


    ח. הסדר התשלום עבור השתתפות בפעילות חוץ בית ספרית המפורט לעיל, לא יחול

    על מורי של"ח.על מורי של"ח ימשיך לחול הסדר הקודם (
    ראה סעיף 6.17).


    ראה סעיף 6.17).


    ט. כל מורה במערכת החינוך (יסודי, חטה"ב, על-יסודי) המלווה כיתה בטיול או

    בפעילות חוץ בית ספרית , ביום מנוחה ו/או ביום שבו אינו מלמד, יהא זכאי,

    נוסף לתשלום המקובל בעד הליווי, גם לתמורה בגובה 4 שעות בעבור אותו יום.(5)


    אם המורה מועסק באותו יום באופן חלקי בהוראה, הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור

    הטיול לפי הטבלה הבאה: (6)


    שעות העסקה באותו יום לפי המערכת תשלום בשעות כממלא מקום


    1 שעה 3 שעות

    2 שעות 2 שעות

    3 שעות 1 שעה

    4 שעות ומעלה אינו זכאי לתשלום כלשהו


    י. המנהל המלווה טיולים ומשמש כמרכז הטיול או המסעות, זכאי לתשלום כמורה מלווה

    טיולים.

    מנהל המשמש כמחנך כיתה ומלווה את הכיתה שהוא מחנך בטיולים או במסעות, זכאי

    לתשלום כמורה מלווה טיולים.

    מנהל המתלווה לטיול ואינו משמש כמרכז הטיול, אינו זכאי לתשלום כלשהו. (7)


    יא. מלווי טיולים לפולין זכאים לאותו גמול, לפי אותם קריטריונים. (8)
    0 תגובות
    אני רכזת חברתית בנוסף להיותי מורה , שחקנית , ומפיקה ...
    הייתי מאוד רוצה להעביר לבנות את המסר הפשוט והאמתי - המלך קרוב ! והוא רוצה את הלב שלך ולא את הפחד מפני הדין שרק גורם לעשייה תובענית ומעייפת או לחלופין לשיתוק מוחלט ...

    ( מבוסס על ההצגה "אלול " של אלינור מיכאל בה השתתפתי )

    לקחת 2 שחקניות , אחת תלמידת סמינר שכ"כ רוצה לרצות , לחזור בתשובה , ליישם את הנלמד ולא להחמיץ את ההזדמנות לאגור אוצרות לפני שהזמן תם או לפספס את הצפירה האחרונה של האוניה ולהישאר באי מרוחק ....
    השניה - קול פנימי מצפון , לאחר שהבת משתפת את הקהל בתחושותיה וחששותיה מופיע מאי שם הקול הפנימי ומציע את עזרתו .
    הוא מקריא לה רשימה ארוכה של משימות , מידות , הלכות והנהגות שעליה לשפר והיא בצורה קומית הולכת אחריו עם מחברת ועט ומצטטת כל מילה ....
    לאחר דיון עם הקהל בצורה מעניינת ----
    הבת נפגשת שוב עם אותו קול ומקריאה מבלי לנשום סדר יום עמוס ולו"ז לא הגיוני בעליל שעליו עמלה ע"מ לשבץ את כל המטלות
    כדי לצאת זכאית .
    היא מתחילה ליישם באופן קומי מעט ואותו קול זורק פה ושם הערות לשיפור ....
    הוא הולך והיא מנסה לחשוב בקול : זה מה שנדרש ממני ? זה הדרך? אז אם אני עושה את הדבר הנכון למה אני כ"כ מדוכדכת ומותשת ????????????????

    לבסוף הקול פוגש בה שוב והיא לאחר תהליך פנימי מודיעה לו כי היא כבר לא זקוקה לעצותיו , היא מסתדרת מצוייין , היא בוחרת להרגיש את המלך קרוב בלב מתוך ידיעה שהוא אוהב אותה אהבת אינסוף ולא עסוקה בלבצע מטלות באופן מתוכנת ..
    הקול מנסה ללגלג ולהפחיד אך היא בשלה - " אתה יכול ללכת , התפקיד שלך נגמר ..."
    הוא הולך מובס וכפוף והיא פונה במונולוג מרגש לה' ומספרת לו עד כמה היא רוצה להיות טובה למרות הנפילות והכתמים שהצטברו ......
    לשיר עם הקהל שיר / ניגון מרגש ..... ( אפשר ללוות את כל הסצנות במנגינות - אורגניסטית ..)
    מה אתן אומרות , לעניין ???????????????????????
    בס"ד

    שווה לקרוא... (הודעה שהועברה אלי)

    עוף(על עצמך) גוזל

    אני מורה כ-15 שנים, אתמול היה אחד הימים שיתחרו על התואר: "השיעור הכי משמעותי בחיי"

    אני מלמדת יום אחד בשבוע במרכז לילדים מחוננים פוגשת ילדות בני 10-12 אתמול פגשתי כיתה שאני פוגשת כבר שנה שניה ברצף מלמד אותם אינטליגנציה חיובית באמצעות אומנות המילה בגדול זה אומר שאני פוגש אותם ולומד ומלמד איך לראות ולהרגיש אותם ואתם יותר טוב.

    לקראת אמצע שנה המורות מתבקשות לכתוב הערכות לכל ילד כבר מההתחלה הבנתי שהדרך היחידה להעניק לילד משוב בונה זה כשאני רואה ומראה לו אותו אך ורק עם עין טובה.

    היום הצעתי לילדות תרגיל לכתוב הערכה על עצמם בגוף שלישי. ביקשתי שיכתבו לפחות על עמוד אחד ומי שרוצה שיהפוך דף ויכתוב גם מאחור ואך ורק דברים טובים.

    הן התחילו להתווכח איתי "נראה לך?! אין לי מה לכתוב" "אני מוכנה לכתוב רק שורה אחת" "אני אכתוב נחמדה חביבה משתתפת בשיעור...יותר מזה אין לי מה..." "מאיפה אני יודעת מה לכתוב...אני לא הולכת להשתחצן...לא רוצה"

    הן התחילו להתפתל, הן התחילו לזרוק לאוויר כל מני משפטי הערכה חיוביים בטון מזלזל ומלא ציניות

    התחלתי לחשוב שאולי אני מציעה להן משהו שגדול עליהם או אולי זה תרגיל שמשעמם אותם וכמעט שוויתרתי. ואז קלטתי שיש בי שני קולות קול אחד שיודע שזה תרגיל מכונן תרגיל שהלוואי והיו מאפשרים לי לעשות אותו כשהייתי ילדה והלוואי שכל יום הייתי מתאמנת על זה תרגיל שיכול לאפשר להם לחוות משהו שאולי יתאפשר להם רק כשיגיעו לאיזו סדנה בגיל 40 תרגיל שיפרוץ איזו חומה של דימוי עצמי מבוסס אישור חיצוני מעין מכת חשמל להחיות איזה קול פנימי שנכנס לתרדמת מאז שהמבוגרים התחילו לחנך אותם באמצעות דיבור על השלילי ו"טעון השיפור" שבהם והקול השני בתוכי היה קול של אגו שפוחד שהוא משעמם פוחד שככה לא אצליח למשוך את תשומת הלב החיובית שלהם קול שהציע לי לעשות אתם משהו אחר משהו "יותר כייפי" ידעתי בשכל שהתגובה שלהם נובעת ממבוכה אבל הילד הקטן שבי שפוחד לשעמם כמעת וויתרתי על התרגיל ברגע שקלטתי את שני האלה בתוכי עצרתי כמו בחריקת בלמים

    עלה בי כאב עמוק על הילד הקטן שבי שלא זכה לשמוע כמה הוא מדהים ויפה וחכם ומוצלח ואהוב ורצוי באופן כזה שישכנע אותו לשארית חיו כאב על זה שהילד שבי לא מאמין לדברים טובים שנאמרים עליו גם היום ממרום גילו הביולוגי כאם על זה שכשאני כן מצליחה להאמין למשהו טוב שמישהו אומר עלי אז מיד יורדות לי דמעות של כאב ואושר מחובקים יחד.

    הברקס הזה השמיע קול אסרטיבי קשוח על גבול התקיף "תקשיבנה לי טוב עכשיו!" יצאה לי ממני להבה ווקאלית שריכזה את כל העיניים האוזניים והלבבות אלי "את עומדות לקבל את המתנה הכי גדולה שאוכל לתת לכם השנה! תראו איזה אבסורד אני מציעה לכן לעוף על עצמכם לכתוב על עצמכם על עמוד שלם מה טוב ויפה ומוצלח בכם ואתן מתווכחות איתי שאתן לא רוצות ושאת מוכנות לכתוב מקסימום שורה אחת ??!!! אתן קולטות מה קורה פה??"

    הן השתתקו וגם אני הרגשתי איך אני רועדת בתוכי זה היה משהו שנגע בי עמוק הן הרגישו את זה ענן של דמעות חמות עמד באוויר שיתפתי אותם במה שאני מרגישה סיפרתי להן על הילד הקטן שבתוכי שרודף אחרי אישורים חיצוניים כי אין בתוכו קול שמשמיע לו את מה שהוא כל כך משתוקק לשמוע הבהרתי להם שהקשיחות הבוטה הזאת שהן שומעות כרגע נובעת מכאב עמוק בתוכי כי אף אחד לא אימן אותי להשמיע בי לי את הטוב שבי סיפרתי להן שהיתי כדורגלן שהיה מעולה פיזית אבל היה בו קול פנימי שתמיד הרגיש שהוא לא טוב ולכן פרשתי בגיל צעיר כי לא היה בי קול פנימי מחזק מול הקולות החיצוניים המחלישים סיפרתי להם על כתבה שקראתי על זמר מפורסם מאוד שאיזה מנהל אמר לו כשהוא היה בתחילת דרכו שהוא לא שווה ולא יצא ממנו זמר והוא הלך הביתה ברגל וכל הדרך דמיין איך הוא מופיע על במה ואך ורק בזכות הקול הפנימי הזה הוא הצליח ויש כמוהו עוד אלפי זמרים מוכשרים שהקול הפנימי שלהם המחליש שבהם מתגבר על הקול החיצוני דיברתי בפאטוס שיצא לי מהנשמה מעולם לא דיברתי ככה לתלמידים שלי זה היה קול של פצע שעובר ריפוי עמוק

    הם שתקו אחד מהם התעקש שהוא לא מוכן לעשות את התרגיל הזה וקיפל את הדף קיפולים עד דק כאילו מהדק את הפה שלו שמא יעז להגיד על עצמו משהו טוב אמרתי לו שאני יכול לכתוב עליו עשרה עמודים מלאים על כמה הוא חכם ורגיש ומיוחד ומוצלח ועל הדרך המדהימה שהוא עשה במהלך השנה וחצי שאנחנו מכירים הוא הסתכל עלי במבט של 'אני מת להאמין לך אבל אני לא יכול להרשות לעצמי' הרגשתי שאני לא יכול לשכנע אותו לכתוב אז ויתרתי לו

    ילד אחד אמר שהוא יכתוב אבל זה מאוד קשה לו שאלתי למה הוא אמר שתמיד עולים בו קולות של אחרים שיגידו לו שהוא משתחצן שאלתי אותו למה הם אומרים לו שהוא משתחצן הוא אמר שהוא לא יודע הצעתי לו נקודת מבט על הסיבה אמרתי שאולי אלה שאומרים לו שהוא משתחצן מרגישים קושי כי כשהוא אומר משהו טוב על עצמו זה גורם להם להרגיש לא טוב עם עצמם כי אנשים משווים את עצמם כל הזמן לאחר ואז לו טוב אז להם לא וכדי לא להמשיך להישאר קטנים הם חייבים להקטין אותו כדי לחזור ולהרגיש טוב עם עצמם והם מקטינים אותו על ידי שאומרים לו שהוא משתחצן כלומר מענישים אותו בשם תואר שנתפס כמכאיב כדי שהוא יפסיק לגרום להם להרגיש לא טוב עם עצמם וכשאנחנו אומרים לעצמנו על עצמנו שאנחנו טובים אנחנו לא משתחצנים אנחנו פשוט אומרים את האמת ואין רע בלהגיד אמת להפיך אנחנו חייבים לעצמנו את האמת הזאת הוא התבונן ועלה בו חיוך קטן של הבנה

    הסתכלתי לפינת הכיתה ראיתי ילד שאני אוהב אותו ילד מבריק שנון עם עיניים עמוקות מלאות אור וראיתי שהוא מחזיק את החלק העליון של החולצה ומושך אותה למעלה כדי להסתיר בה את הפנים שלו אמרתי להם שאני לא מוותר ומבחינתי הם לא יוצאים להפסקה עד שהם לא עושים את זה בחיים לא כפיתי שום דבר על אף ילד והיום הרגשתי שאני חייב, אני חייב לעשות את השינוי הזה בתוכי כדי להיות אבא יותר טוב אני חייב לדרוש את זה כי אני יודע שזה מאוד נכון וזה לגמרי לטובתם וזה לגמרי להגיד לעצמי לילד שבתוכי שיגיד על עצמו רק דברים טובים

    נוצר שקט יחסי הם התחילו לכתוב אמרתי להם שגם אני לוקח דף והולך לכתוב על עצמי בגוף שלישי כאילו שהם כותבים עליי ועפתי על עצמי בשני עמודים מלאים בכל טוב

    הילד שישב בצד עם הפנים בתוך החולצה הסתובב עם הגו אלי ישב על הרצפה מסתתר מתחת לשולחן אחרי כמה דקות ביקשתי שהם יקריאו בקול רם את מה שכתבו על עצמם הראשון התחיל ויצא לו דברים נפלאים ומרגשים ביקשתי שהם ימחאו כפיים בסוף כל הקראה היו כפיים וצחוק מלא שמחה נקייה השני הקריא וגם לו מחאו כפיים וככה עד שהגענו לילד שישב על הרצפה עם הגב אלי קראתי לו אלי הוא חייך חיוך נבוך וצעד לאט קמתי מהכיסא והצעתי לו לעלות ולהקריא מעל הכיסא הוא חייך במבוכה עם פנים שהיה כתוב עליהם- "קשה לי מאוד אבל אני מאוד רוצה שתתעקש איתי לעשות את זה" הנפתי אותו שיעמוד על הכיסא הוא נעמד מול הכיתה עם הדף מול הפנים כאילו מסתיר את עצמו מכולם הוא התחיל לגמגם את "אני לא יכול" הוא אמר "המילים לא יוצאות לי" ראיתי שכבה דקה של דמעה מרוחה לו בעיניים התקרבתי אליו קרוב והתחלתי אני להקריא את המילים הראשונות והוא המשיך בקול כמעט חנוק להקריא "עדי הוא ילד שמשתדל לא להפריע שמשתדל להקשיב למורה...(כל השמות בדויים) נקרע לי הלב לקרוא שמה שיש לו טוב להגיד על עצמו זה שהוא משתדל לא להפריע למורה ושהוא משתדל להשתתף בשיעור... כל הטוב שלו הוא בעצם המענות מלהיות נטל והפרעה למבוגר שלידו הוא סיים את שלש השורות שהוא כתב...ורצה לרדת... עצרתי אותו ואמרתי שיש עוד מלא שורות הוא הסתכל עלי ואמר שאין והראה לי את המשך הדף הריק "הנה אני אקריא את ההמשך" הצעתי והתחלתי "להקריא" מהראש והלב מלא משפטים שאני חושב עליו שהוא חכם, מצחיק, רגיש ויש לו אור גדול בלב שזורח לו דרך האישונים ושכל משפט שלו מלמד איזה עומק ואיזה חשיבה נדירה יש לו וכל הדברים התנגנו ממני החוצה בקלילות של רוח חלילית הילדים קלטו שאני מקריא מהלב וסימנתי להם עם היד שיוסיפו עוד... והם המשיכו ואמרו שהוא חבר טוב וטוב במשחקים ותמיד נדיב ומאוד מצחיק ...הפכנו את הדף והם המשיכו כל אחד בתורו להגיד עליו עוד משהו אחרי שסימנו הוא ירד חזר למקום התיישב על הרצפה עם הפנים בתוך החולצה והתחיל לבכות בכי חרישי גם לי ירדו דמעות שקטות הכיתה שתקה כמה שניות ועברנו לילד הבא. גם אותו הנפתי שיעמוד על הכיסא וגם הוא כתב רק: "אייל הוא ילד..." והשאיר את כל שאר העמוד ריק ושוב סימנתי לילדים להשלים את החסר ואני הוספתי מלא החופן בסיום הוא ירד מהכיסא וחזר למקום שנים רבות ייצרב לי המבט שלו היה לו זוהר מיוחד הפנים שלו הזכירו לי את השניות הראשונות שלי על הקרקע אחרי שצנחתי ממטוס אושר שרק ניצחון פחד –מוות יכול להעניק

    שאר הילדים עלו זה אחר זה בשמחה על הכיסא והקריאו את מה שכתבו על עצמם ובסוף כל הקראה מחיאות כפיים סו-ערות מצד שאר הילדים . הצלצול מזמן צלצל ואף אחד לא קם לצאת הגענו לשני ילדים שישבו בסוף הם לא רצו להקיא הרגשתי שזה נכון לשחרר אותם מזה ביקשתי מהכיתה לצאת להפסקה ומהם להישאר שאלתי אם זה בסדר שהם יקריאו לי הם הסכימו הכתיבה שלהם על עצמם היתה נדירה בעומקה ומודעתה אחד מהם הקריא עם דמעות בעניים כשיצאתי החוצה ושיתפתי את המנהל והיועץ במה שהם כתבו הם הזכירו לי שזה מזכיר את השפה שלי, שאלו ביטויים שדומים למה שאני כתבתי עליהם בהערכות לפני שנה.

    בום קלטתי הם הפכו את המילים שאני כתבתי לפני שנה למילים!!!

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה