קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
אני נורא מתלבטת איך למתג את עצמי. (אחרי ההרצאה של ואלור ביום עיון, החלטתי לשבת על העסק רציני ולא 'חאפר' כמו שעד עכשיו - מפה לאוזן. אלא לצאת בפרסום, כרטיסי ביקור וכו'.)
בהתחלה חשבתי לקרוא לסטודיו 'פרפר' עם הסלוגן 'מעל כנפי הדמיון'. אפילו עיצבתי כרטיס ביקור ומודעת פרסום. זה היה מזמן - עוד לא הדפסתי.
מצד שני.. חשבתי אולי ללכת על הפשטות, שמצד שני כבר משדרת יוקרתיות. "שרית פדידה" (השם שלי). אני מאד נמשכת לצד הזה דווקא. (בעלי לעומתי אהב את הרעיון של 'פרפר')
אבל החיסרון של זה.. א.אין לי עוד סלוגן לרוץ איתו.
ב. אין לי את הסמל שרץ בכל מיני וריאציות כמו ב'פרפר'. שאז אפשר לדחוף פרפר בכל מיני יציאות.. סתם דוגמא, ראיתי לא מזמן מתכון לפרלינים משגעים עם פרפר משוקולד מעל.. זה היה נראה לי גימיק כ"כ תופס נגיד להוציא פרלינים כאלה בפגישה עם לקוח.. ועל זה הדרך. ניתן לשחק עם המושג פרפר, לא כמו שאפשר לשחק עם השם שלי..

רעיונות?! מישהו?
אשמח לעצות, תודה!

מצו"ב הכרטיס ביקור דו"צ + מודעת פרסום (משהו שהכנתי ב-5 דק', מלחץ של עיתון היורד לדפוס - למרות שבסוף פיספסתי..)

(כן, העליתי את זה בעבר - למי שזה מוכר לו..)
וממה יוציאו עכשיו פרסומאים את פרנסתם?
אילון זרמון

העמלה מתה. היא כרגע בפרכוסי גסיסה אחרונים. האינטרנט הרג אותה. וגם הפרסומאים. וגם הלקוחות. עכשיו, ממה יתפרנסו הפרסומאים? ומי ייתן ללקוחות רעיונות יצירתיים? פרסומאים ומפרסמים יקרים, תתחילו להפנים: המודל העסקי של משרדי הפרסום משתנה. וכולם, ממש כולם, יהיו מרוצים.

אבל קודם כול, בואו נחזור לימים הפרהיסטוריים של ענף הפרסום. אם תהיתם מדוע קוראים למשרדי פרסום בשם המוזר: "סוכנות פרסום", התשובה פשוטה. את ענף הפרסום הקימו סוכני מודעות של עיתונים, שלפני שנים החליטו שלא די בעמלה שנותנים להם בעיתון שבו הם עובדים, אלא, שבזכות היכרותם עם לקוחות שונים, הם יוכלו לקבל עמלה גם מעיתונים אחרים. וכך החליטו סוכני מכירות של מודעות להקים משרד וקראו לעסק "סוכנות פרסום".

מאז השתכללו הפרסומאים והקימו מחלקות קריאייטיב, מדיה ותקציבאות. אבל למרות כל ההשתכללויות, המודל הפיננסי נשאר מיושן ומגוחך. מגוחך, מכיוון שפרנסתו של הענף כיום מגיעה מהספקים במקום שתגיע מהלקוחות. הענף מתפרנס מעמלת פרסום שמציעים לו ערוצי מדיה שונים, וכמו בכל עסק שמבוסס על עמלות, גם כאן מציעים ערוצי המדיה תמריצים לסוכנות שתמכור יותר ותגלה מאמץ מיוחד.

וכך אנו מגיעים להתנגשות בלתי נמנעת, שבה מצד אחד יש לקוח שמבקש ממשרד הפרסום שלו שיחשוב רק על טובתו, ומצד שני יש מדיה שמבקשת מסוכנות הפרסום שתמכור כמה שיותר עבורה. ובתווך עומד פרסומאי נבוך, שמותקף על-ידי לקוחותיו בטענה לחוסר אמינות, וכן על-ידי ערוצי המדיה שמקצצים בפרנסתו עקב אי-עמידה ביעדים.

הדיון הרחב סביב עמלות-היתר מפספס את המהות. לקוחות מבקשים בצדק שקיפות, אבל מצד שני, בחוסר צדק משווע, מסרבים לשלם על המוח של הפרסומאי. הם מבקשים שירות מסביב לשעון, יצירתיות, דיוק וחשיבה מחוץ לקופסה, אבל לא מוכנים לחשוב בעצמם מחוץ לקופסה, ולהפנים את החשיבות העצומה של הפרסומאי לעסק שלהם. אף שבסתר לבם הם יודעים שפרסום טוב עושה את ההבדל, הם, כמו גם משרדי הפרסום הוותיקים, לא יודעים להעריך באמת את שוויו. וכאן נכנס האינטרנט ובראשו גוגל, שבנה מודל של הצלחה בלבד. כדי לפרסם בגוגל, הלקוחות יודעים שהם ישלמו סכום מסוים על כל הקלקה. גוגל תפרסם את מודעת המילים שלהם, בהתאם להגדרת קהל המטרה, בלי להתייעץ על מיקום או גובה העמלה. כי גוגל אומרת ללקוח: אני לא מבטיחה, אלא מקיימת, ואתה משלם רק על תוצאות.

כך הפכה גוגל למשרד הפרסום הגדול בעולם, ביטלה את מודל העמלות, ויש אמון מלא בינה ללקוחותיה. גוגל היא דוגמה לאן ילך ענף הפרסום, אבל לקוחות מבקשים ממשרד פרסום שירותים נרחבים בהרבה ממה שהם מבקשים מגוגל. על שני הצדדים לדעת שאם ברצונם לעבוד באמון, יש לאמץ את המודל של תשלום עבור שירותים מוח תוצאות. ויפה שעה אחת קודם.
בימים אלו יוצא לאור ספרו היצירתי של האיש והקריאייטיב נעם מנלה
http://www.manella.co.il/book.html

את נעם הכרתי ב"בצפר" הוא העביר לנו סדנת קריאייטיב שעיקרה פסיכולוגיה יצירתית צורת חשיבה,
חבל"ז מדהים (כבר כתבתי עליו כאן בעבר) הוא עשה כמה דברים בחיים, לדוגמא היה מנהל מחלקת הפלנינג של משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי ועוד כמה דברים וכיום עובד באפריקה ישראל,
הוא אמור גם להופיע ביום העיון של פרוג ואני ממליץ בחום להגיע רק בשבילו,
אגב כששאלתי אותו על הספר הוא טרח לומר לי כי יש בספר מספר תמונות בוטןת מאוד ולכן לחרדים שיקנו את ספר הוא ידביק את הדפים בהם מופיעים התמונות כדי לא להכשילם,

שווה בדיקה
חבר יקר,

בעוד יומיים יתקיים האירוע השנתי של 'פרוג'
'ערך מוסף' – פורצים גבולות.

לשם הסדר הטוב .

הוראות הגעה וכניסה.
האולם נמצא ברחוב שלמה המלך 18 בבני ברק
כל הקוים מרחבי הארץ לבני ברק עוצרים ליד האולם
(התחנה השניה ברחוב עזרא).

בהגיעך לאולם עליך להציג את מספר הקוד אותו קיבלת למייל.
לאחר הרכישה, תקבל תג ממוספר עם שמך .

הוא יאשר את כניסתך בכל היום לכל אולמות יום העיון והתערוכה.
ללא תג זה לא תוכל להיכנס! שמור עליו.

(לאלו שלא רכשו כרטיסים והם מתכננים לרכוש באירוע עצמו
אם יישארו כרטיסים, עליכם לשלם בכניסה ולקבל קוד)

ניתן יהיה לצאת ולחזור במשך היום בהצגת כרטיס.
אולם מלכות (קומה 2) יפתח בשעה 11, אולם התערוכה (אולם יהלום קומה 1) יפתח לרשות המבקרים בשעה 10:00
אולם ספיר יפתח בשעה 11 למשתמשי תוכנת תג, ובשעה 14:00 יפתח לשירות הקהל לכיבוד שתיה, וכו'.

