הנושאים החמים
אקטואליה יהודית במשנת אור החיים
הכח של היהודי בדין
כמה ימים לפני חתימת הדין, מה באמת הדבר שבו היהודי צועד איתו לתוך אולם הדיונים בבית הדין של מעלה, היאך יעמוד מול מערכת הקטגורים, בטח ירצה כבר לברוח למליצי היושר שיצעקו הם במקומו את זכויותיו, מעלותיו, מאמציו, ויגרמו זעזוע לכל הקטגורים מנגד.
וזה עוד למי שיש לו מערך של מליצי יושר המוכנים ללוותו לאולם הדיונים בו נשמעים רק טענות אמת בלבד, ולא רק אמת אלא אמת לאמיתה, אבל מי שאין לו, מה יעשה? יתייאש ? יברח?
כן נברח, אבל לתוך זרועותיו הישירות של אבינו מלכנו, שהרי אין לנו אלא הוא בלבד.
בשביל לקבל הבנה במשמעותו של "חטא", או יותר נכון "יהודי שחוטא", נתבונן באחד ממעשי החטא ההיסטוריים ביותר, שהוא "מעשה העגל", בו אנו מקבלים משמעות על חטא וסליחה.
כפי המבואר כבר בפרשת כי תשא, עם ישראל יוצא ממצריים, ראה את כל הנסים הכי הסטוריים שיש, ובכל זאת לא גרם להם לבחול במציאות של עשית עגל, ואפילו ריקודים ומחולות, ננסה לחשוב איזו טענה יכולה להתקבל על בורא עולם, להקל מעונשם ולסלוח להם?
"וישב משה אל ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלקי זהב" (שמות ל"ב ל"א)
וכך כותב רבינו אור החיים זצ"ל.
"אולי שיכוין על דרך אומרם, אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, וזה הוא חסרון הנפש, והוא אומרו חטא, פירוש, נחסר מהארת נפשו, ובזה עשו להם, וזה הוא אחד הטענות שבהם יזכה האדם ליום הדין, כי בעשותו החטא לא היה דעתו שלם, והגם שייענש על שגרם לעצמו החיסרון במחשבת הכיעור, אף על פי כן, לא ידמה לאם יהיה נידון על מעשה הרע בדעתו השלמה".
דברי אור החיים הללו, נוסכים רוגע, ומעניקים שלווה ליהודי הניגש למשפט מדוקדק מאין כמוהו.
היהודי במהותו קדוש, עם ערגה שלא נגמרת לבוראו, עם רצון עז להשאיר את נשמתו הקדושה זכה מכל חטא ולכלוך, אבל אחרי הכל הוא בן אדם, ואם קרה לו שחטא, אין זה מפנימיות נפשו האמיתית, הגם שהוא כביכול בחר בזה, שהרי הוא הלך ברגליו, פעל בידיו, ואפילו שכלו וחושיו התחדדו יחד לברך על המוגמר, ולעין החיצונית נראה שאכן האדם הזה כולו חטא.
פרשת העגל מלמדת אותנו מלבד צורת החטא שנזכר לעמינו לדיראון עולם, עוד באה ללמד על מהותה של סליחה שבאה רק בגלל דבר אחד, כי החוטאים לא היו בדעתם השלימה, ונחסרה להם הארת הנפש, המאירה את היהודי בצמתים החשוכים של החיים, ומעירה אותו לתת לו את העוז הפנימי לבל יחטא, וכאשר זה אינו, אכן אין זה חטא מושלם למצות את הדין, אלא חטא חסר ודליל, שאינו משקף לרגע את האדם היהודי.
ההתייחסות היחידה האמיתית לחטאו של האדם, באה לביטוי לגישת האור החיים רק בכך שעורר את עצמו בהתחלה לדבר עבירה ולא נזהר מלהיכנס למצב מסורבל של עבירה.
כאן מתחילה נקודת הזכות שלנו ליום הדין שנצא בהפחתה משמעותית, באיכות החטא.
יחד עם זאת, אנו מקבלים משמעות חדשה במהותו של היהודי, יהודי שחוטא זא לא המקום הפנימי האמיתי שלו שחוטא, כי אם משהו חיצוני, שנדבק עליו ומושך אותו בעל כרחו לחטא.
ההסתכלות שלנו על עצמינו צריכה להיות חיובית וטובה, כי כך אבא שלנו גם מסתכל עלינו, שהרי ממקום זה המליץ עלינו משה רבינו טוב, וקיבל הקב"ה את תפילתו.
נאחל לכל עם ישראל גמר חתימה טובה, להיכתב בספר החיים והשלום.
- Next article in the series 'דרך חיים': דרך חיים ▪︎ הדרך לצאת ממחלות, והמסר של החטוף שגב כלפון.
- Previous article in the series 'דרך חיים': דרך חיים ▪︎ הפחד מג'יהד וגישת אור החיים בזה ▪︎ פרשת כי תבוא
