קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
ראש חודש, וגם אצלנו בכוורת אווירת התחדשות...
בסיעתא דשמיא,
שמחה לשתף
באתר הבית שסוף סוף ב"ה ובשעה טובה עלה לאוויר.

על האפיון, העיצוב המדליק והבניה- @חגית קרמר האלופה,
שבמילה אחת אפשר להגדיר אותה גאון.
ובשתי מילים מגשימת חלומות.
סבלנות, אחריות, מקצוענות על ופתרונות קסם לכל עניין-
הם רק חלק מארגז הכלים הנדיר שלה.

אני הייתי על התוכן, הקופי, המיקרו קופי והקריאיטיב

האתר בנוי ומותאם לקהל היעד שלי - נשים בעלות עסקים
עבדנו עליו למעלה משנה,
מתוך מטרה להנגיש את השירות לכל בעלת עסק
ולתת מקסימום מידע לפני שמתחילים בתהליך יצירת תדמית עסקית.
מקווה שהצלחנו במשימה.

אשמח לשמוע תגובות והארות.
ובשביל מי שמסתחררת מהבאזזז- הכנתי יציאת חירום :)
(המקור: הארץ)

"ברכבת ישראל בטוחים שהישראלים הם ילדים מופרעים ואינפנטיליים
(איזה מלכים אתם שקראתם עד הסוף!)


1638917722300.png
מתוך הקמפיין:

איזה מלכים — שאתם נותנים לרדת מהרכבת ורק אז עולים.

איזה אחים אתם — שאתם לא תופסים את דלתות הרכבת.

איזה נשמות — שאתם שמים לב לרווח בין הרכבת לרציף.

מהמם — שאתם לא חוצים את הפס הצהוב.

אין, את מושלמת — שהגעת בזמן ואת לא רצה בתחנה.

מתברר שברכבת ישראל בחרו ללכת על קונספט של חיזוק חיובי (ח"ח)
התנהגות שאמורה להיות מובנת מאליה
זוכה כעת לשורה של מחמאות משתפכות,
כולן ארוגות בסמנטיקה פמיליארית מוגזמת וירודה.

כן, מדובר בחומרים אותנטיים שהובאו לפתחכם היישר מהשטח. זאת לא פרודיה ולא סאטירה; השלטים לא אמורים להצחיק, לשעשע או "לקרוע"; לא מדובר פה בפוטושופ ולא במם שהורד מהרשת. מדובר באנשים רציניים, בוגרים, מיושבים בדעתם, חלקם מנהלים, אחרים סמנכ"לים, אנשי משרדי פרסום, תקציבאים, ארט דירקטורים — בקיצור, ערב רב של "מקבלי החלטות" שחברו יחד כדי להוציא תחת ידם את מסע האינפנטיליות הנהדר הזה:

1638918187604.png
צילום: הדס פרוש

מה שבולט בשלטים הללו זה בעיקר מה שאין בהם: התייחסות לנוסעים כאל אנשים בוגרים ורציניים. ניכר שברכבת ישראל הגיעו למסקנה — כנראה אחרי שערכו שלל סקרים, פילוחים ומשאלים — שהציבור הישראלי הוא שם אחר לאוסף של ילדים קטנים ומופרעים ובקיצור, דבילים, שבהכרח לא יישמעו להוראות בסיסיות, ולכן אין ברירה אלא לגשת אליהם "בגישה אחרת" — מלטפת, מכילה ואמפתית.


מעט מאוד, אם בכלל, נדרש אפוא כדי להיות "מלך", "נשמה", "אח", "מהמם" או "מושלמת" בישראל. די בכך שתתנהג כמו בן אדם כדי שהרשויות יקלסו ויפארו אותך. די בכך שלא תתחצף, תהרוס ותשחית כדי שהממסד יחבק ויעלה אותך למדרגת אל. וככל שמדרגת הקילוסים והתשבחות גבוהה יותר, הרי שיש בכך מעין הודאה בגובה מדרגת החוצפה, האגואיזם וחוסר ההתחשבות ששוררים במרחב הציבורי.

אבל לא זו בלבד שהסופרלטיב מוגזם, מגוחך ואינפנטילי — והרי השפה כולה דוהרת בכיוון המשגע הזה — אלא שהוא גם חסר־ערך. שהרי השלט הוא בסך הכל שלט — קבוע, סטטי וחסר חיים — ולכן אין לו את האפשרות לבחון את התנהגות הנוסעים ולהעיר או להחמיא להם בהתאם. השלט לא יודע אם הנוסע אכן נהג באיפוק או בגסות, בג'נטלמניות או בבהמיות — הוא בסך הכל מבקש לטעת בנוסעים את התחושה ש"אבא ואמא" תמיד באזור, תמיד מסתכלים, תמיד בוחנים, בעיקר תמיד דואגים. והם גם יהיו מאוד מאוד — אבל מאוד! — גאים בכם, ילדים חמודים, אם רק תתנהגו כמו שצריך. ואמנם, כראוי להורים מכילים ורגישים, רכבת ישראל עושה שימוש נרחב במערכת של חיזוקים חיוביים. ממש כמו שאומרים לילד "אתה כזה מלך שלא בכית למרות שתום הרגיז אותך" — כעת הנוסע ברכבת הוא מלך משום שהוא שם לב לרווח שבין הרכבת לרציף; ובדיוק כמו שאומרים לילדה "את כזאת מהממת שנתת למיה מהארטיק שלך" — כעת הנוסעת ברכבת מהממת משום שהיא לא חצתה את הפס הצהוב. די, אתם כאלה חמודים שלא שברתם את החלון!

ולא נותר אלא לדמיין מה עובר בראשו של נוסע גנרי כזה שנחשף למראות. אדם בן 46 נניח, שבסך הכל עלה לקרון אחרי שאחרון הנוסעים ירד, וכעת הוא מביט בשלט שיוצא מגדרו כדי לשבח אותו על כך. האם הוא אכן גאה בעצמו? האם הוא אכן מרגיש לרגע אחד כמו מלך? והאם אותה נוסעת בת 38, שאמנם לא מתרוצצת ברחבי התחנה, אכן מאמינה שהיא מושלמת רק משום שהגיעה בזמן? במילים אחרות, אם יש דבר אחד שצריך להטריד יותר מעצם הצבת השלטים האינפנטיליים הללו, זאת האפשרות שנוסעים רבים כבר לא מסוגלים להבחין באותה אינפנטיליות. אז מה אתם אומרים, קוראים מהממים שכמותכם?


ומה דעתכם קוראי פרוג?
״היי רפי, מדברת מנהלת השיווק של XXXX
קיבלנו עליכם ים המלצות ואני הייתי מאד שמחה שנעבוד יחד!״
ככה מתחילות עשרות שיחות בכל חודש לנייד שלי.

זה מרגש מצד אחד לשמוע מי המותגים שפונים אלינו
ומצד שני אני מזהה מכנה בעיתי משותף לרובם.
כשלדעתי הוא אחד הקשיים שמאיימים על תעשיית הפרסום שלנו.
זו שאני כל כך אוהב.

רוצים לנחש? אני אעזור לכם...
התמחור. התגמול. איך שלא תרצו לקרוא לו -
כן החלק הזה שאנחנו עובדים מאד קשה ומגיע לנו גם להרוויח?

הרבה לקוחות לא מרוצים מסתובבים בתעשיה, מתקשרים אליי עייפים מהמשרד איתו הם עובדים ורוצים לעזוב בגלל שהם לא מרוצים.

כשאני שואל ממה אתם לא מרוצים הם אומרים מגוון תגובות:

*הקריאיטיב לא ברמה - > ראיתי אבל את האתר שלכם והוא מדהים!
* העיצובים לא ברמה - > אבל אתם ליגה- יש לכם סטודיו פנימי?
*אין חשיבה מעבר - > אתם כאלה? אני לא רוצה יס מנים
*אין יוזמות - לא מצליחים להרים דברים שהם מעבר לעבודה השוטפת
ובכלל באופן כללי- הם איטייים, לא שירותיים, לא כיף איתם.

ואז אני מסביר בנעימות שמהר עולה כסף. יפה עולה כסף. חכם עולה כסף, מבריק - עולה המון כסף! המוחות הטובים שלנו עולים כסף.

כשאני שואל מה התקציב שלכם? או מה אתם משלמים?
הלב שלי מצטמק. המוח שלי עושה ריסטרט ומהר מאד עולה לשיחה בשנית.

מרביתם עונים לי תשובות בין - אין לנו תקציב ממש מוגדר או יש לי 10,000 שח או 15,000 שח לריטיינר בחודש.
אבל אני צריכה שתעשו הכל ! עיצובים, אסטרטגיה, קופי, מדיה, אופטימיזציות - כל מה שצריך כדי להיות 24/7 על התקציב.

על המדיה? אני מוכנה לשלם 10% .. ואני שואל - 10% ממה? מתקציב של כמה? עונים לי נגיע לזה בהמשך. או נוקבים בתקציב מצחיק.

״היתי גם שמחה לתת לכם בריף... כדי לבדוק איך אתם רואים אותנו..״.
רגע אני רוצה להבין...
את רוצה לעבוד איתנו כי המליצו לך כרגע.
את רואה את האתר שלנו עם תיק העבודות המהמם
ואת רוצה שנעבוד על בריף שלכם?
אנחנו בשמחה נעשה את זה אבל לא בחינם אני עונה. אנחנו מחייבים על העבודות שלנו.

תגידו רגע - שאתם הולכים למסעדה כי המליצו לכם? או מדקר סיני או פסיכולוג? אתם גם מבקשים ממנו לראות איך הוא מנתח את הבעיות בחיים שלכם ומבקשים ממנו לעשות את זה בחינם?

ואז זה היכה בי. יותר מידי שנים, עבדתי במשרדים ושמעתי ״כן כן כן ״ על כל מה שלקוחות ביקשו. אבות התעשיה הזו השאירו לנו אדמה חרוכה מכל כך הרבה אופנים שיקח שנים לסדר את הכאוס הזה.

הקמנו את HapPpy כי רצינו ליצור משרד פרסום אחר. רצינו לשנות את התעשיה. את מערכת היחסים בין הלקוח למשרד. רצינו ליצור מקום שלעובדים שלנו כיף בו והם מתוגמלים מנטאלית וכספית. רצינו ליצור שקיפות. רצינו לגרום לאנשים להבין שהמוחות שלנו שזה הדבר הכי חשוב שלנו - עולים כסף! למה מוח של מתכנת שווה יותר ממוח של פרסומאי? הכי לא. והגיע הזמן לתקן את זה.

לקוח מסוגל לשלם על זכויות לשיר מאות אלפי שח
לטלנט /סלב - מאות אלפי שח למרות שרמת המחייבות שלו למותג היא מינמלית (כמה שעות צילום!) בזמן שאנחנו (צוות של 30 אנשים) נתאבד, נקרע, נחקור, נלמד, נכתוב, נעצב, נקדם, נמכור כל יום במשך כל התקופה שאנחנו מלווים את הלקוח.
בלילות, נחשוב עליו בסופי שבוע ונהיה הכי לוייאלים ונעשה הכל על מנת שהוא יהיה מרוצה ובסוף בא עומר אדם או משפיענית שיש לה מאות אלפי עוקבים ולה הם יהיו מוכנים ברגע לשלם את הסכום
בעוד אנחנו - עם כל הצוותים שנקרעים מסביב לשעון - בעיינים שלהם לא ראויים לתגמול מספק.

אז אני מסביר בעדינות שאת לא מרוצה מהמשרד כי את משלמת להם ריטיינר שהוא הפסדי עבורם. משרד פרסום שמעסיק מעצבים מוכשרים, אנשי קופי מבריקים, ניהול לקוח, אנשי מדיה ופרפורמנס, הפקה, קריאיטיב ואסטרטגיה לא יכול להרוויח מ15 אלף שח וגם לא מ25 אלף שח בחודש.

ומי שאומר שכן - הוא פשוט מתמחר לא טוב את העסק ואז אחרי כמה זמן אתם תיפרדו. כשאתה מעסיק אופרציה והלקוח מצפה ממך - לחשוב בגדול, להבריק, לחשוב מחוץ, ליזום, לרוץ, לקפוץ ועוד אי אפשר לעשות את זה ללא תגמול ראוי.

אני התחייבתי לעצמי. מרגע זה אני אעשה את העבודה הזו כדי שהתעשיה הזו תוכל להתקיים. לטובת כלל המשרדים. שאנשים שעובדים אצלנו ישארו פה כי נוכל להציע להם שכר ראוי. ההסברה מול הלקוחות (ואני לא מדבר על הלקוחות שלנו אלא על כלל הלקוחות בתעשיה הזו) חייבים להבין שבסוף לכל הבקשות והבריפים, לכל החלומות שלהם יש תג מחיר.
יש שעות עבודה ושעות נוספות ועובדים שמנסים לעשות הכל כדי לנצח את מירוץ העכברים הזה וגם רוצים שיהיו להם חיים מחוץ למשרד.

ריטיינר הוא לא בופה חופשי. אין עסק שיכול לתת הכל בלי הגבלה -אתם אנשי שיווק ואתם צריכים לדעת את זה! את יכולה לחלק סניקרס בלי הגבלה? וההיא יכולה לחלק תכשיטים בלי הגבלה? וההם? יכולים לחלק בירה בלי הגבלה? התשובה היא לא! אז גם במשרד פרסום זה ככה - אין מתנות חינם. אין בלי סוף תוצרים.
בסוף אתם יורים למשרד ברגליים ובסוף זה מתגלגל אליכם בחזרה.
ואז אתם לא מרוצים ורוצים לעזוב.

אז אני אומר המון פעמים - תודה. אבל בתקציב הזה אנחנו לא נעשה את זה ואני גם נותן להם טיפ - תיצרו שיחה בתוך הבית ותבינו שאם לא תגדילו את התקציב ותפתחו את הראש שלכם ככה שתעריכו יותר מכל סלב או פרזנטור את השותף המרכזי שלכם את צוות המשרד
ותהיו מוכנים לשלם להם כמו שצריך על הרעיונות, העבודה הקשה והלויאליות שלהם, אתם תמשיכו להיות לא מרוצים. מהמשרד ההוא, מההיא או אפילו (חס וחלילה) מאיתנו.

I Love my Job.

(רפי טל)
תפנימו !!!! ❤
ארוך אך שווה קריאה
מוסר השכל חזק

גברת רצתה לקנות עוגה, היא התקשרה לשף קונדיטור אבל היא מצאה את המחיר קצת יקר, היא אמרה בבוטות: "אני רוצה לקנות את העוגה שלך אבל אני חושבת שהמחיר מאוד יקר". השף קונדיטור היה קצת המום אבל ענה: "כמה לדעתך עליי לקחת?"

הגברת ענתה: "קמח, סוכר, ביצים, חלב, שמרים, חלב מרוכז, מרגרינה, חמאה אז בערך 70 שקל" והוא אמר לה שאין בעיה ושמחר זה אצלה.

הלקוחה הייתה מאוד מרוצה מעצמה וסיפרה לכל חבריה את הסיפור הזה ועל העסקה המופלאה שעשתה! למחרת היא קיבלה קופסא מהממת, היא פתחה את הקופסא ובתוכה היו המרכיבים, הקמח, הסוכר, הביצים, החלב וכו'. היא הייתה בהלם, התרגזה והתקשרה אליו שוב! "איך יכולת לעשות לי את זה? הזמנתי עוגה ושלחת לי קופסה עם המרכיבים בלבד!"

השף קונדיטור ענה בשלווה:
"גברת, קיבלת בדיוק את מה ששילמת עליו, אם את חושבת שמשהו חסר, את צריכה לשלם"

מוסר השכל:
כשאתה קונה עוגה, קינוח, שירותי צילום או משהו אחר בעבודת יד מאיש מקצוע אתה לא קונה רק מרכיבים. אתה גם צריך לקנות את הזמן, את המאמץ, את ההשקעה, את הלימודים וההשכלה, אהבה, מסירות, לילות ללא שינה, מחשבות לארגון וסדר, כאבי גב ורגליים, ציוד, דלק ועוד.

תעריכו ותכבדו את האחר וכמובן את היצירות שלכם


לא יודע למי הקרדיט אבל זה העתק מקבוצות..
הלילה 25.10.21 עד חצות..
כל האתר ב25 ש''ח

  • תודה
Reactions: פלטפורמה1 //
1 תגובות
זה שיתוף ארוךךך, לא מתאים לכל אחד!
אבל למי שיש כוח, יהיה שווה:)


רקע לקמפיין


"לא תכננו שככה זה יצא.,

אבל ככה זה יצא

כי אנחנו תכננו..."


[מתוך השיחה של משה, לקוח שבנה לבד, בטעות:(]


מה בסך הכל רציתם?

רציתם להוציא היתר בניה כדי להגדיל קצת את הבית שלכם.

מה, אסור?

הוא היה קטן צפוף ולא נוח.

כמה עבדתם על ההיתר הזה!

השקעתם בו זמן, ממון והרבה כוח

וברוך ד' אחרי תקופת שיפוצים ארוכה ומיגעת---




זה היה טוב אם היינו יכולים לסיים פה,

עם 'סוף טוב הכל טוב'.

אבל לצערכם זה לא עבד ככה.


מה זה כבר להוציא היתר? סוף סיפור!

זה מה שחשבתם לפני ההיתר,


אבל בתור בעלי ניסיון גיליתם

שאין סוף לסיפור הזה!


חשבתם שאתם אחראים מספיק כדי לעשות הכל לבד,

וגיליתם,

שאין מי שלוקח אחריות על הבניה שלכם.

הבנתם שזה קשה הרבה יותר ממה שדמיינתם.


שילמתם לאיש מקצוע רק על הוצאת היתר-בניה.

מה עם התכנון? נסתדר כבר, אמרתם לכולם בביטחון.

מה עיצוב חכם של החללים? שטויות, נעשה את זה לבד.


תעשו את זה.

לבד.

הפועלים הערבים לא ממש התחשבו בסיכומים הברורים,

הם בודאי לא לוקחים אחריות על הטעויות הקריטיות שעשו לכם.

מה כבר יכול לקרות בבנייה? חשבתם.


מה באמת קרה? הנה כמה דוגמאות מהשטח:


הריצוף-


(בתחילה הזמנתם קצת מדויק

אז הפועלים ריצפו ולא סיימו עד הסוף,

אז הזמנתם ריצוף נוסף

(זה כבר לא יצא משתלם

כי כמות קטנה עלתה לכם הרבה יותר אבל לא משנה)

מה שיותר משנה- זה השוני.


אחרי שהגיעה ההזמנה השניה

גיליתם בחרדה,

שאין התאמה בין צבע הריצוף שהזמנתם

לצבע שהגיע! (חסר במלאי. מאד עוזר לכם)

אבל מה תעשו כעת?

מי ישלם על כל הטעויות הללו?

מי יספוג את העלויות?

מי לוקח אחריות?


כשלוקחים בעלי מקצוע

שמכירים את השטח

הטעויות הללו נמנעות בעזרת ד'!


הקיר שבאמצע-


לא לקחתם בחשבון את הקיר הזה שנתקע לכם ליד הספה.

תמיד אומרים לכם שאתם חזקים,

טיפוסים שיכולים להזיז אפילו קירות

אבל כעת,

אתם דווקא מנסים לדבר לקיר,

וזה לא ממש עוזר.

שום דבר לא זז…


היום אתם מבינים שזו אשליה.

לתכנן לבד,

לעצב לבד,

לעשות הכל לבד זה רק נראה זול

זה מפתה,

אבל אתם לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול.


למשבצת הזו נכנסת רבקי.

הסיפור של רבקי קרליץ:

הכרתי הרבה לקוחות שדפקו את הראש בקיר אחרי שהוא נבנה:(

וזה היה כל כך קשה לראות את זה.

לכן אני כאן.

כי אין בית שני.


אתם משקיעים המון אנרגיות בבית שלכם,

בטח! כי בית יש רק אחד,

וכשעושים טעויות...קשה מאד לתקן אותן.

אל תבנו על שיטת הסמוך!

אל תבנו על 'זול'

אל תחיו באשליות.

תחיו בבית שלכם.


אני כאן בשבילכם.

כדי לתת לכם חוות דעת מקצועית על כל שלב,

כדי לכוון אתכם לשיפוץ המתאים לכם, כזה שלא יגרור אתכם להוצאות מיותרות,

כדי למקסם כל משבצת בתוספת הבניה שלכם,

כדי לוודא שהכסף שאתם מוציאים על הבניה-

מחזיר את עצמו בגדול.


מה אני עושה?


*היתר בניה בראש שקט

*תוכניות אדריכליות חכמות ומדויקות לצרכים שלכם

*עיצוב פנים ייחודי, יצירתי, חכם שנולד במיוחד בשבילכם

*ליווי הום-סטיילינג מוקפד וייחודי שהופך לכם חלום למציאות.



מאחורי הקלעים של הקמפיין:

ניתוח אסטרטגי מעמיק של קהל היעד וסקר שוק,

העלו את המסקנה החד משמעית-

הציבור סומך על עצמו בענק,

למה להוציא כסף על ליווי מקצועי?

הרי אין לנו שקל על הנשמה.

המציאות הוכיחה שבוגרי תהליך בניה כבר דיברו אחרת.

הם סיפרו סיפורים כאובים על זמן, עוגמת נפש ומלא כסף

שהלך לפח.

מסקנה פשוטה, לבנות לבד זה לא שווה.

האתגר היה להעביר את זה לקהל היעד באופן הקריאייטיבי והמדויק ביותר.

טיזר ראשון התפרסם כך
טיזר 1 לבד.PNG

ועורר גלי סקרנות:)

כמו שתוכלו לראות הצבעים הם צבעי הלוגו של נותנת השרות,

אליו יחשף הקהל בהמשך.

הטיזר הינו אשליה,

בתוכה כתובה במילה זול אבל אי אפשר להבין אותה עדיין.

בשבוע העוקב פורסם טיזר מס' 2 (מעלה את גירסת החצי עמוד)

טיזר 2.PNG

לפני הבניה אתה משלה את עצמך שזה זול.

אבל אנא, אנשים אל ת(פ)שלו את עצמכם...


המודעה מגיעה בעקבות הטיזר ומשלימה את הסדרה.
מודעה רבקי.PNG


על האסטרטגיה, קופי וקריאייטיב
@אני הקטנה,
העיצוב המדהים @גיטי גוטליב מסטודיו חמישה כוכבים,
מסירות מטורפת שלא סותרת מקצועיות ודיוק, מדהימה!
מעלה לכאן את פוסט סיכום השנה ששלחתי ללקוחותי,
ובסיומו- את הגלויה, שעיצבה ברוב כישרון
@סטודיו מנטה האלופה.
לשנה גלויה תכתבו ותחתמו :)

מה דעתכם?

גילוי נאות: רציתי להכין לך גלויה של שנה טובה, אבל האמת- שאת בעצמך הגלויה!

זוכרת את כרטיסי השנה טובה
שהיינו שולחות פעם כשהיינו ילדות?
נו, אלו שנראים כמו גלויה,
עם ציור אומנותי של רימונים, פרחים ושופרות מסולסלים
ושתי יונים לבנות מרחפות מלמעלה
ונצנצים זוהרים שמקשטים את הכל,
ואת ממששת ומלטפת ונהנית מהמגע...

לא אשכח את הדוכנים בגאולה
שהיו מוכרים את הגלויות האלו
ובעצם בכל קרן רחוב,
5 שקלים ויש לך שנה טובה... ;)



כשאני מנסה לחשוב מה הדליק אותנו בגלויות האלו
מעבר לזה שהן צבעוניות, מעניינות ומעבירות רגש,
חושבת שזאת הפשטות.
הן פשוט גלויות...

הכל פתוח, ברור ונגיש.
בלי קיפולים, בלי לדפדף, בלי להתאמץ.
פשוט וקל, התמונה גלויה מול העיניים,
את מבינה מיד מה קורה פה ומה רוצים ממך,
אין חידות ואין רמזים,
והמסר שקוף
כך שאין לך שום ספק למה התכוון המשורר
ואת קולטת מיד שרוצים לאחל לך שנה טובה!

בעוד שבוע נתחיל בעז"ה שנה חדשה...

באווירת הגלויה הנוסטלגית,
אני רוצה לאחל לך שנה שתראה כמו גלויה.
עם בהירות עסקית ותכנון ברור
מהם היעדים שלך ואיך את הולכת לכבוש אותם בעז"ה.

שנה שבה תהיי ברורה, מדויקת ותעבירי מסר חד משמעי.
שהלקוחות יבינו חד וחלק מה את מציעה ולמה דווקא את,
כשהמילים שלך יהיו גלויות, כנות ומעוררות אמון,
וישווקו אותך בצורה הכי אותנטית.

כשתהפכי להיות גלויה עסקית -
תחסכי מעצמך להסביר, להתפתל, להתנצל ולשכנע.
ויהיה שווה ללקוחות לשמור אותך ברשימת המועדפים
ולהשתמש בשעת הצורך,
פשוט, כי השירות או המוצר שלך כל כך גלוי, ברור ונגיש עבורם.

אם נדבר גלויות,
רציתי גם להודות לך על שנה של עשיה משותפת,
בה נהנינו ביחד לגלות לעולם את הייחודיות העסקית שלך,
דרך אסטרטגיה נכונה, מילים מדויקות ומסרים ברורים.
(במילה אחת- באזזז...)

ואם עדיין לא זכיתי לעבוד איתך, אולי זה עוד יקרה בעתיד בעז"ה.
בכל מקרה, עצם העובדה שהתעניינת-
מגלה שחשוב גם לך להיות גלויה...

ו... כן. לא יכולתי להתאפק,
בסוף הכנתי לך ממני גלויה כזאת,
ספיישל בשבילך,
עם המון נצנצים (אבקת באזזז...)
אבל לא רציתי לשלוח לך סתם גלויה סטנדרטית...
אז את זוג היונים החלפתי ב...
בטח ניחשת!

לשנה גלויה תכתבי ותחתמי!

מברכת מכל הלב,
דבורי כהן


גלויה שנה טובה.png
 תגובה אחרונה 
שלום לכולם, סימתי עכשיו קורס קופרייטינג בפרוג, שיתפתי פה את פרויקט האמצע שלי https://www.prog.co.il/threads/שלום-התייעצתי-איתכם-לגבי-פרסומת.640157/

כשהגיעו הדרישות לפרויקט גמר בפרוג, נבהלתי.. זה היה קשה יותר מכל מה שיכולתי לדמיין.
ליצור מודעה- על_____
"אלימות במשפחה במגזר החרדי".
הזום השתתק, נהיה הלם, ואז כולן דיברו בבת אחת...
אני רק חיפשתי לברוח, איך אני יכולה? זה לא בשבילי, לא מתאים שאני אתעסק בזה...
ועוד ועוד תירוצים על זו הדרך.
כשנגמר שלב ההדחקה, הראש לא הפסיק להעלות את הנושא ומצאתי את עצמי חושבת על זה המון, ומתחילה לקרוא ולבלוע כל פיסת מידע שיש (לא שיש הרבה לציבור שלנו).

מתוך מחשבה על הציבור שלנו, עך החסמים שלו, הבנתי שכל מה שהופך את הקהילה החרדית לכזו מיוחדת ומשתמרת וחזקה בערכים שלה. הופך במקום הזה לחיסרון,למונע ולמעכב.
הערבות ההדדית, תחושת הערך העצמי הגבוה, הסגירות שלנו- שומרים עלינו חזקים- אבל כל פעם שיש משהו שמאיים על הערך העצמי שלנו, אנחנו מטאטאים, מתעלמים ובורחים מלהגיד שהתופעה הזו חלק מאיתנו, כל אחד יכול להיזכר בתופעות שונות בקהילה החרדית שבמקום להתמודד מולן, מצאנו את עצמנו מפטירים רחמונעס ומודים לה' שבקהילה שלנו הדבר לא קיים...


גם כאן, כל קהילה תאמר שהדבר לא קורה אצלה, יחד עם הנושא הרגיש היא תוסיף שלא מתאים וצנוע להתעסק עם זה והדבר יעלם שוב..

לעבודה הצטרפה אלי רבקי פרנקל המוכשרת שתרמה המון מנסיונה ומהידע שלה, יחד הבנו והגענו לשורת הבריף-
לאחר התייעצויות והתלבטויות וגיבוש האסטרטגיה. זה הזמן תודה ל@nimrod nir המורה, שנתן גב לרעיון.

אחרי זיקוק הדעה והבריף, הבנו שאנו רוצות לפנות למגזר החרדי שלא נמצא באינטרנט, לקהילות היותר סגורות ולהביא את השינוי ממוקדי כוח בקהילה, ולגברים בקהילה בכללותה.
ידעתי ששינוי והכרה אמיתית, עם התגייסות מצידם יהיה אפשר לשנות המון ביחס למציאות הזו.
גייסתי את הערבות הקהילתית, תחושת המושלמות בקהילה מול הקונפליקט הזה שרוצה לומר אין כמונו, בעיות לא אצלנו .

הגעתי לשורת בריף- מכוח היות הקהילה כל כך איכותית, מגוננת עם ערבות קהילתית היא חייבת להפסיק להתעלם מהתופעה ומאותן נשים כי בסוף אותה אישה אם נרצה או לא- היא חלק ממנו.

ואז עם המון מחשבה ויגיעה הבנו אני ורבקי שנכון להתפצל ויצרנו שני תוצרים סופיים, אציג פה את שלי.
מזמינה את רבקי להציג גם את שלה.

יצרתי סדרה, שמדברת למקום המזדהה של כולנו. כולנו נסכים כשנראה את המודעה כי הדבר יזיז לנו משהו, יגע בנו.. התגובות המעשיות אולי יהיו שונות. אך כשנראה, כשנדע, כשנשמע על כך- לא נוכל להתעלם.
מעניין אותי איזה דוגמאות נוספות הייתם מכניסים לסדרה.

בהזדמנות זו אומר תודה למקצים ולפרוג בכלל, הלימודים היו חוויה אחת גדולה והובילו לעולם מדהים..@פרוג

IMG-20210416-WA0009.jpgIMG-20210416-WA0007.jpgIMG-20210416-WA0008.jpg

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה