הנה כך נראית הכתבה
ביקור ראשון ב-MeeGo
מאת צבי קצבורג בתאריך 5 ביוני 2010
<!--end post header-->

ב-25 למאי הושקו הפירות הראשונים של פרויקט מערכת ההפעלה מבוסס הלינוקס בין אינטל לנוקיה, בלי יותר מדי רעש, אבל לאחר הכנה טובה, הושקה גרסה 1.0 של
MeeGo, שילוב בין ה-Mbolin, גרסת הלינוקס שאינטל עומדת מאחוריה, יחד עם ה-Maemo, פרויקט הממשק של נוקיה. כמו שכבר כתבתי בפוסט קודם, שיתוף הפעולה נותן כבר פירות ראשונים, ולפי אילן גרינבוים, מנכ"ל יורוקום נציגת נוקיה בישראל, אנחנו נראה מכשירים עם מערכת ההפעלה החדשה הזו עוד לפני סוף השנה, ואפילו בעברית מלאה. מערכת הפעלה הזו, ושוב אני מביא ציטוט שלו, מיועדת למכשירים בקצה הגבוה של קו המוצרים של נוקיה (ואני אומר מכשירים כי נוקיה בהחלט לא הולכת להישאר, לכוונותיה, יצרנית טלפונים סלולאריים בלבד). סימביאן S60 ו-S40 יעודכנו, אבל לא ייעלמו מהסביבה.
אז החלטתי בינתיים להשתעשע עם מה שיש. ניתן כעת להוריד עכשיו את MeeGo בגרסה לנטבוקים (עם או בלי כרום) וניתן לבצע עמה התקנה מלאה או להריצה כלינוקס חי (מ-USB או מצריבה לתקליטור, כך שבעצם ניתן להריץ אותה כמעט בכל מקום. באתר יש
הוראות מצוינות כיצד לבצע העתקה לדיסק און קי כדי להריץ ממנו את מערכת ההפעלה). אחרי הרצה חיה קטנה, שהתבררה כאיטית בגלל שעשיתי את זה מזיכרון פלאש, התלבשתי על הכונן הקשיח של ה-N210 מבית סמסונג, מחשב נייד זעיר שבדקתי לא מזמן, וביצעתי התקנה מלאה כדי לבדוק כיצד מערכת ההפעלה החדשה עובדת בסביבה "אמיתית" יותר.
כבר עכשיו אפשר לומר שזאת הייתה אחת מהתקנות הלינוקס הקלות ביותר שעברתי בחיי. אמנם בחרתי להשתמש בכל הכונן הקשיח לטובת ה-MeeGo, מה שחסך לי מעט הסתבכות בחישובים וביצירת מחיצות בכונן, אבל עדיין זו הייתה התקנה חלקה מאוד (באנגלית, כמובן. עברית עדיין אין ברשימה. גרינבוים הרי אמר שזה ייקח עוד מעט זמן).

ובכן ההתקנה עברה מהר, ולאחר הסיום התברר שנדרשות כ-12 שניות מהדלקת המחשב עד להופעת שולחן העבודה, וזה שולחן עבודה אחר: כגצבעוני, צעיר, נגיש. אפילו הייתי אומר כיפי.
האלמנטים הבולטים בדף הראשי של MeeGo הוא פס הכלים בראש השולחן (אם הוא נעלם לוחצים על כפתור "התחל" במקלדת, כן, זה עם הציור של החלונות. אירוני? נו, מה לעשות? טוב, נגלה את הסוד אפשר גם להזיז את סמן העכבר עד הקצה העליון של המסך. הפס יופיע).
הדף הראשון שרואים כשמפעילים את המחשב נקרא MyZone והוא מציג את הפעילויות האחרונות שקשורות למשתמש: מצד אחד אלו יכולים להיות תמונות וסרטונים בהם הוא צפה לאחרונה, ומצד שני יש את האזור בו מוצגות המטלות שיש לבצע, וכן פגישות מהיומן. גם הודעות דואר. את הבחירה של הדברים שיופיעו עושים בתפריט ההגדרות.
את העמוד הזה סוגרת תיבה שמכילה מספר כלים, במקרה שלפנינו אתם רואים קיצורי דרך להפעלה של נגן המדיה, דפדפן הכרום, תוכנת הדואר (Evolution) וגם קיצור שאני הוספתי לצורך הכנת הפוסט לתוכנית לכידת המסך.

זהו פס הכלים הראשי שאליו כאמור אפשר להגיע מכל מסך על ידי לחיצה על כפתור "התחל" במקלדת. שלא כמו במכשיר מסוים ושטוח שמגיע מחברה מאוד מסוימת, תחת MeeGo אפשר לבצע ריבוי מטלות, והמעבר ביניהן קל יותר באמצעות הממשק הזה (או באמצעות לחיצה סטנדרטית על Alt+Tab שמציגה את חלונות היישומים הפתוחים במרכז המסך, יחד עם שמם, ולא רק צלמיות. יש גם אלמנטים גרפיים נחמדים של תנועת מעבר). אם רוצים אפשר גם להשתמש בכפתור ה-Zone בממשק. כל יישום מופיע באזור משלו וכך אפשר לבדוק היטב לפני שעוברים, אם מעדיפים את השיטה הזו.
העבודה תחת הממשק הזה די ברורה, ודי מהר מצאתי את עצמי עובר בין היישומים השונים, פותח, ואפילו מתקין, וזאת למרות שב-MeeGo מנהל התוכניות לא ממש מתקרב לרמה של התוכנית המקבילה ב
אובונטו.

מסך היישומים של ה-MeeGo מחולק באופן יפה מאוד לקטגוריות שונות שמקלות מאוד על מציאת היישומים המותקנים.
מעבר לכך, דרך המסך אפשר בקלות להצמיד יישומים לתפריט היישומים המועדפים שמופיע במסך הראשי, או כמו שהוא מכונה כאן, MyZone. כשמציבים את סמן העכבר מעל יישום כלשהו מופיעה על ידו סיכה. לחיצה על הסיכה מצמידה אותו לתפריט המועדפים. לחיצה על אותה סיכה בתפריט המועדפים, שנמצא בצד השמאלי של המסך, מסירה אותו משם. זה עובד כמעט חלק (לפעמים החלון נסגר באופן פתאומי כשמסירים יישום מתפריט המועדפים).

גם מסך הניהול הרשתות מוצלח מאוד לטעמי. בצד שמאל נמצאים מתגי ההפעלה של אפשרויות יצירת התקשורת השונות. אפשר בהזחת כפתור לקבוע האם להשתמש ב-WiFi או בבלוטות' או ברשת מקומית. למעשה, אפשר בהזחת כפתור אחד לבטל את כל אפשרויות התקשורת למחשב (לעבוד במצב Offline) וזה מוצלח לדעתי.
בצד ימין מוצגות הרשתות האלחוטיות שמזהה המחשב. מעבר להצגת שם הרשת במסך הזה אפשר לראות גם באיזו הצפנה החליט בעל הרשת להשתמש, מהי עוצמת החיבור, ואפשר אפילו לקבוע הגדרות שונות באופן ידני אם לוחצים על Advanced.

לחיצה על השעה פותחת תצוגה שבא אפשר לראות באופן נרחב יותר את המטלות ואת הפגישות שנקבעו (אפשר לקחת את המידע הזה גם מ-Google Calendar). לחיצה על הכפתור המתאים למטה מעבירה ליישום המלא. קשה לבוא גם בתלונות למסך ניהול הקבצים. ברור, נהיר ואפילו נאה לעין.
ומנה עם החברתיות ברשת? אחת ההצהרות של אינטל ושל נוקיה היא ש-MeeGo תכיל בקרבה את מה שצריך כדי להיות מקושר אל העולם החברתי שלכם. זה בא לידי ביטוי בינתיים בצורה מוגבלת: תוכנת המסרים המיידיים Empathy ואפשרות לשלב בתוך הממשק את תזרים ההודעות מ-Twitter ומ-Last.fm. זה מה שיש בינתיים.
זהו. כלומר לא זהו. זהו לסקירה ראשונית. לדעתי MeeGo מפתיעה לטובה כבר בגרסת ה-1.0 שלה. יש עוד דברים שצריך אולי להוסיף, ויש דברים שצריך לתקן, אבל מדובר במערכת הפעלה שלמרות שהיא "ירוקה" בשטח היא נראית בוגרת למדי. צורת ההגשה שלה צבעונית ומוצלחת, ואם יתרגמו אותה לעברית ויוסיפו לה OpenOffice, יהיה כאן שיתוף די מנצח שיוכל לקסום להרבה מאוד אנשים נושאי נטבוקים בארץ. בעצם, גם בחו"ל.
ולסיום עוד כמה תמונות מהעבודה עם מערכת ההפעלה החדשה הזו:

בתמונה הימנית רואים את מסך ההגדרות הראשי של MeeGo. דרכו, לדוגמה, אפשר לקבוע את הגדרות התצוגה של המסך MyZone. כך בחרתי את תמונת הרקע המרהיבה הזו. בתמונה השמאלית רואים את נגן המדיה בפעולה כשהוא מציג את הסרטון הנפלא Big Buck Bunny (בתצורת ovg במקרה הזה).