נא לשמור על הוראות הסדרנים, וכמובן לשמור על גדרי הצניעות.

כדי לעודד את הפעילות העסקית בין מבקרי האירוע,
יוקם בתערוכה 'קיר כרטיסי ביקור' (כמו בשנה שעברה), לכן מומלץ להביא כרטיסי ביקור.
כיבוד קל באולם לאורך כל היום .


מצפים לראותכם
חיים דיקמן
וצוות חברי אתר פרוג .
החופש הגיע ויש תעסוקה לילדים 2 חוברות גדולות נחתו עלינו במתקפה לא מתואמת תוך שבוע בודד, העיקר שילדים החמודים [שלאחרונה מככבים בכל פרסומת אפשרית ללא בלמים וחסמים כנגד תופעה זו בשעה שבעולם מנמיכים את המינון, העיקר שפרסומאית חכמה ידעה לקשקש ולשמוח עם התופעה] יש מה לגזור להדביק ולצבוע,
קוקה קולה הנפיקה לנו מגזין פופ לכבוד שבאעס קויידש, בעל זהות פנימית מאוד מסוכסך עם עצמו, יהי זכרו ברוך [ב בשוא ו בחולם],
לעומתה תנובה לא התאמצה לדחוף עמוק לתוך מצוה\מנהג כלשהוא את הגבינות, [וגם אם כן זה היה פחות גרוע,] והוציאה מגזין משפחתי יפהפה ומגרה, אפילו האפרוחה הקטנה שלי שבקושי דוברת, סיכמה תמונה אחת במילה: טעים... מי אני שאחלוק עליה...
רק מילה אחת למקרה ומשטרת הפוטושופ תפתח מחלקה התנהגותית פסיכולוגית:
ואין לי בעיה שמצלמים חרדי בגינה עם נערים חילוניים וגם לא עם זה שצובעים להם את הראש בקרקפתם במקום להשאיל תמונת כיפה, זמן מספיק היה להם לדחוף להם את הציצית ולהוציאה בחזרה בפתילותיה, גם דאגו להביא אותה, לא בא בחשבון שכיפה לא יכלו לארגן,
מה נשאר: גם אנחנו רוצים דיסקוסי כיפות מפוטושופות, גם לנו מגיע באזז חינם, למה רק להם
כל עיתונאי נתקל בהודעות לעיתונות הממתיקות עימו סוד, ומנגד מבקשות ממנו לשמור את הסוד לעצמו: אלו המסומנות במלה "אמברגו", קרי איסור פרסום עד למועד נקוב מראש. אין מדובר חלילה בסוגיות של בטחון המדינה שהצנזורה אמונה עליהן או הפרה של צווי איסור פרסום משטרתיים. ברוב המכריע של המקרים עסקינן ב"טלפון מוזיקלי חדשני" או "משקה בריאות מלא חיוניות", כשמועד הפרסום המבוקש הוא לרוב מועד ההשקה של המוצר או השירות.

לעתים מספק איש יחסי-הציבור לא מעט פרטים תחת הכותרת "אמברגו", אבל מונע מהעיתונאים אפשרות להסכים או לסרב להצעה. במקרים אחרים האמברגו נועד אך ורק כדי לטפח הילה סביב האירוע, ולגרום לעיתונאים שאינם מעוניינים לציית לאיסור הפרסום לצאת לחפש פרטים שאינם כלולים בקומוניקט. אני משער שזה לא יהיה מופרך לחלוטין לשער שבמקרים נדירים היחצנים מקווים בסתר לבם כי יימצא מי שיפר את האמברגו, וההדלפה תייצר באזז מקדים ורצוי מבחינתם.

בהנחה שנושא אכן ראוי לטיפול עיתונאי, מה הדרך הנכונה להתייחס לדרישות אמברגו שכאלה? אם האינטרס של הקוראים לא ייפגע כתוצאה מעיכוב הפרסום, הרי שאין כל רע באמברגו. עם זאת, מרגע שהודעה לעיתונות יוצאת לדרכה, גם אם היא מעוטרת בחותמת "אמברגו", גדלים הסיכויים שהפרטים יודלפו ממילא ויתפרסמו בבלוגים, בפורומים ובאתרים עצמאיים קטנים. כלי התקשורת הגדולים יגלו את המידע מופץ באין מפריע ברשת בשעה שהם מחכים בסבלנות, ובתגובה ישברו את איסור הפרסום: פעולת תגמול חסרת משמעות, משום שממילא הפסידו את הבכורה בפרסום הידיעה.

מייקל ארינגטון, הבעלים של אתר חדשות הטכנולוגיה הפופולרי בעולם טק-קראנץ', שבימים כתיקונם אינו נחשב מגן העיתונות, פירסם בעניין זה עמדה מרחיקת לכת בדצמבר 2008, תחת הכותרת "מוות לאמברגו".

בכתבה טען ארינגטון כי חברות יחסי-הציבור, הנתונות בלחץ גובר להצדיק את העלות הגבוהה של הפעלתן, שולחות את ההודעות לעיתונות עם המידע הנתון באמברגו לעשרות אלפי אתרים. בסופו של דבר אחד האתרים מפרסם את המידע, וכתוצאה מכך משתכפלת תפוצת המידע בקצב מסחרר. האתרים המקפידים על האמברגו נענשים פעמיים – פעם על-ידי הגולשים המצביעים ברגליים ופעם על-ידי גוגל, המעדיף את המפרסם המקורי של תכנים על פני "חקיינים" שבאים בעקבותיו. בעקבות הטור הנהיג האתר טק-קראנץ' מדיניות מוצהרת של "להפר כל אמברגו". מאוחר יותר נסוג האתר מעמדה זו בלחץ היחצנים.

לתעוזה של טק-קראנץ', התברר, יש גבול, אבל דומה שהטענה של ארינגטון נכונה, גם אם הוא אינו מסוגל לגבות אותה בפועל. האמברגו צריך למות ויחד איתו צריך למות, ברוב המקרים, מוסד מסיבת העיתונאים. ובמלים אחרות: כל פעולה הדורשת הסכמה לעיכוב ודחייה של פרסום מידע. אם בעל העניין מרגיש מוכן לחשוף את סודותיו – שיעשה זאת בו בזמן מול כל העולם או ימתין להזדמנות הנכונה.
טוב אז הנה אנחנו כאן. מזל טוב.
לא נגדיר זאת היטיב אם נאמר שבאנו כדי לחדש ימינו כקדם.
הרי בכוונתנו למנף את הפורום הזה מעלה-מעלה במעלות השיווק והפרסום.
כולנו תקווה שיהיה לנו כאן תועלת עם עזרה הדדית,
"שנראה מעלת חברינו ולא חסרונם".

בהזדמנות זאת ברצוננו להודות לחיים דיקמן על הבמה המכובדת.
כמו"כ בהזדמנות זאת ברצוננו להודות לשילת_250 על מה שעשתה עד הלום.

כשאני כותב "כי בכוונתנו למנף את הפורום הזה מעלה מעלה",
אני לא מתכוון לעצמי בתור מנהל,
כי אם לחברי ולגולשי פרסום ויח"צ הקבועים שצעדו איתי לאורך הדרך,
או בנתיב נגדי.

עד כניסתי לתפקיד,
היה בראש הפורום אשכול מעוגן עם כללים מנוסחים בקפידה רבה,
תחת כותרות מודגשות ורשימה נומרית של סעיפים נוקשים.
במחילה מראש מכותבי הנאום,
לנוחיות הגולשים כאן, הכללים והסעיפים קוצצו.

אל דאגה,
הכללים אותם כללים,
הניסוח אולי קצת שונה.
ומחקתי כמה סעיפים לא רלוונטים.
אם לא הרגשתם בחסרונם, סימן שהם היו מיותרים.

מטרות הפורום:
1.הבנת צורת החשיבה של צרכנים וקהל יעד.
2. קליטת מידע, ניתוח ופילוח שוק הצרכנים.
3. קופי – ניסוח טוב של סלוגנים ורעיונות פרסומיים
4. שיווק נכון, איך מתקצבים קמפיין.
5. יח"צ – איך יוצרים קשרים ועם מי טוב להיות בקשר...
6. מעל הכל חסד. עזרה והכוונה.

כיצד נשיג את המטרות:
1. ע"י העלאת דוגמאות של פרסומות, דיונים לגביהם והבנתם כמו שצריך.
2. ע"י שיתוף חומר מקצועי בנושאים אלו . (ספרות אתרים וכד')
3. על ידי דיונים ושיחות, בקשות עזרה ועזרה פעילה.
4. ע"י רצון אמיתי לעשות טוב לשני.

תקנון:
א. תדבר בשפה יפה ומכובדת.
ב. אני צריך לעשות פרסומת לחנות חליפות, יש לכם רעיון?
יקבל מענה בשיטת מחסני חשמל -"שלם וקח".
ג. במידה והשואל נמנה בין שורותינו,
עליו להתייחס בבקשתו לשבע השאלות דהיינו:
מי, מה, למי, את מי, מתי, איה, איך ולמה.

תנאי קבלה:
לעת עתה - סיבה משכנעת תספיק.

בהצלחה,
גולשי פורום פרסום ויח"צ - הנהנים משהייתם כאן.
באתר נענע10 יש מדור במחשבים שנקרא 'משטרת הפוטושופ' בו הם מנסים לזהות עד היכן התערב הפוטושופ בפרסומת/בעטיפת הדיסק/בקליפ וכו' (אני לא מכניסה קישור מסיבות ברורות ביותר)
היום הם גילו את הנפלאות בו עושים משרדי הפרסום החרדיים הם הכניסו קישור ל'פשקעוויל' (אוווווווווווווו) התלהבו מהפוסט על הכיפות והכניסו את הציטוט הבא על הקורנפלקס


כבוד למגזר


על מקרה דומה - ומפורסם, מתברר - כתב לנו דוד קדוש. הוא שלח לנו תמונה של אריזת קורנפלקס שנמכרת במגזר הנ"ל, עם תמונה של אבא וילד העוסקים בוודאי בלימוד גמרא. אותם אבא וילד הופיעו גם במודעה של חברה אחרת ב"ישראל היום", ואפילו על
עטיפת ספר ב"אמאזון", אבל שם, משום מה, הם נראים חרדים הרבה פחות, והם בטח קוראים את "צופן דה וינצ'י" או איזה ג'אנק אחר.

אריזת קורנפלקס כשר (מימין) והתמונה המקורית (משמאל)



התמונה המקורית לקוחה מבנק התמונות הפופולרי GettyImages, ועברה גיור בדרך לקורנפלקס היהודי. לצערנו אין לנו תמונות של אריזת הקורנפלקס באיכות גבוהה, אבל ממה שאנחנו יכולים לראות - עושה רושם שעשו שם עבודה טובה, וזה לא מתמצה רק בכיפה על הראש של הילד. האבא עבר ניתוח אף כדי להפוך את הפרצוף שלו ליהודי יותר וגידל זקן; החולצה שלו הולבנה, והטבעת שעל אצבעו הוסרה; בחזית התמונה נוסף צעצוע מפלסטיק כדי לטשטש את המגזינים הלועזיים, וגם החולצה של הילד החליפה צבע (כחול זה יהודי יותר?). אפילו ההבעה של הילד שונתה - במקור הוא עושה פרצוף רציני, ובגירסת הקורנפלקס הועלה על פניו חיוך קטן. בעצם, נעשו פה כל כך הרבה שינויים שאנחנו בטוחים שהמשפט "למה שלא תצלמו תמונה חדשה, לכל הרוחות?!" נאמר בשלב כלשהו של העבודה עליה.

אגב, בשיטוטנו ב"פאשקעוויל" בעקבות המייל הקודם התברר לנו שגם הפרשה הזאת כבר הוזכרה שם, ויותר מזה, הם טוענים שפרסמו אותו כבר בהמון מקומות באינטרנט. אוף. תמיד אנחנו האחרונים לדעת.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה