קהילת המעמדים

פורום קהילת המעמדים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהל הפורום: גיוון
להצטרפות לקהילת המעמדים, הקש כאן | להצטרפות לקהילת המעמדים בתוכנת תג, הקש כאן

עימוד >> תוכן מקצועי

קהילת מעמדים בתוכנת תג

פורום קהילת מעמדי ספרי קודש מהחברה הדתית והחרדית. הכתיבה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלי הפורום: תג, ש. ברגר
להצטרפות לקהילת המעמדים, הקש כאן | להצטרפות לקהילת המעמדים בתוכנת תג, הקש כאן
פרטי
  • 2K
  • העתקתי מפורום 'עיצוב גרפי' פורסם בשנה שעברה על ידי 'מלכי ישראל'


    נוסח ספרד
    ונוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ואחר שיאכל יאמר זה:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה:

    נוהגין לאכול גם ראש איל או כבש זכר לאילו של יצחק או ראש של דג ויאמר זה:
    באכילת ראש כבש או דג אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב:

    באכילת התמרים אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּתַּמּוּ שֹוֹנְאֵינוּ וְאוֹיְבֵינוּ:

    באכילת הרימון אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְבֶּה זְכֻיּוֹתֵינוּ כְּרִמּוֹן:

    באכילת הרוביא אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵנוּ:

    באכילת הכרתי אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּכָּרְתוּ שֹוֹנְאֵינוּ:

    באכילת הקרא אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתִּקְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵנוּ:

    באכילת הסילקא אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ וּמַשְׂטִינֵנוּ:

    באכילת הדגים אומר:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּפְרֶה וְנִרְבֶּה כַּדָּגִים:

    וכן נוהגין לאכול מיני מתיקה. יש נוהגין שלא לאכול בראש השנה שום דבר חמוץ ואפילו לימענע (ציטרין).
    ונוהגין ללמוד ד' פרקים ממסכת ראש השנה קודם ברכת
    המזון:
    איתא בסדור הריעב"ץ שנכון ללמוד על שולחנו המאמר הזה מספר הזוהר:
    וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. כְּמָא דְּאִתְמַר יוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹמָא דְּדִינָא דְּכָל עָלְמָא, דִּינָא תַּקִּיפָא וְדִינָא רַפְיָא. וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה וְהִקְרַבְתֶּם מִבָּעֵי לֵהּ, כִּשְׁאָר כָּל יוֹמִין, מַאי וַעֲשִׂיתֶם אֶלָּא בְּיוֹמָא דָּא וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כְּתִיב, כַּמָּה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִין עָבְדִי יִשְׂרָאֵל בְּהַנֵּי יוֹמֵי בְּעוֹד דִּמְקַטְרְגָא אָזֵל לְפַשְׁפְּשָׁא בְּחוֹבִין דְּעָלְמָא, וְעַל דָּא לָא כְתִיב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם. עוֹלָה, וְלֹא אִשֶּׁה עוֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר יוֹמִין לָא כְתִיב אִשֶּׁה, בְּגִין דְּלֵית לֵהּ חֻלְקָא בְּכָל הַנֵּי יוֹמֵי, כָּל שֶׁכֵּן בְּהַאי יוֹמָא דַּאֲנַן עָבְדִין מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִין בְּלָא דַּעֲתָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא יִצְחָק מְשַׁדֵּר לֵהּ לָצוּד צֵידָה דְּחוֹבִין דִּבְנֵי עָלְמָא וּלְאַיְתָאָה לְגַבֵּהּ, וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אָזֵל יִשְׂרָאֵל נָטְלִי עֵיטָא בְּרִבְקָה וְעָבְדִין כָּל אִנּוּן פֻּלְחָנִין וְכָל אִנּוּן צְלוֹתִין, מְזַמְּנִין שׁוֹפָר וְתָקְעִין בֵּהּ בְּגִין לְאַתְעָרָא רַחֲמֵי, וְהָא אוּקִימְנָא וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ, דְּאָתֵי מֵרָחִיק, מִגּוֹ אֲתָר דְּחַמְרָא עַתִּיקָא וְשָׁתֵי וְאַטְעִים לֵהּ וְחָדֵי, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ לֵהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן וְאַעֲבֵר עַל חוֹבוֹי. מַה כְּתִיב אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ, טְעִין מִכַּמָּה טֻעֲנֵי, כְּמָה דְּאִתְמַר וְהָא אוּקִימְנָא מִלָּה, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יוֹמָא דִיְבָבָא, וְקֻרְבָּנָא אִיהוּ עוֹלָה אַיִל אֶחָד כְּמָה דְּאִתְמַר בְּגִין אֵילוֹ דְּיִצְחָק, וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת שֹׁחַד לְסַמָּאֵל לְכַפָּרָא אַנְפּוֹי בְּגִין הַהוּא בְּכִיָּה דְּאִיהוּ בָּכֵי בְּהַאי יוֹמָא כֵּיוָן דְּלָא אִתְעֲבִד רְעוּתֵהּ וְהָא לְמַגָּנָא צָד צֵידָה כְּמָה דְּאִתְמַר. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

    --------------------------------
    נוסח ספרדי

    בשתי הלילות של ראש השנה עושים סדר זה לסימן טוב:

    תמרים:
    יקח תמר ויברך "בורא פרי העץ" ויאכל, ואחר כך יקח עוד תמר ויאמר בקשה זו, ויכוין על האויבים התחתונים:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ:

    סלקא:
    יקח סלקא ויאמר בקשה זו, ויכוין על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים למעלה:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ:

    כרתי:
    יקח כרתי ויאמר בקשה זו, ויכוין על הכוחות הרעות שנבראו מהעוונות ומניצוצי קרי:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ:

    קרא:
    יקח קרא ויאמר בקשה זו, וכשאומר:
    "שתקרע רוע גזר דיננו" יכוין בשם קר"ע:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּקְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זָכִיּוֹתֵינוּ:

    לוביא:
    יברך "בורא פרי האדמה" על אבטיח או בננה וכדומה, ואחר כך יקח לוביא ויאמר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיּוֹתֵינוּ וּתְלַבְּבֵנוּ:

    רימון מתוק:
    יקח רימון ויאמר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן:

    ראש כבש:
    יקח ראש כבש, ואם אין לו יקח ראש עוף, אבל אם אין לו ראש כבש לא יאמר:
    "ותזכור לנו עקידתו ואילו" וכו', אלא רק "שנהיה לראש ולא לזנב":
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב. וְתִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ וְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

    תפוח בדבש:
    יקח תפוח ויטבל אותו בדבש, ויש נוהגים בתפוח מבושל בסוכר, ויאמר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה (כַּדְּבָשׁ):

    יש נוהגים לעשות סדר זה:
    תפוח מבושל בסוכר יקח תפוח מבושל בסוכר ויברך "בורא פרי העץ", ויאכל, ואחר כך יאמר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:" (דברים יא, יב):

    כרתי יברך "בורא פרי האדמה" על אבטיח או בננה וכדומה, ויקח כרתי ויאמר בקשה זו, ויכוין על הכוחות הרעות שנבראו מהעוונות ומניצוצי קרי:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ.
    "תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ, וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ:" (מיכה ה,ח):
    סלקא יקח סלקא ויאמר בקשה זו, ויכוין על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים למעלה:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ. "סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְהֹוָה יאהדונהי קוֹל בִּכְיִי" (תהלים ו, ט): "סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ, צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהֹוָה אהדונהי" (ישעיה נב, יא):

    תמרים יקח תמר ויאמר בקשה זו, ויכוין על האויבים התחתונים:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ.
    "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה יאהדונהי הַלְלוּיָהּ" (תהלים קד, לה):
    "וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי, וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ" (שם קמג, יב):
    קרא יקח קרא ויאמר בקשה זו, וכשאומר:

    "שתקרע רוע גזר דיננו" יכוין בשם קר"ע:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּקְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ

    זָכִיּוֹתֵינוּ:
    דגים אחר כך יקח דגים ויאמר:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיּוֹתֵינוּ:
    ראש כבש יקח ראש כבש, ואם אין לו יקח ראש עוף, אבל אם אין לו ראש כבש לא יאמר:
    "ותזכור לנו עקידתו ואילו" וכו', אלא רק "שנהיה לראש ולא לזנב":
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב. וְתִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ וְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
    שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה
    תִּנָצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי
    גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, שֶׁנֶאֱמַר הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, וְאֵין רָעָה אֶלָא גֵּיהִנָם, שֶׁנֶאֱמַר וְגַם רָשָׁע
    לְיוֹם רָעָה. וְכַאֲשֶׁר תִּנָצֵל מִן הַכַּעַס תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶאֱמַר
    עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' :
    וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשֶׁאַתָּה
    רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶךָ, וְאַף כִּי בְמוֹתָךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶאֱמַר
    הִנֵּה הַשָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְנֶאֱמַר הֲלֹא אֶת הַשָׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא
    נְאֻם ה' וְכַאֲשֶׁר תַּחְשׁוֹב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשְׁמוֹר מִן הַחֵטְא, וּבְמִדּוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ,
    וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם וּלְהִתְפָּחֵד מִמֶּנּוּ (מהשי"ת) וּמִן הַחֵטְא, אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ
    הַשְׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא:
    וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת, מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ
    מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וגו'. וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה לֵב הָאָדָם, אִם בְּעוֹשֶׁר, ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, וְאִם
    בְּכָבוֹד, הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶאֱמַר וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ. וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה,
    מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַּח. נִמְצָא הַכֹּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ
    מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים, לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ וִינַשְׂאֲךָ הַמָּקוֹם:
    עַל כֵּן אֲפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד. כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף, וְעֵינֶיךָ
    יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ, וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ,
    וְאִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא, עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, חֲשׁוֹב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב
    מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד:
    בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִילּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
    וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ. כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל
    אָדָם, וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ:
    וֶהֱוֵי זָּהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָמִיד אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְמָהּ, וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תְּחַפֵּשׂ בַּאֲשֶׁר לָמַדְּתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ
    דָּבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ, וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה:
    וְהָסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְטַהֵר רַעְיוֹנֶיךָ, וַחֲשׁוֹב
    הַדִּבּוּר קוֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָבָר וְדָבָר וְלֹא תֶחֱטָא, וּבָזֶה יִהְיוּ
    דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים, וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם
    בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶאֱמַר תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ:
    תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בַּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחוֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן
    תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ וְתִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה יַעֲנוּךָ מִן הַשָׁמַיִם כַּאֲשֶׁר
    יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאוֹל עַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה:
    (3) סדור תפלה - נוסח ספרד - סדר ברית מילה
    סדר *ברית* *מילה*:
    תפילה לאבי הבן קודם המילה. (מספר עבודת הקודש):
    לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, הנה אנכי בא לקיים מצות עשה וביום השמיני ימול בשר ערלתו,
    לתקן את שרשה במקום עליון, והריני מוסר בני למוהל ואני ממנה אותו שליח גמור, שימול את בני כדת מה לעשות, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתעלה עלי
    כאלו קימתי מצוה זו עם כל הכונות הראויות לכוון במצות מילה ופריעה ומציצה ויתגלו החסדים במשפט האורים ותהא מצה זו חשובה לפניך כריח ניחוח, ותשפיע נשמה
    קדושה לילד, ואליהו הנביא זכור לטוב ישמור הילד לשמור בריתו ושלא יחטא כלל, ותזכני לי ולאמו, לגדלו לתורה ולמצות ויהיה חכם וחסיד ובעל מדות טובות, ובריא
    מזליה ונשמח בו ובתורתו ונגיעהו לחופה ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי לקיים מצותיך וביראה ואהבה ושמחה רבה באתי היום לעשות רצונך ואתה
    ברוב רחמיך תברכנו מברכותיך ותשמחנו בעבודתיך ותצילנו מכל חטא ותזכנו לקיים כל המצות שבתורה חנני ה' כי אליך אקרא כל היום עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד
    שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
    אין מלין עד שתנץ החמה יום שמיני ללידתו, וכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצות ומלין בבוקר, ומדליקין הרבה נרות בבית הכנסת בשעת המילה, ואין
    חולצין התפילין עד אחרי המילה:
    כשמביאים את התינוק לבית הכנסת למול אומרים הקהל:
    בָּרוּךְ הַבָּא:
    והאב אומר - אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ:
    והעומדים שם אומרים - נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ. קְדשׁ הֵיכָלֶךָ:
    האב מקבל את התינוק ועומד כלפי ארון קודש ואומר לפי מנהג ארץ ישראל:
    שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
    יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
    יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
    אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא:
    אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא:
    אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא:
    אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָּא:
    והקהל חוזרים על הדברים ואומרים כולם:
    המוהל אומר אלו הפסוקים:
    (ויש נוהגין עפ"י האריז"ל שלא לומר פסוקים אלו ומתחילים זה הכסא וכו'):
    (וַיְדֲבֵּר יְהׂוָה אֶל מׂשֶׁה לֵּאמׂר:
    פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרׂן הַכּׂהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת
    בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:
    לָכֵן אֱמׂר הִנְנִי נׂתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם):
    יניח את התינוק על הכסא של אליהו, ויאמר המוהל וגם אבי הבן יאמר עמו:
    זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב:
    המוהל אומר:
    לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה:
    שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה. וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי:
    אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית. הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהֹוָה. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל
    אִמְרָתֶךָ. כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ:
    והקהל עונים - נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ. קְדשׁ הֵיכָלֶךָ:
    בשעה שהמוהל מוכן למול, יאמר האב:
    הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁצִּוַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָמוּל אֶת בְּנִי:
    והמוהל קודם שמל יאמר:
    אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִתְהַלֵּךְ לְפָנֵי וֶהְיֵה תָמִים. הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
    שֶׁצִּוַנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לָמוּל. (ואם האב בעצמו מל, יאמר:
    לָמוּל אֶת בְּנִי:):
    ויכוין שיקבל התינוק מאליהו ז"ל:אבי הבן עומד אצל המוהל ומודיע שהוא שלוחו (וכאותה ששנינו היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו), יקח את הילד ויניחהו על ברכי הסנדק, והמוהל
    מכריז - בְּרִית קׂדֶשׁ:
    המוהל אומר בקול רם:
    בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:
    ואבי הבן אומר:
    בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:
    נוהגים בארץ ישראל שהאב מברך "שהחיינו" בשעת המילה אף שהבן אינו בכור:
    בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
    והקהל עונים:
    כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
    ובעשותו החיתוך ימהר מאד הפריעה והמציצה, וישים הערלה בחול או בעפר ואחר כך ברכין על הכוס:
    בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
    בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן. וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם. וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית
    קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת. אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ. צַוֵּה (נ"א צִוָה) לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת. לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר
    שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה כּוֹרֵת הַבְּרִית:
    אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני) יִשְׂמַח הָאַב
    בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו. וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ. כַּכָּתוּב. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:
    וְנֶאֱמַר. וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וְאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי. וְנֶאֱמַר.
    זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:
    אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:
    וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחוֹק. לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:
    וְנֶאֱמַר. וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים. כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:
    הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב. כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ:
    הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב. כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ:
    (פלוני בן פלוני יזכיר שם הילד) זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
    ישתה המברך כוס של ברכה, גם יתן להתינוק הנימול מעט מכוס של ברכה, כמו שעשה כשאמר בדמיך חיי, ואח"כ יעמוד המוהל ויתפלל תפילה זו, גם האב יתפלל תפלה זו
    תיכף אחר המילה:
    רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב וּמְרֻצֶּה וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיהוּ לִפְנֵי כִסֵּא
    כְבוֹדֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שְׁלַח עַל יְדֵי מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה (לפב"פ) (האב אומר לִבְנִי)
    הַנִּמוֹל עַתָּה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּתוּחַ כְּפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר
    וְלַעֲשׂוֹת, וְתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, חַיִּים שֶׁל יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁל עׂשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ
    לְטוֹבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן:
    עלינו לשבח וכו':
    אם האב בעצמו מברך יאמר - יְהִי רָצוֹן שֶׁאֱשְׂמַח בְּיוֹצֵא חֲלָצַי:
    ליתום מהאב יאמר המוהל - יִשְׂמַח הָאַב בְּגַן עֵדֶן בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו:
    ליתום מהאם יאמר - יִשְׂמַח הָאַב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו. וְתָגֵל אִמּוֹ בְּגַן עֵדֶן בִּפְרִי בִטְנָהּ. וכו':
    מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד הָרַךְ הַנִּמּוֹל (פב"פ)
    בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית וְכָל הַקָּהָל מְבָרְכִים אוֹתוֹ. וּבִּשְׂכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן
    הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לִרְמַ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"הּ גִּידָיו בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַס
    לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְעֲבוֹדָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְנֹאמַר אָמֵן:
    גאולה לברית מילה:
    יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְּכוּ מְצוּלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
    הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית. רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית. וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית. יָפוּ בַּנְּעָלִים. שירה:
    וְכָל רוֹאֵי יְשׁוּרוּן. בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן. אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן. וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים. שירה:
    דְּגָלַי כֵּן תָּרִים. עַל הַנִּשְׁאָרִים. וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים. כִּמְלַקֵּט שִׁבָּלִים. שירה:
    הַבָּאִים עִמְּךָ. בִּבְרִית חוֹתָמְךָ. וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ. הֵמָּה נִמּוֹלִים. שירה:
    הַרְאֵה אוֹתוֹתָם. לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם. וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם. יַעֲשׂוּ גְדִילִים. שירה:
    לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת. הַכֶּר נָא דְבַר אֱמֶת. לְמִי הַחוֹתֶמֶת. וּלְמִי הַפְּתִילִים. שירה:
    וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ. וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ. וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ. וְנָסוּ הַצְּלָלִים. שירה:
    יְדִידִים רוֹמְמוּךָ. בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ. מִי כָמוֹכָה. יְהֹוָה בָּאֵלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:
    בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם:
    יש לי יהי רצון שלפני אמירת תהילים
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְהַבּוֹחֵר בְּשִׁירוֹת
    וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאֶקְרָא כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם,
    בְּעַצְמוֹ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וְיַעֲמָד-לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּזְכוּת תֵּבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיּוֹתֵיהֶם וּנְקֻדּוֹתֵיהֶם
    וְטַעֲמֵיהֶם וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי-תֵּבוֹת וּמִסּוֹפֵי-תֵּבוֹת לְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ וּלְזַמֵּר
    עָרִיצִים וּלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה
    וְאַחְוָה וְרֵעוּת, וּמִשָּׁם יִמָּשֶׁךְ לָנוּ שֶׁפַע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלֹחַ חַטֹּאתֵינוּ וּלְכַפֵּר
    פְּשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָּלַחְתָּ לְדָוִד שֶׁאָמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת.
    וְאַל תִּקָּחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה קֹדֶם זְמַנֵּנוּ עַד מְלֹאת שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה בְּאוֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר
    שִׁחַתְנוּ. וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָגֵן עָלֵינוּ וּבַעֲדֵנוּ שֶׁתַּאֲרִיךְ אַפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה
    שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ כְּדִכְתִיב: וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם
    שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יְדֵי
    אֲמִירַת תְּהִלִּים תִּתְעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן וְלָשִׁיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ, הוֹד וְהָדָר
    בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה:
    ערבית ליום כפור
    יַעֲלֶה תַּחֲנוּנֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא שַׁוְעָתֵֽנוּ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵֽנוּ עַד עָֽרֶב.
    יַעֲלֶה קוֹלֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא צִדְקָתֵֽנוּ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה פִּדְיוֹנֵֽנוּ עַד עָרֶב.
    יַעֲלֶה עִנּוּיֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא סְלִיחָתֵֽנוּ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵֽנוּ עַד עָֽרֶב.
    יַעֲלֶה מְנוּסֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה כִּפּוּרֵֽנוּ עַד עָֽרֶב.
    יַעֲלֶה יִשְׁעֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא טָהֳרֵֽנוּ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵֽוּ עַד עָֽרֶב.
    יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא וִעוּדֵֽנוּ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵֽנוּ עַד עָרֶב.
    יַעֲלֶה דָּפְקֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא גִּילֵֽנוּ מִבֹּֽקֵֶר,
    וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵֽנוּ עַד עָרֶב.
    יַעֲלֶה אֶנְקָתֵֽנוּ מֵעֶֽרֶב,
    וְיָבֹא אֵלֶֽיךָ מִבֹּֽקֶר,
    וְיֵרָאֶה אֵלֵֽינוּ עַד עָֽרֶב.
    שֹׁמֵֽעַ תְּפִלָּה, עָדֶֽיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹֽאוּ. יָבוֹא כָּל בָּשָׂר
    לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶֽיךָ יְיָ. יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ
    לִשְׁמֶֽךָ. בֹּֽאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָֽעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עוֹשֵֽׂנוּ. בֹּֽאוּ
    שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הֽוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. הִנֵּה
    בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ
    יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ. נָבֽוֹאָה לְמִשְׁכָּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם
    רַגְלָיו. רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגָלָיו, קָדוֹשׁ הוּא.
    רוֹמָמוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹֽדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל
    הָאָֽרֶץ. וַאֲנַחְנוּ, בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶֽךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל
    קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ. נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶֽךָ,
    עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ, כִּי הִגְדַּֽלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶֽךָ.
    יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמֽוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ.
    כִּי מִי בַשַּֽׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים. כִּי גָדוֹל אַתָּה
    וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ. כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַֽיִם
    חַסְדֶּֽךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּֽךָ. גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין
    חֵֽקֶר. כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים. כִּי
    אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַֽיִם
    וּבָאָֽרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶֽׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽיךָ. מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶֽלֶךְ
    הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָֽתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם
    מֵאֵין כָּמֽוֹךָ. מֵאֵין כָּמֽוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה. לְךָ
    זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ. לְךָ יוֹם, אַף לְךָ לָֽיְלָה,
    אַתָּה הֲכִינֽוֹתָ מָאוֹר וָשָֽׁמֶשׁ. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָֽרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת
    הָרִים לוֹ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִֽיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ.
    לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל
    בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. לְךָ
    שָׁמַֽיִם, אַף לְךָ אָֽרֶץ, תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם. אַתָּה הִצַּֽבְתָּ
    כָּל גְּבוּלוֹת אָֽרֶץ, קַֽיִץ וָחֹֽרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם. אַתָּה רִצַּֽצְתָּ רָאשֵׁי
    לִוְיָתָן, תִּתְּנֶֽנּוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים. אַתָּה בָקַֽעְתָּ מַעְיָן וָנָֽחַל,
    אַתָּה הוֹבַֽשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן. אַתָּה פוֹרַֽרְתָּ בְעָזְּךָ יָָם, שִׁבַּֽרְִתָּ
    רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּֽיִם. אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו
    אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ הַר קָדְשׁוֹ.
    יְיָ צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים
    לְבַדֶּֽךָ. אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.
    וְיוֹדוּ שָׁמַֽיִם פִּלְאֲךָ יְיָ אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים. לְכוּ נְרַנְנָה
    לַייָ, נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִירוֹת נָרִֽיעַ
    לוֹ. צֶֽדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶֽךָ, חֶֽסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ. אֲשֶׁר
    יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָֽגֶשׁ. אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם
    וְהוּא עָשָֽׂהוּ, וְיַבֶּֽשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל חָי, וְרֽוּחַ
    כָּל בְּשַׂר אִישׁ.
    הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חֽוּסָה עַל עֲמָלָךְ. הַנְּשָׁמָה לָךְ
    וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. אָתָֽנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה
    לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ.
    לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא.
    דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּֽךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא
    תְהִלָּתֶֽךָ.
    לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָֽנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַּלִּים וְרֵקִים.
    תַּעֲלֶה אֲרוּכָה לְעָלֶה נִדָּף, תִּנָּחֵם עַל עָפָר וָאֵֽפֶר. תַּשְׁלִיךְ
    חֲטָאֵֽינוּ וְתַָחֹן בְּמַעֲשֶֽׂיךָ, תֵּֽרֶא כִּי אֵין אִישׁ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה.
    אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל
    עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים,
    וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא
    כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל, הוֹרֵֽיתָ לָֽנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכָר לָֽנוּ
    הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ
    שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.
    וַיַּעֲבוֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
    יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם, וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר
    חֶֽסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה.
    וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ.
    סְלַח לָֽנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי
    אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קוֹרְאֶֽיךָ.
    הַאֲזִֽינָה יְיָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְהַקְשִֽׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵֽינוּ. הַקְשִֽׁיבָה
    לְקוֹל שַׁוְעֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ וֵאלֹהֵֽינוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ נִתְפַּלָּל. תְּהִי נָא אָזְנְךָ
    קַשֶּׁבֶת, וְעֵינֶֽיךָ פְּתוּחוֹת, אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶֽיךָ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
    וְשָׁמַעְתָּ מִן הַשָּׁמַֽיִם, מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת
    תְּחִנּוֹתֵיהֶם, וְעָשִֽׂיתָ מִשְׁפָּטָם וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ.
    כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ. לַיָי הַיְשׁוּעָה; עַל
    עַמְךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגַב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,
    סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. יְיָ הוֹשִֽׁעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ
    בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ.
    סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם
    הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָה. וְשָׁם נֶאֱמַר:
    וַיֹאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ.
    הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר
    אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ; כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים
    תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. אֲדֹנָי שְׁמַָֽעָה, אֲדֹנָי
    סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי
    שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ.
    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
    סְלַח נָא אֲשָׁמוֹת וּפִשְׁעֵי לְאֻמֶּֽךָ,
    לַעֲוֹן בָּנֶֽיךָ בַּל יֶחֱרֶה זַעְמֶֽךָ.
    סְלַח נָא גִּעוּלָם וְיִחְיוּ מִמְּקוֹר עִמֶּֽךָ,
    לַעֲוֹן דְּגָלֶֽיךָ שָׂא וְתִנָּחֵם כְּנָאֳמֶֽךָ.
    סְלַח נָא הַכֹּל מוֹדִים וְעוֹזְבִים כְּרִשּׁוּמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן וָפֶֽשַׁע מְחַל לְמַעַן שְׁמֶֽךָ.
    סְלַח נָא זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת לִבְרוּאֵי לִשְׁמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן חֲטָאֵֽימוֹ חַטֵּא בִּנְדִיבַת גִּשְׁמֶֽךָ.
    סְלַח נָא טֶֽפֶשׁ טִפְלוּת רִשְׁעֵי עַמֶּֽךָ,
    לַעֲוֹן יְדִידֶֽיךָ יְבֻקַּשׁ וְאֵינֶֽנּוּ כְּנָאֳמֶֽךָ.
    סְלַח נָא כַּֽחַשׁ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְעֻמֶּֽךָ,
    לַעֲוֹן לְקוּחֶֽיךָ כַּפֵּר בְּטוּב טַעְמֶֽךָ.
    סְלַח נָא מְרִי מְיַחֲלֶֽיךָ וּמְיַחֲדֶֽיךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן נִדָּחִים מְחֵה, וּבְנֵה אוּלָמֶֽךָ.
    סְלַח נָא סִלּוּפָם וְגוֹנְנֵם בְּסֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן עֲבָדֶֽיךָ עַלֵּם, וּכְבוֹשׁ בְּעִלּוּמֶֽךָ.
    סְלַח נָא פֶּן יֵעָנְשׁוּ מִמְּרוֹמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן צֹאנְךָ שַׁכַּח, וְהִיא תְהִלָּתְךָ וְרוֹמְמֶֽךָ.
    סְלַח נָא קְלוֹנָם וַחֲמוֹל עָלֵֽימוֹ מִמְּרוֹמֶֽךָ,
    לַעֲוֹן רְחוּמֶֽיךָ תִּשָּׂא מִלְּצוּדָם בְּחֶרְמֶֽךָ.
    סְלַח נָא שֶֽׁמֶץ תַּעְתּֽוּעַ תִּעוּב רְחוּמֶֽיךָ,
    לַעֲוֹן תְּמִימֶֽיךָ הַעֲבֵר כְּגֹֽדֶל רַחֲמֶֽיךָ.
    אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל
    עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים,
    וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא
    כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל, הוֹרֵֽיתָ לָֽנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכָר לָֽנוּ
    הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ
    שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.
    וַיַּעֲבוֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
    יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם, וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר
    חֶֽסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה.
    וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ.
    סְלַח לָֽנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי
    אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קוֹרְאֶֽיךָ.
    אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּֽנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי. מַה
    נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. אֱלֹהֵֽינוּ,
    בּֽוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֽׂינוּ וְנִכְלַֽמְנוּ בַּעֲוֹנֵֽינוּ. אֱלֹהֵֽינוּ, בּֽוֹשְׁנוּ וְנִכְלַֽמְנוּ
    לְהָרִים, אֱלֹהֵֽינוּ, פָּנֵֽינוּ אֵלֶֽיךָ. יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמוֹד
    בַּעֲדֵֽנוּ; שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד-לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה.
    כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ. לַיָי הַיְשׁוּעָה; עַל
    עַמְךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגַב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,
    סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. יְיָ הוֹשִֽׁעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ
    בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ.
    כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל
    רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. יְיָ שְׁמָֽעָה, יְיָ סְלָֽחָה, יְיָ הַקְשִׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל
    תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ.
    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
    אָמְנָם כֵּן יֶֽצֶר סוֹכֵן בָּֽנוּ,
    בָּךְ לְהַצְדֵּק רַב צֶֽדֶק וַעֲנֵֽנוּ סָלַֽחְתִּי.
    גְּעַל מְרַגֵּל וְגַם פַּגֵּל סִפְּרוֹ,
    דּוֹד שׁוֹאֵג בְּקוֹל יִתֵּן קוֹל דְּבָרוֹ סָלַֽחְתִּי.
    הַס קָטֵּגוֹר וְקַח סַנֵּגוֹר מְקוֹמוֹ,
    וִיהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לוֹ לְמַֽעַן נָאֳמוֹ סָלַֽחְתִּי.
    זְכוּת אֶזְרָח גַּם יִפְרַח לְשׁוֹשַׁנָּה,
    חֵטְא הַעֲבֵר וְקוֹל הַגְבֵּר מִמְּעוֹנָה סָלַֽחְתִּי.
    טוֹב וְסַלָּח מְחַל וּסְלַח אֲשֵׁמִים,
    יָהּ הַקְשֵׁב וְגַם הָשֵׁב מִמְּרוֹמִים סָלַֽחְתִּי.
    כְּאֵב תַּחֲבוֹשׁ וּבְצוּל תִּכְבּוֹשׁ עֲוֹנִי,
    לְךָ תְהִלָּה אֱמוֹר מִלָּה לְמַעֲנִי סָלַֽחְתִּי.
    מְחֵה פֶֽשַׁע וְגַם רֶֽשַׁע בְּנֵי בְרִית,
    נְהַג חַסְדֶּֽךָ כֵּן הוֹדֶֽךָ לִשְׁאֵרִית סָלַֽחְתִּי.
    סְכוֹת רַחֲשִׁי וְגַם לַחֲשִׁי תִּרְצֶה,
    עָוֹן נוֹשֵׂא לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְתִפְצֶה סָלַֽחְתִּי.
    פְּנֵה לְעֶלְבּוֹן מְקוֹם עָוֹן לְהָשִׂים,
    צַֽחַן הָסֵר וְגַם תְּבַשֵּׂר לְבָךְ חוֹסִים סָלַֽחְתִּי.
    קוֹלִי שְׁמַע וּרְאֵה דֶּֽמַע עֵינִי,
    רִיב רִיבִי שְׁעֵה נִיבִי וַהֲשִׁיבֵֽנִי סָלַֽחְתִּי.
    שֶֽׁמֶץ טַהֵר כְּעָב מַהֵר כְּנֶאֱמַר,
    תִּמְחֶה פֶֽשַׁע לְעַם נוֹשַׁע וְתֹאמַר סָלַֽחְתִּי.
    אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל
    עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים,
    וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא
    כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל, הוֹרֵֽיתָ לָֽנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכָר לָֽנוּ
    הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ
    שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.
    וַיַּעֲבוֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
    יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם, וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר
    חֶֽסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה.
    וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ.
    סְלַח לָֽנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי
    אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קוֹרְאֶֽיךָ.
    כִּי הִנֵּה כַּחֹֽמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ
    מְקַצֵּר, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ חֶֽסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּֽפֶן
    לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כָּאֶֽבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת, בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ
    מְכַתֵּת, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּֽפֶן
    לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ, בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוֹר וּבִרְצוֹתוֹ
    פֵּרַשׁ, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּֽפֶן
    לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כַּהֶֽגֶה בְּיַד הַמַּלָּח, בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח, כֵּן
    אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּֽפֶן לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כַּזְּכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג, בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ
    מְמוֹגֵג, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל
    תֵּֽפֶן לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם, בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ
    מְעַקֵּם, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּֽפֶן
    לַיֵּֽצֶר.
    כִּי הִנֵּה כַּכֶּֽסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף, בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ
    מְצָרֵף, כֵּן אֲנַֽחְנוּ בְּיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּֽרֶף, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל
    תֵּֽפֶן לַיֵּֽצֶר.
    אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל
    עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים,
    וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא
    כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל, הוֹרֵֽיתָ לָֽנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכָר לָֽנוּ
    הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ
    שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.
    וַיַּעֲבוֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
    יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם, וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר
    חֶֽסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה.
    וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ.
    סְלַח לָֽנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי
    אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קוֹרְאֶֽיךָ.
    זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְיָ וַחֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה. אַל תִּזְכָּר- לָֽנוּ
    עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד. זָכְרֵֽנוּ יְיָ
    בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ, פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ. זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם, גָּאַֽלְתָּ
    שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַֽנְתָּ בּוֹ. זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָֽיִם,
    אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח. זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם
    יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאוֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. אַתָּה תָקוּם
    תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
    וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם: אַרְבֶּה
    אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם, וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי
    אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם. זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
    וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ.
    אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ.
    חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ, סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ.
    הֵן יַעֲבִיר זָדוֹן לִמְשׁוּגָה, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה.
    חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ, סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ.
    זְכָר-לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי
    יַעֲקֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר,
    וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר. זְכָר-לָֽנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: וְזָכַרְתִּי
    לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לְעֵינֵי
    הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ. עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה
    שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ: וְאַף גַּם זֹאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶֽרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא
    מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ
    אֱלֹהֵיהֶם. רַחֵם עָלֵֽינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּֽתוּב: כִּי אֵל
    רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית
    אֲבוֹתֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה
    אֶת שְׁמֶֽךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת
    לְבַב זַרְעֶֽךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
    לְמַעַֽן חַיֶּֽיךָ. הָשֵׁב שְׁבוּתֵֽנוּ וְרַחֲמֵֽנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ
    אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר
    הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה. קַבֵּץ נִדָּחֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה
    נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָֽיִם, מִשָּׁם יִקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם יִקָּחֶֽךָ.
    הִמָּצֵא לָֽנוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ
    אֱלֹהֶֽיךָ וּמָצָֽאתָ, כִּי תִדְרְשֶֽׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶֽׁךָ.
    מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה
    פְשָׁעֶֽיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶֽיךָ לֹא אֶזְכֹּר. מְחֵה פְשָׁעֵֽינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן,
    כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ: מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ, וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶֽיךָ, שׁוּבָה
    אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ. הַלְבֵּן חֲטָאֵֽינוּ כַּשֶּֽׁלֶג וְכַצֶּֽמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב:
    לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְיָ; אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּֽׁלֶג
    יַלְבִּֽינוּ; אִם יַאְדִּֽימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּֽמֶר יִהְיוּ. זְרוֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם
    טְהוֹרִים וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַֽיִם טְהוֹרִים
    וְטְהַרְתֶּם; מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.
    כַּפֵּר חֲטָאֵֽינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵֽנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה
    יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ.
    הֲבִיאֵֽנוּ אֶל הַר קָדְשֶֽׁךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶֽךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב:
    וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי,
    עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה
    יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
    שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים
    וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.
    הֲשִׁיבֵֽנוּ יְיָ אֵלֶֽיךָ וְנָשֽׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם.
    אֲמָרֵֽינוּ הַאֲזִֽינָה יְיָ, בִּֽינָה הֲגִיגֵֽנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִֽינוּ
    וְהֶגְיוֹן לִבֵּֽנוּ לְפָנֶֽיךָ, יְיָ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ.
    אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ מִלְּפָנֶֽיךָ, וְרֽוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּֽנוּ.
    אַל תַּשְׁלִיכֵֽנוּ לְִעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵֽנוּ אַל תַּעַזְבֵֽנוּ.
    אַל תַּעַזְבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנּוּ. עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת
    לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵֽינוּ וְיֵבֹֽשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּֽנוּ וְנִחַמְתָּֽנוּ. כִּי
    לְךָ יְיָ הוֹחָֽלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה, אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ.
    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אַל תַּעַזְבֵֽנוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, וְאַל
    תַּכְלִימֵֽנוּ וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּֽנוּ. קָרְבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, לַמְּדֵֽנוּ
    מִצְוֹתֶֽיךָ, הוֹרֵֽנוּ דְרָכֶֽיךָ, הַט לִבֵּֽנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ, וּמוֹל אֶת
    לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. וּלְמַֽעַן שִׁמְךָ
    הַגָּדוֹל תִּמְחַל וְתְסְלַח לַעֲוֹנֵֽנוּ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶֽׁךָ: לְמַעַֽן
    שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.
    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, סְלַח לָֽנוּ מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר-לָֽנוּ.
    כִּי אָֽנוּ עַמֶּךָ, וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ; אָֽנוּ בַָנֶֽיךָ וְאַתָּה אָבִֽינוּ.
    אָֽנוּ עֲבָדֶֽיךָ, וְאַתָּה אֲדוֹנֵֽנו&#146
  • 5K
  • הברכה:
    בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק ֵנר שֶׁל שַׁבָּת.
    נוסח התפילה:
    יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת בעלי) וְאֶת כָּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל
    חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ
    בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ
    דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, אָנַּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת
    שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה, אָמֵן
    0 תגובות
    בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם?, ?אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ? ?בְּמִצְוֹתָיו?, ?וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה? [?יש מוסיפים?:?? ?מִן
    הָעִיסָה]. ??(?אשכנזים?)?
    בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם?, ?אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ? ?בְּמִצְוֹתָיו?, ?וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה?. ??(?ספרדים?)?
    יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שמצוות הפרשת חלה תחשב לי כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב
    על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי ואז אהיה
    כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה
    יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי,
    כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן כן יהי רצון.
    תוקן על ידי קארעל8 ב- 11/03/2007 16:14:04
  • 3K
  • אסתר פרק א
    (א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה:
    (ב) בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:
    (ג) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו:
    (ד) בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם:
    (ה) וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת
    יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ:
    (ו) חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט
    וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת:
    (ז) וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ:
    (ח) וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ:
    (ט) גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: ס
    (י) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת
    הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
    (יא) לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:
    (יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ:
    (יג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין:
    (יד) וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ
    הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת:
    (טו) כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים: ס
    (טז) וַיֹּאמֶר <מומכן> מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים
    וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
    (יז) כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת
    וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה:
    (יח) וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף:
    (יט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי
    הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה:
    (כ) וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד
    קָטָן:
    (כא) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן:
    (כב) וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר
    בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ: פ
    אסתר פרק ב
    (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ:
    (ב) וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה:
    (ג) וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל
    בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן:
    (ד) וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן: ס
    (ה) אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי:
    (ו) אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:
    (ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ
    וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:
    (ח) וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית
    הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים:
    (ט) וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת
    הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים:
    (י) לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד:
    (יא) וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ:
    (יב) וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן
    יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים:
    (יג) וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ:
    (יד) בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעַשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא
    עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם:
    (טו) וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר
    יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ:
    (טז) וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ:
    (יז) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ
    וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי:
    (יח) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד
    הַמֶּלֶךְ:
    (יט) וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:
    (כ) אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה
    בְאָמְנָה אִתּוֹ: ס
    (כא) בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ
    לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ:
    (כב) וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי:
    (כג) וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: פ
    אסתר פרק ג
    (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל
    כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ:
    (ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע
    וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:
    (ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:
    (ד) וַיְהִי <באמרם> כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד
    לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי:
    (ה) וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה:
    (ו) וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל
    הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי:
    (ז) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם
    לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: ס
    (ח) וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת
    מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם:
    (ט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי
    הַמֶּלֶךְ:
    (י) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים:
    (יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ:
    (יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל
    אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם
    כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ:
    (יג) וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן
    טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז:
    (יד) פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה:
    (טו) הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן
    נָבוֹכָה: פ
    אסתר פרק ד
    (א) וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק
    זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה:
    (ב) וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק:
    (ג) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר
    יֻצַּע לָרַבִּים:
    (ד) <ותבואינה> וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת
    מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל:
    (ה) וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה:
    (ו) וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מָרְדֳּכָי אֶל רְחוֹב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ:
    (ז) וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ <ביהודיים>
    בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם:
    (ח) וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ
    לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
    (ט) וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי:
    (י) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי:
    (יא) כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית
    אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל
    הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם:
    (יב) וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר: פ
    (יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים:
    (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי
    יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת:
    (טו) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי:
    (טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם
    גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי:
    (יז) וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר: ס
    אסתר פרק ה
    (א) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ
    יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת:
    (ב) וַיְהִי כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט
    הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט: ס
    (ג) וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ:
    (ד) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ:
    (ה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר:
    (ו) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ:
    (ז) וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי:
    (ח) אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל
    הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ:
    (ט) וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא
    הָמָן עַל מָרְדֳּכַי חֵמָה:
    (י) וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ:
    (יא) וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי
    הַמֶּלֶךְ:
    (יב) וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא
    לָהּ עִם הַמֶּלֶךְ:
    (יג) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:
    (יד) וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי
    עָלָיו וּבֹא עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ: פ
    אסתר פרק ו
    (א) בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי
    הַמֶּלֶךְ:
    (ב) וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד
    בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
    (ג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר:
    (ד) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר
    הֵכִין לוֹ:
    (ה) וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יָבוֹא:
    (ו) וַיָּבוֹא הָמָן וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ לְמִי יַחְפֹּץ
    הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי:
    (ז) וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
    (ח) יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ:
    (ט) וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ
    וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
    (י) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב
    בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
    (יא) וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה
    לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
    (יב) וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ:
    (יג) וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע
    הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו:
    (יד) עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר:
    אסתר פרק ז
    (א) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה:
    (ב) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ וּמַה
    בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ:
    (ג) וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי
    וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:
    (ד) כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר
    שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ: ס
    (ה) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן:
    (ו) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה:
    (ז) וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה
    כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ:
    (ח) וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם
    לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ: ס
    (ט) וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל
    הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו:
    (י) וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה: פ
    אסתר פרק ח
    (א) בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר <היהודיים> הַיְּהוּדִים וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי
    הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ:
    (ב) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן: פ
    (ג) וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי
    וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים:
    (ד) וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
    (ה) וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב
    אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶך&#14
    • תודה
    Reactions: שלומית ברכה1 //
    0 תגובות
  • 2K
  • פרק שירה

    תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רָע, וּמִיֵּצֶר הָרָע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גְּמוֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי, וְלִשְׁמוֹר דַּלְתוֹת הֵיכָלִי וְתוֹרָתִי, וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וְחֻקָּי. נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר [ברכות יז ע"א]. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מג, ז] כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו [אבות פ"ו מי"א].
    אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרָע, וּמִפֶּגַע רָע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
    תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר משֶׁה [שמות ט, א], שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לוֹמַר (אוֹתוֹ) לֶעָתִיד לָבֹא [עי' סנהדרין צא ע"ב].
    אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה [ילקוט שמעוני סוף תהלים] עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, וְאָמְרָה לּוֹ דָּוִד אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מַמְשֶׁלֶת [אֲנִי] עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף [מלכיםא ה, יב]. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ, יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָּם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַּיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי. זוּ הִיא הַמִּצְוָה, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַייָ יְשַׁלֶּם לָךְ [משלי כה, כא כב], אַל תִּקְרי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֶנּוּ לָךְ [סוכה נב ע"א]:
    פרק ראשון
    שיר השמים, הארץ וכל צבאם
    שָׁמַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: (תהלים יט ב)
    אֶרֶץ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (לְדָוִד מִזְמוֹר) לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: (תהלים כד א). וְאוֹמֵר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק (וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ): (ישעיה כד טז)
    גַּן עֵדֶן מָה הוּא אוֹמֵר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: (שיר השירים ד טז)
    גֵּיהִנֹּם מָה הוּא אוֹמֵר. כִּי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב: (תהלים קז ט)
    מִדְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיה לה א)
    צִיָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: (תהלים צז יב)
    שָׂדוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. יְיָ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג יט)
    מַיִם מָה הֵם אוֹמְרִים. לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ (בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו): (ירמיה נא טז)
    יַמִּים מָה הֵם אוֹמְרִים. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי־יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ: (תהלים צג ד)
    נְהָרוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ־כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ: (תהלים צח ח)
    מַעְיָנוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל־מַעְיָנַי בָּךְ: (תה' פז ז)
    פרק שני
    שיר היום, הלילה, וצבאות השמים
    יוֹם מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת: (תהלים יט ג)
    לַיְלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים צב ג)
    שֶׁמֶשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: (חבקוק ג יא)
    יָרֵחַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהלים קד יט)
    כּוֹכָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׁיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: (נחמיה ט ו)
    עָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים: (תהלים יח יב)
    עַנְנֵי כָבוֹד מָה הֵם אוֹמְרִים. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ: (איוב לז יא)
    רוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: (ישעיה מג ו)
    בְּרָקִים מָה הֵם אוֹמְרִים. (מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ) בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא־רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו:(תהלים קלה ז)
    טַל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: (הושע יד ו)
    גְּשָׁמִים מָה הֵם אוֹמְרִים. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: (תהלים סח י)

    8
    פרק שלישי
    שיר הצומח
    אִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (ד"ה א טז לג)
    גֶּפֶן מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּה אָמַר יְיָ כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיה סה ח)
    תְּאֵנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ (וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד): (משלי כז יח)
    רִמּוֹן מָה הוּא אוֹמֵר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ו ז)
    תָּמָר מָה הוּא אוֹמֵר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהלים צב יג)
    תַּפּוּחַ מָה הוּא אוֹמֵר. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: (שיר השירים ב ג)
    שִׁבֹּלֶת חִטִּים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: (תהלים קל א)
    שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (תהלים קב א)
    שְׁאָר הַשִּׁבָּלִים מָה הֵם אוֹמְרִים. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ: (תהלים סה יד)
    יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהלים סה יא)
    דְּשָׁאִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו: (תהלים קד לא)

    8
    פרק רביעי
    שיר העופות, השרצים, ביבשה ובים
    תַּרְנְגוֹל מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן זוֹלְפִים כָּל אִילָנֵי גַן עֵדֶן בְּשָׂמִים וּמְרַנְּנִין וּמְשַׁבְּחִים וְאָז גַּם הוּא מִתְעוֹרֵר וּמְשַׁבֵּחַ:
    בְּקוֹל רִאשׁוֹן אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה: (תהלים כד ז-ח)
    בְּקוֹל שֵׁנִי אוֹמֵר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: (תהלים כד ט-י)
    בְּקוֹל שְׁלִישִׁי אוֹמֵר. עִמְדוּ צַדִּיקִים וְעִסְקוּ בַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַרְכֶם כָּפוּל לְעוֹלָם הַבָּא:
    בְּקוֹל רְבִיעִי אוֹמֵר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ: (בראשית מט יח)
    בְּקוֹל חֲמִישִׁי אוֹמֵר. עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ: (משלי ו ט)
    בְּקוֹל שִׁשִּׁי אוֹמֵר. אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם: (משלי כ יג)
    בְּקוֹל שְׁבִיעִי אוֹמֵר. עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: (תהלים קיט קכו)
    תַּרְנְגֹלֶת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קלו כה)
    יוֹנָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי: (ישעיה לח יד). אוֹמֶרֶת יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִים כְּזַיִת בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם: (עירובין דף יח ע"ב)
    נֶשֶׁר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה יְיָ־אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: (תהלים נט ו)
    עָגוּר מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לוֹ: (תהלים לג ב)
    צִפּוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי: (תהלים פד ד)
    סְנוּנִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ: (תהלים ל יג)
    טָסִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (תה' קכא ב)
    רְצִיפֵי (נ"א אוֹנְכִי) מָה הוּא אוֹמֵר. נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיה מ א)
    חֲסִידָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: (ישעיה מ ב)
    עוֹרֵב מָה הוּא אוֹמֵר. מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ (יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל): (איוב לח מא)
    זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ: (ישעיה סא ט)
    אַוָּז שֶׁבַּבַּיִת מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָיו: (תהלים קה א-ב)
    אַוָּז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר. כְּשֶׁרוֹאָה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ישעיה מ ג)
    וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (כֹּה אָמַר יְיָ) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם (וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְיָ יָסוּר לִבּוֹ): (ירמיה יז ה). בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: (ירמיה יז ז)
    פְּרוּגִיוֹת מָה הֵם אוֹמְרִים. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְֹיָ צוּר עוֹלָמִים: (ישעיה כו ד)
    רָחָמָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: (זכריה י ח)
    צִפֹּרֶת כְּרָמִים מָה הִיא אוֹמֶרֶת. (שִׁיר לַמַּעֲלוֹת) אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: (תהלים קכא א)
    חָסִיל מָה הוּא אוֹמֵר. יְיָ אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחק אֱמוּנָה אֹמֶן: (ישעיה כה א)
    שְׂמָמִית מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: (תהלים קנ ה)
    זְבוּב מָה הוּא אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה: (ישעיה מ ו). יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם: (ישעיה מ ח). בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְֹיָ וּרְפָאתִיו: (ישעיה נז יט)
    תַּנִּינִים מָה הֵם אוֹמְרִים. הַלְלוּ אֶת־יְיָ מִן־הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: (תהלים קמח ז)
    לִוְיָתָן מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹדוּ לַייָ כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהלים קלו א)
    דָּגִים מָה הֵם אוֹמְרִים. קוֹל יְיָ עַל־הַמָּיִם אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים ייָ עַל־מַיִם רַבִּים: (תהלים כט ג)
    צְפַרְדֵּעַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: (יומא פ"ג מ"ח)

    8
    פרק חמישי
    שיר הבהמות והחיות
    בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: (שמות טו יא)
    בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים פא ב)
    בְּהֵמָה דַקָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: (תהלים קכה ד)
    בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: (תהלים קכח ב)
    גָּמָל מָה הוּא אוֹמֵר. (וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם) יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ (הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ): (ירמיה כה ל)
    סוּס מָה הוּא אוֹמֵר. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל־יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: (תה' קכג ב)
    פֶּרֶד מָה הוּא אוֹמֵר. יוֹדוּךָ יְיָ כָּל־מַלְכֵי־אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי־פִיךָ: (תהלים קלח ד)
    חֲמוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דה"א כט יא)
    שׁוֹר מָה הוּא אוֹמֵר. אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (שמות טו א)
    חַיּוֹת הַשָּׁדֶה מָה הֵם אוֹמְרִים. בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: (ברכות פ"ט מ"א)
    צְבִי מָה הוּא אוֹמֵר. וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי: (תהלים נט יז)
    פִּיל מָה הוּא אוֹמֵר. מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: (תהלים צב ו)
    אַרְיֵה מָה הוּא אוֹמֵר. יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר: (ישעיה מב יג)
    דּוֹב מָה הוּא אוֹמֵר. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ: יָשִׂימוּ לַייָ כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ: (ישעיה מב יא-יב)
    זְאֵב מָה הוּא אוֹמֵר. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: (שמות כב ח)
    שׁוּעָל מָה הוּא אוֹמֵר. הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: (ירמיה כב יג)
    זַרְזִיר מָה הוּא אוֹמֵר. רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: (תה' לג א)
    חָתוּל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם: (תהלים יח לח)

    8
    פרק ששי
    שיר השרצים והחיות
    שְׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: (תהלים קמט ב)
    אֵלִים שֶׁבַּשְּׁרָצִים מָה הֵם אוֹמְרִים. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: (תהלים קכח ג)
    נָחָשׁ מָה הוּא אוֹמֵר. סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: (תהלים קמה יד)
    עַקְרָב מָה הוּא אוֹמֵר. טוֹב־יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: (תהלים קמה ט)
    שַׁבְּלוּל מָה הוּא אוֹמֵר. כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ: (תהלים נח ט)
    נְמָלָה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: (משלי ו ו)
    עַכְבָּר מָה הוּא אוֹמֵר. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי: (עי' נחמיה ט לג)
    חֻלְדָּה מָה הִיא אוֹמֶרֶת. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: (תהלים קנו ו)
    כְּלָבִים מָה הֵם אוֹמְרִים. בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי־יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צה ו)
    רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ [נ"א - שְׁמוֹנָה] וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר, כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה" [ישעיה נו, יא], יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ, יְשַׁעְיָה, עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָּבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהִזְדַקֵּק אֵלֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ בַּמֶּה זָכוּ כְּלָבִים לוֹמַר שִׁירָה. לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁנוֹ" [שמות יא, ז], וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ לְעַבֵּד מִצּוֹאָתָם עוֹרוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסִפְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּלְעִנְיַן הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [משלי כא, כג] "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (ילקוט שמעוני פר' בא רמז קפ"ז):
    בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
    0 תגובות
  • 3K
  • מ
  • מלכי_ישראל //
  • נוהגים לפני ההליכה לבית הכנסת לברך את הבנים ואת בני המשפחה כפי הנוסח המודפס במחזורים וכפי צחות לשון המברך. עיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי ה' כל ימיהם
    ויתן להם שלום וחיים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל ימי חייהם, ויוכיח אותם שילכו ביראת ה' כל ימי חייהם, ויכוין בתוכחה
    זו לתת נחת רוח לבורא ית"ש. ויש הנוהגים ללכת גם לקרוביהם ומיודעיהם הידועים בתור צדיקים ואנשי מעשה להתברך מברכות פיהם. ויש להקדים ולעשות זה בעוד היום
    גדול בכדי להיות פנויים אח"כ לקבל קדושת היום בישוב הדעת:
    ישים ידיו על ראשם ויאמר:
    יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה:
    יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:
    יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
    יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
    יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ בָּנַי הַחֲבִיבִים חַיִּים וְקַיָּמִים וְלֹא יִהְיוּ נִתְפָּסִים חַס וְשָׁלוֹם
    בַּעֲוֹנַי. וְיִתֵּן יְהֹוָה בְּלִבְּכֶם אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְהֹוָה עַל פְּנֵיכֶם תָּמִיד שֶׁלֹּא תֶחֱטָאוּ. וְיִהְיֶה
    חִשְׁקְכֶם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת וְלַעֲשֹוֹת רְצוֹן אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיִתֶּן לִי אֱלֹהִים פַּרְנָסָה בְּרֶוַח בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת
    מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאוּכַל לְזוּנְכֶם וּלְכַלְכֵּל אֶתְכֶם וּלְגַדֶּלְכֶם וּלְהַדְרִיכְכֶם
    בְּדַרְכֵי טוֹבִים וִישָׁרִים וּלְהוֹבִילְכֶם לַחֻפָּה. וַיהֹוָה יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם,
    וְיִכְתֹּב וְיַחְתֹּם אֶתְכֶם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקִים וּבְתוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן:
    נ"א מברכת הבנים מס' חיי אדם:
    יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה:
    יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:
    יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
    יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
    וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת יְהֹוָה עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ
    שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חִשְׁקְךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיךָ
    יַעַסְקוּ בְמִצְווֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֶּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים
    בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ, וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ
    הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים
    וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן:
    קודם שילך לביהכ"נ יחלוץ מנעליו ויאמר בשמחה עצומה:
    הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לְעַנּוֹת נַפְשִׁי וְגוּפִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
    בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. וַהֲרֵינִי
    מְקַבֵּל עָלַי מֵעַתָּה אִסּוּר מְלָאכָה וַחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, אִסּוּר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל
    וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ:
    טעם ללבישת הקיטל הוא כדי להכניע הלב משום שהוא בגד מתים, ועוד שהוא בגד לבן, לרמז על הפסוק בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ולרמז שמצות היום בבגדי לבן שדן
    הקב"ה את העולם במדת הרחמים, ולכן לא יעטרהו בזהב שלא יהיה סנגור קטגור ר"ל, לפי שהוא מזכיר עון דהיינו עון העגל שהיה של זהב, והוא חטא השמור לדורות
    כדכתיב וביום פקדי וגו' ואמרינן בסנהדרין (קב, ב) אין לך פקידה שאין בה מעון העגל, ולכן גם הנשים אין לובשות בגדים המחופים זהב:
    מנהג לשטוח עשבים בבהכ"נ בערב יוה"כ סמוך לכניסת הלילה, לפי שהצבור צריכין ליפול על פניהם במוסף באמירת העבודה כשאומרים ונופלים על פניהם, ואסור לאדם
    ליפול על פניו במקום רצפת אבנים ולכן מכינים העשבים בערב יוה"כ, והמה צבורים ומונחים בקרן זוית או מקום מיוחד עד אחר הליכת הצבור מתפלת המנחה לביתם ואז
    מפזרים השמשים העשבים בכל הבהכ"נ. [מטה אפרים]:
    0 תגובות
  • 2K
  • תפלה אחר הלימוד בעד נפטר
    אָנָּא יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ
    וּתְפִלָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת (פב"פ) וּגְמוֹל נָא עִמָּהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל, לִפְתֹּחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן,
    וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים
    אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת וַחֲסִידִים וַחֲסִידוֹת לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ, וּלְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן
    לַצַּדִּיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶּבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב, יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל
    מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וּכְתִיב, יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב, אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד
    וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. וְתִשְׁמֹר אוֹתוֹ (אוֹתָהּ) מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לוֹ (לָהּ) עַל כָּל
    פְּשָׁעָיו (פְּשָׁעֶיהָ), כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. וּזְכֹר לוֹ (לָהּ) זְכוּיוֹתָיו (זְכוּיוֹתֶיהָ)
    וְצִדְקוֹתָיו (וְצִדְקוֹתֶיהָ) אֲשֶׁר עָשָׂה (עָשְׂתָה) וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ (לָהּ) וּלְנִשְׁמָתוֹ (וּלְנִשְׁמָתָהּ) מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן
    לַצַּדִּיקִים, כְּדִכְתִיב, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ. וּכְתִיב, שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.
    וְיִשְׁכּוֹן (וְתִשְׁכּוֹן) בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה, וְאַל יִרְאֶה (תִּרְאֶה) פְּנֵי גֵיהִנֹּם. וְנִשְׁמָתוֹ (וְנִשְׁמָתָהּ) תְּהֵא
    צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים לְהַחֲיוֹתוֹ (לְהַחֲיוֹתָהּ) בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן:
    0 תגובות
  • 1K
  • לזה נתכוונת?אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף
    לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:*:namespace
    prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:eek:ffice:eek:ffice" />
    אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי: הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר: יָעַצְנוּ רָע,
    כִּזַּבְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ עֹרֶף: רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תִּעַבְנוּ,
    תָּעִינוּ, תִּעְתָּעְנוּ:
    סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ, וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ
    הִרְשָׁעְנוּ:
    מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ:
    אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלָם
    מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל
    חַטֹּאתֵינוּ, וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהוֹנָאַת רֵעַ:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהִרְהוּר הַלֵּב:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן וּבִשְׁגָגָה:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחֹזֶק יָד:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתָיִם:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִפְּשׁוּת פֶּה:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֵצֶר הָרָע:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיוֹדְעִים וּבְלֹא יוֹדְעִים:
    וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַפַּת שֹׁחַד:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצוֹן:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁוֹן הָרָע:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרוֹן:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂקּוּר עָיִן:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמוֹת:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:
    וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עֹל:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת רֹאשׁ:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּרְכִילוּת:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂנְאַת חִנָּם:
    עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשׂוּמֶת יָד:
    וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתִמְהוֹן לֵבָב:
    וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עוֹלָה:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וַדַּאי וְתָלוּי:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי:
    וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין:
    סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וְחֶנֶק. עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וּבֵין שֶׁאֵין בָּהּ קוּם
    עֲשֵׂה, אֶת הַגְּלוּיִים לָנוּ וְאֶת שֶׁאֵינָם גְּלוּיִים לָנוּ, אֶת הַגְּלוּיִים לָנוּ כְּבַר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ וְהוֹדִינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם, וְאֶת
    שֶׁאֵינָם גְּלוּיִים לָנוּ לְפָנֶיךָ הֵם גְּלוּיִים וִידוּעִים, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ
    וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר
    וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ:
    אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁיו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי, עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי קַל וָחֹמֶר
    בְּמִיתָתִי, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא
    עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים:
    0 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה