הנושאים החמים
בשביל מי אנחנו מכינים משלוח מנות?
ברור, מה השאלה.
אם הילדים שלנו מתחפשים לרופאים ולאחיות
ומשלוח המנות שלי בניחוח קסום ואופטימי של בית חולים -
אז אני מרבה באחווה.
ברור.
איך נרבה באחווה
אם השכנים והגננות לא ייהנו מעוגיות בצורת מזרק רפואי או לכל הפחות עוגת מדחום מעוטרת...?
איך תשרור בינינו ידידות,
אם מכרנו לא יקבלו מאיתנו משקה טבעי בצבע של בדיקת דם, היות וילדינו מתחפשים לצוות רפואי?
האם תערב סעודת החג על שארי בשרינו,
ללא אלמנטים מעולם הרפואה, בעוד שילדינו מסתובבים עם חלוקים ומסכות?
ולגבי סבא וסבתא,
האם יהיה להם מצב רוח שמח בלי השראה של תחבושות, מד לחץ דם וקופסת תרופות?
הכדורים האלו הם הלא צורך קיומי עבורם, לאיזון הסוכר או להורדת הלחץ דם.
וברצינות.
אנחנו משקיעים המוןהמוןהמון משאבים בהכנות לפורים וגם בחג עצמו.
מחשבה, כוחות, כספים, ריצות, נסיעות, התלבטויות.
האם אנחנו פועלים בצורה נכונה ומדויקת לנו?
מהי המטרה שלנו בעשייה?
תשובה: ___________.
האם העשייה שלנו קולעת למטרה?
כן / לא.
כיצד נוכל לעשות נכון יותר כדי להשיג את המטרה הרצויה?
תשובה: _____________________.
נמשיך עם משלוח המנות.
המטרה: (לפי ההלכה לכל הפחות)
להרבות אחווה בין אנשים.
האופן:
נתינה לשני.
מה נארוז לך?
כדי לשמח את השני יהיה נכון לתת לו את מה שמתאים לו וישמח אותו.
אכן,
הוא יאמר וואו כזה ענק על הפטיפורים ששברנו בשבילם את הגב ואת הרגליים עד ארבע לפנות בוקר.
הוא יצעק אבאלה ואמאלה על הכלי המדהים שבחרנו לו במכירה ייחודית בחודש טבת.
אבל תכל'ס, האם הוא שמח בזה, נהנה מזה?
אולי כן, אולי לא.
בדיוק לכן כדאי לעצור ולחשוב על המקבל רגע לפני.
מה ישמח אותו? ממה הוא ייהנה?
מה ירגש אותו וייסב לו תחושה של עונג, קשר ואחווה?
ואיך המשלוח משרת אותנו?
זה אולי בסדר שמשלוח מנות משרת גם את עצמנו.
מה, לנו אין מצווה לשמוח בפורים...?
אבל לפחות כדאי שנהיה מודעים לכך.
מה אנחנו מרוויחים מזה?
כדאי לחשוב שוב האם העשייה הזו אכן משמחת אותנו.
או אולי מלחיצה, מעצבנת וכדומה?
ואם לא טוב לנו עם זה, אז למה אנחנו בכל זאת עושים את זה?
מה הרווח שיש לנו?
מה חשוב לנו במשלוח מנות?
להוכיח יצירתיות?
להציג יכולות קולינריות או כספיות?
להיות כמו כולם?
להרגיש הורים משקיעים?
לתת לעצמנו אישור שאנחנו מוצלחים או טובים?
אבל מה עכשיו כל זה? ערב פורים היום!
לא הזמן לחפור.
צודקים!
רוצו לסלסל את הסרט או להוסיף עוד פלסטר על המשלוח בשביל הטאצ'
זה הזמן לשלוח, הזמן לשמוח ולשמח!
אולי פעם אחרת נערוך בירור כוונות ונזהה מה עומד מאחורי הבחירות הכמעט אוטומטיות שלנו.
רוצים לקרוא עוד? כאן יש עוד הרבה תוכן מקדם ומעניין >>>
ברור, מה השאלה.
אם הילדים שלנו מתחפשים לרופאים ולאחיות
ומשלוח המנות שלי בניחוח קסום ואופטימי של בית חולים -
אז אני מרבה באחווה.
ברור.
איך נרבה באחווה
אם השכנים והגננות לא ייהנו מעוגיות בצורת מזרק רפואי או לכל הפחות עוגת מדחום מעוטרת...?
איך תשרור בינינו ידידות,
אם מכרנו לא יקבלו מאיתנו משקה טבעי בצבע של בדיקת דם, היות וילדינו מתחפשים לצוות רפואי?
האם תערב סעודת החג על שארי בשרינו,
ללא אלמנטים מעולם הרפואה, בעוד שילדינו מסתובבים עם חלוקים ומסכות?
ולגבי סבא וסבתא,
האם יהיה להם מצב רוח שמח בלי השראה של תחבושות, מד לחץ דם וקופסת תרופות?
הכדורים האלו הם הלא צורך קיומי עבורם, לאיזון הסוכר או להורדת הלחץ דם.
וברצינות.
אנחנו משקיעים המוןהמוןהמון משאבים בהכנות לפורים וגם בחג עצמו.
מחשבה, כוחות, כספים, ריצות, נסיעות, התלבטויות.
האם אנחנו פועלים בצורה נכונה ומדויקת לנו?
מהי המטרה שלנו בעשייה?
תשובה: ___________.
האם העשייה שלנו קולעת למטרה?
כן / לא.
כיצד נוכל לעשות נכון יותר כדי להשיג את המטרה הרצויה?
תשובה: _____________________.
נמשיך עם משלוח המנות.
המטרה: (לפי ההלכה לכל הפחות)
להרבות אחווה בין אנשים.
האופן:
נתינה לשני.
מה נארוז לך?
כדי לשמח את השני יהיה נכון לתת לו את מה שמתאים לו וישמח אותו.
אכן,
הוא יאמר וואו כזה ענק על הפטיפורים ששברנו בשבילם את הגב ואת הרגליים עד ארבע לפנות בוקר.
הוא יצעק אבאלה ואמאלה על הכלי המדהים שבחרנו לו במכירה ייחודית בחודש טבת.
אבל תכל'ס, האם הוא שמח בזה, נהנה מזה?
אולי כן, אולי לא.
בדיוק לכן כדאי לעצור ולחשוב על המקבל רגע לפני.
מה ישמח אותו? ממה הוא ייהנה?
מה ירגש אותו וייסב לו תחושה של עונג, קשר ואחווה?
ואיך המשלוח משרת אותנו?
זה אולי בסדר שמשלוח מנות משרת גם את עצמנו.
מה, לנו אין מצווה לשמוח בפורים...?
אבל לפחות כדאי שנהיה מודעים לכך.
מה אנחנו מרוויחים מזה?
כדאי לחשוב שוב האם העשייה הזו אכן משמחת אותנו.
או אולי מלחיצה, מעצבנת וכדומה?
ואם לא טוב לנו עם זה, אז למה אנחנו בכל זאת עושים את זה?
מה הרווח שיש לנו?
מה חשוב לנו במשלוח מנות?
להוכיח יצירתיות?
להציג יכולות קולינריות או כספיות?
להיות כמו כולם?
להרגיש הורים משקיעים?
לתת לעצמנו אישור שאנחנו מוצלחים או טובים?
אבל מה עכשיו כל זה? ערב פורים היום!
לא הזמן לחפור.
צודקים!
רוצו לסלסל את הסרט או להוסיף עוד פלסטר על המשלוח בשביל הטאצ'
זה הזמן לשלוח, הזמן לשמוח ולשמח!
אולי פעם אחרת נערוך בירור כוונות ונזהה מה עומד מאחורי הבחירות הכמעט אוטומטיות שלנו.
רוצים לקרוא עוד? כאן יש עוד הרבה תוכן מקדם ומעניין >>>
מאות אמהות כבר קלטו, בואי! 
