מידע שימושי חב"ד - היום יום? אפשר עזרה?

[hershy sh]

אני זקוק לציטוט של 'היום יום' השייך להיום, וכן אם יש מנהגי יום הולדת.
תודה מראש.

 

[sol key]

זה עוזר?

חב"ד | תקנות, מנהגים והוראות מהרבי | מנהגי יום הולדת

www.chabad.org.il

 

[hershy sh]

זה עוזר?

חב"ד | תקנות, מנהגים והוראות מהרבי | מנהגי יום הולדת

www.chabad.org.il

אמור.
אבל חסום לי, ואין לי זמן לחכות לפתיחה של נטפרי.

 

[sol key]

"ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם" (מתוך הספר "היום-יום" ליום י"א בניסן, שהוא יום הולדתו של הרבי). הרבי עורר את הציבור הרחב לנהוג ביום ההולדת בשורה של מנהגים חשובים על מנת לנצל כראוי את היום החשוב בחייו של האדם: עליה לתורה - ביום שבת הקודם ליום ההולדת הגברים עולים לתורה, ובנוסף עולים לתורה גם ביום ההולדת עצמו, כשיום זה חל באחד מימי קריאת התורה. צדקה - הוספה בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ביום ההולדת וכן לפני מנחה. כשיום ההולדת חל בשבת או בחג - יש להוסיף בנתינת צדקה בערבב השבת או החג ומומלץ גם אחריהם. תפילה- הוספה ששתבטא בתפילה עצמה - בכוונת התפילה, הן קודם התפילה -התבוננות בגדלות הבורא וכיוצא בזה והן באמירת ספר התהילים, ולכל הפחות אמירת אחד מחמשת הספרים (שספר התהילים מחולק לפי חמישה ספרים). לימוד מזמור התהילים החדש שאומר כל אחד בהתאם לגילו. (לדוגמא: ילד בן 12, אומר מזמור י"ג כנגד שנתו השלוש עשרה לתוכה נכנס. נער בן 16 אומר מזמור י"ז כנגד שנתו השבע עשרה וכן הלאה.) תורה - הוספה בלימוד תורה הן בנגלה והן בחסידות (נוסף לשיעורי הלימוד הקבועים). אמירת מאמר חסידות בציבור (כולו או חלקו) ביום ההולדת או בהזדמנות הקרובה. וכן במיוחד בזמן סעודה שלישית בשבת הקרובה ליום הולדת. אהבת ישראל - הוספה בהשפעה על הזולת מתוך אהבת ישראל בהפצת התורה ומעיינותיה חוצה. חשבון נפש שבו האדם צריך להתבודד עם עצמו, להעלות זכרונות מהשנה שעברה עליו לבחון אותם ולשפר את דרכיו. התחזקות בעניני תורה מצוות - לכבוד ראש השנה הפרטי של כל אחד ואחד - שהוא יום ההולדת, על האדם לקבל על עצמו התחזקות נוספת בשמירת התורה והמצוות - הידור מצוה או עניין חדש כלשהוא. הדבר הראשון שיש להתחיל בו הוא הוספת שיעור חסידות. עריכת התוועדות מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה כשבח והודיה לה'. ההתועדות תיעשה עם בני הבית, חברים וידידים. (אם אפשר, יש לברך בהתוועדות - יום ההולדת "שהחיינו", על פרי או בגד חדש. )

 

[א.ש!]

היה ל@מ. אברהמוב אשכול בנושא

שיתוף - למי יש יום הולדת? ו... מה אתם אומרים על הסגנון הזה?

ב"ה משתפת סדרה של איורים שילוו חוברת של יום הולדת, עם ארבעה מנהגי יום הולדת לילדות - פרק תהילים אישי, נתינת צדקה, החלטה טובה, התוועדות עם חברות. מה אומרים על הסגנון הזה? יצאתי קצת מגדרי פה מניסיון לאייר משהו יותר 'דיגיטלי-וקטורי'...

www.prog.co.il

 

[א.ש!]

מתוך הלינק הנ"ל
"ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם" (מתוך הספר "היום-יום" ליום י"א בניסן, שהוא יום הולדתו של הרבי).

הרבי עורר את הציבור הרחב לנהוג ביום ההולדת בשורה של מנהגים חשובים על מנת לנצל כראוי את היום החשוב בחייו של האדם:

עליה לתורה - ביום שבת הקודם ליום ההולדת הגברים עולים לתורה, ובנוסף עולים לתורה גם ביום ההולדת עצמו, כשיום זה חל באחד מימי קריאת התורה.

צדקה - הוספה בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ביום ההולדת וכן לפני מנחה. כשיום ההולדת חל בשבת או בחג - יש להוסיף בנתינת צדקה בערבב השבת או החג ומומלץ גם אחריהם.

תפילה- הוספה ששתבטא בתפילה עצמה - בכוונת התפילה, הן קודם התפילה -התבוננות בגדלות הבורא וכיוצא בזה והן באמירת ספר התהילים, ולכל הפחות אמירת אחד מחמשת הספרים (שספר התהילים מחולק לפי חמישה ספרים).

לימוד מזמור התהילים החדש שאומר כל אחד בהתאם לגילו. (לדוגמא: ילד בן 12, אומר מזמור י"ג כנגד שנתו השלוש עשרה לתוכה נכנס. נער בן 16 אומר מזמור י"ז כנגד שנתו השבע עשרה וכן הלאה.)

תורה - הוספה בלימוד תורה הן בנגלה והן בחסידות (נוסף לשיעורי הלימוד הקבועים).

אמירת מאמר חסידות בציבור (כולו או חלקו) ביום ההולדת או בהזדמנות הקרובה. וכן במיוחד בזמן סעודה שלישית בשבת הקרובה ליום הולדת.

אהבת ישראל - הוספה בהשפעה על הזולת מתוך אהבת ישראל בהפצת התורה ומעיינותיה חוצה.

חשבון נפש שבו האדם צריך להתבודד עם עצמו, להעלות זכרונות מהשנה שעברה עליו לבחון אותם ולשפר את דרכיו.

התחזקות בעניני תורה מצוות - לכבוד ראש השנה הפרטי של כל אחד ואחד - שהוא יום ההולדת, על האדם לקבל על עצמו התחזקות נוספת בשמירת התורה והמצוות - הידור מצוה או עניין חדש כלשהוא. הדבר הראשון שיש להתחיל בו הוא הוספת שיעור חסידות.

עריכת התוועדות מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה כשבח והודיה לה'. ההתועדות תיעשה עם בני הבית, חברים וידידים. (אם אפשר, יש לברך בהתוועדות - יום ההולדת "שהחיינו", על פרי או בגד חדש. )

 

[דיתוש]

ציטוט של היום היום של כ"ג שבט, אבל זה באידיש... :
"אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפען, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".

האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: צאינה וראינה - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - בנות ציון, מלכות מעוררת ז"א [ זעיר אנפין], לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה."

 

[ח גלויברמן]

ציטוט של היום היום של כ"ג שבט, אבל זה באידיש... :
"אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפען, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".

האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: צאינה וראינה - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - בנות ציון, מלכות מעוררת ז"א [ זעיר אנפין], לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה."

תרגום למעונינים:
פעם, תוך כדי יציאה מחדרו, נזדמן לאדמו"ר הזקן לשמוע איך שהרבנית אומרת לכמה נשים: "שלי (=בעלי) אומר"
-אמר הרבי: בגלל מצווה אחת (קידוש אישה ) אני שלך, מצוות רבות -של הקב"ה!
ונשתרע על הרצפה כשכולו דבקות, בהתעוררו אמר (בהתייחס להתרחשות שע"י הרבנית התעורר לדבקות גדולה בקב"ה) "צאינה וראינה"- כדי לצאת מעצמו ולראות אלוקות, זהו ע"י: "בנות ציון"- מלכות (בח' בת) מעוררת ז"א (=זעיר אנפין. המידות הקדושות העליונות), לעתיד לבוא יתקיים הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה".

 

[חלומות שווא ידברו]

פעם, תוך כדי יציאה מחדרו, נזדמן לאדמו"ר הזקן לשמוע איך שהרבנית אומרת לכמה נשים: "שלי [=בעלי] אומר".

- אמר הרבי: בגלל מצוה אחת [קידוש אישה] אני שלך; במצוות רבות - של הקב"ה! ונשתרע על הרצפה כשכולו דבקות. בהתעוררו אמר [בהתייחס להתרחשות שע"י הרבנית התעורר לדבקות גדולה בקב"ה]: "צאינה וראינה" - כדי לצאת מעצמו ולראות אלוקות, זה ע"י: "בנות ציון" - מלכות [בחי' בת] מעוררת ז"א [=זעיר אנפין. המדות הקדושות העליונות], לעתיד לבא יתקיים הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה".