דרוש מידע מחירי הדיור בעוד עשר שנים

[אני456]

וחופשות לידה

רק על זה.

אישה חילונית, לפחות במקצועות עם הכנסה גבוהה, לוקחת חל"ד בערך פי 3 מחל"ד של אישה חרדית ממוצעת.

 

[אפרסמון2]

רק על זה.

אישה חילונית, לפחות במקצועות עם הכנסה גבוהה, לוקחת חל"ד בערך פי 3 מחל"ד של אישה חרדית ממוצעת.

כלומר?

 

[אני456]

כלומר?

באזור ה8-9 חודשים.

ויותר מזה, נפוץ בהחלט.

 

[אפרסמון2]

באזור ה8-9 חודשים.

ויותר מזה, נפוץ בהחלט.

מעניין
נשמע לי קצת מוקצן ואשמח לשמוע נתונים אמפיריים

פה יש את הנתונים והם ממש לא כך (יש הבדל אבל קטן ממש)

לא נמצא הבדל במשך חופשת לידה שנטלו נשים חילוניות ומסורתיות, בהשוואה לנשים חרדיות ששבו מוקדם יותר לעבודה: 17 לעומת 14 שבועות בהתאמה.

https://employment.molsa.gov.il/Research/Documents/hufshat-leida.pdf

 

[אפרסמון2]

מעניין
נשמע לי קצת מוקצן ואשמח לשמוע נתונים אמפיריים

פה יש מחקר הפוך

https://employment.molsa.gov.il/Research/Documents/hufshat-leida.pdf

והנה הטבלה המלאה
(המדובר על אורך החל"ד בשבועות)

 

[אני456]

נתונים אמפיריים

אין לי נתונים אמפיריים.
יש לי הכרות עם עולם ההייטק כמה וכמה שנים טובות, בכמה חברות.
אם יש פה נשים עם ידע שונה, אשמח להחכים.

 

[אפרסמון2]

אין לי נתונים אמפיריים.
יש לי הכרות עם עולם ההייטק כמה וכמה שנים טובות, בכמה חברות.
אם יש פה נשים עם ידע שונה, אשמח להחכים.

מכיוון שהנתונים המלאים אותם הבאתי ממש ברורים, שההבדל בסה"כ הוא ממש לא משמעותי, כנראה שפגשת באופן ספורדי כמה נשים מהקצוות

המאקרו הוא ברור

 

[אני456]

פה יש מחקר הפוך

אני חושבת שמוסכם על כולם שאחוז הנשים החילוניות שעובדות בהייטק לא מגיע לעשרות אחוזים מתוך כלל הנשים החילוניות שזכאיות לחל"ד מלא, ככה שאני לא יודעת איזה מידע ניתן לשאוב מהטבלה.

האם יש מחקר דומה שמתייחס גם לתחומי תעסוקה?

 

[Ruti Kepler]

באזור ה8-9 חודשים.

ויותר מזה, נפוץ בהחלט.

כמה פעמים בחיים האשה החילונית יולדת? ובאיזה גיל היא, כשהיא מתחילה?
אגב, לגדל ילדים זה לא רק לצאת לחופשה כשהם נולדים. זו גם התקופה הארוכה לפני הולדתם, וגם השנים הראשונות עם כל מחלות החורף ווירוסי הקיץ.

ושוב, מעניין אותי אם מי מהמגיבות פה ילדה ברצף, לפחות 5 ילדים בעשר שנים, ויכולה להצהיר שהשקעתה בעבודה כשכירה לא נפגעה כלל.
או שכל ההייטקיסטיות הנלהבות כאן, הן צעירות חמודות שהתינוק הראשון שלהן מבלה את יומו במעון.
כי אנחנו מדברים על טווח של שנים ארוכות, של גידול משפחה ברוכה. וזה עול שקשה לי להאמין שיש מי שמצליחה לעמוד בו, במקביל לנתינת 100% מעצמה לעבודה - כמו רווקה או גבר.

 

[java]

אין לי נתונים אמפיריים.
יש לי הכרות עם עולם ההייטק כמה וכמה שנים טובות, בכמה חברות.
אם יש פה נשים עם ידע שונה, אשמח להחכים.

יש לי את אותו הידע בדיוק, וגם הוא - מאותם מקורות.
עוד לא נתקלתי באישה חילונית אחת! שחזרה בזמן מחל״ד ולא האריכה בלפחות כמה שבועות עד כמה חודשים.
אני לא אומרת שזה לא קיים, אלא שזה הרבה פחות נפוץ בהייטק.

הסקר מתייחס לכל העובדות בלי -

במקצועות עם הכנסה גבוהה

אז הוא פחות רלוונטי.

ועוד נקודה חשובה בעניין החל״ד -
בהייטק לא נשארים במקום עבודה אחד לאורך שנים בד״כ,
כך שבכמה שנים הבודדות שאישה חרדית עובדת בחברה,
היא יכולה ללדת בדיוק כמו הקולגה החילונית שאת 2-3 הילדים שלה יולדת צפוף.

לכן מעצבן אותי תמיד לשמוע אנשים שמסיקים מסקנות על התמונה הכוללת בלי להכיר את כל הפרטים שיכולים ממש להשפיע על התוצאה.

 

[java]

ושוב, מעניין אותי אם מי מהמגיבות פה ילדה ברצף, לפחות 5 ילדים בעשר שנים, ויכולה להצהיר שהשקעתה בעבודה כשכירה לא נפגעה כלל.
או שכל ההייטקיסטיות הנלהבות כאן, הן צעירות חמודות שהתינוק הראשון שלהן מבלה את יומו במעון.
כי אנחנו מדברים על טווח של שנים ארוכות, של גידול משפחה ברוכה. וזה עול שקשה לי להאמין שיש מי שמצליחה לעמוד בו, במקביל לנתינת 100% מעצמה לעבודה - כמו רווקה או גבר.

שני ילדים כי״ר,
צהרון שעובד כמו מטען עם בעיות במגעים.
וחורף - שפעות ובידודים כמו בכל בתי ישראל, רק מחלות בריאות.
(אף לא יום מחלה אחד נלקח מתחילת העונה.)

ואל תשכחי שאלו שיש להן ילד במעון עברו טבילת אש של עבודה מהבית בקורונה,
השתתפות יומיומית בישיבות ארוכות עם תמרון בין הילדים,
החזקת התינוקות כמה שיותר נמוך כדי שלא יכנסו לפריים.
דדליינים נושפים בעורף ופעוטות נושפות בפנים.
לדעתי זה שווה ערך לגידול כמה וכמה ילדים.

 

[אפרסמון2]

יש לי את אותו הידע בדיוק, וגם הוא - מאותם מקורות.
עוד לא נתקלתי באישה חילונית אחת! שחזרה בזמן מחל״ד ולא האריכה בלפחות כמה שבועות עד כמה חודשים.

אם מדברים על כמה שבועות זה כמובן לא מתקרב לעמוד ביחס שווה להכפלות של החל"ד אצל החרדיות

ועוד נקודה חשובה בעניין החל״ד -
בהייטק לא נשארים במקום עבודה אחד לאורך שנים בד״כ,
כך שבכמה שנים הבודדות שאישה חרדית עובדת בחברה,
היא יכולה ללדת בדיוק כמו הקולגה החילונית שאת 2-3 הילדים שלה יולדת צפוף.

חילוניות יולדות תמיד בצפוף? לא תמיד
אבל גם אם זה כך, אז יש לזה גם יתרון (אצל המעסיק הבא החילונית לא תצא בכלל לחל"ד כי היא גמרה כבר)

לכן מעצבן אותי תמיד לשמוע אנשים שמסיקים מסקנות על התמונה הכוללת בלי להכיר את כל הפרטים שיכולים ממש להשפיע על התוצאה.

אבל הפרטים הם, מה לעשות, שממוצע ההארכה של חל"ד אצל חילוניות הוא שבועות ספורים.

אז אפילו אם בהיי טק יש איזה שינוי בנתונים, דווקא את התמונה הכוללת אי אפשר להפוך. מה לעשות

(לא התכוונתי שהנתונים הנ"ל על היי טק לא חשובים, ובאמת חשוב גם לכתוב אותם)

 

[אני456]

פה ילדה ברצף, לפחות 5 ילדים בעשר שנים, ויכולה להצהיר שהשקעתה בעבודה כשכירה לא נפגעה כלל

אני, לפחות לגבי החלק הראשון.
לגבי החלק השני צריך לשאול את המעסיק, אם כי על פניו נראה שהוא מרוצה.

השאלה מה הכוונה עבודתה נפגעה?

לגבי מוסר עבודה, יש עובדים עם מוסר עבודה גבוה, או סתם כאלו שאוהבים את המשרד ואתגריו יותר מהבית בכל גווני האוכלוסייה.

מוסר העבודה הזה יכול להתבטא בפועל במגוון דרכים,

- ייקחו חופשות רק בחול המועד ועוד ימים בודדים פה ושם
- יעשו שמיניות באוויר כשילד חולה, כולל להביא אותו למשרד (אם סביר לעבוד בצורה כזו), ישאירו אצל הסבתא, יחזרו בשנייה שמתאפשר.

אני נוטה מאד להסכים עם @anotherית ,
אם העובדת טובה, יעילה ומבריקה, המעסיק מוכן להתגמש הרבה כל עוד זה בגבול הטעם הטוב (ולא מריח ניצול, גם אם זה ניצול הזדמנות).
רק על עבודה דמומה בלי גלישה בפייסבוק, אי אפשר להסתמך כיתרון.

 

[רפ]

ושוב, מעניין אותי אם מי מהמגיבות פה ילדה ברצף, לפחות 5 ילדים בעשר שנים, ויכולה להצהיר שהשקעתה בעבודה כשכירה לא נפגעה כלל.
או שכל ההייטקיסטיות הנלהבות כאן, הן צעירות חמודות שהתינוק הראשון שלהן מבלה את יומו במעון.
כי אנחנו מדברים על טווח של שנים ארוכות, של גידול משפחה ברוכה. וזה עול שקשה לי להאמין שיש מי שמצליחה לעמוד בו, במקביל לנתינת 100% מעצמה לעבודה - כמו רווקה או גבר.

אני. 5 ילדים ב-6 שנים והשקעתי בעבודתי כשכירה לא נפגעה כלל.

 

[java]

אם מדברים על כמה שבועות זה כמובן לא מתקרב לעמוד ביחס שווה להכפלות של החל"ד אצל החרדיות

כמה וכמה,
בעשרות.
מה שאני מכירה מתחיל מחצי שנה של חל״ד ומסתיים בשנה.

חילוניות יולדות תמיד בצפוף? לא תמיד

לא תמיד. הרבה פעמים. זה דפוס מקובל מאוד.
אבל גם חרדיות לא תמיד יולדות ברצף, אם כבר מדייקים.

 

[לא מוגדרת]

למה לא שואלים כמה יעלה מוצרי מזון מה יהיו ההכנסות כמה יעלה המשק בבית ועוד זה אשכול מצחיק רק השם יודע מה יהיה זה לא כמו מזג אוויר שגם אותו אפשר לראות רק בטווח קצר

 

[anotherית]

הטיעוני איש קש הללו לא תורמים דבר לדיון
חרדית היא לא נטל. אבל התפוקה למעסיק של נשים שעובדות לצד העבודה "הרגילה" גם בעבודה מקבילה של ייצור משפחה ברוכת ילדים, ולעניין זה לא חשוב אם הן חרדיות, צ'רקסיות או הינדואיות, היא נמוכה מהתפוקה של נשים שעובדות בעבודה אחת בלבד.

בבקשה שמישהו יבנה אלגוריתם שיחשב איך אשה שמקדישה כחמישים אחוז מחייה להיפראמזיס וחופשות לידה (בהתאמה)
מספקת למעביד אותה תפוקה כמו מי שמקדישה לדברים הללו כחמש אחוז בלבד

נכון, יש עוד וקטורים. יש מסירות לעבודה. יש כשרון. יש חריצות

מה השאלה?

אבל גם את הוקטור הזה אי אפשר "לגנוז".

לצד זה, אם המובן מאליו צריך להיאמר, אז ייאמר:
האם חרדית יכולה לעבוד? כן
האם לחרדית כעובדת יש הרבה מעלות? כן
האם מגיע לחרדית תלוש משכורת מכובד בזמן? כן

אבל את עובדות החיים אי אפשר לכסות לא ביח"צ זול של אינטל ולא בחלומות על "כל הנשים שוות הן והכל המצאה של ועדות ומגזינים שמחפשים מה לעשות בחיים".


וסתם אגב.
אותי לא חינכו בנאורות ולא "מגזינים".
ועל כן חונכתי שיהודי הוא לא עבד (בעצם זה גם בפרשת השבוע...), ושוויו נמדד בדברים אחרים לגמרי מאשר התועלת שהוא מפיק לשוק התעסוקה, ו/או התועלת שהוא מצליח להפיק משוק העבודה (כלומר המשכורת שלו)

להמציא משהו שאמרתי ולהגיב ועוד לקרוא לזה איש קש, זה אירוני למדי. בלשון עדינה.

 

[אפרסמון2]

אם כבר הזכרת איש קש, את מוזמנת לקרוא לפי הסדר את ההודעות שכתבתי. ולראות מחדש איך מה שכתבת עונה על מה שטענתי.

כי להמציא משהו שאמרתי ועל זה להגיב ועוד לקרוא לזה איש קש, זה אירוני למדי. בלשון עדינה.

ציטוט: "נשים חרדיות הן נטל על מקומות עבודה"
זה לא רק קש, זה אפילו גבבא

 

[אפרסמון2]

אני נוטה מאד להסכים עם @anotherית ,
אם העובדת טובה, יעילה ומבריקה, המעסיק מוכן להתגמש הרבה כל עוד זה בגבול הטעם הטוב (ולא מריח ניצול, גם אם זה ניצול הזדמנות).

לא עברתי כעת שוב על כל האשכול בשביל לבדוק סופית
אבל למיטב זכרוני אין על זה ויכוח

 

[Ruti Kepler]

אני. 5 ילדים ב-6 שנים והשקעתי בעבודתי כשכירה לא נפגעה כלל.

המדליה בדרך

איך מסתדרים מבחינת המעסיק, עם היעדרות של 3 חודשים פעם בשנה?
הצלחת להשלים את כל המשימות הרגילות, גם בניכוי שעת הנקה ושעות הבדיקות שלפני?
שום ילד לא חולה אף פעם, ואין לו תור לרופא? שום תינוק לא צורח בלילה ולא צומחות לו שיניים?
*
מה שמוביל אותי שוב למסקנה שעולם ההייטק הוא שונה לגמרי מעולם העבודה הכללי.
כי בכל תחום אחר, עובד שנעדר בכל שנה לשלושה חודשים, זה בעייתי מאוד מאוד לעסק.
הלקוחות מצפים לקבל שירות מהעובד הקבוע שלהם, הכשרת ממלאת מקום היא עסק מסובך (רוב העסקים לא מחזיקים עובדים 'מיותרים'), ואם מישהי נעדרת בפתאומיות כי הילד חולה, המעסיק צריך לנסות ולגייס עובדת אחרת לתפקידים שלה באותו יום.