לא תאמינו למה לכל הגברים החרדים כואבות העיניים מידי יום בשעה אחת בצוהריים

השאלה בכותרת לא באמת שאלה, שתדעו.
כולנו יודעים את התשובה:
כי אף אחד מתוכנו לא מעז ללכת עם משקפי שמש.
וכשאין לכם כאלו - כואבות לכם העיניים. לא רק בשעה אחת, אלא לאורך כל היום. פשוט, לא?

בואו נדבר על זה רגע.
anton-be-ODhxNCO8XHY-unsplash.jpg

למה אנחנו לא אוהבים משקפי שמש? אפילו שונאים אותם? מתביישים בהם?
זה מוזר, באמת.
מישהו החליט משקפי שמש הם מחוץ לגדר, לא יראה ולא יימצא. ס'פאסט נישט כזה. געוואלד. אסור!

חרדי נורמטיבי, הגון וישר, כזה שהולך בתלם, לא חס וחלילה מקולקל או נצר למשפחה שהסבא של הסבא היה פעם דתי לאומי רחמנא ליצלן - לא יהין לעולם להימצא ברשות הרבים עם הבושה השחורה על אפו.
נשים חרדיות עוד איכשהו מרשות לעצמן. וויבער'ס חסרות כבוד. אבל גברים? לא ולא ולא ולא!
לא, רק לא זה בבקשה, ילל האברך לאדון אופטומטריסט. אני מוכן לעשות ניתוח לייזר שיעלה עוד אלפיים שקלים, רק ותר לי על חובת החבישה של המשקפיים בימים שלאחר מכן.

איש לא מעז.
ולא רק ראשי ישיבות בפונוביז' או חכמת שלמה או תורת מתיתיהו.
אפילו אברכים רגילים, כאלו שלומדים בכוללים בקראוונים במודיעין עילית וחיים בניסי ניסים ממלגה פתטית של אלפיים מאה שקלים בחודש וממשכורת מצומקת של שלושת אלפים שלוש מאות שהאשה מקבלת עבור מילויי מקום בסמינר אוהל יענטי.
כן, גם אותה שכבת אוכלוסיה - לא מרשה לעצמה להשתמש במשקפי השמש.
נו, תאמרו, אלו העוסקים בתורה. אבל העובדים לפרנסתם - וודאי מרשים לעצמם. מה, השמש מסנוורת. איה. אח. זה מציק.
לא היא!
גם בקרב אלו שיוצאים לשוק העבודה, אין בהם את אומץ הלב להסתובב עם משקפי השמש.

תשאלו:
מה אתה רוצה, נודניק. מה העניין. מי צריך בכלל משקפי שמש? למי הם חסרות?

שאלה טובה.
מזכיר לי סיפור נהדר על רבי יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שישב אל שולחן המטבח ואכל דייסה, בילדותו.
ודייסה, כמו שיודעים קוראינו דוברי האידיש, נקראת גם 'קאשע'.
טפח אביו על שכמו הצנום של הינוקא הממולח, ואמר בבידחותא: יהושעק'ה, מה התירוץ על ה'קאשע'?
נשא הילד עיניו ואמר: תיכף אגמור ואענה.
אכל, גמר, ואמר: עכשיו כבר אין 'קאשע'...

ומהמשל - לנמשל.
אחרי שפעם אחת, פעם אחת בלבד! תרכיבו על אפכם את משקפי השמש המביכים, לא תוכלו עוד לעולם להסירם מפניכם. הם ייצמדו לאפכם כמו פלומפה, כמו עלוקה לדם, כמו עיתונאי ללשון הרע, כמו כוס קפה לשולחן הבוס. קשר בל יינתק.
וכן - לנצח נצחים לא תצליחו ללכת עוד ברחובה של עיר בשעת צהרים קייצית לוהטת, כאשר עיניכם אינן מוגנות על ידי משקפי הזהב.
לא תצליחו, זהו, אתם מהמכורים.

כי באמת, הבעיה עם משקפי שמש, על יד על הלב - שהן ממכרות.
אחרי שפעם אחת מניחים אותם על האף, ורואים את העולם דרכם - כבר אי אפשר לסגת, אין שום דרך.
פתאום אפשר ללכת בצוהריים בלי למצמץ... בלי לסבול... ימות משיח של ממש.

ועכשיו הדרא קושיא לדוכתא.
אם המוצר הנ"ל כה מועיל, וכה מקסים, וכה משפר את איכות החיים, ולא קשור כלל למראה רחובי, אלא סתם קיבל סטיגמה מעליבה של 'ספאט נישט' - מדוע למען השם הוא מודר מציבורינו?
למה איש מאיתנו, איש נורמלי, לא איזה גייס חמישי או גייס לצבא הרשעים עם אייפון בגודל של שולחן - לא שובר את האופנה המטופשת?
אה?

*

pineapple-supply-co-NgDapgpAiTE-unsplash.jpg


ובזמן שאתם חושבים, הנה תגובה שכתב תלמיד חכם אחד שעבר על השורות לפניכם:
"נכון מאוד. עברתי כעת ניתוח להסרת משקפיים ואני חייב לצאת עם משקפי שמש, לא מסוגל לעשות את זה!
לי אישית אין בעיה (ביומיים הראשונים שלא הייתי מסוגל, כן הלכתי), אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

הבנתם?
על המחבר
Natan Galant

תגובות

ודרך אגב ביהדות יש שם לדברים שמשתנים בהתאם לנוהג זה נקרא "דת יהודית" התלויה במנהגים ובדור למול "דת משה" שזה המצוות הברורות ושניהם מוציאים ללא כתובה,
נכתב ע"י כתובות דף עב עמוד א:
מתני': ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה ... ואיזוהי דת יהודית ... רש"י:
מתני': דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע''ג דלא כתיבא:
 
הסוגיא שם מתייחסת להנהגות צניעות.
כבר כתבתי לעיל שבהחלט ישנן הנהגות צניעות שאסור לשנות מהן, ואלו ששינו שינו באיסור, עד שנעשתה היתר לכו"ע וכבר מותר לכתחילה.
אבל בדיוק על החילוק הזה אני מדבר: בין דברים שיסודם בקדושה לבין דברים שאין בהם שמץ היגיון, מקור וטעם.
אין ספק. וקל וחומר שלא ניתן להשריש מקובלות ציבורית על סמך אסוציאציות כאלו ואחרות.
אם כי אני חייב לסייג ולומר שיש מקרים מסוימים בהם האסוציאציה כן מהווה שיקול הלכתי בנוגע למקובלות ציבורית, כדוגמת נושאים רבים בתחום הצניעות. למשל נהיגת נשים ברכב. זה לא המקום להרחיב בנושא הזה, אבל זה ברור שהנושא הזה משולב יד ביד אך ורק עם נושא האסוציאציה. בזמן שהרב וואזנר כתב לאסור, מאוד לא היה מקובל בבני ברק שנשים ינהגו ברכב, ועל כן באמת היה בזה ממן האיסור, כי האסוציאציה גרמה לכך שיהיה בזה חוסר צניעות (אני לא נכנס לפולמוס ההלכתי, רק מאיר זווית מבט), ואילו במקומות אחרים - בפרט בחו"ל - בהם מאוד מקובל (אף בזמן שהרב וואזנר כתב את תשובתו) שנשים נוהגות ברכב (ולו משום שאין דרך אחרת להתנייד), אין בזה אסוציאציה שנוגדת את כללי הצניעות, וממילא אין שום מקום לאסור את זה, כפי שאכן לא מצינו מרבני חו"ל שאסרו זאת (ואף הרב פאלק לא אסר זאת, אלא רק ביאר את שיטת הרב וואזנר בדברים שכבר תקף אותם (מבחינה לימודית כמובן) הרב זילבר בשו"ת אז נדברו, ואכמ"ל).
 
כמו שכתבתי למעלה
איך אתה מערבב בין נושא הלכתי טהור
לבין נורמות בחברה החרדית?
עריכה : אני רואה שהקדימו אותי
 
אין לי מושג מה עושים אצלך בבית.

אבל אני יודע שזה שונה מאשר אצל בתים עם אנשים מבוגרים
שרוצים חימום של סלטים לפני המנה מרכזית
(לא קשור ליהדות, גם במסעדות זה כך).

ואגב אצל האמריקאים אין כמעט סלטים
כי חבל להתמלאות על לחם וסלט.
הסדר הוא דבר שמקובל, אבל אין טעם לפרט כל דבר אם כן או לא כי זה דבר של לב לא של מח
 
הסוגיא שם מתייחסת להנהגות צניעות.
כבר כתבתי לעיל שבהחלט ישנן הנהגות צניעות שאסור לשנות מהן, ואלו ששינו שינו באיסור, עד שנעשתה היתר לכו"ע וכבר מותר לכתחילה.
אבל בדיוק על החילוק הזה אני מדבר: בין דברים שיסודם בקדושה לבין דברים שאין בהם שמץ היגיון, מקור וטעם.
כמו שכתבתי למעלה
איך אתה מערבב בין נושא הלכתי טהור
לבין נורמות בחברה החרדית?
עריכה : אני רואה שהקדימו אותי
נכון שזה לא אותו דבר
אבל זה מראה שחריגה מנורמה לא כתובה היא לא דבר תקין ללא קשר לסיבה
 
הסדר הוא דבר שמקובל, אבל אין טעם לפרט כל דבר אם כן או לא כי זה דבר של לב לא של מח
לסדר הנ"ל יש סיבה
וכמו שלא תושיב את התינוקות שלך על כיסאות של גדולים
ולא תאכיל תינוק בן יומו חמין, כי זה המנהג אצלנו
 
נכון שזה לא אותו דבר
אבל זה מראה שחריגה מנורמה לא כתובה היא לא דבר תקין ללא קשר לסיבה
חשבתי שאנחנו לא יכולים לעשות ג"ש לבד.
 
אני חושב שדי מיצינו את העניין:

אני ורבים כמותי סבורים שצריך לחלק בין הנהגות שהתקבלו בעם ובציבור ויסודם בסייג הגיוני עם טעם נכון שהנהיגו גדולי הדורות, והמשנה מהם עובר באיסור (וכגון באיסורי הצניעות שכונו בחז"ל "דת יהודית"), ואחר ששינו מהם רבים (ועברו באיסור) נעשו הדברים כהיתר, ומותרים לכתחילה, כמבואר בכמה מקומות, ואכמ"ל, לבין הנהגות שהתקבלו בעם ובציבור ויסודם במוחם הקודח ובליבם ההומה של אי מי מ"מעצבי האופנה" החרדית, בלא שום היגיון וטעם, ואין שום סיבה להיכבל למקובלויות אלו.

ואילו החולקים עלינו סבורים שיש ללכת אחר הרגש שהתקבל בעם, גם אם אין לו סיבה וטעם, וזאת משום שעצם השינוי מהמקובלויות החברתיות יש בה סכנה, ועלולה להעיד על ריקבון פנימי של המתנגד לזרם.

האם סיכמתי נכון?
 
אני חושב שדי מיצינו את העניין:

אני ורבים כמותי סבורים שצריך לחלק בין הנהגות שהתקבלו בעם ובציבור ויסודם בסייג הגיוני עם טעם נכון שהנהיגו גדולי הדורות, והמשנה מהם עובר באיסור (וכגון באיסורי הצניעות שכונו בחז"ל "דת יהודית"), ואחר ששינו מהם רבים (ועברו באיסור) נעשו הדברים כהיתר, ומותרים לכתחילה, כמבואר בכמה מקומות, ואכמ"ל, לבין הנהגות שהתקבלו בעם ובציבור ויסודם במוחם הקודח ובליבם ההומה של אי מי מ"מעצבי האופנה" החרדית, בלא שום היגיון וטעם, ואין שום סיבה להיכבל למקובלויות אלו.

ואילו החולקים עלינו סבורים שיש ללכת אחר הרגש שהתקבל בעם, גם אם אין לו סיבה וטעם, וזאת משום שעצם השינוי מהמקובלויות החברתיות יש בה סכנה, ועלולה להעיד על ריקבון פנימי של המתנגד לזרם.

האם סיכמתי נכון?
כמעט,
החולקים סבורים כי קיים סוג שלישי של נוהג מקובל בקרב הציבור/הקהילה ללא סיבה (אופניים/משקפי שמש ועוד) וחריגה באופן עקבי מכמה מהנורמות מהווה בעיה העלולה להעיד וכו'
 
"אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

דווקא זה משפט נכון מאוד
האבא יתהלך מבסוט עד השמים עם המשקפי שמש
ירגיש מצוין שהוא הולך נגד הזרם

והילדים שלו יסבלו הצקות בתלמוד תורה על כך שאביהם מוזר
ויפתחו בעקבות כך כל מיני מצוקות
השאלה אם זה שווה

אז נכון שזה מטופש לעשות משו כי כולם עושים
אבל הילדים שלך הם גם בני אדם

עריכה: אני לא מדבר על המקרה של הניתוח
ענין רפואי זה משהו אחר
 
נערך לאחרונה ב:
"אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

דווקא זה משפט נכון מאוד
האבא יתהלך מבסוט עד השמים עם המשקפי שמש
ירגיש מצוין שהוא הולך נגד הזרם

והילדים שלו יסבלו הצקות בתלמוד תורה על כך שאביהם מוזר
ויפתחו בעקבות כך כל מיני מצוקות
השאלה אם זה שווה

אז נכון שזה מטופש לעשות משו כי כולם עושים
אבל הילדים שלך הם גם בני אדם
נכון ויפה! (יש לי תחושה שזו זווית מבט נשית)
 
אבל בארץ כמעט אברכים שמעיזים לליסוע עם אופניים לא חשמליות.
ב"ה שזכיתי להיות אחד מהם (אבל בלי משקפי שמש, בינתיים) :cool:
אני כבר נוסע קרוב שנתיים באופניים (לא חשמליות), ה"בושה" וכל ה"בעיות" האחרות עוברות תוך כמה הימים, והריווח הוא הרי כל כך גדול, לא חבל לוותר על זה?...
(אגב, אני גר בירושלים, ביום סטנדרטי אני בד"כ נוסע יותר מ-10 ק"מ, איזה עונג...)
 
את אתה לשבור נורמות,

אז עד הסוף ...

מה דעתך, שבמזרח התיכון,
פשוט לא מתאים כובע לבד שחור ביום קיץ חם,
כובע קל, קש, או משהו כזה, מאוורר לגמרי, נותן צל,

מה דעת רבי נתן ?
כנ"ל למי חסר חליפה עם ביטנה מלאה? לא יותר מתאים טישרט ושורט?
 
אני חושבת שלרוב הגברים החרדיים יש משקפי ראיה ולכן הם לא מרכיבים משקפי שמש.
בשונה מנשים שזקוקות פחות למשקפיים ומי שכן צריכה מרכיבה עדשות מגע.
 
אז הנה תוסיפו לרשימה:
1. חולצה משובצת או טריקו, במקום חולצה לבנה שרואים עליה כל כתם..
2. אין צורך ללכת עם חליפה וכובע, לא מדובר חלילה על תפילות אבל בכללי.
3. לא חייבים לגור בריכוזי הערים החרדיות. מה קשור. ברור שקשור, כי כולם אחרי העדר, ואם העדר היה מתפרס אז...
4. בקיץ חובה לנעול סנדלים ולוותר על הפטריות ברגליים.
ל וסיף עוד לרשימה?
זה הציבור, משונה מוזר . אבל מי שרוצה שימשיך לסבול.
תעשו מה שיש לכם בראש בלי להסתכל על הסביבה. חיים רק פעם אחת!!!
 
אז הנה תוסיפו לרשימה:
1. חולצה משובצת או טריקו, במקום חולצה לבנה שרואים עליה כל כתם..
2. אין צורך ללכת עם חליפה וכובע, לא מדובר חלילה על תפילות אבל בכללי.
3. לא חייבים לגור בריכוזי הערים החרדיות. מה קשור. ברור שקשור, כי כולם אחרי העדר, ואם העדר היה מתפרס אז...
4. בקיץ חובה לנעול סנדלים ולוותר על הפטריות ברגליים.
ל וסיף עוד לרשימה?
זה הציבור, משונה מוזר . אבל מי שרוצה שימשיך לסבול.
תעשו מה שיש לכם בראש בלי להסתכל על הסביבה. חיים רק פעם אחת!!!
אפשר ישר ללכת לדת"ל זה בגדול ההבדל בין "איפה זה כתוב" של המזרחי והגשר לכיוון אחד לבין הקהילה ששמרה מפני התנועות הציוניות והשאר והיום שומרת מפני הטכנולוגיה ושאר מרעין בישין
 
אתה יודע למה כל [הגברים החרדיים] - האברכים בשעה 13:00 כואב להם העיניים?

כי בדיוק באותה שעה הם סגרו את דף הגמרא,
אחרי שכבשה את עיניהם במשך 4 שעות בעמל רב וביגיעה
ולימוד התורה בכתב קטן וצפוף.

באותה שעה ממש הם יוצאים החוצה ומשפשפים את עיניהם בסיפוק רב
מסתכלים על הבריאה ואומרים 'מה רבו מעשיך ה',
רצים להספיק איזה מבצע של מטרנה ב 42 ש"ח או טיטולים 4 ב 100
ומשם רצים לקחת את הילד מהמטפלת, להביא אותו הביתה
לתת לו לאכול, לסדר איזה חשבון כל שהו מול העירייה / הבנק / הקופת חולים
לחטוף תנומה קלה, ולרוץ חזרה לאותם דפי גמרא שעזבו ממש לא מזמן.

ולא בדיוק מעניין אותם או יותר נכון אין להם זמן לשאלות מן הסוג
"כן משקפי שמש או לא משקפי שמש".
 
אפשר ישר ללכת לדת"ל זה בגדול ההבדל בין "איפה זה כתוב" של המזרחי והגשר לכיוון אחד לבין הקהילה ששמרה מפני התנועות הציוניות והשאר והיום שומרת מפני הטכנולוגיה ושאר מרעין בישין

לא דובר על דברים מהותיים,
רק על קודים התנהגותיים
 
לא דובר על דברים מהותיים,
רק על קודים התנהגותיים
זה מתחיל בזה על פי רוב
מי שלא גר ליד קהילה הרבה יותר קשה לו להישמר
וללבוש יש משמעות כפי שכתוב בגלות מצרים "שלא שינו שמם לשונם ולבושם"
 
זה מתחיל בזה על פי רוב
מי שלא גר ליד קהילה הרבה יותר קשה לו להישמר
וללבוש יש משמעות כפי שכתוב בגלות מצרים "שלא שינו שמם לשונם ולבושם"

אם כן,
צריך להמציא לבוש שונה,
לא כמו הרחוב, מבודל,

אולם נוח ומתאים למזג אוויר ..
 
אחד מטובי הכותבים, אין אפס...

ממעקב אחרי הסיפורים המצוינים שלך, ויש הרבה כאלה... אפשר לזהות אובססיה מסוימת לעניין מוסכמות חברתיות בחברתנו החרדית.
מה שמעורר קינאת סופרים על השימוש המדויק בסאטירה מעוקצצת היטב.

ולעצם העניין, כנהג אני מרכיב את המשקפיים הפרובוקטיביות הללו, ועדין לא מרגיש שהתמכרתי להרכיב אותם שוב בהליכה רגלית.
כמו מסיכה, כשמוכרחים לובשים וכשלא לא.
וגם זה, קצת בגלל מוסכמות...

אולי אם נכתוב על המשקפיים לשון הרע וכו' זה יכשיר את השרץ.
 

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה