צ'רלי קירק חי!

1758808480978.png





כן קורי, אני כאן מבית המשפט בו אמורים השופטים להכריע את דינו של רוצחו הנאלח של צ'רלי קירק, טיילר רובינסון. האולם מלא מפה לפה, ככל הנראה גזר דין מוות די בטוח, בפרט לאחר הכרעת חבר המושבעים החד משמעית והוראתו של טראמפ על עונש מוות לרוצח.

מיד יכנסו השופטים אז יוקראו האשמות, דבר הסנגור הציבורי ואז, גזר הדין.

הנה השופטים נכנסים, אני אעביר את השידור אליהם.

"בית המשפט! אנו עומדים כעת לפני הכרעת דינו של הנאשם טיילר רובינסון בעוון רציחתו של צ'רלי קירק בעשירי בספטמבר במהלכו של כנס באוניברסיטת יוטה וואלי.הרוצח נראה בכמה הסרטות במהלך הירי. הוסגר על ידי אביו. דבר הסנגור בבקשה".

"כבוד בית המשפט. אין ספק כי האשמות על פניהן חמורות מאוד, אך ברצוני לחדש לבית המשפט משהו שלא ידעתם עליו. לא זו בלבד שטיילר לא רצח את צ'רלי, צ'רלי חי! הוא עומד להיכנס בעוד שניות מן הדלת הסמוכה ליציע".

חזרתי לשידור, וואו! הדרמה כאן גדולה כולם מביטים בנשימה עצורה לכיוון הדלת ממנה, על פי דברי הסנגור, אמור להיכנס צ'רלי קירק החי. שנייה, השופט חוזר לדבר.

"הסנגור? לא קורה כלום".

"אכן אדוני השופט. אבל כבוד בית המשפט, במו עיניכם ראיתם איך כולכם הבטתם לכיוון הדלת, האין זה מעיד שאתם בעצמכם אינכם בטוחים בהאשמה במאת האחוזים?!"

"השופטים יצאו לדיון מחדש בהכרעת הדין בעקבות דברי הסנגור".

"זה לא יאומן, זה פשוט לא יאומן! איזו דרמה! איזו טענה מבריקה! רק אספר שעורכי הדין מטעם התביעה נכנסו גם הם אל חדר הדיון ו... הם חוזרים. זה היה קצר... מה הסיפור? לא משנה, מעביר את השידור אליהם".

"בית המשפט! הננו כאן להכרעת דינו של הנאשם טיילר רובינסון, גזר הדין שיינתן בהתאם לחומרת המעשה הוא מוות."

"אבל..."

"לא בקשת את רשות הדיבור. אבל, כן הסנגור, מה טענתך".

"סליחה כבוד השופט, אבל מה עם טענתי מלפני דקותיים שמחמתה יצאתם לדיון מחודש, הרי כולכם לא בטוחים באשמתו. כולכם הבטתם לדלת".

"אכן. כולנו, כל השופטים כאחד, ואף הנוכחים בבית המשפט, כולנו הסתכלנו אל עבר הדלת. אבל אתה יודע מה ראינו במצלמות אולם בית המשפט בהפסקה שלקחנו? מכל האולם היה אחד שלא הסתכל לכיוון הדלת, הרוצח בעצמו! הוא ידע שהוא רצח אותו ואין שום סיכוי שייכנס!"


------------------------------

כל יהודי עומד עכשיו למשפט בימים קדושים ונעלים אלו. אנו נחזור בתשובה, נרדוף אחר מצוות, נתקן מעשינו, נתפלל ונאמין בכל נפשנו שאנו יכולים והולכים להיות יותר טובים ונצא זכאים בדין. נביט כל הזמן ונכוון לכיוון הנכון של הזכיה בדין! לא נתייאש מעצמנו, שאז חס וחלילה תוכל זו להיות סיבה לגזר דין על אשמה ברורה.
על המחבר
שועל ספרות.
כותב טורי הומור וסאטירה לרוב.
לכניסה למאות מהם לחצו בדיוק כאן

תגובות

וואו חזק!
תודה רבה!
 
חזק מאוד
וזו הזדמנות להגיב לך ולומר תודה על כל הטורים (אין לי הרשאה לפורום כתיבה)
אתה משמח אותנו לאורך כל השנה
ומחזק מת שצריך
 
וואו מטורף!!! עוצמתי!! אבל.. יש לי השגה\הוספה\הארה קלה...

הפער בין הנאשם לשופטים אינו רק רגע של דרמה משפטית, זוהי קריאה מפחידה אל לב המוסר שלנו.

השופטים הסתכלו לדלת כי בתוכם מקנן ספק אנושי עמוק – התקווה המיידית שאולי העולם לא כל כך רע, שאולי הרוצח אינו רוצח. הם רצו להאמין בנס.

אך האמת המטלטלת היא: הרוצח לא הסתכל, כי הוא היחיד שלא חיפש נס. הוא ידע את האמת הגולמית והקרה.

וכאן טמונה המסקנה האמיתית לימים הנוראים:

הטעות הגדולה ביותר בתשובה היא לנסות להסתכל לכיוון ה'זיכוי' כדי להוכיח שאנחנו לא רעים!!!

אם אנחנו רוצים לצאת זכאים, עלינו קודם כל לנהוג כמו רובינסון – להפסיק להסתכל לדלת! להפסיק להתפלל לנס שימחוק את מעשינו.

במקום זאת, עלינו להתייצב מול האשמה שלנו, בלב שלם וללא ספק, ולומר: 'אני ידעתי שזה אני. רצחתי, כשלתי, חטאתי – ועל כן אני עומד כאן.'

רק ברגע שאנחנו מביטים רק אל השופט, ולא אל דלת המילוט הריקה, רק כשאנחנו לוקחים אחריות מוחלטת על מי שהיינו – שם מתחילה התשובה האמיתית.

כי כשאדם מודה באשמה בלב שלם, הוא הופך אוטומטית לזכאי בעיניי הכוח (הקב"ה) שמעל לכל משפט. לא בגלל שהוא הוכיח את תמימותו, אלא בגלל שהוא הוכיח את כוונתו הבלתי מעורערת להשתנות.

הזיכוי אינו נמצא מאחורי הדלת – הוא נמצא בתוך הלב שמפסיק לשקר לעצמו. זהו שינוי הדין האמיתי.

אז בקצרה - הסיפור חזק המסר עוד יותר, אבל כיהודים ואפילו כסתם בני אדם שטעו בשוגג או במזיד, לא צריך לחפש זיכוי (אולי כששוטר עוצר אותך...)


צריך להודות לתקן ולחזור! - מודה ועוזב ירוחם, ולא מחפש זיכוי...
 
וכאן טמונה המסקנה האמיתית לימים הנוראים:

הטעות הגדולה ביותר בתשובה היא לנסות להסתכל לכיוון ה'זיכוי' כדי להוכיח שאנחנו לא רעים!!!
למרות שבהרבה סליחות נדמה לי שאנו מסבירים למה אנחנו לא רעים, אתה כמובן צודק שודאי לא זו הדרך.
אם אנחנו רוצים לצאת זכאים, עלינו קודם כל לנהוג כמו רובינסון – להפסיק להסתכל לדלת! להפסיק להתפלל לנס שימחוק את מעשינו.
לא לנס, אלא על ידי סליחת בורא עולם אחרי בקשתינו למחילה וחזרתינו בתשובה כמובן, כמו שכתבתי
אנו נחזור בתשובה, נרדוף אחר מצוות
במקום זאת, עלינו להתייצב מול האשמה שלנו, בלב שלם וללא ספק, ולומר: 'אני ידעתי שזה אני. רצחתי, כשלתי, חטאתי – ועל כן אני עומד כאן.'

רק ברגע שאנחנו מביטים רק אל השופט, ולא אל דלת המילוט הריקה, רק כשאנחנו לוקחים אחריות מוחלטת על מי שהיינו – שם מתחילה התשובה האמיתית.

כי כשאדם מודה באשמה בלב שלם, הוא הופך אוטומטית לזכאי בעיניי הכוח (הקב"ה) שמעל לכל משפט. לא בגלל שהוא הוכיח את תמימותו, אלא בגלל שהוא הוכיח את כוונתו הבלתי מעורערת להשתנות.

הזיכוי אינו נמצא מאחורי הדלת – הוא נמצא בתוך הלב שמפסיק לשקר לעצמו. זהו שינוי הדין האמיתי.

אז בקצרה - הסיפור חזק המסר עוד יותר, אבל כיהודים ואפילו כסתם בני אדם שטעו בשוגג או במזיד, לא צריך לחפש זיכוי (אולי כששוטר עוצר אותך...)


צריך להודות לתקן ולחזור! - מודה ועוזב ירוחם, ולא מחפש זיכוי...
לסיכום: כוונתי לזיכוי לא הכוונה לזיכוי של לא רצחתי. אלא לזיכוי על ידי שהאדם מבקש מחילה, מקבל על עצמו להיות הרבה יותר טוב ועושה מעשים טובים, וא"כ החטאים נמחקים, וזוכה בדין.
ואם הוא לא מאמין שהוא יכול לזכות בדין (וכמובן לא יעשה כלום בשביל זה) כנראה שמצבו גרוע באמת רח"ל...
תיקנתי קצת בסוף הטור שיהיה ברור בעקבות דבריך, יישר כח עליהם!
 
נערך לאחרונה ב:
תודה לכל המגיבים!
חיממתם את ליבי!
 
ממש משלי שועלים..
לקחת את המשל ויחצ'נת אותו טוב.. כמו תמיד!

בספרי המוסר השועל ידוע ומסווג כערמומי נפתל ועקש.
בסלנג ישראלי מצוי, שועל מוכר כאחד שאלוף ב... לדוגמא שועל פוליטי וכיו"ב.

כאן גיליתי פן נוסף בגון אישיותו של הסופר @שועל ספרות, בעל מוסר!


אולי הגיע הזמן שאתה ו @שועל ספרות תחליטו מי משנה את שם הניק שלו.. לוקח לי זמן לדעת את מי לתייג.. 🫠

עוד ספוילר אחד וגמרנו 😜

מי כתב (לבקשתי) טור סאטירי או משו בסגנון על הנושא הזה.. הודעה בנושא '7 בחורי ישיבת בית שמעיה נעצרו!!!!' https://www.prog.co.il/threads/7-בחורי-ישיבת-בית-שמעיה-נעצרו.1079423/post-15379938
כמה שחפרתי לא מצאתי
 
אם אנחנו רוצים לצאת זכאים, עלינו קודם כל לנהוג כמו רובינסון – להפסיק להסתכל לדלת! להפסיק להתפלל לנס שימחוק את מעשינו.

במקום זאת, עלינו להתייצב מול האשמה שלנו, בלב שלם וללא ספק, ולומר: 'אני ידעתי שזה אני. רצחתי, כשלתי, חטאתי – ועל כן אני עומד כאן.'

רק ברגע שאנחנו מביטים רק אל השופט, ולא אל דלת המילוט הריקה, רק כשאנחנו לוקחים אחריות מוחלטת על מי שהיינו – שם מתחילה התשובה האמיתית.

כי כשאדם מודה באשמה בלב שלם, הוא הופך אוטומטית לזכאי בעיניי הכוח (הקב"ה) שמעל לכל משפט. לא בגלל שהוא הוכיח את תמימותו, אלא בגלל שהוא הוכיח את כוונתו הבלתי מעורערת להשתנות.

הזיכוי אינו נמצא מאחורי הדלת – הוא נמצא בתוך הלב שמפסיק לשקר לעצמו. זהו שינוי הדין האמיתי.

אז בקצרה - הסיפור חזק המסר עוד יותר, אבל כיהודים ואפילו כסתם בני אדם שטעו בשוגג או במזיד, לא צריך לחפש זיכוי (אולי כששוטר עוצר אותך...)


צריך להודות לתקן ולחזור! - מודה ועוזב ירוחם, ולא מחפש זיכוי...
תרשה לי לאתגר אותך, עם הסיפור של רבינו יונה - על הגנב שלא הסכים לברוח מבית הכלא יחדד עם חבריו, ונענש? נענש - כי הוא לא בחר לברוח מהעולם של החטא - ולו אפילו מהאחריות עליו?

הסברת נקודה כל כך יפה
תוסיף לי כאן
 
תרשה לי לאתגר אותך, עם הסיפור של רבינו יונה - על הגנב שלא הסכים לברוח מבית הכלא יחדד עם חבריו, ונענש? נענש - כי הוא לא בחר לברוח מהעולם של החטא - ולו אפילו מהאחריות עליו?

הסברת נקודה כל כך יפה
תוסיף לי כאן

טוב קודם כל אני מקווה ש @שועל ספרות. השועל לא כועס שחופרים לו בטור שלו, אבל אני חושב שזה סיעור מוחות ולטובה...



ולשאלתך... אני צריך לחשוב על זה לעומק ולא סתם לשלוף, אבל מה שכרגע עולה לי זה ההבדל הבא:

יש שני סוגי כלא. "כלא האחריות" ו"כלא היאוש".

כלא האחריות הוא הכלא שאסור לברוח ממנו, ואליו התכוונתי קודם. הרוצח לא בורח ממנו כי הוא מכיר באשמה! ורצון לברוח ממנו מוכיח על התחמקות מהאמת ומהמעשים וההשלכות. ובדיני שמים (והארץ) אסור לברוח מהאחריות למעשינו.

כלא היאוש (אני ליטאי...;)) הוא כלא שחובה לברוח ממנו, וזה הכלא שעליו מדבר רבינו יונה, שם הגנב הגיע לדרגה כזאת שבה הוא חושב שה' רצה שאשאר בכלא או שאין לו סיכוי לתקן ועדיף שאשאר (תכריעו בעצמכם לי לא כ"כ ברור עדיין, והאם יש הבדל). הוא לא נשאר מתוך אחריות אלא מתוך השלמה עם מצבו! וזה לא בריחה מהחטא אלא מתיקון החטא.

וזה מה שרבינו יונה אומר – הקב"ה רוצה שנברח מהחטא, ושלא נהיה שייכים למקום הזה יותר.


זה בגדול.. אולי אפשר להאריך ואולי זה מספיק?!:unsure:
 
וואו, מדהים קראתי בנשימה עצורה!!!
מוגש היטב!!!
והכותרת ממש טובה ומפתה להיכנס, לדעתי לקחה את ההצגה
 
מטורף!
מרגש!
עוצמתי!
מחזק!
תודה רבה!!!!!!!!

נ.ב. זה היה אמיתי הסיפור הזה?
 

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

More from שועל ספרות.

שתף את המאמר

למעלה