לא תאמינו למה לכל הגברים החרדים כואבות העיניים מידי יום בשעה אחת בצוהריים

השאלה בכותרת לא באמת שאלה, שתדעו.
כולנו יודעים את התשובה:
כי אף אחד מתוכנו לא מעז ללכת עם משקפי שמש.
וכשאין לכם כאלו - כואבות לכם העיניים. לא רק בשעה אחת, אלא לאורך כל היום. פשוט, לא?

בואו נדבר על זה רגע.
anton-be-ODhxNCO8XHY-unsplash.jpg

למה אנחנו לא אוהבים משקפי שמש? אפילו שונאים אותם? מתביישים בהם?
זה מוזר, באמת.
מישהו החליט משקפי שמש הם מחוץ לגדר, לא יראה ולא יימצא. ס'פאסט נישט כזה. געוואלד. אסור!

חרדי נורמטיבי, הגון וישר, כזה שהולך בתלם, לא חס וחלילה מקולקל או נצר למשפחה שהסבא של הסבא היה פעם דתי לאומי רחמנא ליצלן - לא יהין לעולם להימצא ברשות הרבים עם הבושה השחורה על אפו.
נשים חרדיות עוד איכשהו מרשות לעצמן. וויבער'ס חסרות כבוד. אבל גברים? לא ולא ולא ולא!
לא, רק לא זה בבקשה, ילל האברך לאדון אופטומטריסט. אני מוכן לעשות ניתוח לייזר שיעלה עוד אלפיים שקלים, רק ותר לי על חובת החבישה של המשקפיים בימים שלאחר מכן.

איש לא מעז.
ולא רק ראשי ישיבות בפונוביז' או חכמת שלמה או תורת מתיתיהו.
אפילו אברכים רגילים, כאלו שלומדים בכוללים בקראוונים במודיעין עילית וחיים בניסי ניסים ממלגה פתטית של אלפיים מאה שקלים בחודש וממשכורת מצומקת של שלושת אלפים שלוש מאות שהאשה מקבלת עבור מילויי מקום בסמינר אוהל יענטי.
כן, גם אותה שכבת אוכלוסיה - לא מרשה לעצמה להשתמש במשקפי השמש.
נו, תאמרו, אלו העוסקים בתורה. אבל העובדים לפרנסתם - וודאי מרשים לעצמם. מה, השמש מסנוורת. איה. אח. זה מציק.
לא היא!
גם בקרב אלו שיוצאים לשוק העבודה, אין בהם את אומץ הלב להסתובב עם משקפי השמש.

תשאלו:
מה אתה רוצה, נודניק. מה העניין. מי צריך בכלל משקפי שמש? למי הם חסרות?

שאלה טובה.
מזכיר לי סיפור נהדר על רבי יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שישב אל שולחן המטבח ואכל דייסה, בילדותו.
ודייסה, כמו שיודעים קוראינו דוברי האידיש, נקראת גם 'קאשע'.
טפח אביו על שכמו הצנום של הינוקא הממולח, ואמר בבידחותא: יהושעק'ה, מה התירוץ על ה'קאשע'?
נשא הילד עיניו ואמר: תיכף אגמור ואענה.
אכל, גמר, ואמר: עכשיו כבר אין 'קאשע'...

ומהמשל - לנמשל.
אחרי שפעם אחת, פעם אחת בלבד! תרכיבו על אפכם את משקפי השמש המביכים, לא תוכלו עוד לעולם להסירם מפניכם. הם ייצמדו לאפכם כמו פלומפה, כמו עלוקה לדם, כמו עיתונאי ללשון הרע, כמו כוס קפה לשולחן הבוס. קשר בל יינתק.
וכן - לנצח נצחים לא תצליחו ללכת עוד ברחובה של עיר בשעת צהרים קייצית לוהטת, כאשר עיניכם אינן מוגנות על ידי משקפי הזהב.
לא תצליחו, זהו, אתם מהמכורים.

כי באמת, הבעיה עם משקפי שמש, על יד על הלב - שהן ממכרות.
אחרי שפעם אחת מניחים אותם על האף, ורואים את העולם דרכם - כבר אי אפשר לסגת, אין שום דרך.
פתאום אפשר ללכת בצוהריים בלי למצמץ... בלי לסבול... ימות משיח של ממש.

ועכשיו הדרא קושיא לדוכתא.
אם המוצר הנ"ל כה מועיל, וכה מקסים, וכה משפר את איכות החיים, ולא קשור כלל למראה רחובי, אלא סתם קיבל סטיגמה מעליבה של 'ספאט נישט' - מדוע למען השם הוא מודר מציבורינו?
למה איש מאיתנו, איש נורמלי, לא איזה גייס חמישי או גייס לצבא הרשעים עם אייפון בגודל של שולחן - לא שובר את האופנה המטופשת?
אה?

*

pineapple-supply-co-NgDapgpAiTE-unsplash.jpg


ובזמן שאתם חושבים, הנה תגובה שכתב תלמיד חכם אחד שעבר על השורות לפניכם:
"נכון מאוד. עברתי כעת ניתוח להסרת משקפיים ואני חייב לצאת עם משקפי שמש, לא מסוגל לעשות את זה!
לי אישית אין בעיה (ביומיים הראשונים שלא הייתי מסוגל, כן הלכתי), אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

הבנתם?
על המחבר
Natan Galant

תגובות

בשולי הדיון לעיל אודות סדר הסעודה בש"ק:
נפסק להלכה בנו"כ הטושו"ע או"ח סי' רמב, שמצוה לענג השבת בבשר ודגים, והפשט יורה דרכו כי בכל סעודה הדברים אמורים (מבלי לדון בסעודה שלישית, בה הקלו הפוסקים טובא, כנודע).
עם זאת, הרי כבר אמרו חכמים (פסחים קה, סע"א; נפסק להלכה בטושו"ע סי' רעא) 'כבוד יום עדיף', והילכך יש להדר סעודת היום במיני מגדנות יתר על שֶׁבלילָה.
ע"פ הסוד, יש להקדים הדגים לבשר (ולא בהיפוך), ולאכול דג בכל סעודות השבת [וביו"ט - בשר].
 
נערך לאחרונה ב:
בשולי הדיון לעיל אודות סדר הסעודה בש"ק:
נפסק להלכה בנו"כ הטושו"ע או"ח סי' רמב, שמצוה לענג השבת בבשר ודגים, והפשט יורה דרכו כי בכל סעודה הדברים אמורים (מבלי לדון בסעודה שלישית, בה הקלו הפוסקים טובא, כנודע).
עם זאת, הרי כבר אמרו חכמים (פסחים קה, סע"א; נפסק להלכה בטושו"ע סי' רעא) 'כבוד יום עדיף', והילכך יש להדר סעודת היום במיני מגדנות יתר על שֶׁבלילָה.
ע"פ הסוד, יש להקדים הדגים לבשר (ולא בהיפוך), ולאכול דג בכל סעודות השבת [וביו"ט - בשר].
דברים נכונים ויפים!
מכל מקום יעו"ש במ"ב (סק"א) שכתב: "הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין, שזה היה מאכל חשוב בזמניהם, וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו]".
 
ממעקב אחרי הסיפורים המצוינים שלך, ויש הרבה כאלה... אפשר לזהות אובססיה מסוימת לעניין מוסכמות חברתיות בחברתנו החרדית.
אני חושב שרבינו @Natan Galant, כאדם עם ראש ישר, נוהג לבחון מוסכמות.
לא צריך לנפץ כל מיתוס ולהתנגד לכל מוסכמה, אבל בהחלט כדאי, ראוי ונכון לבחון אותם.
ולדעתי זו אחת הסיבות שאנשים אוהבים לקרוא את התכנים שלו (חוץ מסגנון הכתיבה הייחודי והמענג שלו).
נתן - שאפו!
 
דברים נכונים ויפים!
מכל מקום יעו"ש במ"ב (סק"א) שכתב: "הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין, שזה היה מאכל חשוב בזמניהם, וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו]".
עניין הסדר ע"פ סוד כולל הקדמת דגים לבשר וודאי שלא לבטלם
 
כשהולכים עם מסיכה, אין חשש ללכת עם משקפי שמש...
אף אחד לא יודע מי זה המוזר הזה...
זה רציני.
ספרה לי בעלת עור רגיש שהיא אוהבת את התקופה הזו.
המסכה מכסה לה חצי פנים, משקפי השמש את המחצית השניה,
וכך היא יוצאת לרחוב רגועה.
 
זה נוגד את המסורת בסעודות השבת וזה ממש לא עניין סמנטי הבשר ושאר המאכלים בסעודת שבת
תתפלאו לשמוע שיש יהודים רבים שלא אוכלים בשרי בליל שבת,
והם יהודים כשרים לא פחות מכם.
יש קהילות שמקפידים על כך מאוד ויש מקומות שזה לא היה חשוב שם.
בדיוק כמו שמי שאוכל שרויה בפסח הוא לא פחות יר"ש ממי שלא אוכל.
 
א. ברור שהחברה החרדית בנויה על קודים. וזה מה ששומר אותה.
ב. יש שני סוגי קודים. א. שנמאס לך בגלל זה להיות חרדי ואתה מתחיל לפזול. ב. קודים רגילים כמו חולצה לבנה וכו'.
הסוג השני גם אם לא הכי משהו, אבל אפשר להבין את הרעיון שבזה.
אבל הסוג הראשון הוא חמור, כי אם אנחנו עושים קודים שיוצרים חיכוך זה בעיה.
לדוגמא: הרב יוסף חיים זוננפלד מנהיג העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא אמר שאם היינו יודעים על המלחמה עם החילונים היינו מלמדים את שפת העברית עוד לפני בן יהודא כדי שלא יצור חיכוך ביננו, והיום [בזמנם] זה יצר חיכוך שנותן לאדם לחשוב על כיונים אחרים.
כמו כן בנודע לעוד מלא דברים שמגיעים מן התרבות המערבית והחילונית שיש דברים שהיה שווה לנו לאמץ כדי שלא ניצור חיכוך
כמו לימודים אקדמיות וכו'.
לגבי העניין של משקפי שמש, אפשר להסכים כאן עם מי שכתב שיש בזה איזה צורה של פורקן, מ"מ כ"א מבין שזה עוד קוד שיש לנו כאן בציבור, ולא משהו גרוע.
מי שירצה שייילך, ומי שלא שימשיך להתייסר.
אבל עוד דבר צריך לדעת שמתי שהחברה עושה משהו ואתה עושה אחרת, זה כבר עוד דבר שצריך לבדוק אותו, מאיפה זה מגיע.
כמו שאמר א' לחבירו שהיה מחפש לעשות הפוך מכולם, ופעם לבש כובע הפוך ואמר לו "לבשת את הכובע הפוך מכולם".
 
תתפלאו לשמוע שיש יהודים רבים שלא אוכלים בשרי בליל שבת,
והם יהודים כשרים לא פחות מכם.
יש קהילות שמקפידים על כך מאוד ויש מקומות שזה לא היה חשוב שם.
בדיוק כמו שמי שאוכל שרויה בפסח הוא לא פחות יר"ש ממי שלא אוכל.
לא דיברתי על מי שעונה כך דיברתי על שינוי
 
ולגבי אופניים (ועוד כמה עניינים)
פשוט שאנשים מכובדים (בכל מגזר) לא נוסעים על אופניים (התבוננתם בעוויות פני הרוכב בסיבוב? זה מרתק!).
בחברה החרדית חלק מהקוד זה נכבדות של בני מלכים (ש.ל/חליפה ועוד) גם במחיר של קושי.
אדם שרואה צורך אמיתי בשינוי ובטוח בעצמו בכך לא רואה את האחרים (והאמת שגם אחרים לא רואים אותו כבעייתי).
 
ולגבי אופניים (ועוד כמה עניינים)
פשוט שאנשים מכובדים (בכל מגזר) לא נוסעים על אופניים (התבוננתם בעוויות פני הרוכב בסיבוב? זה מרתק!).
בחברה החרדית חלק מהקוד זה נכבדות של בני מלכים (ש.ל/חליפה ועוד) גם במחיר של קושי.
אדם שרואה צורך אמיתי בשינוי ובטוח בעצמו בכך לא רואה את האחרים (והאמת שגם אחרים לא רואים אותו כבעייתי).
לא מדויק שזה לא מכובד, הכבוד הוא גם חלק ממוסכמה חברתית ויש מדינות בעולם שזה דבר מכובד ונורמטיבי לרכב על אופניים כמו כל אמצעי אחר חלקם גם בעולם המערבי אבל אכן כאן בארץ בכללות אופניים לא מיועדים לאנשים מכובדים
 
:mad::mad::mad:
ואחרי זה אנחנו נתלונן על ההכללות בעיתונים החילונים... "לכל" החרדים...

עם כמה דיברת שכואב להם העיניים?, כי משום מה למרות שאני שייך לקבוצה המוזרה הזו ששמה ה"גברים החרדים" ואני לא מכיר אף אחד!!! שהתלונן אי פעם שכואבות לו העיניים בגלל השמש... ולפי שם הניק שלי אתה יכול להבין שאתה מדבר עם מישהו שיש לו רגישות לשמש...

אז בבקשה בלי הכללות, אולי יש מעטים (ואולי רבים אך מוזר שלא נתקלתי בהם) שכואב להם העיניים אבל להפוך את זה לדבר שאנחנו (כן! אנחנו ולא "הגברים החרדים") סובלים ממנו כל צהרים?!

יש מספיק דברים לכתוב עליהם ולא צריך לייצר בכוח.

(ואל תכעס עלי אני פשוט ג'ינג'י...)

סתם אגב... אני לא חושב שיש בזה שום ענין הלכתי / הנהגתי / דת יהודית וכל מיני דברים שהזכירו כאן אני חושב שזה סתם ענין של נורמות וכל מי שיצא לו לדבר שיחה רצינית עם אדם חילוני מגלה שגם אצלם יש נורמות מסוימות שגם הם לא עוברים אותם זה פשוט קשור לקבוצה שאליה אתה משתייך.

וסתם נקודה למחשבה: אני תמיד שואל למה אלה "שלא שמים על אחרים" וילכו עם סנדלים או לחילופין עם נעלי מגף או בכל לבוש שהוא, לא רואים אותם פעם אחת "לא שמים" והולכים עם נניח עם חליפה וכובע ברחוב / כפתור עליון בחולצה - סגור / כיפה שחורה גדולה על כל הראש / גרביים עד הברך (בציבור החסידי) ועוד כל מיני דוגמאות שמתייגים אוטומטית כפרומער / חניוק וכו'
למה הם תמיד בצד השני?
 
נערך לאחרונה ב:
:mad::mad::mad:
ואחרי זה אנחנו נתלונן על ההכללות בעיתונים החילונים... "לכל" החרדים...

עם כמה דיברת שכואב להם העיניים?, כי משום מה למרות שאני שייך לקבוצה המוזרה הזו ששמה ה"גברים החרדים" ואני לא מכיר אף אחד!!! שהתלונן אי פעם שכואבות לו העיניים בגלל השמש... ולפי שם הניק שלי אתה יכול להבין שאתה מדבר עם מישהו שיש לו רגישות לשמש...

אז בבקשה בלי הכללות, אולי יש מעטים (ואולי רבים אך מוזר שלא נתקלתי בהם) שכואב להם העיניים אבל להפוך את זה לדבר שאנחנו (כן! אנחנו ולא "הגברים החרדים") סובלים ממנו כל צהרים?!

יש מספיק דברים לכתוב עליהם ולא צריך לייצר בכוח.

(ואל תכעס עלי אני פשוט ג'ינג'י...)
למען האמת משקפי השמש והצורך בהם זה רק דוגמא במקרה הזה המאמר האמיתי כיוון למוסכמות החברתיות ולראיה עקוב אחר התגובות
 
לא מדויק שזה לא מכובד, הכבוד הוא גם חלק ממוסכמה חברתית ויש מדינות בעולם שזה דבר מכובד ונורמטיבי לרכב על אופניים כמו כל אמצעי אחר חלקם גם בעולם המערבי אבל אכן כאן בארץ בכללות אופניים לא מיועדים לאנשים מכובדים
יש מדינות שללכת יחף זה מכובד.
נו ואז מה?? אנחנו אמורים לשנות את זה?
קודי התנהגות מקובלים זהו משהו אנושי בסיסי ולא "מוסכמה חרדית"
 
יש מדינות שללכת יחף זה מכובד.
נו ואז מה?? אנחנו אמורים לשנות את זה?
קודי התנהגות מקובלים זהו משהו אנושי בסיסי ולא "מוסכמה חרדית"
מוסכמה אזורית
לגבי ללכת יחף עיין במשנ"ב
 
נערך לאחרונה ב:
וסתם נקודה למחשבה: אני תמיד שואל למה אלה "שלא שמים על אחרים" וילכו עם סנדלים או לחילופין עם נעלי מגף או בכל לבוש שהוא, לא רואים אותם פעם אחת "לא שמים" והולכים עם נניח עם חליפה וכובע ברחוב / כפתור עליון בחולצה - סגור / כיפה שחורה גדולה על כל הראש / גרביים עד הברך (בציבור החסידי) ועוד כל מיני דוגמאות שמתייגים אוטומטית כפרומער / חניוק וכו'
למה הם תמיד בצד השני?
מי אמר שלא רואים?
 
מוסכמה אזורית
לגבי ללכת יחף עיין במשנ"ב
הנה
נכתב ע"י משנ"ב סימן ב' ס"ק י"ד:
יחף - אחז''ל שימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. ובמקומות הערב שדרכן לילך יחף שרי. [א''ר] עוד כתב בשם של''ה דאם עושה משום תשובה על עונותיו מותר וכן עשה דהמע''ה הולך יחף:
 
עולמית.
גם שם התושבים לא מחפשים ליהות שונים וללכת דוקא עם נעליים
כל מנהג ומעשה הקביעה האם הוא מכובד או לא היא בעיקרה איזורית ו/או קהילתית אין כללים עולמיים אמנם בעולם המערבי יש דמיון בקוים המרכזיים
 
כל מנהג ומעשה הקביעה האם הוא מכובד או לא היא בעיקרה איזורית ו/או קהילתית אין כללים עולמיים אמנם בעולם המערבי יש דמיון בקוים המרכזיים
ברור.
אבל כולם מסכימים שבנורמלי אמורים להתאים את עצמינו לכללים הנהוגים באותו אזור ולא לחפש ליהות דוקא הפוך מכולם.
 
לא ממש מבין.
אני לא מציע לחרדים ללכת יחפים (ולא מדבר מהפן הדתי).
אלא להוכיח על החשיבה הכללית של כל בני האדם להתאים את עצמם לסביבה שבה הם חיים וגם למכובדויות שלה.
אכן כפי שכתבת
ברור.
אבל כולם מסכימים שבנורמלי אמורים להתאים את עצמינו לכללים הנהוגים באותו אזור ולא לחפש ליהות דוקא הפוך מכולם.
רק ציינתי שבעצם גם הקביעה מה מכובד ומה לא משתנית בהתאם למקום ולתקופה
 
המאמר כיוון לכלל המוסכמות על שלל סוגיהם הדוגמא הייתה משקפי שמש
שוב.
אין מקום להכליל את האופניים עם חולצה לבנה, שטריימל למגפיים.
חלקם בעלי טעם וחלקם לא. חלקם יש רעיון מהותי וחלקם סוג של מסגרת מחייבת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה