קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 285
  • שיר שכתבתי מזמן על הלחן של ׳אמן על הילדים׳….

    ושוב- מומלץ להקשיב ללחן ולהרגיש את הקצב…

    אמן התרופה כאן.jpeg

    אמן. התרופה כאן.

    יושב כאן במרומים אני מביט בכם
    זה אבא.

    רואה אתכם חיים את המציאות
    עם הקשיים בה

    עוד צרה ועוד אחד
    נגמר האויר

    אתם אבל ממשיכים , לא מתייאשים
    בי מחזיקים, מתפללים.

    פתאום מלחמה וגם אזעקה,
    פצועים, חטופים לוחמים

    הלחץ גדל, בנה לו מגדל
    ללב יש רק 2 חדרים

    והפחדים עובדים גם שבתות וחגים
    אתם אבל ממשיכים
    תמיד מאמינים ש…

    משיח בפתח יופיע
    לשמור, להציל , להושיע
    לגמור מלחמות וקליע
    הלב מלא געגוע

    אני רואה אתכם ילדים שלי
    שלא עוזבים אחד את השני
    מאמינים ביחד כל הזמן
    אמן. שהתרופה הנה כבר כאן

    אני רואה אתכם ילדים שלי
    שלא עוזבים אחד את השני
    מאמינים ביחד כל הזמן
    אמן. שהתרופה הנה כבר כאן

    רוצה קצת להסביר לכם
    את כל מה שהבטחתי

    על הימים שעוד יבואו
    הוצאתי והצלתי

    אני אבוא, אקח אתכם
    על כנפי נשרים נשאתי

    מכל העולם, ישר אלי
    לירושלים הבאתי

    תהיה שמחה, טהורה
    כולם קרובים לאלוקים

    יהיו אורות ומנגינות גבוהות
    וכהנים בקרבנות, לווים עם כינורות
    את השכינה בכל מקום ירגישו

    אני רואה אתכם ילדים שלי
    שלא עוזבים אחד את השני
    מאמינים ביחד כל הזמן
    אמן. שהתרופה הנה כבר כאן

    אמן. אמן. אמן. על הילדים שלי
    שלא עוזבים אחד את השני
    מאמינים ביחד כל הזמן
    אמן. שהתרופה הנה כבר כאן

    האור יזרח ברקיע
    משיח בפתח יופיע
    יפסיק הגלות במפתיע
    תחזיקו חזק זה מגיע!

    —————
    —————

    מאמינים ביחד כל הזמן

    אמן. שהתרופה הנה כבר כאן
    _____
    אֲנִי מִצְטַמֵּק לִי בְּתוֹךְ הַחֲלִיפָה
    כְּבָר מְאֻמָּן אֵיךְ לְהַסְתִּיר אֶת קִיּוּמִי
    וְהַשְּׁבִילִים הָרְטוּבִים בִּלְחָיַי יְגַלּוּ
    כַּמָּה עָלוּב הוּא הָאָדָם כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵד

    הֵם מְדַבְּרִים וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָם
    בַּסֵּתֶר אֶאֱסֹף לִי שְׁאֵרִיּוֹת מֵחִיּוּכֵיהֶם
    יָדָם עוֹד לֹא פָּגְשָׁה בִּי
    מַבָּטָם עָלַי לֹא עָצַר
    וּמֵעוֹלָם הֵם לֹא חָשְׁבוּ לִשְׁאֹל לִשְׁמִי

    וּכְשֶׁיָּבוֹא יוֹם פְּקֻדָּה
    וְאֶת פְּנֵיהֶם יַחְוִיר אָסוֹן
    כְּשֶׁיֻּפְקְרוּ אֶל הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת
    אָבוֹא לָשֶׁבֶת לְצִדָּם
    עִם הַנֵּר שֶׁלִּי הַדַּל
    וְאֶת פְּצָעַי אָז מִקָּרוֹב יוּכְלוּ לִרְאוֹת

    כָּל עוֹד פְּלָדָה תִּזְהַר בְּיֹפִי עֵינֵיהֶם
    וּשְׁאָגָה כְּלוּאָה בְּאֹמֶץ חָזָם
    חוּטֵי חֶמְלָה לִבִּי טוֹוֶה סְבִיבוֹתֵיהֶם
    נִשְׁבַּע לְהַקְרִיב הַכֹּל לְמַעֲנָם

    יֵשׁ מְלָכִים שֶׁלֹּא יָסִירוּ אֶת כִּתְרָם
    וַעֲבָדִים יִנְעֲלוּ שַׁלְשְׁלָאוֹת נֶאֱמָנוֹת
    אֵלֶּה וְאֵלֶּה מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת
    לְיוֹם נְפִילַת הַחוֹמוֹת הָאֲטוּמוֹת
    וְהִתְגַּלּוּת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְעַצְמָם

    כְּשֶׁתֶּאֱחֹז הָאֵשׁ בְּשׁוּלֵיהֶם
    וְקֹר יַקְפִּיא אֶת מִלֵּיהֶם
    וּבְלִי כּוֹחַ יִפְּלוּ נִבְגָּדִים לָאֲדָמָה
    כִּמְעַט בְּלִי קוֹל אֶפְסַע
    לְהִכָּנֵס לִמְחִיצָתָם
    אֲכַסֵּם שְׂמִיכַת אַהֲבָתִי
    אַצִּיעַ לִבִּי כְּכַר

    וְטִפּוֹת עֵינַי יִזְּלוּ
    כְּשֶׁמֶן זַךְ לְנִשְׁמָתָם
    לִדְלֹק בַּזִּיק הָאַחֲרוֹן שֶׁשָּׁם נִשְׁאַר
    חָשַׁבְתִּי גַּם
    שֶׁאִם אַאֲמִין בָּנוּ שׁוּב
    אַף קִיר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד נֶגְדֵּנוּ
    וְהַכֹּל תָּלוּי בָּרָצוֹן הָאֲמִתִּי

    פַּעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁשָּׁבַרְתָּ אוֹתִי
    הִצְלַחְתִּי לְהִתְחַבֵּר חֲזָרָה
    הָיִיתִי מֻרְכֶּבֶת מֵחֲלָקִים גְּדוֹלִים
    עַל כָּל אֶחָד הָיָה חָרוּט עֶלְבּוֹן אַחֵר

    פַּעַם שְׁנִיָּה כְּבָר לֹא זִהִיתִי אֶת אֲנִי הַקּוֹדֶמֶת
    נִסִּיתִי לִמְצֹא אֶת הָעֶלְבּוֹן
    לֹא מָצָאתִי לֹא אוֹתוֹ וְלֹא אֶת עַצְמִי
    רָאִיתִי חַרְסִינָה מְעוּכָה עַל הָרִצְפָּה
    כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִקְפִּיד לִרְמֹס כָּל שֶׁבֶר אַחֲרוֹן בָּהּ

    חָשַׁבְתִּי גַּם
    שֶׁאִם אַאֲמִין בָּנוּ שׁוּב
    וָשׁוּב וָשׁוּב
    אַף קִיר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד נֶגְדֵּנוּ
    וְהַכֹּל תָּלוּי בָּרָצוֹן הָאֲמִתִּי

    אֲבָל
    מֵהַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית
    בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית רָאִיתִי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי
    גּוּשׁ אָדֹם כָּחֹל פָּצוּעַ וְחַי
    מַבִּיט בִּי וּמַאֲשִׁים כָּל מִלָּה טוֹבָה שֶׁסָּמַכְתִּי עָלֶיךָ

    כְּבָר תִּעַבְתִּי אֶת מִילוֹת הַשִּׁדּוּל שֶׁל עַצְמִי
    וּבָאתָ שׁוּב
    וְנָגַעְתָּ בָּאֵמוּן הֶעָדִין הַזֶּה, מִשַּׁשְׁתָּ יוֹתֵר מִדַּי
    וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שָׁבַרְתָּ אוֹתוֹ
    לַחֲלָקִים קְטַנִּים שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ
    וְהִסְתַּכַּלְתִּי עֲלֵיהֶם הֲמוּמָה
    וְהֵם לֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי חֲזָרָה
    רַק נִסְחֲפוּ בָּרוּחַ שֶׁל נוֹבֶמְבֶּר
    וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֶת הָאָבָק הַזֶּה כְּבָר אֵין לִי אֵיךְ לְאַחוֹת
    אֵין לִי אֵיךְ לְחַבֵּק
    אֵין לִי אֵיךְ לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּנַסֶּה שׁוּב

    עָפָר דַּק שֶׁפַּעַם הָיָה
    שִׁרְיוֹן חַרְסִינָה
    פָּשׁוּט נִטְחַן לְאַט לְאַט
    עַד שֶׁנֶּעֱלַם ו
    בַּשִּׁרְיוֹן שֶׁלִּי
    הוֹתִיר סְדָקִים חֲלוּלִים
    מֻתָּשִׁים
    מָה אִם הָיוּ פְּלַסְטֵרִים בַּמִּדְבָּר
    בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה
    בְּהַר סִינַי
    בְּהַקְרָבַת יִצְחָק
    בְּיוֹסֵף עָזוּב בַּבּוֹר

    אוּלַי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים עַל הַכֹּל
    אוּלַי הָיוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים מְכִילִים שָׁלוֹשׁ מִלִּים
    הַכֹּל
    הָיָה
    בְּסֵדֶר


    וּמָה
    כְּשֶׁמְּנִיחִים עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת
    גּוּפוֹת גּוּפוֹת
    שֶׁל פְּלַסְטֵרִים
    עַל כָּל תְּהוֹם
    שֶׁנּוֹצְרָה בְּכָל נֶפֶשׁ
    בְּכָל יַלְדָּה תְּמִימָה

    בְּנֵי אָדָם מַכְפִּילִים אֶת נִפְחָם
    נֶאֱבָקִים עַל כָּל נְשִׁימָה
    אַךְ נִשְׁאָרִים עִם פְּלַסְטֵרִים
    עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת
    גּוּפוֹת גּוּפוֹת
    וַעֲדַיִן בְּנֵי אָדָם

    אִם פְּלַסְטֵרִים הָיוּ מִתְכַּלִּים מֵעַצְמָם
    מְמֻחְזָרִים אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם
    קוֹפְצִים לְבִקּוּר שֶׁל כַּמָּה רְגָעִים וּמִתְאַדִּים
    מַשְׁאִירִים אוֹתָנוּ לִכְאֵב וְחֵרוּת-

    הָיִיתִי תּוֹמֶכֶת בָּהֶם
    מַזְמִינָה אוֹתָם אֵלַי לְכוֹס קָפֶה
    לִדְלִי שָׁלֵם

    טוֹב שֶׁיְּלָדִים לְעִתִּים
    נִרְתָּעִים מִפְּלַסְטֵר

    אֲנִי לְעֻמָּתָם
    מַזְמִינָה אוֹתָם אֵלַי
    לְכוֹס קָפֶה
    לְאוֹקְיָנוֹס
    שָׁלֵם
    וּבְהַגִּיעִי אֵלַיִךְ⁠
    יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי.
    לֹא יָכֹלְתִּי
    לִהְיוֹת בָּךְ.
    לְהַלֵּךְ.
    לֹא יָכֹלְתִּי
    לִרְאוֹת בְּשִׁפְלוּתֵךְ.

    רַגְלִי דָּרְכָה בִּשְׁעָרַיִךְ.
    וְנָסוֹגָה.
    כִּי חֲרֵבָה אַתְּ.
    כָּל פִּסָּה בָּךְ,
    שְׂרוּפָה.
    וְטֻמְאָה אָכְלָה בְּךָ,
    נָגְסָה בּקְדֻשָּׁתֵךְ.

    ומָה נִשְׁאַר מִמֵּךְ,
    יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה,
    קִיר אֶחָד.
    אֲבָנִים.
    שְׁכִינָה בֵּינוֹתָם.

    וְאֵיפֹה הוּא הַזָּהָב.
    יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה.
    אֲבֵלָה אַתְּ.
    חֲרֵבָה.
    עָנִיּה בְּסֹעֲרְתָם.

    עָמַדְתִּי בִּשְׁעָרַיִךְ,
    יְרוּשָׁלַיִם.
    וּנְשָׁמָה שֶׁבִּי
    צָרְחָה לָךְ,
    בָּכְתָה אֶת הַגַּעְגּוּעִים
    לְיוֹפְיֶךְ.

    לֹא,
    אֵין בִּי שִׁכְחָה.
    זִכְרוֹנֵךְ⁠
    צָרוּב בִּי.
    חָרוּט.
    לָנֶצַח.

    וְכָל הַיֹּפִי הַמְּסַנְוֵר. הַנּוֹצֵץ.
    הַמֻּקָּף בְּאוֹר חוֹמֹתַיִךְ.
    לֹא יִשְׁוֶה, לֹא יִדְמֶה,
    לְזִכְרוֹן קִרְבָתוֹ.
    אַהֲבָתוֹ⁠
    שֶׁשָּׁכְנָה בְּתוֹכֵךְ.

    בְּזוֹכְרֵי גְּדֻלָּתֵךְ.
    בִּרְאוֹתִי שִׁפְלוּתֵךְ.
    דְּמָעוֹת. וּמֶלַח.
    וְדָם לִבִּי.
    הִרְטִיבוּ בָּךְ.
    מִרְצֵפֶת.
    אַחַת.
    לְבָנָה.
    הִסְפִּיגוּ בָּהּ.
    צַעַר שְׁכִינָה.

    וְרָכַנְתִּי אֶל עֵבֶר
    דָּמַעְתִּי.
    טָבַלְתִּי בָּהּ⁠
    אֶצְבַּע פְּצוּעָה.
    מָלוּחַ צָרַב,
    הִתְעַרְבֵּב בְּדָמִי.
    וְדָבְקָה לְשׁוֹנִי
    לְחִכִּי.

    לֹא אֶשְׁכָּחֲךָ עוֹד.
    יְרוּשָׁלַיִם
    שֶׁלִּי.


    "עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְרַחֵב וְלַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת מַגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עַד שֶׁתֹּאמַר: צַר לִי הַמָּק
    וֹם."

    אשמח לביקורת.
    תמר.
    אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא מִילִּים
    לֹא מַצְלִיחָה כִּי
    חָטָאתִי לַמַּטָּרָה
    וְהַמִּילִּים שֶׁלִּי מְשַׁקְּרוֹת אָדָם אַחֵר

    מְנַסּוֹת לְהִיתָּלוֹת בְּסִיפּוּר שֶׁל זָרִים
    לְדַמְיֵין אֶת הַכְּאֵב שֶׁלּוֹ
    לְתַרְגֵּם לְאוֹתִיּוֹת וּפְסוּקִים
    וּלְשַׁחְרֵר
    לְיוֹם יוֹמַיִים לְדַמְיֵין שֶׁפָּרַקְתִּי אֶת עַצְמִי
    וְיִהְיוּ לִי חַיִּים אֲחֵרִים

    לֹא מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא מִילִּים
    לִתְלוֹת בַּחֶדֶר וּלְהוֹדוֹת שֶׁהֵן שֶׁלִּי
    שֶׁהַטֻּומְאָה הַזֹּאת שַׁיֶּיכֶת אֵלַי
    שֶׁהַלֵּב הַזֶּה פָּעַם
    פַּעַם אִיתִּי

    אֲנִי הוֹלֶכֶת לַבַּיִת שֶׁלְּךָ
    מִתְיַישֶּׁבֶת עַל פְּלַסְטִיק לָבָן
    סְבִיבִי כֻּולָּם צוֹרְחִים אֶת חַיֵּיהֶם
    וַאֲנִי שְׁלֵוָוה כְּאִילּוּ
    לֹא חָסֵר בִּי דָּבָר

    בּוֹהָה בָּאֲבָנִים הַחֲלָקוֹת
    וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַעֲנִיק לַתְּפִילָּה
    זֶה מַבָּט רֵיק בַּקִּיר הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּךָ
    וְרַק
    כְּשֶׁיָּלְדָה בַּת עָשָׂר מִתְיַיפַּחַת לְיָדִי
    הַנֶּפֶשׁ מַתִּירָה לִי לְהוֹרִיד דִּמְעָה

    חָיָה בְּנִיתּוּק מֻוחְלָט
    לְכָל דָּבָר שֶׁדּוֹקֵר בִּי
    לְכָל דָּבָר שֶׁעוֹלֶה בִּי
    וְהַדִּיבּוּר בֵּינֵינוּ הוּא מִדֵּיי פַּעַם עַל
    דָּא וְעַל הָא

    אֲנִי רוֹצָה
    אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצָה
    אֲבָל אִיפּוּק וַאֲדִישׁוּת עוֹשִׂים לִי שֶׁקֶט
    זְמַנִּי
    שֶׁקֶט יוֹם יוֹמִי
    וְאִם אֶתֵּן לַקּוֹלוֹת לַעֲלוֹת בִּי
    אֲאַבֵּד אֶת עַצְמִי
    וְלֹא אוּכַל לְהוֹצִיא מִילִּים
    גַּם אִם שֶׁל אֲחֵרִים
    לְכוּ
    שְׁבוּ עַל רֶקַע הַיָּם
    תִּשְׁכְּחוּ מִכָּל מָה שֶׁאֲנִי
    מַכְאִיבָה לָכֶם
    לְכוּ לְטַיֵּיל. לִשְׁכּוֹחַ שֶׁאֵי פַּעַם
    שָׂרַטְתִּי אֶת לִיבְּכֶם
    שְׁבוּ. תִּהְיוּ לְעַצְמְכֶם וְאַל
    תִּזָּכְרוּ בִּי.

    אַל תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אוֹתִי.
    אוֹתִי עִם קַרְנַיִים סְבוּכוֹת עַד
    אֵין קֵץ.
    תִּמְחֲקוּ לְעֵת עַתָּה
    אֶת מֻרְכָּבוּיוֹת הַחַיִּים שֶׁלִּי וְאֶת
    הַדֶּרֶךְ הַתְּלוּלָה שֶׁלָּכֶם.

    אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ יֵרָאֶה הַסֵּירוּב
    אַתֶּם לֹא תַּעַזְבוּ
    וְלֹא תֵּלְכוּ מִמֶּנִּי אַף פַּעַם.

    רַק תָּבוֹאוּ עוֹד יוֹתֵר קָרוֹב
    תִּלְחֲשׁוּ לִי בָּאוֹזֶן מִילּוֹת נֶחָמָה
    תַּאֲמִינוּ חָזָק חָזָק
    וְתִצְעֲקוּ בְּקוֹל רָם וְגָבוֹהַּ
    אַתְּ לֹא אַשְׁמָה.

    אֲבָל תֵּלְכוּ
    תֵּלְכוּ הֲכִי הֲכִי רָחוֹק
    עַד שֶׁצִּלִּי גַּם לֹא יִהְיֶה מְעֻמְעָם
    אֲנִי אַאֲמִין בִּקְצֵה דַּעְתִּי לַשַּׁלְוָוה שֶׁהִבְטַחְתֶּם.
    אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה עוֹד לְהַרְגִּישׁ קוֹץ דּוֹקְרָנִי
    בֵּין שׁוֹשַׁנִּים.

    כִּי אִי אֶפְשָׁר לִצְעוֹק
    אַהֲבָה. חֶמְלָה וּמָה שֶׁבֵּינֵהֶם
    כְּשֶׁבָּרְחוֹב לֹא נוֹתְרוּ מַאֲמִינִים
    אִי אֶפְשָׁר.
    גַּם לֹא לְהַרְגִּישׁ קִרְבָה
    לִקְשׁוֹר זֶה בָּזֶה לְבָבוֹת
    אֲפִילּוּ שֶׁאַתֶּם הוֹרִים.


    דַּוְקָא לַסִּפּוּרִים הַכְּבֵדִים שֶׁלִּי
    יֵשׁ נֶפַח גָּדוֹל שֶׁל שָׁמַיִם וְרוּחָנִיּוּת
    יֵשׁ שָׁם תְּפִלּוֹת וְשִׂמְחָה וּדְמָעוֹת
    כְּאִלּוּ כֹּחַ עֶלְיוֹן מְנַוֵּט אוֹתִי אֶל כּוּר הַזָּהָב

    וּכְמוֹ עֶבֶד נִרְצָע אֲנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו
    נִשְׁבֵּית בְּקֶסֶם הַ"סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא"
    שִׁכּוֹרָה מִתְּחוּשַׁת קְדֻשָּׁה וְעֶלְיוֹנוּת
    בְּטוּחָה בַּטּוֹב

    לְמַפְרֵעַ
    הַהַשְׁגָּחוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁעָבְרוּ בִּי
    הָיוּ יָד גְּדוֹלָה וְכוֹאֶבֶת שֶׁל גֶּשֶׁם
    וּמָטָר
    וְנַחַל אַכְזָב
    וּבָרָד מִתְאַדֶּה לִפְנֵי שֶׁמַּסְפִּיק לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאֲדָמָה

    הַהַשְׁגָּחוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁנָּהַגְתִּי לְכַנּוֹת כָּךְ
    הָיוּ חֵלֶק גָּדוֹל מִשֶּׁבַע הַנְּפִילוֹת שֶׁלִּי
    לֹא מֵהַקִּימָה הָאַחַת שֶׁאַחֲרֵיהֶן
    לֹא מֵעוֹלָם הַנֶּצַח

    הָיוּ חֵלֶק גָּדוֹל בִּבְעִיטוֹת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ
    בְּהַפְנָיַת הָעֹרֶף לְעוֹלָם אַחֵר
    בַּזָּרוּת שֶׁהִכְרַחְתִּי אוֹתְךָ לָחוּשׁ בָּהּ

    רַק עַכְשָׁו
    מִמֶּרְחָק עָצוּם
    מֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל חַיִּים
    אֲנִי מְבִינָה שֶׁאֵלּוּ הָיוּ
    הַשְׁגָּחוֹת פְּרָטִיּוֹת
     תגובה אחרונה 
    לאט, לאט.
    בלי להילחץ.
    בלי למהר.
    בלי לרצות הכול עכשיו,
    בלי לפחד במקום להישאר.
    כי זה לא יקרה,
    אם לאט לאט,
    תנשום נשימה ארוכה,
    תיכנס למים ותצא.
    לאט, לאט,
    לאט לאט,
    כדי לצוף
    וכך להישאר
    הרבה מעל המים
    לאט, לאט
    לאט לאט,
    כדי שבסופו של דבר
    בגדה השנייה תהיה מהר.

    וגם אם לא,
    וגם אם זה ייקח זמן,
    אתה נושם ואתה חי
    והכול עוד יתבהר.
    ועד אז הכי חשוב,
    שתנשום לאט,
    תנשוף ברוגע ותזכור,
    שהשם יישא אותך,
    בכנפיו הרחומות.
    תן מקום לרחמים,
    כפול מהפנאי לדאגה,
    ושוב תנשום, בפעם התשעים,
    ותדע שיש עוד תשעה.
    עד לפעם ההיא,
    בה תשיג את הגדה,
    בה תעמוד על ראש ההר
    אבל לא אז תהיה מאושר.

    כי היית מאושר
    לאורך כל דרכך
    גם כשהיית הרבה מאחור
    ודשדשת אל הלמעלה.

    אז פשוט תנשום,
    ותהיה מאושר,
    כי השם אוהב אותך תמיד,
    ושמח מכל נשימה.

    אז תפסיק לחרחר.
    תחזור אחורה מהר.
    תחשוב לאט, אין עניין להזדרז
    להיות השפיץ המוביל את העדר.
    תהיה כנה,
    אל תחפש עוד תהילה,
    היא לא זו שתעזור לך
    היא תגזול ממך את הנשימה.

    היה אמיתי,
    היה טוב לעצמך,
    נשום
    עמוק ולאט,
    וכך תחיה בשחיה.
    תצלח את ים החיים,
    באושר פנימי ומואר,
    של אדם שנשם והאמין,
    שהוא טוב ופשוט ופה זה נגמר.
    מקווה שהשיר מובן...

    חשבתי תמיד
    שהבנתי
    אהבה מהי,
    געגוע.
    חשבתי שהרגשתי.
    וזה לא שלא.
    רק ש-
    הוא נפח בי
    מחדש
    רוח אהבה,
    מקור געגוע.
    והיא פועמת בי,
    האהבה.
    והוא נושב בי,
    הגעגוע.
    ומחול של זהב
    רוקד בתוכי.
    מחול.
    וריקוד.
    ויש שם גם רטוב.
    ומלוח.
    ותמון מתגלגל בינות לחדרי ליבי.
    נוקש על דלתות נעולות.
    פותח בי שערים.
    ויש לי עוד רצון
    לחדש כל יום,
    כי תפיח בי
    רוח
    חדשה.
    ותברא
    לב,
    טהור.
    נכון,
    רק אליך.
    ואולי עוד אבוא
    ואשא תפילה.
    אבוא עדיך
    אבא.
    אומר לפניך
    מלך,
    אתה.
    מלכת.
    ותמלוך.
    תן בי כח.
    לעבוד באמונה.
    להיות.
    כל כולי
    שלך.
    וגעגועים עזים
    ישתפוני
    כשאומר
    כל יום
    ותחזינה.
    כי אתה הוא אבא
    רחום,
    חנון.
    ורחוק כל כך
    ממני.
    וקרוב.
    אז תשוב לציון.
    ברחמים.
    געגועים של אהבה.
    ניצוצות של זהב.
    רוקדים לי בלב.
    עכשיו.
    בקצב.
    פעימה,
    אחת.
    פעימה,
    אחת ואחת.
    פעימה,
    אחת ושתיים.
    ריקוד בקצב הלב.
    ניצוצות של זהב.
    געגוע צורב.
    אב קרב.
    אוהב.
    רוח נושב
    בי.
    לוחש
    שהוא כאן.
    ורק עוד
    ניגון אחד.
    ותפילה.
    ופסיעה שלי.
    של אחת
    מאלף.
    של אלף
    ואחת.
    של אחת
    ואחת.
    של אלף של
    אחת אחת.
    של
    אחת.
    לבד.
    רק עוד.
    אותי.
    איה את
    בת.
    הנני.

    אשמח לביקורת.
    אם לא הבנתם מספיק, תקראו שוב עם הרבה שימת ❤️ לפיסוק. הוא חשוב להבנה.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה