קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
הָדַף כֹּה לַבַן לוֹט בָּעֲרָפֶל,
וְאֵין כְּלוּם מוּבָן אַךְ אֵין לְזַלְזֵל,
יוֹשֵׁב שָׁם צֲיַר בְּיָדוֹ יֵשׁ מִכְחוֹל,
עַתָּה עֶרְכּוֹ שֶׁל נְיָר עָתִיד הוּא לַגָּדוֹל.

בְּשָׁחֹר הוּא לָבוּשׁ עֲטוּפָה הִיא לַבַן,
הַמַּבָּט הוּא נָחוּשׁ אַךְ בִּטָּחוֹן מֵהֵיכָן?
אַךְ אִם רַק נַבִּיט יָד בְּיָד הֵם הוֹלְכִים,
לָהֶם יֵשׁ תָּכְנִית וְעוֹד יַגִּידוּ יָמִים.

קַו לוֹ נִמְתַח שָׁם צֶבַע נוֹסָף,
צֵל לוֹ נִמְרַח וְהִנֵּה הוּא הָאַף.
תָּו עַל הָעוֹר יוֹצֵר הוּא עֵינַיִם,
וְהִנֵּה בָּאָפֹר מְחַיְּכוֹת הַשְּׂפָתַיִם.

סְתָם הֲלִיכָה שְׁקִיעָה בֵּין עַרְבַּיִם,
בְּלַיְלָה שִׂיחָה הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
שָׁעָה עַד שְׁנִיָּה חוֹלֵף הַזְּמַן בִּמְהִירוּת,
כָּךְ כָּל חֲוָיָה תִּצֹּר זוּגִיוּת.

כֵּן מַשֶּׁהוּ מוּזָר תִּקּוּן פֹּה דָּרוּשׁ,
הַדְּיוֹקָן הוּא כֶּזַר לֹא נִתַּן לַנִּחוּשׁ,
אַךְ אֵין הוּא נִרְגָּשׁ יֵשׁ טָעוּת בָּעוֹלָם,
הָעִוּוּת יְלֻטַּשׁ וְהִנֵּה זֶה מֻשְׁלָם.

זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים דֵּעוֹתֵיהֶם הֵם שׁוֹנוֹת,
אָז פּוֹרְצִים וִיכוּחִים וְקוֹרוֹת טָעֻיּוֹת,
אַךְ תָּמִיד יֵשׁ לִזְּכוֹר מֵאַחְרָיוּת לֹא לִבְרֹחַ,
עַל הָאֶחָד בּוֹ לַחָזוֹר עַל הַשֵּׁנִי יֵשׁ לִסְלֹחַ.

עֲיֵפוּת בְּעֵינָיו בִּגְדוֹ אַף מוּכְתַם,
אַךְ חִיּוּךְ בִּשְׂפָתָיו עַל פְּרוֹיֶקְט שֶׁנִּשְׁלַּם,
וּבֶלֵּב שֶׁל מַבְּסוּט מְבָרֵךְ עַל מוּגְמַר,
הַצִּיּוּר אוֹמְנוּת וְכָל מִשְׁפָּט מְיֻתָּר.

הַשִּׁיר רַק מָשָׁל אַךְ אַמִּתִּי הַשִּׁעוּר,
הַנִישוּאִין הֵן עָמַל וּכְמוֹ הַצִּיּוּר,
יִוָּצְרוּ הֵם שְׁנֵיהֶם עִם חָזוֹן וּמָעוֹף,
רַק הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם... לֶאַהֲבָה אֵין סוֹף!
  • 344
  • הוא
    היה
    לבד.

    פחד
    מהרגע הזה
    שיפסיק לרצות
    שיחליט שדי.

    נמאס לו
    ובשביל מה בכלל
    לנשום
    להיות.

    הוא לא מענין מידי
    ת'חברים.

    והמשפחה
    המשפחה
    אף פעם
    לא התענינה.

    הוא סתם היה
    בצד
    לבד.

    ויום אחד
    בטעות
    נגע
    בשחור.

    זה היה מוזר
    מענין
    כזה.

    מישהו
    היה
    אתו
    הוא הרגיש.

    המסך הבהב
    הוא חייך אליו
    צילם
    הרים עיניים
    ממסך.

    התנער
    נבהל מהצבע.

    קם
    גירד שחור
    מהיד
    שפשף עיניים
    נקה ת'לב
    נשם עמוק
    שכח,
    בינתיים.

    הוא המשיך
    לחיות שם
    בצד
    עד.

    עד שהשחור הזה
    נפל לו שוב
    אל תוך
    היד.

    הוא נגע בו
    הביט
    עיניו
    ומוחו
    וליבו
    הרגישו
    ביחד כזה
    בתוך מסך.

    אור כחול
    מהבהב
    על פנים.

    הוא
    מצא מקום
    שרואים אותו
    מחייך שוב
    מצלם
    עוד תמונה עלתה.

    מדפדף
    מחפש לצפות
    נשאב
    לשעות.

    מתנער
    מתנתק מהמסך
    הוא לא כזה
    שילקה ת'צמו.

    קם
    מנער שחור
    מקצה
    אצבעות
    הולך לצד
    שוב
    לבד.

    מתיישב
    קרוב לרצפה
    מגרד
    לכלוך במכנס
    נאנח.

    מוציא מסך מכיס
    שוב
    צבוע
    בשחור
    מואר
    בכחול.

    נשאב
    לעולם
    שוכח
    עולם.

    מחייך
    מצלם
    מדפדף
    צוחק
    דומע
    צוחק
    רגשות
    במערבל מזון
    עיסה דביקה.

    נגמר הבטרייה
    לאור כחול
    נאנח
    קם מרצפה
    מנער אבק
    ממכנס
    שחור מהיד
    הולך לחברים .

    הוא לא אחד
    שמדבר
    אז רק עומד
    לבד
    עומד
    בצד
    מביט
    באנשים.

    מבין
    לבד
    מרגיש
    לבד
    קומץ אגרוף
    לא רוצה לבד
    רוצה להוציא מכיס
    שחור כזה
    עם אור כחול.

    לא מוציא.

    לוקח תיק
    הולך
    רחוק.

    חושב
    שם
    יהיה טוב.

    הוא לא ירגיש
    לבד.

    יצבע עצמו
    שחור
    יאיר עצמו
    כחול.

    יהיה שוב.

    לבד.

    בצד.

    הוא.

    בשחור.

    כחול.



    ואולי.
    רק אולי.
    מישהו בא.
    להציל אותו.
    מלבד.
    מגורל.
    צבוע.
    בשחור כחול.
    קַו אָדֹם נִמְתָּח לוֹ בַּמִּזְרָח,
    לְאִטּוֹ מֵפֵר הוּא הַשָּׁחֹר,
    יוֹם חָדָשׁ חַלּוֹן הַהִזְדַּמְּנוּת נִפְתָּח,
    הָעִקָּר הוּא לַמַּטָּרָה לַחֲתֹר.

    כֹּה חֲבָל גַּם אֶתְמוֹל אוֹתוֹ דֲבַר,
    אֶת חַיַּי יָכֹלְתִּי לְשַׁנּוֹת,
    בַּסּוֹף הַיּוֹם חַלּוֹן הַהִזְדַּמְּנוּת נִסְגַּר,
    וְעַתָּה כְּבָר אֵין מָה לַעֲשׂוֹת.

    וְאַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם,
    לוּ אָחוֹר הָיִית חוֹזֶרֶת,
    לוּ אֶתְמוֹל הָיָה הַיּוֹם,
    כִּי אָז חַיַּי הָיוּ נִרְאִים עַתָּה אַחֶרֶת.

    הַשָּׁעוֹן אַף לָרֶגַע לֹא עוֹצֵר,
    שִׁינֵי הַזְּמַן נוֹגְסִים בְּכָל פִּנָּה,
    הָעוֹלָם אֵל עֶבֶר הֶעָתִיד דּוֹהֵר,
    וְאַתָּה עוֹד שָׁקוּעַ בַּשֵּׁנָה.

    רַק הַזּוֹרֵעַ בְּדִמְעָה בַּסּוֹף יִקְצֹר,
    בַּחַיִּים לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִפְעֹל,
    לֹא לַחְשֹׁב כִּי הַזְּמַן עוֹד יַעֲצֹר,
    בַּסּוֹף תְּגַלֶּה כִּי הַמָּחָר הוּא כְּבָר אֶתְמוֹל.

    וְאַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם,
    לוּ אָחוֹר הָיִית חוֹזֶרֶת,
    לוּ אֶתְמוֹל הָיָה הַיּוֹם,
    כִּי אָז חַיַּי הָיוּ נִרְאִים עַתָּה אַחֶרֶת.

    אוֹמֵר הַפִּתְגָּם "אֵין יָקָר כְּמוֹ הַזְּמַן"
    לֹא נוּכַל לְהָשִׁיב דַּקָּה אָחוֹר,
    הַעֲבַר מֵאָחוֹר לוֹ נָמוֹג כְּמוֹ עָשָׁן,
    וְהָרֶגַע לָעוֹלָם כְּבַר לֹא יַחְזֹר.

    יֶשְׁנוֹ אָדָם רוֹאֶה הוּא הַנּוֹלָד,
    מִקַּטְנוּת מְנַצֵּל הוּא רֹב יָמָיו,
    יֶשְׁנוֹ אַחֵר בְּנִסָּיוֹן זֶה הוּא מָעַד,
    לוֹ נוֹתַר רַק בֶמַר לִבְכּוֹת עַכְשָׁו.

    וְאַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם,
    לוּ אָחוֹר הָיִית חוֹזֶרֶת,
    לוּ אֶתְמוֹל הָיָה הַיּוֹם,
    אַךְ טָעוּת לָעוֹלָם כְּבַר לֹא חוֹזֶרֶת.
    מִתּוֹךְ שֶׁקֶט וּדְמָמָה מִתְנַגֵּן לוֹ שִׁיר נִצְחִי,
    זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוּ שֶׁל יְּהוּדִי.

    מַשַּׁב הָרוּחַ זְרִימַת הַנָּהָר יְלַוְּהוּ בְּאֹפֶן תְּמִידִי,
    זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.

    מִכֹּל הַקְּשָׁיִים הַתְּלָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁיר זֶה הֵבִיא,
    אָז בָּאוּ וְגַם נָשִׁיר אָנוּ אֶת שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.

    שַׁטַּה בְּקֹשִׁי אַךְ בְּבִטְחָה סְפִינָה כֹּה יִחוּדִית,
    סְפִינָה זוֹ רַק נִמְשֵׁלַה לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית.

    כִּסְעָרָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יָם אֲשֶׁר הַסְּפִינָה מַטְבִּיעָה,
    כֵּן אוֹיֵב עָלֵינוּ קָם, עַל סְפִינַת עַמְּךָ.

    הַגַּלִּים שׁוֹטְפִים אוֹתָהּ, מֵאֵימַת לְהִישָּׁבֵר.
    רַק עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה יְהוּדִי נִשָּׁאֵר.

    בְּבֹקֶר חַסְדְךָ נֹאמַר, סְפִינָתֵנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת,
    אַךְ גַּם בְּיוֹם אָפֹר וְקַר, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.

    בְּשָׁמַיִים כּוֹכָב זוֹהֵר מִבַּעַד לֶעָב,
    כָּךְ אַתָּה א-ל מִסְתַּתֵּר אַךְ אוֹתִי תֹּאהַב.

    יִתְּגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ לְעוֹלָם שִׁמְךָ,
    גַּם בְּתוֹךְ גַּרְדּוֹם וְאֵשׁ אַתְּ יִשְׂרָאֵל שָׁמַע.

    אוּלַי תָּחוּס עִם עָנִי, אָנָּא הַשֵּׁם,
    זוֹ הִיא אֵלֶיךָ תְּפִילָּתִי, אַבָּא תְּרַחֵם.

    עוֹד בָּא יבא הַיּוֹם, בִּפְנֵי לֹא תִּנְעֵל,
    רַק עִם אֱמוּנָה וְתוֹם נָעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל.

    עַל סִיפּוּן בַּלֵּב הַיָּם שִׁיר זֶה אֲזַמֵּר,
    הוֹדֶה לְךָ כִּי אֲנִי מֵעַם, נִצְּחוּ לֹא יְשַׁקֵּר.
    אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הַשְׁרָאָה
    בְּאֵילַת הַנּוֹפִים צְהֻבִּים יוֹתֵר
    אוּלַי יֹבֶשׁ וְיוֹם
    בַּגָּלִיל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֶג
    יֵשׁ בּוֹ מִן הַפַּחַד וְהַקֹּר

    אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הַשְׁרָאָה
    מְנִיחָה טוּאָלֵט עַל כָּל סֶדֶק בִּי
    תּוֹפֶרֶת אֶת הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה וְ
    אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הַשְׁרָאָה

    אֲנִי תָּרָה אַחַר מְקוֹר כְּאֵב
    עַמּוּד הָאֵשׁ מְכַלֶּה אוֹתִי
    עַמּוּד הֶעָנָן מְעַרְפֵּל אֶת חַיַּי ו
    אֲנִי תָּרָה אַחַר כְּאֵב

    פּוֹחֶדֶת לָגַעַת בַּגֶּלֶד
    לְקַלֵּף צַלֶּקֶת
    לְהַאֲמִין שֶׁלֹּא הָיִיתִי טוֹבָה דַּיָּהּ
    לַחֲשֹׁב שֶׁיָּכֹלְתִּי פַּעַם אַחֶרֶת
    חֲרָטָה. אַכְזָבָה
    אֶפֶס קַבָּלָה לֶעָתִיד

    הַוְּרִידִים מְבַעְבְּעִים בִּי
    שׁוֹלְחִים פְּעִימוֹת כְּחֻלּוֹת
    הַלַּבָּה מִתְחַמֶּמֶת וְגוּפִי פּוֹעֵל וּמַקְפִּיא הַכֹּל
    וְאֵינִי חָשָׁה כְּאֵב
    וְאֵינִי נוֹבַעַת הַשְׁרָאָה

    תִּכְתְּבִי עַל עַצְמֵךְ
    אֶכְתֹּב עַל עַצְמִי

    אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עַל עַצְמִי
    עַצְמִי מְדַבֶּרֶת אֵלַי בְּגוּף שְׁלִישִׁי
    וַאֲנִי- לֹא עוֹנָה לָהּ
    דְּמוּיוֹת קְרוֹבוֹת מִדַּי לְעִתִּים צְרִיכוֹת לִשְׁמֹר מֶרְחָק
    לֹא?

    אֲנִי כּוֹתֶבֶת עַל עַצְמִי
    אַךְ אֵין לִי עַל מָה
    הַכֹּל טוּאָלֵט וְרִקְמָה
    אָז
    אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הַשְׁרָאָה
    היום פגשתי במסיבת סוף שנה שתי ניקיות מפרוג... אחת מהן שמעה שאני הסופרת א. פרי וניגשה לדבר איתי, ומאוחר יותר פגשתי את השניה הן אפילו הסכימו לומר לי את שם הניק שלהן.
    זה היה מביך ממש, התנצלתי על מה שאני כותבת, ועל שאני כותבת בכלל, והיא דווקא שיבחה ואמרה שהיא לא רואה משהו לא טוב בכתיבה שלי...
    אמרתי לה שאני רוצה להתנתק מהתלות במסך והיא הסכימה שיש תלות מסוימת. זה היה מצחיק ומביך כאחד. אמרתי לשניה שמעניין איך היינו מגיבות אם היה מפגש לכל הניקיות בפרוג והיא אמרה שזה היה מוריד לנו את הערך של הבמה הוירטואלית כי כל היופי זה שיש שיח בלי לראות מי נמצא שם...
    בכל זאת זה די גרם לי להבין עד כמה המסך הוא רק מסך, רובוט, עם לייקים ותגובות, ואין תחליף לעולם האמיתי, האנושי.
    הפלוס - נוצר בינינו חיבור שאילולא הבמה בפרוג הן לא היו "מכירות" אותי, ואני לא אותן, לא היינו מדברות בכלל ולא מכירות.
    אז עדיין אני צריכה לעכל את המפגש, שהיה בשבילי ממש מפתיע ומרתק, אני מודה לה' שזיכה אותי להכיר נשים כל כך טובות ומדהימות, ושלמדתי על עצמי המון דברים חדשים...
    בעקבות המפגש המדהים שהוביל אותי להבנה כמה כולנו בני אדם זהים עם מטרות זהות, החלטתי לעלות לכאן שיר שכתבתי לא מזמן. חיפשתי שיר מעניין ומצאתי את השיר הבא - "אנא בכוח" השיר הוא עם משמעות שאפשר להמשיל אותה לכל מצב בחיים, החל מכנסת ישראל (כפי שחז"ל כינו את עם ישראל), המדינה, אמן שרוצה לפרוץ החוצה, כישרון מעניין, וכל דבר בעולם שיש בו משהו חדש שצריך להתגלות...


    אנא בכח
    גדולתך
    תתיר צרורה
    מיד עצמה

    עזור לה
    להתגבר
    על הכבלים
    שכבלה
    את עצמה

    עזור לה לצאת
    מתוך מחוזות
    השקר,
    התעתוע,
    הזוהר,
    העצמיות,

    אל מחוזות
    של תקווה

    אנא בכח
    גדולתך
    תביא לצרורה
    בצרור החיים

    פשוט,
    חיים.

    *כמה מילים על התלות במסך, שאני הרבה מדברת וכותבת על זה: באיזשהו מקום הסכמתי עם עצמי שהמסך כאן,
    אי אפשר להילחם, אולי זה גם לא רצוי, כי זה בסך הכל כלי, וצריך ללמוד להתנהל איתו באופן בריא ונכון, שהוא ישרת אותנו ויתן לנו מידע, כלים להתקדם ויהיה המשרת שלנו... ולא ישות בפני עצמה שצריך להכנע לה.
    אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לָגַעַת בְּאֵינְסוֹף

    לִכְתֹּב עָלָיו
    לְהִתְדַּיֵּן עַל קִיּוּמוֹ
    לְהִתְחַכֵּךְ בִּמְצִיאוּתוֹ;
    יָם שָׁמַיִם אֲפֹרִים וְאֹפֶק מִשְׂתָּרֵעַ

    הָאָמְנָם

    אֵלּוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁמְּפַחֲדִים מֵהַמָּוֶת כְּאִלּוּ הָיָה אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת וּמַחֲרִיבָה
    אֵלּוּ אוֹתָם פַּרְצוּפִים שֶׁמְּנַגְּבִים בְּמִמְחַטְתָּם דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת בְּבֵית הַלְּוָיוֹת

    אֵלּוּ אֲנַחְנוּ יְצוּרֵי בָּשָׂר וָדָם
    שׁוֹאֲפִים לְאֵינְסוֹף וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה רוֹעֲדִים מִפְּנֵי בּוֹאוֹ

    הֲלֹא כָּל קִיּוּמֵינוּ בְּעוֹלָם זֶה הוּא בַּר חֲלוֹף
    מֵעָפָר בָּאנוּ
    אֶל עָפָר נָשׁוּב
    חַיִּים בָּרֶוַח שֶׁבֵּין


    זַעֲקַת הַנְּשָׁמָה
    הִיא זֹאת
    מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְמֶרְחַב הַנֶּצַח
    לְהִתְעַלּוֹת מֵעַל מֻשְּׂגֵי הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב
    רוֹצָה לְהִתְדַּבֵּק בְּבוֹרְאָהּ
    בְּכָל מְאֹדָּהּ
    כּוֹסֶפֶת אֵלָיו בְּכָל
    מְצִיאוּתָהּ
    הֲוָיָתָהּ
    וּמֶרְחָבֶיהָ

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה